ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

בלעדי: כמה כסף הוציאו משרדי הממשלה על כלים חד פעמיים במהלך 2019?

במענה לבקשת חופש מידע של "שקוף" העבירו 18 משרדי ממשלה נתונים על הוצאות על כלים חד פעמיים ● בראש הרשימה: משרד המשפטים שהוציא 273 אלף שקל ● סה"כ הוציאו המשרדים 759,056 שקל על מיליוני כלי פלסטיק שנזרקים לפח לאחר שימוש אחד ומזהמים את הסביבה
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

פלסטיק מזהם את כדור הארץ

בספטמבר האחרון הודיעו משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה על מהלך חדש שנועד להוציא את הכלים החד פעמיים ממשרדי הממשלה. המשרדים קראו לציבור להציע רעיונות להפחתת השימוש בכלים חד פעמיים, למען השמירה על הסביבה. ״קיימת חשיבות רבה בשמירה על איכות הסביבה והפחתת השימוש בכלים חד פעמיים", אמר שר האוצר ישראל כ"ץ (הליכוד) בהודעת המשרד. אחד המשרדים שעשוי להזדקק לעצות בנושא השמירה על הסביבה הוא משרד האוצר עצמו: בשנת 2019 קנו במשרד כלים חד פעמיים בסך של כ-75 אלף שקלים.

את הנתון הזה קיבל "שקוף" במענה לבקשת חופש מידע למשרד האוצר. שלחנו בקשת חופש מידע עם שאלה זהה גם לשאר משרדי הממשלה, וקיבלנו נתונים משמונה עשר משרדי ממשלה על הוצאותיהם על כלים חד פעמיים בשנת 2019. הנתונים שהגיעו לידי שקוף מעידים על שימוש רב בכלים חד פעמיים בתוך המשרדים, ומכאן גם על פגיעה חמורה בסביבה ועל בזבוז כספי ציבור. שני הנזקים יכלו להיחסך אילו היו המשרדים רוכשים כלים רב פעמיים, שהם מזהמים פחות וזולים הרבה יותר.

טובעים בפלסטיק

את רשימת שיאני ההוצאות הממשלתיים על קניית כלים חד פעמיים מוביל משרד המשפטים. בשנת 2019 רכש המשרד כלים בסך של 273 אלף שקלים, לשימושם של כ-6,000 עובדות ועובדים, ושל אורחי המשרד. 

הפירוט שקיבלנו ממשרד המשפטים רב במיוחד, וכולל גם את כמות הכלים שנרכשה מכל סוג. מהנתונים עולה תמונה מדאיגה: בשנת 2019 רכש המשרד 2.2 מיליון כוסות שתיה חמה, 1.1 מיליון כוסות שתיה קרה ו-1.3 מיליון כפיות חד פעמיות.

מהמשרד נמסר כי "משרד המשפטים ביצע מיפוי של ההשלכות הסביבתיות, והצורך למקד את המשימות בצורה ישימה הובילה להתמקדות, בין היתר, בהפחתת השימוש בחד"פ והגדלת היקף המחזור. בהתאם לכך, כבר בשנת 2020 החל פיילוט במחוז צפון למעבר לשימוש בכוסות וכלים רב שימושיים במקום חד פעמיים, ובכוונת המשרד להרחיב פעילות זו לכלל יחידותיו". תגובת המשרד המלאה מופיעה בסוף הכתבה.

המשרד המצטיין בשמירה על הסביבה, והיחיד שהפסיק את השימוש בכלים חד פעמיים, הוא המשרד להגנת הסביבה. בשנת 2019 הוחלט להפסיק כליל את קניית הכלים החד פעמיים למשרד, ובמקומם נקנו אלף כוסות זכוכית רב פעמיות ו-1,200 כפיות מתכת רב פעמיות. בהודעת המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר על המהלך להפסקת השימוש בכלים חד פעמיים בכלל המשרדים, אמרה השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל כי "לשימוש בכלים חד-פעמיים יש מחיר סביבתי כבד, שניתן למנוע באמצעות היערכות נכונה ושינוי הרגלים. אנחנו במשרד להגנת הסביבה הוצאנו את הכלים החד-פעמיים משימוש, ואני סבורה כי על הממשלה לשמש דוגמה".

לפי הערכות שאספה עמותת "צלול", בשנת 2018 נצרכו בישראל כעשרה מיליארד כלים חד פעמיים והוציאו על קנייתם כשני מיליארד שקלים. לפי "צלול", הנתונים נמצאים במגמת עליה, וניתן לשער כי עלו מאז בכ-10% בכל שנה. כלים חד פעמיים מזהמים את הטבע והים ואינם מתכלים. הפלסטיק החד פעמי הופך לחלקיקי מיקרו פלסטיק שמגיעים לאוכל, למים ולגוף שלנו.

"העולם טובע בפלסטיק ואין ברירה אלא לעשות שינוי", אומרת לימור גורליק, רכזת תחום זיהום פלסטיק בעמותת "צלול". "גם בעידן הקורונה. המשרדים יכולים לעבור לשימוש בכלים רב פעמיים, כמו שעשו במשרד להגנת הסביבה: לקנות כלים, לרשת את המטבחים במדיחים קטנים או שכל אחד ישטוף בעצמו במים וסבון. הפתרונות קיימים, ואם משרד רוצה לעשות את השינוי אפשר למצוא לו את הפתרון הייחודי לו". 

חלק מהמשרדים שפנינו אליהם החליטו שלא להעביר את המידע. כך, למשל, במשרד התחבורה הפנו אותנו לדו"ח ההתקשרויות של המשרד – טבלה שמרכזת את כל הוצאות המשרד לאורך השנה – אך פירוט מלא של ההוצאות על כלים חד פעמיים לא הופיע בדו"ח ההתקשרויות, ובמשרד לא הגיבו לפניה נוספת בנושא. משרדים נוספים שלא נענו לבקשתנו: משרד ראש הממשלה, משרד הבריאות, משרד הביטחון, המשרד לביטחון פנים ומשרד העלייה והקליטה. במשרד הפריפריה, הנגב והגליל מסרו כי אין באפשרותם לאסוף את הנתונים, משום שמדובר במשרד קטן בו אין קניה מרוכזת של כלים חד פעמיים, אלא קניה נקודתית לאירועים.

בלי חמגשיות

אחרי משרד המשפטים, ברשימת שיאני ההוצאות על כלים חד פעמיים שפוגעים בסביבה מופיע משרד החקלאות, שהוציא 108 אלף ש"ח על כלים חד פעמיים בשנת 2019. אחריו משרד האוצר, שרכש כלים חד״פ ב-74,409 שקלים, ומשרד החוץ עם הוצאות בסך 70,391 שקלים. במשרד החינוך לא העבירו לנו נתונים לגבי שנת 2019 אבל מסרו כי בשנת 2020 שילם המשרד 63 אלף שקלים על רכישת כלים חד פעמיים. במשרד הרווחה הוציאו 47,044 ש"ח על כלים חד פעמיים באותה השנה.

עוד בשקוף:

משרד נוסף שענה בפירוט רב הוא משרד התיירות. המשרד הוציא בשנת 2019 כ-20 אלף שקלים על רכישת כלים חד פעמיים, בהם 120 אלף כוסות שתיה חמה, 360 אלף כוסות שתיה קרה ולא פחות משני מיליון כפיות חד פעמיות.

במשרד הבינוי והשיכון רכשו בשנת 2019 כלים חד פעמיים בסך של 30,671 שקלים, במשרד הכלכלה שילמו 30,420 שקל ובמשרד הפנים הוציאו במצטבר 80 אלף לאורך שלוש השנים 2017, 2018 ו-2019, ובממוצע 26,667 ש"ח בשנה. כפי שמצוין בטבלה, בשנת 2019 הוציא משרד התפוצות 42.5 שקלים על כלים חד פעמיים. עם זאת, בתשובת המשרד הוסבר גם כי נקנו כלים חד פעמיים בסך של 2,403 שקל בחודש אוקטובר של שנת 2018. משרד הפריפריה, הנגב והגליל לא העביר את הנתונים המלאים, אלא שלח לנו הערכה כללית שמבוססת על נתונים מדגמיים שקשה להשוות לנתונים אחרים.

סך כל ההוצאות של 18 משרדי הממשלה שענו לבקשת חופש המידע של שקוף עמדו על 759,056 אלף שקלים בשנת 2019. 

מליונים רבים של כלים חד פעמים שנרכשו מהכסף שלנו

חשוב להדגיש: הסכום מתייחס רק למשרדים שענו לפנייתנו, ורק לכלים כמו כוסות, כפיות וצלחות לשימוש המשרד – ולא למשל לחמגשיות, אריזות של משלוחי אוכל, שקיות פלסטיק, בקבוקי פלסטיק ועוד. הנתונים גם מתייחסים רק לכלים שנקנו לשימוש המשרד ועובדיו, ולרוב לא כללו רכישות שנועדו לשימוש אורחים או מסגרות שנמצאות באחריות המשרדים. כך למשל במשרד החינוך הופיע פירוט ההוצאות לכנסים וישיבות של עובדות ועובדי המחוזות השונים. לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, הוצאות כלל המשרדים גבוהות בהרבה מהסכום שקיבלנו, ועומדות על כחמישה מיליון שקלים בשנה.

בחלק מהמשרדים הבהירו לצד הנתונים כי יעשו מאמץ לנסות ולשמור על הסביבה (ועל הכסף שלנו). במשרד לנושאים אסטרטגיים למשל, אמרו לנו כי "במשרד הוחלט בחודשים האחרונים על נקיטת צעדים להפחתת השימוש בחומרים שאינם מתכלים, ובכלל זה צמצום מספר ההדפסות ושימוש בכלים רב פעמיים". נקווה שהמשרדים אכן צמצמו את השימוש בכלים חד פעמיים. למרבה הצער, ניתן לשער כי השימוש לא פחת, עקב מגיפת הקורונה – שהובילה מוסדות רבים להשתמש בכלים חד פעמיים. אנחנו נמשיך לעקוב ונעדכן כשנקבל את הנתונים על רכישות של כלים לאורך שנת 2020.

התגובה המלאה של משרד המשפטים

ככלל, משרד המשפטים פועל לקידום והטמעת ערכים סביבתיים בפעילות המשרד בדגש על התייעלות, בין היתר באמצעות חיסכון בעלויות ובהוצאות התפעול. כך לדוגמא, תכנית 'משפטים ירוקים' שכבר יצאה לדרך בשנת 2016 ועד כה השיגה מספר הישגים חשובים ובהם: מעבר ל-100% נייר שניתן למחזור ברמה גבוהה ובמקביל הטמעת תרבות של שימוש באמצעים מקוונים במטרה להפחית את השימוש בנייר, רכש מוצרי חשמל ומיזוג (דירוג אנרגטי A), נוהל הדפסה דו-צדדי, הפחתת השימוש בחשמל ובמים, קידום פרויקטים להתייעלות אנרגטית, יישום יום שני ללא בשר בחלק מאתרי המשרד, הקמת פורום מובילים סביבתיים המורכב מעובדים מכלל יחידות המשרד (למעלה מ-100 חברים) ועוד. כמו כן, בימים אלו מקודם פרויקט סריקת חומרי חקירה במקום צילום כפי שנהוג כיום.

לגבי השימוש בכלים חד פעמיים: בהמשך לנאמר לעיל, משרד המשפטים ביצע מיפוי של ההשלכות הסביבתיות, והצורך למקד את המשימות בצורה ישימה הובילה להתמקדות, בין היתר, בהפחתת השימוש בחד"פ והגדלת היקף המחזור. בהתאם לכך, כבר בשנת 2020 החל פיילוט במחוז צפון למעבר לשימוש בכוסות וכלים רב שימושיים במקום חד פעמיים, ובכוונת המשרד להרחיב פעילות זו לכלל יחידותיו. בנוסף, נושא המחזור ובכללו המעבר לשימוש בכלים רב פעמיים צפוי לקבל דגש מיוחד במסגרת המעבר למבנה החדש בקריית הלאום בירושלים בשנת 2022, מהלך הנוגע ללמעלה מ-1,800 מעובדי המשרד.

לסיום נציין כי השימוש בכלים החד פעמיים כפי שצוינו, יועד לשימוש של למעלה מ-6,000 עובדי המשרד ולמעלה מכ-5,000 אורחים וציבור המגיע לקבלת קהל מידי יום, בפריסה ארצית, אולם כאמור לאור החשיבות הרבה שהמשרד רואה בהפחתת השימוש בכלים חד פעמיים, נעשים כבר כעת צעדים מגוונים במטרה להביא להפחתת שימוש זה.

אזמ"ע?

(איך זה משפיע עליך)

כלים חד פעמיים מזהמים את הסביבה והורסים את הטבע, הים והמרחב שבו אנחנו חיים. רכישת כלים חד פעמיים בסכומים כאלו על ידי משרדים ממשלתיים היא כמעט כמו לזרוק כסף ציבורי לפח: מאות אלפי שקלים מהכסף שלך שימשו בשנת 2019 לקניית מוצרים שנזרקו לפח אחרי שימוש אחד, במקום לשמש למשל לניקיון חופים, הסברה וחינוך לשמירה על הטבע או פיתוח טכנולוגיות להגנה על הסביבה.

מעש"י

(מה עושים כדי שיתוקן)

תוכלו להציע למשרד האוצר ולמשרד להגנת הסביבה רעיונות להפחתת השימוש בכלים חד פעמיים, בקישור הזה. מערכת הגשת ההצעות פתוחה עד מחר, יום חמישי, 10.12.20. על משרדי הממשלה להפסיק את השימוש בכלים חד פעמיים ולעבור לקניית כלים רב פעמיים, ובכך לשמור על הסביבה ולחסוך בכספי ציבור.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת יעל פינקלשטיין

יעל פינקלשטיין
כותבת ב"שקוף" מאז "מאה ימים של שקיפות", עוקבת אחרי פעילות של לוביסטים שמייצגים בעלי אינטרסים בכנסת וכותבת גם על ייצוג שוויוני בפוליטיקה. לתקשורת כוח עצום להשפיע על החיים שלנו, והיא יכולה לנצל אותו כדי לחשוף עוולות ולדרוש תשובות מנבחרות ונבחרי הציבור - אבל היא לא תמיד מצליחה לעשות את זה. אני שמחה להיות חלק מארגון עצמאי שיכול לפעול רק למען הציבור בחופש מוחלט.

2 תגובות

  1. דרושים לעבודת תמלול וקלדנות במשרדים במספר סניפים ברחבי הארץ, לא נדרש ניסיון, זאת עבודה בכתיבה של מסמכים והקלדתם, שעות גמישות, שכר בסיס עם בונוסים, לפרטים תשלחו הודעה בוואצפ 058-7338281
    אפשרות לעבודה גם מהבית בתקופת הקורונה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,930 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

הירשמו לניוזלטר השבועי החדש שלנו, עם כל הכתבות והתחקירים של "שקוף" ו"העין השביעית" בנושאי סביבה, לצד חדשות משבר האקלים מהארץ ומהעולם.