בלעדי: כמה כסף הוציאו משרדי הממשלה על כלים חד פעמיים במהלך 2019?

בספטמבר האחרון הודיעו משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה על מהלך חדש שנועד להוציא את הכלים החד פעמיים ממשרדי הממשלה. המשרדים קראו לציבור להציע רעיונות להפחתת השימוש בכלים חד פעמיים, למען השמירה על הסביבה. ״קיימת חשיבות רבה בשמירה על איכות הסביבה והפחתת השימוש בכלים חד פעמיים", אמר שר האוצר ישראל כ"ץ (הליכוד) בהודעת המשרד. אחד המשרדים שעשוי להזדקק לעצות בנושא השמירה על הסביבה הוא משרד האוצר עצמו: בשנת 2019 קנו במשרד כלים חד פעמיים בסך של כ-75 אלף שקלים.

את הנתון הזה קיבל "שקוף" במענה לבקשת חופש מידע למשרד האוצר. שלחנו בקשת חופש מידע עם שאלה זהה גם לשאר משרדי הממשלה, וקיבלנו נתונים משמונה עשר משרדי ממשלה על הוצאותיהם על כלים חד פעמיים בשנת 2019. הנתונים שהגיעו לידי שקוף מעידים על שימוש רב בכלים חד פעמיים בתוך המשרדים, ומכאן גם על פגיעה חמורה בסביבה ועל בזבוז כספי ציבור. שני הנזקים יכלו להיחסך אילו היו המשרדים רוכשים כלים רב פעמיים, שהם מזהמים פחות וזולים הרבה יותר.

טובעים בפלסטיק

את רשימת שיאני ההוצאות הממשלתיים על קניית כלים חד פעמיים מוביל משרד המשפטים. בשנת 2019 רכש המשרד כלים בסך של 273 אלף שקלים, לשימושם של כ-6,000 עובדות ועובדים, ושל אורחי המשרד. 

הפירוט שקיבלנו ממשרד המשפטים רב במיוחד, וכולל גם את כמות הכלים שנרכשה מכל סוג. מהנתונים עולה תמונה מדאיגה: בשנת 2019 רכש המשרד 2.2 מיליון כוסות שתיה חמה, 1.1 מיליון כוסות שתיה קרה ו-1.3 מיליון כפיות חד פעמיות.

מהמשרד נמסר כי "משרד המשפטים ביצע מיפוי של ההשלכות הסביבתיות, והצורך למקד את המשימות בצורה ישימה הובילה להתמקדות, בין היתר, בהפחתת השימוש בחד"פ והגדלת היקף המחזור. בהתאם לכך, כבר בשנת 2020 החל פיילוט במחוז צפון למעבר לשימוש בכוסות וכלים רב שימושיים במקום חד פעמיים, ובכוונת המשרד להרחיב פעילות זו לכלל יחידותיו". תגובת המשרד המלאה מופיעה בסוף הכתבה.

המשרד המצטיין בשמירה על הסביבה, והיחיד שהפסיק את השימוש בכלים חד פעמיים, הוא המשרד להגנת הסביבה. בשנת 2019 הוחלט להפסיק כליל את קניית הכלים החד פעמיים למשרד, ובמקומם נקנו אלף כוסות זכוכית רב פעמיות ו-1,200 כפיות מתכת רב פעמיות. בהודעת המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר על המהלך להפסקת השימוש בכלים חד פעמיים בכלל המשרדים, אמרה השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל כי "לשימוש בכלים חד-פעמיים יש מחיר סביבתי כבד, שניתן למנוע באמצעות היערכות נכונה ושינוי הרגלים. אנחנו במשרד להגנת הסביבה הוצאנו את הכלים החד-פעמיים משימוש, ואני סבורה כי על הממשלה לשמש דוגמה".

• כאן תוכלו להגיש הצעות לצמצום השימוש בכלים חד פעמיים במשרדי הממשלה

לפי הערכות שאספה עמותת "צלול", בשנת 2018 נצרכו בישראל כעשרה מיליארד כלים חד פעמיים והוציאו על קנייתם כשני מיליארד שקלים. לפי "צלול", הנתונים נמצאים במגמת עליה, וניתן לשער כי עלו מאז בכ-10% בכל שנה. כלים חד פעמיים מזהמים את הטבע והים ואינם מתכלים. הפלסטיק החד פעמי הופך לחלקיקי מיקרו פלסטיק שמגיעים לאוכל, למים ולגוף שלנו.

"העולם טובע בפלסטיק ואין ברירה אלא לעשות שינוי", אומרת לימור גורליק, רכזת תחום זיהום פלסטיק בעמותת "צלול". "גם בעידן הקורונה. המשרדים יכולים לעבור לשימוש בכלים רב פעמיים, כמו שעשו במשרד להגנת הסביבה: לקנות כלים, לרשת את המטבחים במדיחים קטנים או שכל אחד ישטוף בעצמו במים וסבון. הפתרונות קיימים, ואם משרד רוצה לעשות את השינוי אפשר למצוא לו את הפתרון הייחודי לו". 

חלק מהמשרדים שפנינו אליהם החליטו שלא להעביר את המידע. כך, למשל, במשרד התחבורה הפנו אותנו לדו"ח ההתקשרויות של המשרד – טבלה שמרכזת את כל הוצאות המשרד לאורך השנה – אך פירוט מלא של ההוצאות על כלים חד פעמיים לא הופיע בדו"ח ההתקשרויות, ובמשרד לא הגיבו לפניה נוספת בנושא. משרדים נוספים שלא נענו לבקשתנו: משרד ראש הממשלה, משרד הבריאות, משרד הביטחון, המשרד לביטחון פנים ומשרד העלייה והקליטה. במשרד הפריפריה, הנגב והגליל מסרו כי אין באפשרותם לאסוף את הנתונים, משום שמדובר במשרד קטן בו אין קניה מרוכזת של כלים חד פעמיים, אלא קניה נקודתית לאירועים.

בלי חמגשיות

אחרי משרד המשפטים, ברשימת שיאני ההוצאות על כלים חד פעמיים שפוגעים בסביבה מופיע משרד החקלאות, שהוציא 108 אלף ש"ח על כלים חד פעמיים בשנת 2019. אחריו משרד האוצר, שרכש כלים חד״פ ב-74,409 שקלים, ומשרד החוץ עם הוצאות בסך 70,391 שקלים. במשרד החינוך לא העבירו לנו נתונים לגבי שנת 2019 אבל מסרו כי בשנת 2020 שילם המשרד 63 אלף שקלים על רכישת כלים חד פעמיים. במשרד הרווחה הוציאו 47,044 ש"ח על כלים חד פעמיים באותה השנה.

עוד בשקוף:

• חוק הפיקדון: האם לוביסטים מסרו ליו"ר ועדת הכלכלה מסמך מזויף?
• בדקנו: מה בדיוק עושה נפתלי בכנסת?
• המלכוד של ממלאת מקום יועמ"ש הכנסת

משרד נוסף שענה בפירוט רב הוא משרד התיירות. המשרד הוציא בשנת 2019 כ-20 אלף שקלים על רכישת כלים חד פעמיים, בהם 120 אלף כוסות שתיה חמה, 360 אלף כוסות שתיה קרה ולא פחות משני מיליון כפיות חד פעמיות.

במשרד הבינוי והשיכון רכשו בשנת 2019 כלים חד פעמיים בסך של 30,671 שקלים, במשרד הכלכלה שילמו 30,420 שקל ובמשרד הפנים הוציאו במצטבר 80 אלף לאורך שלוש השנים 2017, 2018 ו-2019, ובממוצע 26,667 ש"ח בשנה. כפי שמצוין בטבלה, בשנת 2019 הוציא משרד התפוצות 42.5 שקלים על כלים חד פעמיים. עם זאת, בתשובת המשרד הוסבר גם כי נקנו כלים חד פעמיים בסך של 2,403 שקל בחודש אוקטובר של שנת 2018. משרד הפריפריה, הנגב והגליל לא העביר את הנתונים המלאים, אלא שלח לנו הערכה כללית שמבוססת על נתונים מדגמיים שקשה להשוות לנתונים אחרים.

סך כל ההוצאות של 18 משרדי הממשלה שענו לבקשת חופש המידע של שקוף עמדו על 759,056 אלף שקלים בשנת 2019. 

חשוב להדגיש: הסכום מתייחס רק למשרדים שענו לפנייתנו, ורק לכלים כמו כוסות, כפיות וצלחות לשימוש המשרד – ולא למשל לחמגשיות, אריזות של משלוחי אוכל, שקיות פלסטיק, בקבוקי פלסטיק ועוד. הנתונים גם מתייחסים רק לכלים שנקנו לשימוש המשרד ועובדיו, ולרוב לא כללו רכישות שנועדו לשימוש אורחים או מסגרות שנמצאות באחריות המשרדים. כך למשל במשרד החינוך הופיע פירוט ההוצאות לכנסים וישיבות של עובדות ועובדי המחוזות השונים. לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, הוצאות כלל המשרדים גבוהות בהרבה מהסכום שקיבלנו, ועומדות על כחמישה מיליון שקלים בשנה.

בחלק מהמשרדים הבהירו לצד הנתונים כי יעשו מאמץ לנסות ולשמור על הסביבה (ועל הכסף שלנו). במשרד לנושאים אסטרטגיים למשל, אמרו לנו כי "במשרד הוחלט בחודשים האחרונים על נקיטת צעדים להפחתת השימוש בחומרים שאינם מתכלים, ובכלל זה צמצום מספר ההדפסות ושימוש בכלים רב פעמיים". נקווה שהמשרדים אכן צמצמו את השימוש בכלים חד פעמיים. למרבה הצער, ניתן לשער כי השימוש לא פחת, עקב מגיפת הקורונה – שהובילה מוסדות רבים להשתמש בכלים חד פעמיים. אנחנו נמשיך לעקוב ונעדכן כשנקבל את הנתונים על רכישות של כלים לאורך שנת 2020.