סימני אזהרה: איך תדעו לבחור במנהיגים שישמרו על החירות שלכם?

האם הם פונים לרגשות של כעס ונקמה? האם הם רוכבים על דעות קדומות? מה יקרה אם הם יפסידו?● עשר השאלות שמציגה מדליין אולברייט, לשעבר מזכירת המדינה האמריקאית, בספר "פאשיזם - אזהרה", יעזרו לכם לבחון האם המועמדים שלכם לכנסת עלולים להפנות את הכוח שתתנו בידיים שלהם - נגדכם ● "הפרלמנט של שקוף", טור לקראת בחירות 2021
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
מדליין אולברייט, שהיתה מזכירת המדינה האמריקאית ה-64 (צילום: U.S. Institute of Peace, ויקימדיה)

בספרה "פאשיזם – אזהרה", מציפה מדליין אולברייט, מי שכיהנה כשגרירת ארה"ב באו"ם וכמזכירת המדינה האמריקאית (בתקופתו של קלינטון כנשיא) וכיום היא משמשת כפרופ' לדיפלומטיה באוניברסיטת ג'ורג'טאון, שורה של שאלות שראוי שכל מצביע ומצביעה ישאלו את עצמם בבואם לבחור את מנהגיהם. לקראת הבחירות, החלטנו להביא בפניכם את השאלות. 

אולברייט פורסת בספרה שורה של מקרי בוחן לאורך ההיסטוריה וממקומות שונים על פני הגלובוס ומתארת תהליכים וכלים בהם משתמשים רודנים (גרועים יותר או פחות) לפני שהם עולים לשלטון ולאחר מכן. החל מטורקיה של ארדואן, איטליה של מוסוליני, הונגריה של אורבן ברית המועצות של סטלין ועד ונצואלה של צ׳אבס ורוסיה של פוטין. את סיפרה היא מקנחת גם בתיאור השיטות שבהן נקט נשיא ארה"ב היוצא דונלד טראמפ.  

בסופו של הספר היא מציגה גם שני מנהיגים מהזן הדמוקרטי יותר: אחד מהם נלסון מנדלה. מנדלה למד להכיר את שוביו בזמן שישב 20 שנה בכלא, למד את שפתם ויכול היה למצוא איתם, בסופו של דבר, מכנה משותף. לאחר נפילת משטר האפרטהייד בדרום אפריקה הוא גם מצא את עצמו מנהיג את האנשים שכלאו אותו. וכשהגיע לעמדת הכוח הוא התנגד לדרישה שהגיעה ממפלגתו שלו, למצות איתם באופן מיידי את הדין ולנקום. 

אבל לא כולם כמו מנדלה. אלוברייט מתריעה כי יש להתעורר ולהתכונן ל"מתקפה על הערכים הדמוקרטיים ברחבי העולם". היא מזכירה כי "למרות הפיתוי לעצום עיניים עד יעבור זעם – החירות נשמרת לאורך ההיסטוריה רק כשנלחמים עליה". 

בנוסף על הצורך בתהליכי עומק של חינוך אזרחי ותקשורת חופשית כדי לשמור על חברה דמוקרטית יציבה, היא מציעה בסוף ספרה גם כמה שאלות שכל אחד מאיתנו צריך לשאול את עצמו על המנהיגים שהוא היה רוצה לראות. שאלות שמלמדות אותנו לא רק עליהם אלא גם מלמדות אותנו על עצמנו. 

הנה השאלות:

  • האם הם פונים לדעותינו הקדומות ומציעים שנתייחס ללא כבוד והערכה לאנשים ששונים מאיתנו מבחינת שייכות אתנית, גזעית, דתית או מפלגתית?
  • האם הם מבקשים שנטפח הכעס שלנו כלפי מי שאנו סבורים שעשה לנו עוול, שנשפשף עד זוב דם את תלונותינו, ונלטוש עיניים לנקמה?
  • האם הם מעודדים אותנו לבוז לממסד השלטוני ולהליך הבחירות?
  • האם הם מבקשים להרוס את האמון שלנו במרכיבים החיוניים של הדמוקרטיה, כדוגמת עיתונות חופשית ומערכת המשפט?
התנגד לנקמה בשוביו. נלסון מנדלה. (צילום: South Africa The Good News, ויקימדיה)
  • האם הם מנצלים את הסמלים הפטריוטיים – הדגל, שבועת האמונים –במאמץ מכוון כדי להסית אותנו זה נגד זה?
  • אם יפסידו בבחירות, האם יקבלו את הדין או שמא יתעקשו שהם ניצחו גם בהיעדר הוכחה?
  • האם מעבר למאמציהם לזכות בקול שלנו, הם מתרברבים שהם יכולים לפתור את כל הבעיות, להשקיט את כל דאגותינו ולמלא כל משאלה?
  • האם הם מבקשים את קריאות העידוד שלנו תוך שהם מדברים בשפה פשוטה ובהתרברבות מצ'ואיסטית על שימוש בכח כדי לרסק את האויב?
  • האם הם מהדהדים את גישתו של מוסוליני : "ההמון אינו צריך לדעת", כל מה שעליו לעשות זה להאמין ו"להסכים להיות מעוצב"?

או לחילופין, 

  • האם הם מזמינים אותנו להצטרף אליהם כדי לבנות ולשמור על ליבה בריאה לחברה שלנו, מקום בו זכויות וחובות מחולקות בהגינות, ההסכם החברתי מכובד, ולכולם יש מרחב לחלום ולצמוח?

אולברייט מסכמת וכותבת כי "התשובות לשאלות האלו לא יאמרו לנו אם המנהיג המיועד שלנו הוא שמאלני או ימני, שמרני או ליברל. אבל הם יספרו לנו לא מעט עליהם וגם על עצמנו. לאלו שמחפשים חירות, התשובות לשאלות אלו ירגיעו או יזהירו אותנו – ובמקרה של אזהרה – כדאי שלא נתעלם ממנה".

את הספר 'פאשיזם – אזהרה' כתבה מדליין אולברייט ביחד עם ביל וודרוורד. הוצאת הארפר, 2018.

* תודה למתנדבת דבורה מיטרני על הסיוע בתרגום.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
עידן בנימין

כתב לתיקון הכנסת

ירושלמי 15 שנה. מאז הקמת "שקוף" כותב על הפינות החשובות שכלי התקשורת מזניחים: העבודה הפרלמנטרית האמתית, פיקוח הח"כים על הממשלה, כשלונם של נבחרי הציבור לעמוד בחוקים שהם עצמם כתבו, מימון מפלגות פיקוח על מבקר המדינה ועוד.

מתעקש לכתוב שוב ושוב על דברים - עד שיתוקנו. הולך לישון בלילה פסימי וקם בבוקר אופטימי. מונע מזעם ומתקווה בו זמנית.

2 תגובות

  1. אשמח לקבל את המסמך בנפרד כדי שאוכל להפיץ אותו במייל ובוואטשטפ. חשוב מאד לקרוא אותו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,702 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.