ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן (הציונות הדתית) מקדם תיקון להצעת חוק העונשין, שמאפשר למשטרה לבצע מעצרים ולפתוח בחקירות בחשד להסתה לטרור, על סמך פרסומים ברשתות החברתיות והתבטאויות, ללא אישור הפרקליטות. בדיון שהתקיים השבוע, התנגדו נחרצות כל גורמי מערכת אכיפת החוק לביטול מנגנון האישורים, שנועד להוות חסם כדי למנוע פגיעה בחופש הביטוי.
רוטמן מקדם את החקיקה בניגוד לעמדת משרד המשפטים, הסנגוריה הציבורית, ארגוני החברה האזרחית והייעוץ המשפטי של הוועדה. נציג השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר (עוצמה יהודית), לא התנגד, אך נציג משרדו גמגם ביחס לשאלת עמדתו, ונראה שלא בדיוק הבינו את ההבדל בין עמדת המשרד לעמדת השר. גם משטרת ישראל, שהחוק מעביר אליה עוד כוח וסמכויות – הביעה התנגדות. "אני מדברת בשם משטרת ישראל, אנחנו מתנגדים לביטול ההנחיה כליל", אמרה בדיון תמר ליכטמן מאגף החקירות והמודיעין. "יש לנו מתווה, אנחנו רואים צורך בשינוי מסוים, היה דיון בנושא עם פרקליט המדינה, ואנחנו מאמינים בדרך האמצע שלוקחת את ההצעה שלנו וההסתייגויות של פרקליט המדינה".
במהלך הדיון, המתנגדים הציבו שתי דרישות: להשאיר את מנגנון האישורים של הפרקליטות ולהפוך את הצעת החוק להוראת שעה, שתיבחן לאחר המלחמה. רוטמן דחה את שתי ההצעות אך הודיע בסוף הדיון על ריכוך אחר בעקבות הערות שקיבל: "נעלה את דרגת הגורם המשטרתי ונוודא שיש גורם ארצי שיקבע מדיניות אכיפה, כדי שלא כל שוטר יקבע מהי הסתה לטרור. זה יעלה בנוסח להסתייגויות".
החשש המרכזי שעלה בדיון הוא פתיחה בחקירות סרק של המשטרה, שיהפכו לכלי הפחדה והרתעה במקום לכלי שמטרתו העמדה לדין ואכיפת החוק. "התיקון הזה הוא רדיקלי ממש", הזהיר ד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. "יום אחרי שהתיקון יעבור, המציאות בישראל תהיה אחרת. כל אדם שמפרסם סטטוס, המשטרה תוכל לדפוק לו בדלת".
"אני הייתי פה גם כשהסעיף הזה חוקק ב-2016", המשיך פוקס. "הייתה זהירות רבה וחברי הכנסת רצו לוודא שלא יהיו חקירות שווא. רז ניזרי אמר אז: 'אל תדאגו יש את החסם של הפרקליטות'. ברור שיש פה היתממות מאוד גדולה ביחס לזה שהתכלית של החוק היא יצירת אפקט מצנן, שיהיו הרבה חקירות סרק, מעצרי סרק, שלא יובילו לכלום. שום כתב אישום לא יצא מזה. יש פה תכלית פסולה".
נושא האפקט המצנן חזר שוב ושוב בדיון, בחשד שמטרת החקיקה אינה למגר הסתה לטרור אלא לייצר הרתעה שתפגע בזכותם של האזרחים להתבטא בחופשיות, בעיקר בנושאים פוליטיים. "החשש מאפקט מצנן בתחום הטרור פחות גדול מבתחומים אחרים", אמר רוטמן בדיון.
חבר הכנסת יואב סגלוביץ' (יש עתיד), שכיהן כסגן השר לביטחון פנים וכראש אגף החקירות במשטרה, הדגיש גם הוא את החשש מיצירת הרתעה. "במדינות חוק, מה שלא אסור – מותר", אמר. "שיהיה פה לפרוטוקול, זו כוונת היו"ר, כוונת המחוקק – יצירת אפקט מצנן, שמי שיעשה אותו הוא שוטר במשטרת ישראל. זה הרי לא יתחיל בחקירה, זה יתחיל מטלפון. זו טעות נוראה, ולא סתם המשטרה לא רוצה את זה והפרקליטות לא רוצה את זה. אני אומר לכל החברים שלא באותה עמדה פוליטית איתי, זה חוק מסוכן מאוד. כל שוטר יוכל להרים טלפון ולהגיד 'הפוסט הזה לא נראה לי'. רכז המשטרה יגיע לכל מקום, לחרדים, לשמאלנים, לימנים".
הניסיון לגרום לרוטמן לומר לפרוטוקול כי מטרת החוק היא אפקט מצנן, עשוי לרמוז על בסיס לעתירה עתידית לבג"ץ, שבה תעלה טענה כי תכלית החקיקה עומדת בניגוד לפסיקות בג"ץ קודמות שהמחישו את הסכנה בחקירות סרק ללא פוטנציאל העמדה לדין. לילך וגנר, נציגת משרד המשפטים, ציטטה במהלך הדיון מפסיקת בג"ץ שבה פסלו חלק ממה שמכונה "חוק בן גביר", שבה עמדו כל השופטים על כך שאין לפתוח בחקירות ללא תכלית. "העובדה שפוגעים בזכויות של חשודים, וכמובן שחקירה פוגעת בזכויות, הזכות לחירות למשל, היא כשיש צורך לבירור עובדתי לצורך העמדה לדין", אמרה וגנר. "לא יכולה להיות מדיניות פתיחה בחקירה, שהיא לא בהלימה למדיניות העמדה לדין".
עו"ד ישי שרון מהסנגוריה הציבורית טען כי כבר עכשיו רואים בשטח את השלכות הרחבת הגדרת ההסתה לטרור וריבוי הפתיחות בחקירה בעקבות מהלך החקיקה. "בתקופה האחרונה ראינו שהרחבת מדיניות האכיפה הגיעה לקבוצה מאוד משמעותית של אנשים ונשים צעירים, נעדרי עבר פלילי, אנשים שלא הסתבכו בפלילים עד לאותו פוסט שהם העלו או שיתפו", הוא סיפר. "קבוצה גדולה של צעירים נעדרי עבר פלילי מסווגים ככלואים ביטחוניים. עצם הפתיחה בחקירה פוגעת ביכולת להתפרנס. זה קורה במעצר אוטומטי, שיכול להיות מעצר לילה שלא יוצא ממנו כלום. יש מגמה חקיקתית של שלילת זכויות נוספות".
בסיום הדיון, כשהתברר כי אין לרוטמן כוונה להתגמש, הזהיר גם היועץ המשפטי של הוועדה גור בליי, שחתר להפיכת החוק להוראת שעה: "הדבר הזה עלול לפגוע פגיעה קשה בחופש הביטוי באופן שבו הוא ייושם, בכל צידי הקשת הפוליטית".
הצעת החוק לא מגיעה בחלל ריק, אלא בשילוב עם תהליכי הפוליטיזציה הקיימים כבר עכשיו במשטרת ישראל, בהובלת מי שהורשע בעצמו בטרור, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. שורה של דיווחים ותחקירים עיתונאיים, כמו גם אזהרות של מפכ"לים יוצאים, מסמנים כי בהוראות השר מבוצעים מעצרי שווא בהם היד קלה על ההדק, כשבמקביל השר משתלט על מערך הקידומים במשטרה ומתערב בהחלטות. החשש שהביעו באופוזיציה הוא כי מעצרים ופתיחה ובחקירות ישמשו ככלי בידי המשטר לדיכוי הפגנות, למשל כמו אלה שמול בית ראש הממשלה, או נגד הכיבוש, תוך הרחבה שכבר נעשתה של הגדרת ההסתה לטרור.
בפתח הדיון הזכירו חברי כנסת מהאופוזיציה את חקירת עיתונאי חדשות 13 אביעד גליקמן, כדוגמה לשימוש בחקירות לצרכים פוליטיים, אל מול האינטרס הדמוקרטי להגנה על עיתונאים. "הדרך לצנן את חופש הביטוי היא לזמן אותם, לחקור אותם, לתשאל אותם", אמר ח"כ סגלוביץ'.
"אף אחד לא טוען שאנשי מקצוע לא יכולים לטעות. הבעיה היא שאם הצעת החוק הזו תעבור זו לא תהיה טעות זו תהיה שיטת העבודה: אתה איתנו או נגדנו", הזהירה ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) ופנתה לרוטמן: "אני מאוד מקווה שאתה לא לוקח את המקרה המצער הזה (חקירת גליקמן, נ"נ) כדוגמה".
רוטמן השיב: "כשחוקרים את השופרות שלכם על תקיפה זה באמת מצער. יפה שלהגן על פושעים זה חלק מהקטע שלכם. מדהים. אם היו קוראים לתיק גליקמן 7000 אז זה היה בסדר".
אלהרר: "לכם בקואליציה יש שיטה סדורה איך להגן על פושעים. גם טעות מצערת צריך לתקן, בשום פנים ואופן לא להפוך אותה לשיטת עבודה".
ח"כ עופר כסיף (חד"ש) טען בדיון כי מתנגדי כיבוש יהפכו במהרה למסיתים לטרור, בעוד שאלימות כלפי פלסטינים כלל לא נאכפת. "יש דבר שבבסיסו הרבה יותר מסוכן וזה עצם ההגדרה של טרור והשימוש במילה טרור", אמר. "יש חבר כנסת אחד שהורשע בתמיכה בטרור, הוא היחיד (הכוונה לשר איתמר בן גביר, נ"נ). זה לא מפריע לכל חברי הכנסת להאשים אותי ואחרים בטרור. ולגזור מזה השעיה פה והדחה שם. זה מה שהולך לקרות: שימוש אינפלציוני במונח טרור כדי לסתום פיות. וברור שרק מצד אחד".
כסיף הזכיר את התגברות מקרי האלימות כלפי אזרחים פלסטינים. "מתנחלים רצחו פלסטינים עם אלה בראש, והשר אמר שזה לא טרור, זה מבהיר לאן זה הולך. אני פונה למעלה משנתיים ליועמ"שית כדי שתטפל בקבוצת 'חדשות הגבעות' שמפיצה תוכן מסית. הם לא ייכנסו לקבוצת הסתה, אלא המתנגדים לכיבוש".
מעקב "שקוף":
ח"כ מירב כהן (יש עתיד) הדגישה את האבסורד שבקידום החוק נוכח התנגדות המשטרה עצמה, שאליה יועברו הסמכויות. "אנשי המקצוע במשטרה אומרים אין בעיה, אנחנו משתפים פעולה עם הפרקליטות", אמרה. "לא אמרו לנו אין יכולת לעצור אנשים שחשודים בטרור. המטרה היא פוליטית. יש פה חשד למעצרי סרק שיהלכו אימים על אנשים, כדי שיפחדו לפתוח את הפה. היו פה חברי כנסת שהשוו את המפגינים למשתפי פעולה עם חמאס. מחר בבוקר יגידו שאנחנו מסיתים לטרור? אנחנו צעד אחד משם. זו כל התכלית של החקיקה. אלה גורמים פוליטיים שרוצים לעשות מה שבא להם. אנחנו כבר במצב שאנשים שהולכים עם כובע שכתוב עליו דמוקרטיה, עוצרים אותם ומפשיטים אותם".
ח"כ גלעד קריב ציין כי "יש כאן איום דרמטי לא רק על חופש הביטוי, אלא על החירות של אזרחים, על זכויות יסוד רבות אחרות. זו זכות לחירות ולא לשבת במעצרי שווא. זה חופש העיסוק, כי החקירה בתחומים הללו מטילה כתם על האדם. הוא יכול להסתובב עם חקירה שנמשכת חודשים עם עבירה חמורה של הסתה לטרור. אחרי שבית המשפט ישחרר אותו ממעצר השווא, הוא יסתובב עם כתם של תומך טרור, כשברור שהפרקליטות לא תגיש כתב אישום".
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
