ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

בקרוב העירייה תדע אם התחסנת – ולא בטוח שזה היה נחוץ

כדי לעודד התחסנות - הרשויות יקבלו מידע על תושבים שהתחסנו ואלה שלא ● האם קופות החולים, שכבר חשופות למידע, לא היו יכולות לבצע את התפקיד החשוב? ● שאלה זו ואחרות נותרות בחלל, כיוון שהמחוקקים כבר התרגלו לבצע מהלכי בזק ללא דיון ציבורי ● טור אורח

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

פעילות לעידוד חיסונים בתל אביב, ללא שימוש במידע רפואי. ראוי היה לקיים דיון ציבורי

| רבקי דב"ש / טור אורח |

מהי הדרך הטובה ביותר לעודד אנשים להתחסן, ומיהו הגורם המיומן ביותר לעשות כן? לדעת משרד הבריאות – הרשויות המקומיות. בקרוב הכנסת צפויה לאשר במהלך בזק העברה של מידע רפואי אישי לעירייה, ללא מיצוי של אפשרויות שיפגעו פחות בפרטיות שלנו, וללא דיון מהותי במשמעויות. המהלך הזה נעשה כאשר לא ברור מדוע קופות החולים, שכבר חשופות למידע ויש בידן את הידע הנדרש, לא מספיקות כדי לעסוק בעידוד ההתחסנות בקרב הציבור.

היום (שני), עברה בקריאה ראשונה הצעת חוק המבקשת לאפשר למשרד הבריאות להעביר מידע לכל רשות מקומית על התושבים הרשומים בשטחה, תוך ציון סטטוס ההתחסנות שלהם (תיקון לפקודת בריאות העם). המידע יועבר עם כתובתו ומספר הטלפון של התושב. המטרה של העברת המידע היא עידוד ההתחסנות בקרב מי שטרם התחסנו.

פעילות לעידוד חיסונים בתל אביב, ללא שימוש במידע רפואי. ראוי היה לקיים דיון ציבורי

הצעת החוק כוללת גם אפשרות של משרד הבריאות לקבל מידע על כל מי שמועסק במסגרת חינוכית וסטטוס החיסון שלו. הכוונה במסגרת חינוכית היא רחבה הרבה יותר מאשר בתי ספר וכוללת גם מוסדות להשכלה גבוהה, הכשרת מבוגרים ועוד.

הצעת החוק אשר פורסמה ביום שלישי שעבר גררה ביקורת רבה. על אף הזמן הקצר שהוקצב לה, רק 24 שעות לתגובה, מעל ל-13,000 הערות פורסמו באתר התזכירים. יש להניח כי עוד רבות הועברו גם אם לא פורסמו בציבור. למרות זאת, הממשלה החליטה לקדם את התיקון במהירות הבזק. למעט תיקונים מינוריים – המשמעותי שבהם הוא הגבלת התוקף לשלושה חודשים – הצעת החוק אושרה בממשלה וכבר עברה בקריאה ראשונה.

אין לעירייה יתרון על קופת החולים

איני חולקת על הצורך בעידוד האוכלוסייה להתחסן. כך גם רבים ממי שהצעת החוק צרמה להם. עם זאת. ישנן שתי שאלות מרכזיות העולות מהצעת חוק זו – מהותית ופרוצדורלית.

במהות אנו עוסקים בהעברת מידע רפואי לרשויות מקומיות בכדי לעודד את התושבים להתחסן. לאחרונה ישנן יוזמות יפות וברוכות הכוללות עידוד חיובי להתחסן – הצגת עובדות בדבר יעילות החיסון, יצירת מפגשים עם מומחים להפגת חששות ולהצבת שאלות, הנגשת מיקום החיסון למקומות התקהלות או למקומות העבודה ועוד. כל אלו נעשו, ונחלו הצלחה, מבלי שהועבר מידע רפואי אישי על אדם.

כיתה שחזרה ללימודים אתמול. משרד הבריאות יקבל מהרשויות מידע על סטטוס החיסון של עובדי הוראה

גם עתה, עוד טרם עבר תיקון החקיקה, יכולות הרשויות המקומיות לנקוט פעולות שיש בהם רכיב חיובי לעידוד ההתחסנות, בוודאי רשויות שיש בהם אחוזים גבוהים שטרם התחסנו. במקביל, יש לזכור, פועלות גם קופות החולים אשר מחזיקות במידע אודות מי שטרם התחסנו, כמו גם בידע וביכולת להתמודד עם שאלות ולהפיג חששות בנושא. הן יכולות, למשל, לפנות באופן פרטני למי שטרם התחסן (במיוחד לאלו הנמנים על קבוצת הסיכון) על מנת שיעשו זאת.

אם כן מדוע המידע נדרש לרשויות המקומיות? מה היתרון שלהן בעידוד האוכלוסיה כאשר נאסר עליהן להגביל, להפלות או להתנות את השרותים לתושב בקבלת חיסון?

מנצלים את מתכונת החירום

מעבר לשאלה המהותית מטרידה לא פחות דרך העברת תיקון החקיקה. הליך חקיקה רגיל כולל הפצת טיוטת תזכיר להערות הציבור, ומתן 21 יום להעברת הערות. בשנה האחרונה אנו היינו עדים למקרים רבים בהם היועץ המשפטי לממשלה נתן אישור לקיצור משמעותי של הזמן למתן הערות מהציבור. במקביל, נתקצר גם הזמן בו הונחו ההצעות בכנסת, ותוך ימים הוועדות השונות (כמו גם המליאה) דנו בהן ואישרו אותן.

אין ספק כי בצוק העתים, היתה הצדקה למקרים רבים בהם הוחלט לקצר את תקופות ההנחה באופן שפגע בדיון הציבורי. עם זאת, נדמה שהקיצור הפך להרגל. מדוע הבהילות המשמעותית בקידום תיקון החקיקה במקרה זה? האם היה נגרע לו היו שלושה ימים להתייחסות? האם דיון בממשלה כמה שעות לאחר תום המועד להעברת הערות מהציבור באמת מאפשר לגורמי המקצוע לבדוק את ההערות הרבות שהתקבלו ביחס לתזכיר שהופץ?

בכלל, מדוע לא פורסם כנהוג, סדר יום המעיד על העלאת התזכיר לאישור, תוך צירוף הנוסח כמקובל? האם באמת כמה ימים לחשיבה ולמציאת דרכים אפקטיביות ופחות פוגעניות בציבור היו פוגעים בניסיון להגביר את כמות המתחסנים באופן כה אנוש? נדמה כי ההתנהלות במשבר הרגילה את מי שבידו הכח להזדרז לעשות בו שימוש, גם במקום שהוא לא בהכרח נדרש. 

זריקת עידוד

עתה נותר לנו רק לסמוך על ראשי הרשויות המקומיות. למזלנו, רבים מהם הוכיחו במשבר הנוכחי יצירתיות רבה, קשב וקשר עם תושביהם – הרבה יותר מהשלטון המרכזי.

יש לקוות כי ראשי הרשויות – במיוחד 88 הרשויות בהן מספר התושבים נמוך מ-10,000 תושבים והפגיעה בפרטיות גבוהה יותר – יהיו רגישים יותר לפרטיות התושבים שלהם. יש לקוות כי מי שנפגש באופן ישיר יותר עם התושבים וחששותיהם ימצא דרכים יצירתיות יותר להגברת החיסון מאשר העברת מידע רפואי – גם אם החוק יאפשר לו לעשות זאת.

המטרה היא לעודד את מי שטרם התחסנו, לא לעורר בהם פחד ותחושת רדיפה. רק כך יוכלו הרשויות לרתום באמת את תושביהם. רק כך יוכח לנו שוב כי המבוגרים האחראיים בניהול משבר הקורונה הם דווקא הרשויות המקומיות.

***

עו"ד רבקי דב"ש היא יועצת בתחום ממשל וחברה.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

2 תגובות

  1. פחחח עידוד התחסנות. ממש.
    הם בסך הכל מכשירים את הקרקע, כשיתחילו עם חיסוני הילדים ואז יהיה להם בינגו.
    הורה שלא ירצה לחסן משרד החינוך, הרווחה והרשות המקומית תרדוף אותו.
    אנחנו לא באמת מעניינים את הקודקודים.
    הם רוצים את הילדים..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,852 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק