קרב המאסף נגד הכרייה בשדה בריר
חלפו למעלה מחודשיים מאז החלטת הממשלה לקדם את הכרייה בשדה בריר. המהלך, שאותו הוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו, מוחק את החלטת "ממשלת השינוי" והשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, שלפיה אמור היה להתקיים דיון עקרוני על משק הפוספטים בישראל. המשמעות: הכרייה עוברת שלב, ותעמוד להכרעת ועדות התכנון. חוות הדעת שהוכנו לא הוצגו לשרים, ואפילו השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, נמנעה ולא הערימה קשיים.
ארגוני הסביבה והאופוזיציה, בתגובה, יצאו לקרב מאסף: בהובלת חברי הכנסת יוראי להב-הרצנו, מטי צרפתי-הרכבי וקארין אלהרר ממפלגת יש עתיד, קיימה הוועדה לביקורת המדינה דיון שנועד ליזום הליך בדיקה מטעם מבקר המדינה. אלא שכדי לאשר הליך כזה יש צורך בהצבעה של חברי הוועדה, ובגיוס רוב.
בפתח הדיון בשבוע שעבר, יו"ר הוועדה אלון שוסטר (כחול-לבן) אמר שאין לו כוונה לקיים הצבעה. הדוברת שלו אף הוסיפה כי שוסטר "רוצה לעשות דיון אמיתי ולשמוע את הגורמים" ו"יחליט תוך כדי הדיון אם לעשות הצבעה".
אלא שבמהלך הדיון ח"כ טלי גוטליב (ליכוד), שנכנסה לוועדה לדקות ספורות, חשפה כי לאיש מעולם לא היתה כוונה לקיים הצבעה, מתוקף סיכום מוקדם עם הקואליציה. בתום הדיון שוסטר אף ציין שהוא לא מעוניין לבצע מחטף אלא להגיע להסכמה רחבה, וממילא לטענתו לא היה לו רוב, ולכן במקום להצביע יתקיים דיון נוסף. הדברים שאמר נתקלו בהתנגדות זועמת מקרב חברי האופוזיציה והארגונים הסביבתיים.
דיון ההמשך נקבע לשבוע הבא. לקראתו, משרדי הממשלה העלו את חוות הדעת שלהם לאתר הכנסת, בהם מסמך של משרד הבריאות העוסק בכריית פוספטים ופצלי שמן, שהוסתר במשך שבועות ארוכים ונחשף רק לאחר פניות של "שקוף" ובקשת הוועדה.
השורה התחתונה של חוות הדעת היא שכריית פצלי שמן צפויה לפגוע בבריאות הציבור ו"להחמיר את נטל התחלואה". המסמך כלל גם פירוט: סרטן, מחלות בדרכי הנשימה, מחלות לב וכלי דם, ופגיעה בהתפתחות העובר.
בנוגע לכריית פוספטים טענו במשרד הבריאות כי במקום לבטל את הדיון המוקדם על משק הפוספטים בישראל (מה שהממשלה עשתה בסופו של דבר), צריך היה לקבוע תסקיר השפעה על הסביבה לפני הכל – ואז לקיים דיון עקרוני. בלי מידע בדוק לגבי ההשלכות, מסוכן לפתוח בכרייה.
• הוועדה לענייני ביקורת המדינה, הכנסת, ירושלים. יום רביעי, 10.12, 9:00. הישיבה תשודר באתר הכנסת. פרטים נוספים כאן
הכנסת תדון בעתיד של כיל
בעוד כחמש שנים יפוג הזיכיון של כיל (ICL), התאגיד שבשליטת הטייקון עידן עופר, בים המלח. מפעלי ים המלח, שפעם היו ברשות המדינה, יוכלו לקבל בעל בית חדש. המעמד מאפשר למדינה לשפר את התנאים, להבריא את הסביבה ולדרוש במכרז הבא תג מחיר גבוה יותר על הרווחים מהמשאב הציבורי הייחודי. השבוע התפרסמה טיוטת חוק הזיכיון החדש לקראת שורה של דיונים בכנסת בנושא. עוד לפני שהתקיים הדיון הראשון, הטיוטה עוררה ביקורת נחרצת בקרב ארגוני הסביבה.
השבוע ספגו מפעלי ים המלח הפסד צורב בזירה המשפטית. ארגון לובי 99 הגיש עתירה נגד משרד המשפטים, שהחליט לפטור את התאגיד של עופר מתשלום על מים שהחברה מפיקה מקידוחים סביב ים המלח. לפי הערכות, שווי המים נאמד בחצי מיליארד שקל בפחות מעשור וחצי.
"אין שום סיבה שנסבסד את הפעילות המאוד רווחית של החברה הזו", מסרה ד"ר עינת סולניק, היועצת המשפטית של ארגון לובי 99. "החברה עסוקה בעיקר בניצול משאבי הטבע בים המלח, ששייכים לציבור כולו, תוך התנשלות מזהרת מחובותיה". סולניק הוסיפה כי להערכת מקורות, חברת המים הלאומית, הכסף שחברת כיל תשלם יאפשר להוזיל את תעריפי המים לכלל אזרחי ישראל.
• הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל, הכנסת, ירושלים. יום שלישי, 9.12, 14:00. הישיבה תשודר באתר הכנסת. פרטים נוספים כאן
מה לעשות עם הגג
נהוג לראות בגגות של בניינים מעין סרח עודף, מחסן לדודים ומזגנים, או לכל היותר פינת ישיבה קטנה. אלא שניצול נכון של השטח עשוי להניב תועלת סביבתית עצומה, ולא רק כשטח שניתן לנצל לייצור אנרגיה סולארית.
משבר האקלים דורש היערכות יצירתית ופתרונות חדשניים. בגגות טמונים לא מעט פתרונות מעשיים. כך למשל, כשיורדים גשמים עזים, מכות גשם שאופייניות למשבר האקלים, התשתית העירונית לא תמיד ערוכה לקלוט את המשקעים. פתרון אחד הוא משטח מיוחד שקולט את המים העודפים ומשהה את הזרימה, כדי לצמצם את העומס על מערכת הניקוז הקרקעית.
הגג יכול לשמש גם כמשטח לצמחייה, שתתרום למגוון הביולוגי ובעיקר תפחית באופן ניכר את הטמפרטורה של הדירות מתחתיו. גגות יכולים לשמש גם כעתודה חקלאית. מדינות רבות בעולם מקדמות חקלאות גגות, בהיעדר קרקע חקלאית זמינה. בישראל היה ניסיון לקדם יוזמה מסוג זה, אך היא נתקלה בכשלים ביורוקרטיים תמוהים, כפי שנחשף בעבר בסדרת כתבות של "שקוף". לימים, משרד החקלאות ניסה להפיק פיילוט חדש ואף הוקצו לכך משאבים, אולם הפרויקט נגדע עם חילופי השלטון.
השבוע נוסד ארגון חדש שנועד לקדם את התחום – "החזית החמישית: המרכז לגגות מועילים". המרכז, שממוקם בירושלים, ישמש להכשרה בתחום, ינגיש ידע מקצועי וינסה לחבר בין השוק הפרטי לרגולטור ולציבור. הוא הוקם בין היתר בתמיכת קק"ל ועיריית ירושלים, וטקס הפתיחה שלו יתקיים בשבוע הבא.
• מרפסת מוסללה, רח' יפו 97 (גג בניין כלל), ירושלים. יום רביעי, 10.12, פרטים נוספים כאן
