בקרוב העירייה תדע אם התחסנת – ולא בטוח שזה היה נחוץ

| רבקי דב"ש / טור אורח |

מהי הדרך הטובה ביותר לעודד אנשים להתחסן, ומיהו הגורם המיומן ביותר לעשות כן? לדעת משרד הבריאות – הרשויות המקומיות. בקרוב הכנסת צפויה לאשר במהלך בזק העברה של מידע רפואי אישי לעירייה, ללא מיצוי של אפשרויות שיפגעו פחות בפרטיות שלנו, וללא דיון מהותי במשמעויות. המהלך הזה נעשה כאשר לא ברור מדוע קופות החולים, שכבר חשופות למידע ויש בידן את הידע הנדרש, לא מספיקות כדי לעסוק בעידוד ההתחסנות בקרב הציבור.

היום (שני), עברה בקריאה ראשונה הצעת חוק המבקשת לאפשר למשרד הבריאות להעביר מידע לכל רשות מקומית על התושבים הרשומים בשטחה, תוך ציון סטטוס ההתחסנות שלהם (תיקון לפקודת בריאות העם). המידע יועבר עם כתובתו ומספר הטלפון של התושב. המטרה של העברת המידע היא עידוד ההתחסנות בקרב מי שטרם התחסנו.

הצעת החוק כוללת גם אפשרות של משרד הבריאות לקבל מידע על כל מי שמועסק במסגרת חינוכית וסטטוס החיסון שלו. הכוונה במסגרת חינוכית היא רחבה הרבה יותר מאשר בתי ספר וכוללת גם מוסדות להשכלה גבוהה, הכשרת מבוגרים ועוד.

הצעת החוק אשר פורסמה ביום שלישי שעבר גררה ביקורת רבה. על אף הזמן הקצר שהוקצב לה, רק 24 שעות לתגובה, מעל ל-13,000 הערות פורסמו באתר התזכירים. יש להניח כי עוד רבות הועברו גם אם לא פורסמו בציבור. למרות זאת, הממשלה החליטה לקדם את התיקון במהירות הבזק. למעט תיקונים מינוריים – המשמעותי שבהם הוא הגבלת התוקף לשלושה חודשים – הצעת החוק אושרה בממשלה וכבר עברה בקריאה ראשונה.

אין לעירייה יתרון על קופת החולים

איני חולקת על הצורך בעידוד האוכלוסייה להתחסן. כך גם רבים ממי שהצעת החוק צרמה להם. עם זאת. ישנן שתי שאלות מרכזיות העולות מהצעת חוק זו – מהותית ופרוצדורלית.

במהות אנו עוסקים בהעברת מידע רפואי לרשויות מקומיות בכדי לעודד את התושבים להתחסן. לאחרונה ישנן יוזמות יפות וברוכות הכוללות עידוד חיובי להתחסן – הצגת עובדות בדבר יעילות החיסון, יצירת מפגשים עם מומחים להפגת חששות ולהצבת שאלות, הנגשת מיקום החיסון למקומות התקהלות או למקומות העבודה ועוד. כל אלו נעשו, ונחלו הצלחה, מבלי שהועבר מידע רפואי אישי על אדם.

גם עתה, עוד טרם עבר תיקון החקיקה, יכולות הרשויות המקומיות לנקוט פעולות שיש בהם רכיב חיובי לעידוד ההתחסנות, בוודאי רשויות שיש בהם אחוזים גבוהים שטרם התחסנו. במקביל, יש לזכור, פועלות גם קופות החולים אשר מחזיקות במידע אודות מי שטרם התחסנו, כמו גם בידע וביכולת להתמודד עם שאלות ולהפיג חששות בנושא. הן יכולות, למשל, לפנות באופן פרטני למי שטרם התחסן (במיוחד לאלו הנמנים על קבוצת הסיכון) על מנת שיעשו זאת.

אם כן מדוע המידע נדרש לרשויות המקומיות? מה היתרון שלהן בעידוד האוכלוסיה כאשר נאסר עליהן להגביל, להפלות או להתנות את השרותים לתושב בקבלת חיסון?

מנצלים את מתכונת החירום

מעבר לשאלה המהותית מטרידה לא פחות דרך העברת תיקון החקיקה. הליך חקיקה רגיל כולל הפצת טיוטת תזכיר להערות הציבור, ומתן 21 יום להעברת הערות. בשנה האחרונה אנו היינו עדים למקרים רבים בהם היועץ המשפטי לממשלה נתן אישור לקיצור משמעותי של הזמן למתן הערות מהציבור. במקביל, נתקצר גם הזמן בו הונחו ההצעות בכנסת, ותוך ימים הוועדות השונות (כמו גם המליאה) דנו בהן ואישרו אותן.

אין ספק כי בצוק העתים, היתה הצדקה למקרים רבים בהם הוחלט לקצר את תקופות ההנחה באופן שפגע בדיון הציבורי. עם זאת, נדמה שהקיצור הפך להרגל. מדוע הבהילות המשמעותית בקידום תיקון החקיקה במקרה זה? האם היה נגרע לו היו שלושה ימים להתייחסות? האם דיון בממשלה כמה שעות לאחר תום המועד להעברת הערות מהציבור באמת מאפשר לגורמי המקצוע לבדוק את ההערות הרבות שהתקבלו ביחס לתזכיר שהופץ?

בכלל, מדוע לא פורסם כנהוג, סדר יום המעיד על העלאת התזכיר לאישור, תוך צירוף הנוסח כמקובל? האם באמת כמה ימים לחשיבה ולמציאת דרכים אפקטיביות ופחות פוגעניות בציבור היו פוגעים בניסיון להגביר את כמות המתחסנים באופן כה אנוש? נדמה כי ההתנהלות במשבר הרגילה את מי שבידו הכח להזדרז לעשות בו שימוש, גם במקום שהוא לא בהכרח נדרש. 

זריקת עידוד

עתה נותר לנו רק לסמוך על ראשי הרשויות המקומיות. למזלנו, רבים מהם הוכיחו במשבר הנוכחי יצירתיות רבה, קשב וקשר עם תושביהם – הרבה יותר מהשלטון המרכזי.

יש לקוות כי ראשי הרשויות – במיוחד 88 הרשויות בהן מספר התושבים נמוך מ-10,000 תושבים והפגיעה בפרטיות גבוהה יותר – יהיו רגישים יותר לפרטיות התושבים שלהם. יש לקוות כי מי שנפגש באופן ישיר יותר עם התושבים וחששותיהם ימצא דרכים יצירתיות יותר להגברת החיסון מאשר העברת מידע רפואי – גם אם החוק יאפשר לו לעשות זאת.

המטרה היא לעודד את מי שטרם התחסנו, לא לעורר בהם פחד ותחושת רדיפה. רק כך יוכלו הרשויות לרתום באמת את תושביהם. רק כך יוכח לנו שוב כי המבוגרים האחראיים בניהול משבר הקורונה הם דווקא הרשויות המקומיות.

***

עו"ד רבקי דב"ש היא יועצת בתחום ממשל וחברה.