אין חוסן לאומי בלי חוסן סביבתי

לקראת הבחירות לכנסת, אנחנו צריכים לדבר לא רק על מי ינהל את המדינה, אלא גם על המדינה שבה אנחנו רוצים לחיות. לכן הגיע הזמן להציב בפני כל המפלגות בישראל דרישה ברורה: ההגנה על הסביבה, ההתמודדות עם משבר האקלים והבטחת החוסן הסביבתי של ישראל חייבות לעמוד במרכז סדר היום הציבורי והפוליטי. כי אין חוסן לאומי בלי חוסן סביבתי.

משבר של בריאות, כלכלה וביטחון

משבר האקלים כבר אינו איום רחוק או תחזית לעתיד. כמה פעמים אפשר עוד לומר את זה? הוא כבר כאן. צאו החוצה ותרגישו. יש מצב שזה הקיץ הכי נעים שנחווה מעתה והלאה. אבל כדי להבין מדוע המשבר צריך להיות חלק מהשיח על ביטחון, כלכלה ויוקר המחיה, צריך להבין את שרשרת ההשפעות שלו.

גלי חום קיצוניים פוגעים בבריאות, מקשים על אנשים לעבוד ולתפקד ומגדילים את העומס על מערכות הבריאות. שינויי האקלים פוגעים גם במשק המים ובחקלאות. כשקשה יותר לגדל מזון, המחיר מגיע בסופו של דבר גם למדפים בסופר. אירועי מזג אוויר קיצוניים עלולים לפגוע בתשתיות, בשירותים חיוניים וביכולתן של הרשויות להתמודד עם מצבי חירום. והמזרח התיכון, שכבר מתחמם מהר מהממוצע העולמי, ממש לא צריך עוד משבר אזורי שעלול להחריף את המתחים. זו כבר שאלה של חוסן לאומי וביטחון.

גם למשק האנרגיה יש תפקיד מרכזי. התלות במקורות אנרגיה ובתנודות במחירים משפיעה על משקי הבית, על העסקים ועל המשק כולו. מעבר לאנרגיה נקייה, לצד התייעלות אנרגטית, יכול להפחית את התלות, לחזק את העצמאות האנרגטית ולסייע בהתמודדות עם יוקר המחיה.

סביבה היא הרבה יותר ממשבר האקלים.

יש נושאים סביבתיים שמשפיעים על חיינו גם בלי קשר ישיר לשינויי האקלים. האוויר שאנחנו נושמים, למשל, משפיע ישירות על בריאותנו. תחבורה ציבורית טובה ונקייה יכולה לצמצם זיהום, אבל גם לחסוך למשקי הבית כסף, זמן ותלות ברכב פרטי. עצים וצל ברחובות אינם רק עניין אסתטי: הם הופכים את המרחב העירוני לנעים ובריא יותר, במיוחד בימי הקיץ. חופים, נחלים ושטחים פתוחים הם חלק מהטבע שלנו, אבל גם מהיכולת שלנו ליהנות מאיכות חיים וממרחב ציבורי ראוי. כל אלה הם חלק מהסביבה שבה אנחנו חיים, ולכן גם מאיכות החיים שלנו.

בכל רחבי ישראל מתקיימים מאבקים סביבתיים מקומיים. תושבים נאבקים למען שטחים פתוחים, חופים ונחלים, תחבורה ציבורית טובה יותר ואיכות החיים בשכונות ובערים שלהם. הם נאבקים גם נגד זיהום תעשייתי ושריפת פסולת רעילה.

המסר שעולה מהמאבקים האלה ברור: הסביבה אינה עניין של קבוצה מסוימת או מגזר מסוים. היא נוגעת לכל אדם בישראל, בלי קשר למקום מגוריו, למצבו הכלכלי, לגילו, לקבוצה שאליה הוא משתייך או למפלגה שלה הוא מצביע.

לא רק הבטחות – גם נציגים במקומות ריאליים

לכן בבחירות הקרובות לא מספיק להסתפק בהבטחות כלליות. אנחנו רוצים לראות מכל מפלגה התחייבויות ברורות להגנה על בריאות הציבור, למעבר לאנרגיה נקייה, לשמירה על הטבע והשטחים הפתוחים, לצמצום הזיהום, להיערכות לחום קיצוני ולקידום תחבורה ציבורית נקייה, נגישה ואיכותית.

אבל גם התחייבויות אינן מספיקות. אם הסביבה היא נושא שנוגע לבריאות של כולנו, לכיס של כולנו, לביטחון ולחוסן הלאומי של כולנו, היא חייבת להיות מיוצגת גם סביב שולחן קבלת ההחלטות. אנחנו רוצים לראות נציגות ונציגים בעלי מחויבות סביבתית מוכחת ברשימות לכנסת, במקומות ריאליים, ובהמשך גם בממשלה הבאה. אנשים שיידעו להפוך את האתגרים הסביבתיים למדיניות, לחקיקה ולתקציבים, ולא להשאיר אותם שוב בתחתית סדר העדיפויות.

קריאה נוספת: המדיניות הסביבתית של המועמדים והמועמדות בפריימריז של הדמוקרטים

המבחן לא מסתיים ביום הבחירות.

התחייבויות סביבתיות צריכות להופיע במצעי המפלגות, להיכנס למשא ומתן הקואליציוני ולהפוך לסעיפים ברורים ומחייבים בהסכמים הקואליציוניים של הממשלה הבאה. אם הסביבה היא בריאות, ביטחון, כלכלה ואיכות חיים, היא צריכה לבוא לידי ביטוי גם במדיניות הממשלה ובתקציביה.

הבחירות הן הזדמנות להחזיר את הסביבה למקום שבו היא צריכה להיות: לא בשוליים, לא בסעיף קטן במצע ולא כנושא שעוסקים בו רק כשמתרחש אסון סביבתי, אלא בלב סדר היום הלאומי.

הציבור בישראל זכאי לדעת כיצד כל מפלגה מתכוונת להתמודד עם החום הקיצוני, להגן על המים והטבע, לצמצם זיהום, לשפר את התחבורה ולשמור על הבריאות ועל איכות החיים. הוא זכאי לדעת גם מי יהיו הנציגות והנציגים שיישאו את הנושאים האלה לכנסת ולממשלה – ויוודאו שההבטחות אינן נשארות על הנייר.