הצצה לעתיד: יריב לוין עשוי להיות ממלא מקום הנשיא

הנשיא הבא יהיה מי שיכריע אם להעניק חנינה לנתניהו - או להיות נתניהו עצמו ● ייתכן שהליכוד ימסמס את המינוי - ואז נקבל את יו"ר הכנסת יריב לוין כממלא מקום הנשיא ● אם יהיו בחירות חוזרות, הנשיא או ממלא מקומו יהיה זה שמחליט מי מרכיב את הממשלה הבאה ● הפרלמנט של שקוף - טור מיוחד של עידן בנימין לקראת בחירות 2021
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

נווטו בכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
יריב לוין בבית הנשיא (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

מינוי נשיא או נשיאה חדשים לישראל יהיה רגע רגיש מאוד בעתיד הלא רחוק שלנו. בעל או בעלת התפקיד הממלכתי יחזיקו בשתי סמכויות קריטיות בימים אלה: שאלת החנינה לבנימין נתניהו ומתן המנדט לאחד מראשי המפלגות להרכבת ממשלה. זה יכול להפוך למאבק חדש בהתדרדרות הדמוקרטיה ובשינויים החוקתיים של השנתיים האחרונות. תרחיש אחד שכבר יכול להדאיג: גם במינוי תפקיד הממלכתי המשמעותי הזה יווצר וואקום מכוון ומי שיהיה הנשיא בפועל הוא למעשה ממלא מקום. על פי חוק – יהיה זה יו"ר הכנסת המכהן, כיום יריב לוין.

השחקן היחיד בהצבעה חשאית

לקראת הבחירות לכנסת ה-21 כתבנו כאן בשקוף על היום שאחרי הבחירות בו תידרש הכנסת לבחור מבקר מדינה חדש. בזמן שב"כחול לבן" חגגו על גלי אופריית 35 המנדטים בליכוד כבר נערכו ורה"מ בנימין נתניהו מצא לעצמו מבקר נוח. כזה שלא מאמין בביקורת בזמן אמת ומרכך ביקורת. בכחול לבן התארגנו באופן מגושם למדי רק סמוך למועד ההצבעה מה שהביא למפלה צורמת בה חלק מחברי האופוזיציה (ויש לנו חשד סביר להניח שדווקא מהרשימה המשותפת) תמכו במועמדו של נתניהו – מתניהו אנגלמן. 

בנוסף, רק לפני חודש העלנו ב"שקוף" את הסוגיה שלא דיברו עליה עד לאחרונה – האם גנץ יכול להמשיך לכהן כרה"מ חליפי במידה ולא יבחר לכנסת. הנושא כיום נמצא בכותרות ואולי חלק מהקמפיין של גנץ. בכל מקרה אנחנו מאמינים שזה רק השקט שלפני הכאוס. כנראה רק כשידע נתניהו מה גורלו של גנץ בכנסת הבאה נדע אנחנו מה הוא חושב על כך.

קראו עוד ב"שקוף" לקראת הבחירות:

לפני הבחירות: מה ירון זליכה רוצה שתשכחו?
המידע האישי שלכם הפך לכלי תעמולה – ויש מה לעשות עם זה
איך תדעו לבחור במנהיגים שישמרו על החירות שלכם?

התרחיש הזה שבו נתניהו הוא השחקן היחידי במגרש בהצבעה חשאית קריטית, עשוי להתגשם גם הפעם בבחירות לנשיא המדינה. זה יקרה בחמישה ביולי השנה, שלושה חודשים וחצי אחרי הבחירות יסיים ראובן ריבלין את תפקידו. לפי החוק, את הבחירות לתפקיד יש לקיים לכל המאוחר ברביעי ביוני. את ההודעה על תאריך הישיבה יש למסור לחברי הכנסת בכתב שלושה שבועות לפני – סמנו לעצמכם ביומן – ב-13 במאי. המועד עשוי להימצא עדיין בתוך הרכבת הממשלה (אם בכלל תוקם) – תהליך שהוא עצמו יכול להימרח שלושה חודשים וחצי.

נתניהו יכול להיות מועמד לנשיאות – ולהיבחר (יונתן זינדל, פלאש 90)

וכך, בזמן המאבק הפוליטי על הרכבת הממשלה, יתקיים גם המאבק על תפקיד נשיא המדינה. מדובר באדם שיקבע על מי תוטל הרכבת הממשלה בכנסת הבאה – הכנסת ה-25 – שבמקרה של בחירות חוזרות יכולה להגיע מוקדם מהמצופה. מדובר גם באדם שיכול להעניק לנתניהו חנינה. למעשה, ייתכן שהאדם הזה שמדובר בו, הנשיא הבא, יהיה אפילו נתניהו עצמו. ואם לא, הוא עשוי למסמס כליל את הליך מינוי הנשיא, מה שיעמיד את יו"ר הכנסת הנוכחי יריב לוין כממלא מקום עד שיבחר נשיא חדש. כי כפי שלמדנו בשנתיים האחרונות – אם יש הזדמנות ליצור משבר חוקתי נתניהו לא יפספס אותו.

איך נבחר נשיא בישראל? כל השלבים
נשיא המדינה נבחר לשבע שנים בלבד. כדי להיבחר עליו להשיג את תמיכת חברי הכנסת, תחילה באופן גלוי. אך הבחירה עצמה חשאית. להלן עיקרי ההליך:
כל אזרחית ואזרח במדינה יכולים להגיש מועמדות לתפקיד נשיא המדינה אך עליה גייס חתימה של לפחות 10 חברי כנסת. חבר כנסת יכול לחתום רק על מועמדת אחת.
הבחירות יהיו בישיבה מיוחדת של הכנסת במועד שתקבע נשיאות הכנסת (היו"ר וסגניו) ויודיעו על המועד בכתב לחברי הכנסת שלושה שבועות לפני.
מועד הבחירה יתקיים בין 30-90 לפני מועד סיום כהונתו של נשיא המדינה.
הבחירות חשאיות והמועמדת הזוכה חייבת לקבל את תמיכת רוב חברי הכנסת המשתתפים בהצבעה. אם אף אחד לא מקבל יותר ממחצית הקולות מקיימים סבב נוסף.
אם יש מועמדת יחידה מצביעים בעד או נגד. במידה והרוב מצביעים נגד יתקיימו בחירות נוספות תוך 30 יום.

כבוד הנשיא נתניהו, נוותר לך על המשפט

בראשון – נבחרת נשיאת מדינה חדשה שמאמינה כי לא נכון שהמדינה תנהל משפט כנגד רה"מ מכהן ותנסה להעניק לו חנינה כדי למנוע את העמדתו לדין לטובת מדינת ישראל. כך קרה גם בפרשת קו 300 מ-1984, שבה נשיא המדינה חיים הרצוג העניק חנינה לחוקרי השב"כ טרם העמדתם לדין. כמו שקרה אז, סביר שגם בתרחיש כזה שתוגש עתירה לבג"ץ, שייאלץ בתורו להכריע אם החנינה הזו אפשרית. 

השני הוא שנתניהו עצמו נבחר לנשיא המדינה. הוא מקבל בית שרד ופטור מתשלום מס ויריביו הפוליטיים זוכים להסיר אותו מכסא רה"מ. זה תרחיש אופטימלי עבורו אם לא יצליח להרכיב ממשלה. אבל הדובדבן הוא דחיית המשפט: לפי חוק יסוד נשיא המדינה זימון נשיא לעדות הוא בעייתי. 

נתניהו בפתח המשפט. אם ייבחר לנשיא אולי יחמוק מעמידה לדין (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

לפחות שני סעיפים בחוק מצביעים על כך: "נשיא המדינה לא יובא לדין פלילי (סעיף 14)" וגם "נדרש נשיא המדינה למסור עדות, תיגבה העדות במקום ובמועד שייקבעו על דעת נשיא המדינה" (סעיף 15). כנראה שגם פה יידרש בג"ץ להכריע בסוגיה ולדון בשאלה האם הכנסת יכולה לבחור אדם שעומד למשפט פלילי לתפקיד נשיא המדינה. 

גם את מקומו של הנשיא אפשר למלא

אם ההיסטוריה של השנתיים האחרונות מלמדת אותנו משהו, זה שאם עשוי להיגרם משבר חוקתי בנקודה מסוימת – הוא יקרה. כך קרה כשיולי אדלשטיין סירב לכנס את מליאת הכנסת כדי להחליפו בתפקיד יו"ר הכנסת, בניגוד לחוק. וכך קרה שבמשך תקופה ארוכה לא מונתה יועצת משפטית חדשה לכנסת. כך קרה שרה"מ סירב להעביר תקציב מדינה כדי לאפשר לעצמו עוד בחירות. וכך קרה גם כשרה"מ הבטיח לחתום על הסדר ניגוד עניינים בעקבות משפטו ומסרב לעשות זאת

לכן, במציאות הנוכחית, אין סיבה שאם אפשר לשבש משהו בבחירת נשיא מדינה חדש – זה לא יקרה. אין סיבה אם היה לנו מ"מ פרקליט מדינה, מ"מ מפכ"ל ומ"מ חשב כללי, לא יהיה לנו ממלא מקום נשיא. האדם הזה יהיה יו"ר הכנסת.

בחוק יסוד נשיא המדינה יו"ר הכנסת אמור להתייעץ עם סגניו לקביעת מועד ההצבעה. אך מה יעשה אם אין לו סגנים, כפי שקורה לאחר הבחירות? זה למעשה בדיוק הוואקום שיצר אדלשטיין כשהתפטר ועוד לא מונה לו סגן. בג"ץ נדרש למנות את עמיר פרץ, כוותיק חברי הכנסת, לנהל את הישיבה בה נבחר גנץ ליו"ר הכנסת. 

לוין יוכל לטעון ש"יש בעיה" בקביעת המועד עד שיבחרו סגנים ואולי אפילו יו"ר חדש וקבוע. אם נתניהו יקבל ראשון את תפקיד הרכבת הממשלה  – הוא יקבל למפלגתו גם את תפקיד יו"ר הוועדה המסדרת. זו בתורה, יכולה למרוח את הליך מינוי הסגנים. 

אם בסופו של יום לא ימונה נשיא חדש בזמן, מי שימלא את מקומו לפי החוק הוא יו"ר הכנסת – כיום ח"כ יריב לוין. "נתפנה מקומו של נשיא המדינה וכל עוד יושב ראש הכנסת כנשיא המדינה בפועל. נשיא המדינה החדש לא התחיל לכהן, יכהן יושב ראש הכנסת כנשיא המדינה בפועל".

על כל פנים, הנשיא או הנשיאה, תהיה מי שתהיה, היא שתטיל את הרכבת הממשלה בכנסת ה-25 על חבר כנסת שהסכים לכך. זה יקרה בכל זמן, בין אם בעוד חצי שנה או בעוד 4 שנים. 

עוד ב'שקוף'

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
עידן בנימין

כתב לתיקון הכנסת

ירושלמי 15 שנה. מאז הקמת "שקוף" כותב על הפינות החשובות שכלי התקשורת מזניחים: העבודה הפרלמנטרית האמתית, פיקוח הח"כים על הממשלה, כשלונם של נבחרי הציבור לעמוד בחוקים שהם עצמם כתבו, מימון מפלגות פיקוח על מבקר המדינה ועוד.

מתעקש לכתוב שוב ושוב על דברים - עד שיתוקנו. הולך לישון בלילה פסימי וקם בבוקר אופטימי. מונע מזעם ומתקווה בו זמנית.

3 תגובות

  1. נתניהו יכול לרוץ לנשיאות. קודם ליתר ביטחון ידחוף בכנסת לבחירת נשיא גלויה, ואז יבחר לנשיאות. לאחר מכן עם מפלגות הימין יתחיל להעביר בכנסת סמכויות שילטוניות מראש הממשלה לנשיא. חוקית או דרך מינוי אחד מעושי דברו לראה'מ. מעשה פוטין ומדבדב. ואז- מי ימנע בחירת נשיא לכל חייו? סתם מתפרעת…

  2. חייב לומר שהאופציה של נתניהו נשיא נשמעת מעניינת מאוד, בהתחשב בזה שכמעט כולם יקבלו את מה שהם רוצים ונוכל סוף סוף להרכיב ממשלה על בסיס הפוליטיקה הקלאסית ולא כן ביבי לא ביבי.
    ככה אנחנו מקבלים דמות יחסית פופולרית בחו"ל בתור נשיא, למרות שזה מזכיר ממש את טורקיה או רוסיה, רק ששם השינוי היה גם בסמכויות, פה זה לא צפוי לקרות גם ככה.

    1. למיטב ידיעתי בישראל אין דרך חזרה לכנסת ממוסד הנשיאות אז האופציה של ביבי מתאימה במיוחד למתנגדיו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.