הטריק של ועדת האתיקה – והעונש המגוחך לדרעי

ועדת האתיקה של הכנסת החליטה לנכות ארבע ימי עבודה משכרו של חבר הכנסת אריה דרעי (ש"ס) בשל היעדרותו המתמשכת מישיבות המליאה. אף שהוועדה דנה בנושא דרעי בפעם הרביעית, העונש שהוטל עליו הוא מגוחך לעומת היעדרותו הסדרתית של יו"ר ש"ס מעבודתו למען הציבור. 

בעקבות ההחלטה, פנתה עמותת חדו"ש לוועדה בדרישה לקיים דיון חוזר (רביזיה) ולהטיל על דרעי את הסנקציות המקסימליות הקבועות בחוק, הכוללות שלילת שכר למשך שנה שלמה. עו"ד יפעת סולל, המייצגת את העמותה, טוענת כי התנהלות הוועדה אינה עולה בקנה אחד עם החלטות קודמות בנושא, ובמכתב לוועדה מאיימת העמותה בעתירה לבג"ץ אם דרישותיה לא ייענו.

מסדרים את המספרים

היעדרויותיו של דרעי הן מקרה קיצון בכל קנה מידה. בדיקת "שקוף" מראה כי מאז הכנסת ה-17, לא היה מקרה שבו חבר כנסת נעדר מעבר לפעמיים ברציפות יותר מהמינימום הנדרש. לעומת זאת, ח"כ דרעי לא עמד במינימום הנוכחות בששת הכנסים האחרונים, ונוכחותו עומדת על 27% בלבד בממוצע, הרחק מה-66% הנדרשים על פי החלטות העבר של ועדת האתיקה.

בחישוב מצטבר, דרעי נעדר 98 ימים מעבר לכמות המותרת בכנסת הנוכחית. עד כה, הענישה הכוללת שהושתה עליו בשל היעדרויות אלו מסתכמת בניכוי שבעה ימי שכר בלבד, כולל העונש האחרון של ארבעה ימי שכר. בדיקת "שקוף" של החלטות העבר של הוועדה מאז הכנסת ה-17 העלתה כי אם הוועדה הייתה נוהגת כפי שנקטה במקרים דומים, הייתה מוטלת עליו ענישה מצטברת של לפחות 57 ימי ניכוי שכר.

לכל החלטות ועדת האתיקה בנוגע למושב האחרון של הכנסת:

אחד הגורמים לענישה המינורית קשור לאופן שבו הוועדה דנה במקרים אלה. בניגוד לעבר, שבו נוכחות חברי הכנסת נדונה בחתך של כנס בודד, הוועדה הנוכחית בחרה לדון בנתוני שני כנסים יחד. התנהלות זו, כך לפי הבדיקה, "מחליקה" את חומרת ההצטברות של הנתונים, במיוחד כשמדובר במקרים חוזרים.

תירוצים

הוועדה, אז בראשות ח"כ משה רוט (יהדות התורה), החליטה להתחשב בנימוקיו של דרעי אף שהיו דומים לנימוקים שנדחו בוועדות אתיקה קודמות. בדומה לעבר, דרעי הסביר את היעדרותו בעומס עבודתו כיו"ר תנועה, בניהול מערכת בחירות וב"נסיבות אישיות".

אחד הנימוקים שדרעי הציג ושהתקבלו על ידי הוועדה הוא השתתפותו בישיבות קבינט המלחמה המצומצם. עם זאת, החלטות ועדת האתיקה קובעות כי תפקידו של חבר כנסת קודם לכל תפקיד אחר. דרעי, שאינו שר, משמש בקבינט כמשקיף בלבד, ללא זכות הצבעה. מעבר לכך, הוועדה לא ציינה כי בדקה את מועדי כינוסי הקבינט והאם הם אכן התנגשו עם ישיבות הכנסת.

תקדימים מהעבר

מאז הכנסת ה-17, העונש הכבד ביותר שוועדת האתיקה השיתה על חבר כנסת בגין היעדרויות התרחש ב-2009 (הכנסת ה-18), כשהוועדה הטילה על ח"כ סעיד נפאע (בל"ד) עונש הורדת שכר של תשעה ימי עבודה. מה היה חטאו של ח"כ נפאע? שש היעדרויות מעל המותר. 

יש לשים לב לנימוק הבא של הוועדה בנוגע לעונש: "רואה הוועדה חשיבות מיוחדת בכך שחבר כנסת, אפילו יותר משר או סגן שר, לא יחרוג מהוראות חוק החסינות בנוגע למכסת ימי ההיעדרויות המותרת, שכן בניגוד לשר, הכנסת היא מקום פעולתו המרכזי של חבר הכנסת". 

לא רק שיחס הענישה במקרה נגזר מכמות ימי ההיעדרות מעבר למותר, הוועדה החליטה להעניש מעבר לכמות ימי ההיעדרות. 

העונש השני בחומרתו שהוטל על חברי כנסת בשל היעדרויות עומד על שישה ימים. המקרה הראשון היה רה"מ לשעבר אהוד ברק שהוועדה החליטה להענישו באוקטובר 2009 בגין שישה ימי היעדרות, כשבאותם הימים ברק כיהן כשר הביטחון וטען כי חלק מהמקרים התרחשו בשל תפקידו, סיור וחופשה. 

מקרה ברק הוא חריג כיוון שבמקרים אחרים של שרי ביטחון שנעדרו, הוועדות קיבלו לרוב את טיעון אילוצי העבודה של השר, אולם ברק כנראה לא היה אהוד על חברי הוועדה, ששבו להענישו אותו שוב ב-2011 בסנקציה של עוד שני ימי עבודה כנגד שני ימי היעדרות מעבר למותר.

המקרה הנוסף הוא של ח"כ אברהם הירשזון, שהוועדה השיתה עליו 6 ימי ניכוי שכר בגין 12 ימי היעדרויות. במקרה הזה הוועדה לא קיבלה את טיעוניו לגבי העובדה שנדרש לחקירות בגין חשד למעשי שחיתות, שבגינם לאחר מכן נגזרו עליו למעלה מחמש שנות מאסר. 

בכנסת ה-20 הוועדה החמירה עם ח"כ יאיר לפיד כשהטילה עליו עונש ניכוי ארבעה ימי עבודה משכרו בשל היעדרות של שמונה ימים מעבר למותר, אולם היה זה מקרה נדיר כיוון שלפני כן לפיד לא נעדר אף פעם וברוב המקרים הוועדה מחליטה שבמקרה ראשון יש להפנות את תשומת ליבו של חבר הכנסת ולא להענישו בפעם הראשונה. 

מקרה השר אביגדור ליברמן היה מקרה נדיר של הענשה פעמיים ברציפות בשל היעדרויות רציפות כנס אחרי כנס. מדובר היה בשני הכנסים שהתקיימו בשנת 2012 ושבראשון נעדר ליברמן 8 פעמים מעל המותר, ונענש בארבעה ימי הפחתת שכר. בכנס לאחר מכן החמירה הוועדה עם ליברמן והענישה אותו בהפחתה של עוד ארבעה ימי שכר, אולם הפעם היה זה בגין ארבעה ימי היעדרות בלבד.

נוכחות הח"כים – מה אומר תקנון הכנסת?

סעיף 13 בתקנון הכנסת קובע כי "חבר הכנסת יתמיד כמיטב יכולתו בהשתתפות בישיבות הכנסת ובישיבות הוועדות שהוא חבר בהן". סעיף 1א(4) בכללי האתיקה לחברי הכנסת קובע כי חבר כנסת "יהיה מסור למילוי תפקידיו בכנסת, ינהג בדרך ההולמת את מעמדו כחבר הכנסת ויעשה לטיפוח אמון הציבור בכנסת".

ועדות הכנסת לדורותיהן קבעו בהחלטותיהן שהרף הנדרש של נוכחות חברי כנסת מהשורה, כאלה שאינם מכהנים במקביל בממשלה, הוא הגעה לפחות ל-66% מישיבות המליאה. 

מדובר במינימום נמוך מאוד של "ימי עבודה" בשנה. מספר ימי דיוני מליאה בשנה נע בין 90-100 ימים בלבד כיוון שהמליאה מתכנסת בדרך כלל שלושה ימים בשבוע בחודשי פעילות הכנסת, שיוצאת לשתי פגרות במהלך השנה, שאורכן 3 עד 4 חודשים. כלומר חובת ההגעה לכנסת בשנה של ח"כ מהשורה היא בערך 64 ימים בלבד. 

לצורך ההשוואה, חובת ההגעה לעבודה של רוב הישראלים נעה סביב 250 ימי עבודה (תלוי בשנה).

בפועל הכנסת משאירה לחברי הכנסת 180-190 ימי עבודה בשנה שבהם אינם מחויבים להתייצב במשכן ויכולים לפגוש את הציבור או לעסוק בפעילויות אחרות כגון פעילות מפלגתית. 

ואם לא די בכך, מוסדות הכנסת מתירים לח"כים הקלה משמעותית נוספת. המנגנונים בכנסת הבודקים את נוכחות הח"כים לצורך דיווח לוועדת האתיקה, בודקים רק אם חבר כנסת נכח במשכן בשעות בהן התקיים דיון במליאה ולא בודקים אם הוא נכח בכלל בדיון. 

וכך, ח"כ יכול להגיע לכנסת לעשר דקות בזמן פעילות המליאה, להיכנס למזנון הכנסת, לקנות שתייה קלה, לחזור לרכב ולנסוע מהמקום בלי שעשה כל פעילות פרלמנטרית, ועדיין מבחינת רישום הנוכחות שלו עבור ועדת האתיקה זה ייחשב כהגעה. 

עלילות ההיעדרויות של דרעי מהכנסת

באפריל 2024 דווח לראשונה ב"שקוף" על היעדרותו הקיצונית של ח"כ דרעי מהמשכן. לאור הדיווח התנועה לאיכות השלטון הגישה במאי 2024 דרישה להתכנס ולדון בהיעדרויות חברי הכנסת בכנסים השונים שהתקיימו עד אז. 

בדצמבר 2024 שבנו ודיווחנו כי מקרה דרעי הוא מקרה קיצון שטרם נתקלנו בכמותו, ושדרעי ממשיך להיעדר פיזית מהכנסת הרבה מעבר למינימום המותר. במקביל תפקודו בכל שאר הפרמטרים במשכן שואף לאפס. 

באפריל 2025 דיווחנו כי במשך ארבעה כנסים ברציפות ח"כ דרעי לא מתקרב למינימום הנוכחות הנדרשת מחבר כנסת, ושממוצע שעות הנוכחות שלו בחודש במשכן עומד על 14 שעות, כשמשכורתו עומדת על 47,583 שקלים.

לאור הדיווח הגישה עמותת חדו"ש במאי 2025 תלונה לוועדת האתיקה בדרישה לנמק מדוע לא ידונו לאלתר בתופעה הקיצונית של היעדרויות דרעי, וישיתו עליו את הענישה המקסימלית של שלילת שכר של שנה.