המידע האישי שלכם הפך לכלי תעמולה – ויש מה לעשות עם זה

| נעמה מטרסו קרפל |

בחודש האחרון החלו מפלגות להשתמש באפליקציית "אלקטור" למעקב אחר המצביעים, זאת לאחר שהרשות להגנת הפרטיות קבעה חודש קודם לכן שרבים השימושים באפליקציה מפרים את החוק. בסיעת "ימינה" מתכננים לאפשר לסמן באפליקציה אם אדם צריך הנגשה ואילו בסיעת "הליכוד" פתחו את השערים למידע לכל דורש.

מה שמתחיל עכשיו ילך ויתגבר בחודש הקרוב: נראה כי באבולוציה של שלוש מערכות בחירות, המפלגות כבר הפנימו היטב שהדאטה שלנו היא זירת הקרב האמיתית ומי שיודע להשתמש בה בחוכמה מצליח להשפיע על המפה הפוליטית. אם בעבר תעמולת הבחירות התקיימה בגלוי ובפומבי: בשלטי חוצות, בתשדירים ובצמתים, הפעם הנדסת התעמולה (והתודעה) נעשית באמצעות תהליך יסודי של ליקוט מידע אישי, שבסופו ניתן להציג לנו הודעות מותאמות אישית בפייסבוק, בטיקטוק, בטלגרם ובוואטסאפ.

התפיסה הרווחת היא שזה אך טבעי שמפלגות יאמצו תפיסות שיווקיות חדשות כמו כל גוף מסחרי, על ידי בניית קהלים בהתאם לנתונים כמו גיל, מין, סטטוס זוגיות ותחומי עניין. אך בניגוד לחנות בגדים שמציגה מודעות מותאמות בפייסבוק למשתמשים שביקרו באתר החנות, איסוף המידע על-ידי המפלגות והשימוש בו נעשים במחשכים, ללא הסכמה של בעלי המידע וללא גילוי אודות הנעשה בו.

התוצאה: אנחנו יודעים היום מעט מדי לגבי אסטרטגיית המידע של המפלגות: איזה מידע הן אוספות? מאיפה הן מקבלות את המידע? האם הן מצליבות אותו עם מאגרי מידע אחרים? האם הן מעבירות את המידע אל מחוץ לישראל (לדוגמה: לפייסבוק)? והכי חשוב – כיצד הן משתמשות בו לאורך הקמפיין וביום הבחירות?

לדעת איפה אתם מסתובבים

ישנם היום כלים רבים ובלתי מפוקחים לפעילות המפלגות בדיגיטל. כך לדוגמה, אפליקציות למעקב אחר בוחרים , כמו אלקטור, הפכו לאחד הכלים המתפתחים והמתקדמים שמצויים בארסנל המפלגתי. האפליקציות הללו והמידע שמוזן בהן זמין לכל דורש, בין אם הוא פעיל או לא פעיל במפלגה. בשלב הראשון, ניתן לעלות את רשימת אנשי הקשר ולאמת את המידע מול פנקס הבוחרים. כבר מהפעולה הראשונית והפשוטה הזו – ניתן לקשר בין טלפון של אדם לבין הקלפי שבו הוא מצביע, לסמן קשרים חברתיים ואישיים ולתייג בסבירות גבוהה את אופי ההצבעה של אדם בהתאם לקלפי אליו הוא משויך, כל זאת ללא שאותו אדם יודע או הסכים לכך.

בשלב השני פעיל יכול לסמן בוחרים כתומכים מטעמו, מה שמאפשר לו לקבל ביום הבחירות הודעה על כך שהתומכים "שלו" הצביעו זה עתה בקלפי אליו הם משויכים. הפיצ'ר הזה לבדו הופך את אפליקציית הבחירות לכלי מעקב משוכלל, שמאפשר לכל אדם שנרשם כפעיל מפלגה לעקוב אחר מי שהוא חפץ בכך, החל מבעל אלים שמעוניין לקבל הודעה ברגע שאשתו הולכת לקלפי ועד למעסיק שמעוניין להפעיל לחץ על עובדיו לצאת ולהצביע.

לאחר שהמידע במערכות המפלגה מפולח ומועשר ניתן להעלות אותו לפייסבוק לצורך טרגוט מודעות מותאמות אישית. יש גם אפשרות להצליב אותו עם שירותי תעמולה אחרים, דוגמת בוטים ושאלוני רשת שמבקשים לדעת טוב יותר דפוסי הצבעה של בוחרים. אסטרטגיית התעמולה של המפלגות מוכוונת באופן מחושב ליום הבחירות, שם כל ארסנל המידע מופעל למען מטרה אחת – להשפיע על תודעת המצביעים באופן אישי וממוקד.

השימושים במידע על בוחרים הם אינסופיים, ולראיה בכל אחת ממערכות הבחירות האחרונות ראינו איך מפלגות שכללו את אסטרטגיית הדאטה שלהם, מתחו את גבולות המותר והאסור, ולעיתים אף פעלו באופן בלתי חוקי ובלתי דמוקרטי, מתחת לרדאר הרגולציה (שכמעט ולא קיימת).

מה בכל זאת אפשר לעשות?

על פי החוק הגנת הפרטיות, יש לכל אזרח זכות לבקש לעיין במידע אודותיו. כלומר אנחנו יכולים לפנות ולדרוש לדעת איזה מידע אוספים ומחזיקים עלינו חברות, ארגונים, רשויות ציבוריות ומפלגות – שמחוייבים להשיב תוך 30 יום. בעידן שבו המידע שלנו מצוי בכל מקום ונעשה בו שימוש תעשייתי – הגיע הזמן שנתחיל לדרוש לדעת מה יודעים עלינו.

זכות העיון פועלת בשני הכיוונים – מצד אחד היא מאפשרת לנו להבין טוב יותר איזה מידע אוספים עלינו, ומהצד השני היא מאותת לארגונים שהמידע שלנו מצוי אצלם בנאמנות ויש לנהוג בו בכבוד ובשקיפות.

המפגש של תקופת בחירות שמתנהלת כולה ברשת האינטרנט עם היעדר השקיפות מצד המפלגות ביחס למידע שלנו, הוא התחלה טובה להפיח מעט חיים בזכות העיון במידע ולהגביר את תשומת הלב של מפלגות למידע שלנו – אולי כך נצליח לעורר שינוי באופן שבו מפלגות אוספות ומנהלות את המידע שלנו.

שלחו למפלגות מייל עם בקשה לדעת איזה מידע הן מחזיקות אודותיכם. תוכלו לעשות זאת בקלות באמצעות הטפסים לדוגמה שנמצאים כאן ורשימת כתובות המייל של נציגי המפלגות – בקישור הזה. יחד נוכל לאותת להם שהנושא חשוב לאזרחים ואזרחיות רבים, שמעוניינים לדעת איזה מידע נאסף עליהם.

***

הכתבת היא עורכת דין ומנכ"לית פרטיות ישראל.