לו ממציא הטפטפות היה נתקל באטימות של משרד הפנים

המדינה שהמציאה את כיפת הברזל והווייז משתרכת מאחורי מדינות רבות בתחום שעשוי לשפר את עתידה - חקלאות הגגות • מי שניסו להוביל במו ידיהם את מה שאמור להיות עתיד החקלאות - נתקלו בחומות ביורוקרטיה בלתי עבירות - וקרסו • והתשובה המקוממת של משרד הפנים • טור אישי בעקבות סיקור "שקוף"
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
שמחה בלאס בקיבוץ ניר עם. צילום: ארכיון קיבוץ נירעם מתוך אתר פיקיויקי

לפני כמעט מאה שנה יצא אדם צעיר, מהנדס מים במקצועו, לבקר בבית חברו בחדרה. היא הייתה אז מועצה מקומית בראשית ימיה. השניים טיילו בחצר הבית והמארח הציג ליהודי הסקרן את מה שגדל בגינתו – עץ שהתפתח באורח פלא ללא השקיה כלל, באקלים המקומי הקשה.

המהנדס הצעיר מישש את רגבי האדמה מסביב לעץ וראה כי אכן מארחו לא הגזים והם באמת יבשים. הוא החל סוקר את העץ, משתומם אל מול התופעה, מודד צעדיו, עד שהבחין לפתע שלא רחוק משם עובר צינור מים. הוא שם לב שהצינור קרוע ומהסדקים שלו טפטפו טיפות שהשקו באופן קבוע ומדוד את שורשי העץ ודאגו שלא יתייבש וימשיך לצמוח.

עוד ב"שקוף":

הביקור ההוא אצל החבר מחדרה, הצינור הקרוע והעץ הפורח התרוצצו שנים במחשבותיו של המהנדס. יום אחד הוא שיתף את בנו ברעיון, הם התכנסו ליד השולחן ועיצבו ביחד את מה שלימים ישנה את תעשיית החקלאות בעולם כולו – הטפטפות. 

שמחה בלאס הגה במוחו רעיון מהפכני שהצליח לא רק לחסוך במים, אלא לייצר חקלאות אחרת, ואגב כך להיות חלק ניכר מהשנים שותף למפעל ענק: "נטפים". המפעל שהקים ביחד עם קיבוץ חצרים חולש היום על כ-30% מנתח השוק העולמי של ה"השקייה המדויקת", ויש לו 33 חברות בנות ו-17 מפעלי ייצור ברחבי העולם. הרעיון המהפכני שנבט אצלו בביקור בחצר החדרתית – נמכר היום לכ-100 מדינות ברחבי העולם.

גידול ירקות על גג הסנטר. צילום: מנדי פולק

בלאס הספיק בחייו לחולל עוד מהפכות רבות עד שהלך לעולמו בשנת 1982. הוא היה מאדריכלי המוביל הארצי והיה אחראי להקמת משק המים בישראל, וכל אלה בזכות תעוזה, מקוריות וחלוציות שאפיינו את הלך הרוח שלו ושל סביבתו.

בלאס לא היה היחיד. כדי להקים את המדינה הצעירה, לבנות את הכלכלה המקומית, לייצר כאן אוכל ומגורים, מוסדות שלטון וחינוך, תיאטרון ועיתונות היה צורך בחשיבה שונה: כזו שמוצאת פתרונות, כזו שלא מפסיקה להמציא, ובעיקר כזו שבוראת יש מאין, ללא מסורת מקומית וללא אבות מייסדים.

מהפכנים שרצו לשנות את העולם

כפי שתיארנו לאחרונה ב"שקוף", חשיבה כזו בדיוק העלתה אל גג בניין מסחרי לפני כעשור את בן ציון קבקוב, עולה ותיק ממוסקבה, שביקש להקים את החווה החקלאית המסחרית הראשונה בארץ על גג, בין החוות הראשונות בעולם כולו. לא הרבה שנים לאחר מכן, עשה את אותו המעשה החלוצי על גג קניון דיזנגוף סנטר, איש העסקים ומנכ"ל הסנטר דן פילץ, בעבור אותה המטרה בדיוק. שניהם ראו בעיני רוחם חזון, מהפכה על גגות שוממים, חקלאות חדשה ששומרת על הסביבה, חוסכת בעתודות קרקע, מפחיתה זיהומי דישון ובעיקר מאמצת מודלים טריים של מחשבה, כאלה שבוראים יש מאין.

הרשויות בישראל היו צריכות לחבק את בן ציון ופילץ. להסתכל להם בעיניים בהתרגשות ולראות שם את דמותו של בלאס, את דמותם של חלוצים נוספים, מהפכנים ובודדים שהמציאו רעיונות ששינו את העולם שלנו. 

שיטה מיוחדת לגידול חסות על הגג. צילום: מנדי פולק

במקום זאת פילץ ובן ציון, כל אחד בזמנו, נתקלו בוועדות ובפקידים מגלגלי עיניים, בהטיות ראש עייפות ואצבעות ששולחות אותם מדלת לדלת, ממשרד למשרד. החקלאים המודרניים, שניהם, לבסוף נתקלו בסירוב להכיר בהם, בסירוב לתת להם הנחות בארנונה, סירוב להעניק להם סבסוד למים וסירוב לאשר להם הקלות בהיתרי הבנייה, כאלה שקיוו שיקבלו בדיוק כמו שמקבלים כל החקלאים. ושניהם, כל אחד בתורו, קרס כלכלית וסגר את העסק, בשל חוסר שיתוף הפעולה של הרשויות. 

ישראל פספסה הזדמנות היסטורית להיות פורצת דרך בעולם כולו ולהוביל כלכלה חדשה. הזדמנות שיכולה היתה לייצא לצד החסות גם טכנולוגיה מתקדמת וידע חקלאי פורץ דרך. אלא שבשנים שחלפו מאז שקבקוב עלה על הגג בפעם הראשונה, העולם הדביק את הפער והשאיר אותנו עמוק בביורוקרטיה. סינגפור היתה בין החלוצות הראשונות בתחום לצד קנדה שהעלתה לגג את החווה בין הראשונות בעולם. 

אליה הצטרפו ארצות הברית, ומדינות אירופה השונות, בהן בירת צרפת שם פועלת כבר שנתיים חברה שטוענת שחוות הגג שלה היא הגדולה מכולן. בינתיים, במדינה שהמציאה את הטפטפות, את כיפת הברזל והווייז, מתעסקים בחימום כיסאות: "צוות של מומחים במשרד החקלאות החל לשבת ולגבש המלצות למקבלי ההחלטות", כתבו. 

"מבנה חקלאי – רק על האדמה". חממה על גג זיזינגוף סנטר. צילום: מנדי פולק

והסיבה לכך לא פחות ממדהימה. דוברות משרד הפנים סיפקה הסבר ביורוקרטי להפליא, הסבר כמעט כירורגי באסתטיקה שלו. תשובה שהפוכה לכל יצירתיות שמתחבאת ברעיון חקלאות על גגות, תשובה שאטומה למסורת חלוצית, שמתעלמת מפתרונות מבריקים וסביבתיים ובעיקר תשובה שמשועממת מבריאת יש מאין.

 "מבנה חקלאי – הוא מבנה של קבע הנמצא על אדמה חקלאית ומשמש לצורכי חקלאות", כתבו כשנשאלו מדוע השניים לא קיבלו הנחות כמו כל חקלאי. "קשר זה, המעוגן בחקיקה, אינו מאפשר לראות בחממות, אשר אינן מצויות על אדמה חקלאית, כמבנה חקלאי ומכאן שלא ניתן לחייב אותן על פי סיווג זה".

במילים אחרות, משרד הפנים לא מכיר במהפכה הזו בגלל שאינה על האדמה, אלא היא על גג. משרד הפנים לא מבין שאם זו היתה חקלאות על האדמה, זו לא היתה מהפכה. 

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
יעל געתון
כתבת תחום העתיד יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

4 תגובות

  1. הכוונה ב"קרקע חקלאית" קשורה להגדרות תב"עיות של תא השטח שבו מוצע המבנה החקלאי.
    אכן שטות בירוקרטית, אך כזו שאפשר לפתור בחקיקה.
    אולי כדאי לפנות ללובי 99 כדי שיפעלו בנושא?

  2. יעל שלום. בטוקיו ישנה תעשייה שלמה של גינון גגות הזוכה להנחות גבוהות בארנונה. ישנם פתרונות נאים מאד של משטחים משתלבים לגידול ירקות וצמחים שונים על מצעים אינרטיים. Soilless. כולל השקייה יעילה וניקוז כולל מיחזור . התרומה איננה רק לסביבה ולאקלים אלא גם להשהיית מי נגר גגות , שבעת גשמי עוז ״מנחיתים״ את הידרוגרמות הנגר, במקומות שאחוז ניכר מהגגות ירוקים. ללא ספק אווילות מוסדית בהתגלמותה. אהרון בנימיני. מהנדס מים. המהנדס הראשון של מפעל נטפים חצרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,653 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

הירשמו לניוזלטר השבועי החדש שלנו, עם כל הכתבות והתחקירים של "שקוף" ו"העין השביעית" בנושאי סביבה, לצד חדשות משבר האקלים מהארץ ומהעולם.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.