סכנה באוויר ובמים: מפעל נשר ברמלה אחראי לכמחצית מפליטות הכספית בישראל

מפעל נשר שברמלה אחראי לכמחצית מפליטות הכספית במדינה – כך עולה מבדיקת "שקוף". כספית היא מתכת רעילה שנפלטת בעיקר משריפת דלקים, אינה מתפרקת באוויר ועלולה להצטבר בגוף ולגרום לנזקים בריאותיים חמורים. היא נספגת דרך מערכת הנשימה או דרך מי התהום והחקלאות סביב מקורות הפליטה.

המשרד להגנת הסביבה קבע כי מפעל המלט שבבעלות האוליגרך לן בלווטניק, שמחזיק ברשת 13 וחברת החדשות שלה, הוא במקום השלישי מבין יותר מ-500 תעשיות מזהמות בישראל. עלויות הזיהום ופליטת גזי החממה של המפעל נאמדות בכ-1.2 מיליארד שקל בשנת 2023. 

באותה השנה התעשיות בארץ דיווחו על 138 קילו כספית שנפלטה לאורך כל השנה, מתוכה 69 קילו נפלטה ממפעל המלט לבדו – כ-50% מהפליטה הארצית המדווחת. "מדובר בחומר מסוכן שגורם להרעלה ולפגיעה משמעותית במערכת העצבים ובמוח", הסביר ד"ר אריה ונגר, מדען, מארגון "אדם טבע ודין". "פרט למקורות טבעיים הכספית נפלטת גם ממגוון של מקורות תעשייתיים ובהם ייצור מלט ותחנות כוח פחמיות. החשיפה לכספית מתרחשת דרך האוויר, אך גם לאחר שקיעתה דרך מי השתיה ושרשרת המזון. יש צורך בפעולה נמרצת לצמצום הפליטה והחשיפה לכספית מכל מקורות הפליטה". 

בנוסף, לאחר שנים ארוכות שבהן חלה ירידה הדרגתית בכמות הכספית שהמפעל פולט מ-155 קילו בשנת 2019 ל-54 קילו בשנת 2022 – השנה חלה עלייה מדאיגה ובשנת 2023 המפעל פלט 69 קילו כספית. יש לציין כי לעלייה בפליטת הכספית יש סיבות רבות, החל מטעות במדידה ועד שינוי בחומרי הגלם, אולם  

במפעל בחרו להתעלם מפניות חוזרות בנושא ולא סיפקו הסבר או סיבות אפשריות לעלייה. 

לשם השוואה, באותה השנה תחנת הכוח אורות רבין פלטה 28 קילו כספית, ותחנת הכוח רוטנברג 13 קילו. במשרד להגנת הסביבה מציינים כי רוב הכספית בארץ נפלטת לאוויר ומיעוטה, כ-13 קילו בשנת 2023 בלבד, מוזרם למי הקולחין והנחלים. עוד הוסיפו כי סיבה אפשרית לעלייה בנשר עשויה להיות שינוי בחומר הגלם. עוד ציינו כי כמות הכספית הכללית בארץ נמצאת במגמת ירידה מאז שנת 2019, אז הכמות המדווחת עמדה על 710 קילו. עיקר הסיבות לירידה הכללית היא בשימוש הפוחת בפחם בתחנות הכוח ובמעבר לגז.  

גרם אחד יכול להיות קטלני

בינתיים, התושבים חוששים: "מכעיס שגם בעידן שלנו ממשיך להתקיים מפעל בלב אוכלוסייה של מאות אלפי אנשים שבמקום לאפס את הפליטה שלו הוא מגדיל אותה ולא של סתם עוד חומר מסרטן של אחד החומרים הכי רעילים הידועים למדע שמספיקה כמות של גרם בודד להרוג אדם", אמר בני רגיל, תושב המועצה האזורית גזר ופעיל נגד זיהום המפעל.  

למפעל היסטוריה של עבירות בכל הנוגע לפליטת כספית. בשנת 2019 נתגלו במערכות הניטור הרציף של המפעל חריגות מהערך הקבוע למזהמי כספית ותרכובותיה במספר במקרים שונים. בתום הליך אכיפה שארך כשלוש שנים, המפעל נקנס בכ-6 מיליון שקלים. 

במסגרת הליך הערעור על הקנס שהגיש המפעל, פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית ופרופסור לאפידמיולוגיה, פרסם חוות דעת שקבעה את הנזק האפשרי מחשיפה לכספית, כמו למשל פגיעה הורמונלית, נזק למערכת החיסון, פגיעה בעובר ובהתפתחות הילד, פגיעות בריאות, בכבד ובמקרים של הרעלה חמורה ואף מוות. לוין ציטט מחקר שנערך בשנים 2019-2020 באיטליה בקרב ילדים המתגוררים ולומדים באזור עירוני שחשוף לזיהום של מפעל מלט. במחקר נמצאה עדות ברורה להצטברות כספית בגופם של הילדים על סמך מדידות ריכוזים בציפורניי הילדים.

בשבוע שעבר חשפנו כי המשרד להגנת הסביבה הורה למפעל המלט להתקין מוניטור לזיהוי מתכות כבדות ובהן כספית, לניטור ה-RDF. המפעל לא התקין את הציוד במועד שנדרש, הגיש ערעור למשרד להגנת הסביבה, וזה האחרון אפשר לו את תהליך הערעור שנמשך כשנתיים וחצי. 

RDF הוא דלק חלופי  דלק שמיוצר מפסולת, בעיקר פלסטיק, טקסטיל ונייר ומטרתו להפחית את השימוש בדלקים מזהמים אחרים ולתרום למחזור. מדובר במהלך שיתרום גם לתדמית המפעל, בהפיכתו למתקדם סביבתית אל מול משבר האקלים וסכנת פליטות הדלקים הפוסיליים על כדור הארץ. אלא ששריפת פסולת היא בין הפתרונות השנויים במחלוקת ובטח שפחות יעילים, כמו שימוש חוזר והפחתה במקור, והוא במקום נמוך בהיררכיית הטיפול בפסולת. בנוסף, בתהליך השריפה נפלטים לאוויר שורה של מזהמים, כמו גם מתכות כבדות ובהם כספית, שעלולים לפגוע בתושבים הגרים בסמוך.