לו ממציא הטפטפות היה נתקל באטימות של משרד הפנים

לפני כמעט מאה שנה יצא אדם צעיר, מהנדס מים במקצועו, לבקר בבית חברו בחדרה. היא הייתה אז מועצה מקומית בראשית ימיה. השניים טיילו בחצר הבית והמארח הציג ליהודי הסקרן את מה שגדל בגינתו – עץ שהתפתח באורח פלא ללא השקיה כלל, באקלים המקומי הקשה.

המהנדס הצעיר מישש את רגבי האדמה מסביב לעץ וראה כי אכן מארחו לא הגזים והם באמת יבשים. הוא החל סוקר את העץ, משתומם אל מול התופעה, מודד צעדיו, עד שהבחין לפתע שלא רחוק משם עובר צינור מים. הוא שם לב שהצינור קרוע ומהסדקים שלו טפטפו טיפות שהשקו באופן קבוע ומדוד את שורשי העץ ודאגו שלא יתייבש וימשיך לצמוח.

עוד ב"שקוף":

• כך ייבש החוק הישראלי את חקלאות הגגות
• זה הזמן לגרום לפוליטיקאים להפנים: בלימת משבר האקלים היא באחריותם
• דיג המכמורת הוא פצצה מתקתקת, אבל בממשלה לוקחים את הזמן

הביקור ההוא אצל החבר מחדרה, הצינור הקרוע והעץ הפורח התרוצצו שנים במחשבותיו של המהנדס. יום אחד הוא שיתף את בנו ברעיון, הם התכנסו ליד השולחן ועיצבו ביחד את מה שלימים ישנה את תעשיית החקלאות בעולם כולו – הטפטפות. 

שמחה בלאס הגה במוחו רעיון מהפכני שהצליח לא רק לחסוך במים, אלא לייצר חקלאות אחרת, ואגב כך להיות חלק ניכר מהשנים שותף למפעל ענק: "נטפים". המפעל שהקים ביחד עם קיבוץ חצרים חולש היום על כ-30% מנתח השוק העולמי של ה"השקייה המדויקת", ויש לו 33 חברות בנות ו-17 מפעלי ייצור ברחבי העולם. הרעיון המהפכני שנבט אצלו בביקור בחצר החדרתית – נמכר היום לכ-100 מדינות ברחבי העולם.

בלאס הספיק בחייו לחולל עוד מהפכות רבות עד שהלך לעולמו בשנת 1982. הוא היה מאדריכלי המוביל הארצי והיה אחראי להקמת משק המים בישראל, וכל אלה בזכות תעוזה, מקוריות וחלוציות שאפיינו את הלך הרוח שלו ושל סביבתו.

בלאס לא היה היחיד. כדי להקים את המדינה הצעירה, לבנות את הכלכלה המקומית, לייצר כאן אוכל ומגורים, מוסדות שלטון וחינוך, תיאטרון ועיתונות היה צורך בחשיבה שונה: כזו שמוצאת פתרונות, כזו שלא מפסיקה להמציא, ובעיקר כזו שבוראת יש מאין, ללא מסורת מקומית וללא אבות מייסדים.

מהפכנים שרצו לשנות את העולם

כפי שתיארנו לאחרונה ב"שקוף", חשיבה כזו בדיוק העלתה אל גג בניין מסחרי לפני כעשור את בן ציון קבקוב, עולה ותיק ממוסקבה, שביקש להקים את החווה החקלאית המסחרית הראשונה בארץ על גג, בין החוות הראשונות בעולם כולו. לא הרבה שנים לאחר מכן, עשה את אותו המעשה החלוצי על גג קניון דיזנגוף סנטר, איש העסקים ומנכ"ל הסנטר דן פילץ, בעבור אותה המטרה בדיוק. שניהם ראו בעיני רוחם חזון, מהפכה על גגות שוממים, חקלאות חדשה ששומרת על הסביבה, חוסכת בעתודות קרקע, מפחיתה זיהומי דישון ובעיקר מאמצת מודלים טריים של מחשבה, כאלה שבוראים יש מאין.

הרשויות בישראל היו צריכות לחבק את בן ציון ופילץ. להסתכל להם בעיניים בהתרגשות ולראות שם את דמותו של בלאס, את דמותם של חלוצים נוספים, מהפכנים ובודדים שהמציאו רעיונות ששינו את העולם שלנו. 

במקום זאת פילץ ובן ציון, כל אחד בזמנו, נתקלו בוועדות ובפקידים מגלגלי עיניים, בהטיות ראש עייפות ואצבעות ששולחות אותם מדלת לדלת, ממשרד למשרד. החקלאים המודרניים, שניהם, לבסוף נתקלו בסירוב להכיר בהם, בסירוב לתת להם הנחות בארנונה, סירוב להעניק להם סבסוד למים וסירוב לאשר להם הקלות בהיתרי הבנייה, כאלה שקיוו שיקבלו בדיוק כמו שמקבלים כל החקלאים. ושניהם, כל אחד בתורו, קרס כלכלית וסגר את העסק, בשל חוסר שיתוף הפעולה של הרשויות. 

ישראל פספסה הזדמנות היסטורית להיות פורצת דרך בעולם כולו ולהוביל כלכלה חדשה. הזדמנות שיכולה היתה לייצא לצד החסות גם טכנולוגיה מתקדמת וידע חקלאי פורץ דרך. אלא שבשנים שחלפו מאז שקבקוב עלה על הגג בפעם הראשונה, העולם הדביק את הפער והשאיר אותנו עמוק בביורוקרטיה. סינגפור היתה בין החלוצות הראשונות בתחום לצד קנדה שהעלתה לגג את החווה בין הראשונות בעולם. 

אליה הצטרפו ארצות הברית, ומדינות אירופה השונות, בהן בירת צרפת שם פועלת כבר שנתיים חברה שטוענת שחוות הגג שלה היא הגדולה מכולן. בינתיים, במדינה שהמציאה את הטפטפות, את כיפת הברזל והווייז, מתעסקים בחימום כיסאות: "צוות של מומחים במשרד החקלאות החל לשבת ולגבש המלצות למקבלי ההחלטות", כתבו. 

והסיבה לכך לא פחות ממדהימה. דוברות משרד הפנים סיפקה הסבר ביורוקרטי להפליא, הסבר כמעט כירורגי באסתטיקה שלו. תשובה שהפוכה לכל יצירתיות שמתחבאת ברעיון חקלאות על גגות, תשובה שאטומה למסורת חלוצית, שמתעלמת מפתרונות מבריקים וסביבתיים ובעיקר תשובה שמשועממת מבריאת יש מאין.

 "מבנה חקלאי – הוא מבנה של קבע הנמצא על אדמה חקלאית ומשמש לצורכי חקלאות", כתבו כשנשאלו מדוע השניים לא קיבלו הנחות כמו כל חקלאי. "קשר זה, המעוגן בחקיקה, אינו מאפשר לראות בחממות, אשר אינן מצויות על אדמה חקלאית, כמבנה חקלאי ומכאן שלא ניתן לחייב אותן על פי סיווג זה".

במילים אחרות, משרד הפנים לא מכיר במהפכה הזו בגלל שאינה על האדמה, אלא היא על גג. משרד הפנים לא מבין שאם זו היתה חקלאות על האדמה, זו לא היתה מהפכה.