ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
עשרות אזרחים וארגוני סביבה פנו למשרד להגנת הסביבה בראשות עידית סילמן, בדרישה לחייב את התעשיות בישראל לדווח לציבור בשעת תקלה. גם ברשויות המקומיות ובאיגודי הערים מתריעים מפני הדרתם ממקבלי המידע על אירועים.
הפניה נעשתה בעקבות הפרסום ב"שקוף" על טיוטת מדיניות חדשה שמקדמים במשרד להגנת הסביבה, ושמטרתה לאסדר את אופן הדיווח של התעשיות בישראל במקרה של אירוע חומרים מסוכנים ותקלות. הטיוטה אמנם מגדירה תוך כמה זמן יתקיים הדיווח, אולם בשום שלב בשרשרת העברת המידע, הציבור והרשויות המקומיות לא נכללות.
בין הגופים ששלחו נייר עמדה: "לובי 99", עמותת "שומרי הבית", "הקול הירוק", עיריית חיפה, איגוד ערים חיפה, התארגנות מדבר קיימא, איגוד ערים לאיכות סביבה יהודה ועוד עשרות אזרחים מאזורים שונים בארץ. כמו כן, ארגון "מגמה ירוקה" הפיץ בימים האחרונים קריאה לתושבים השונים לשלוח הערה לעמוד המדיניות ולדרוש שקיפות.
מפעלים ועסקים בישראל מחויבים לדווח למשרד להגנת הסביבה על שורה של תקלות ומפגעים, ובהם דליפת חומרים כימיים, פליטות מזהמים חריגות, עשן שחור, זיהום ים והזרמת שפכים חריגה לנחלים.
עם זאת, דווקא התושבים שעלולים להיחשף לזיהום לא מקבלים בהכרח את מלוא המידע עליו, במידה ולא נדרשות הנחיות התגוננות מיידיות. כך למשל, דליפות נפט, פליטות בנזן ושפכים בערוץ נחל אינם מהווים סכנה מיידית, אולם הנזק לסביבה והנזק המצטבר למתגוררים בסמוך, עלול להיות משמעותי – אך בנוסח הקיים של טיוטת המדיניות אין כל חובת דיווח על כך בזמן אמת.
חובת דיווח חלקית וחסרה
במשרד להגנת הסביבה טענו בתגובה ל"שקוף" כי קיימים מנגנוני דיווח שונים לציבור, אלא שאלו אינם חלים על כלל התעשיות ובוודאי שלא על כל סוגי התקלות. כך למשל, באתר המשרד פועל ערוץ לדיווח על פליטות חריגות, אולם מרבית התעשיות בארץ לא מדווחות לערוץ, הכולל רק עשרות אירועים על פני שנתיים.
גם חובת הדיווח שהחיל המשרד להגנת הסביבה על תעשיות שחידשו בשנתיים האחרונות את היתרי הפליטה שלהן, כמו בתי הזיקוק, חברת החשמל ואסדות הגז, לא חלה על כל סוגי הדליפות והפליטות ובטח שלא מכסה את כל התעשיות המזהמות.
במשרד טוענים כי אחת לשנה הם מיידעים את הציבור במסגרת דוח המפל"ס, אולם הדו"ח יוצא לפי חוק ב-1 בספטמבר בכל שנה ומתייחס לשנה הקודמת. במילים אחרות, אפשר שיעברו כמעט שנתיים מרגע התקלה ועד שהציבור יקבל עליה מידע.
טיוטת המדיניות החדשה מבקשת ליישר קו בין כל התעשיות וכמעט כל סוגי התקלות ולשפר את אופן הדיווח, היתה יכולה לתקן את המצב הקיים – אולם אין בה כל התייחסות לציבור או לרשויות המקומיות.
בנוסף לזאת, כלל לא ברור איך נקבעה המדיניות החדשה ועל-ידי מי. "שקוף" שאל את המשרד מי הם הגורמים שמחליטים על נוסח הטיוטה, מה תפקידם ומהו שמם, במטרה להבין בין היתר אם המנכ"ל רמי רוזן מעורב והאם השרה עצמה. במשרד להגנת הסביבה בראשות סילמן לא השיבו.
הציבור דורש לדעת
"טיוב רגולציה ודיגיטציה, אינם יכולים לבוא על חשבון זכות הציבור לדעת", הבהירו השבוע בחברה להגנת הטבע. "ככל שהמשרד להגנת הסביבה עובר לניהול נתונים דיגיטלי, הציבור מצפה לקבל שקיפות מלאה, בזמן אמת ולא להיתקל בהפחתה בהיקף המידע הגלוי".
בארגון הבהירו כי על הציבור ללמוד בזמן אמת על דליפות שונות שמתרחשות, לא רק כדי לחזק את האמון במערכות אלא גם כדי להפוך את האזרחים לשותפים. "יש חשיבות רבה לכך שאירועי דליפות ואסונות נפט ידווחו ויהיו שקופים לציבור, בזמן אמת ושלא נגלה על כך בדיעבד, כפי שקרה לפני כשנתיים, ביולי 2024, עם הדליפה דרומית למכתש ובאירועים נוספים, ששמענו וידענו עליהם, רק לאחר זמן מה".
"המדיניות שמציע המשרד להגנת הסביבה, לא מקדמת את תכלית המדיניות עצמה – הגנה על הציבור וצמצום הנזק מאירועי חומרים מסוכנים", הוסיפו בארגון "לובי 99". "כל עוד המידע לא יפורסם לציבור בזמן אמת, התכלית הזו לא תושג. אנו קוראים למשרד להוסיף לכך התייחסות, ולפעול לפרסום מידע על אודות אירועים כאלו לציבור כולו, לרשויות המקומיות הרלוונטיות ולגופים נוספים, כמקובל גם בסקירה המשווה שביצענו על נושא זה במדינות ה-OECD".
המועד האחרון להגשת הערות באתר המשרד חל מחר (13.8), בשעה 11:00 בבוקר. בינתיים, הארגונים השונים התגייסו למאבק.
"הרפורמה המוצעת מבצעת נסיגה משמעותית מעקרונות השקיפות – היא הופכת דיווחים שהיו תקופתיים ושוטפים למידע שיישמר במפעל ויוצג לרגולטור ולציבור רק אם יידרש במפורש", כתבו בעמותת "שומרי הבית" למשרד להגנת הסביבה, "כלומר, היא מעבירה את נטל היוזמה ואת האחריות לאיתור כשלים מהרגולטור אל שיקול דעתו של הגורם המפוקח עצמו, מגמה הפוכה מזו הננקטת כיום באיחוד האירופי".
ארגון "הקול הירוק", עמותה חדשה המאגדת את מאבק תושבי יבנה בזיהום האוויר מאזור התעשייה אשדוד, ציינו בנייר העמדה שלהם כי "המפעלים מזינים כיום ממילא את הנתונים לפורטל התעשייה הדיגיטלי. הנגשת נתונים אלו לציבור אינה דורשת מערך דיווח חדש, אלא אך ורק פתיחה טכנולוגית של המידע הנאגר במשרד".
ברשויות ובאיגודי הערים השתוממו לנוכח השמטתם מהטיוטה. "עיריית חיפה מבקשת להוסיף ולהכניס באופן מפורש את הרשויות המקומיות לתוך נוהל הדיווח והיידוע, הן באירועים המתרחשים בתוך תחומי המפעלים והן באירועים המתרחשים מחוץ להם", כתבו בעירייה. "כמטרופולין המאגד תעשייה, מפעלי חומרים מוסכנים, תשתיות לאומיות וצפיפות אוכלוסין גבוהה, הסדרת חובת דיווח מובנית וסדורה לרשות המקומית היא נדבך חיוני ומתבקש לשמירה על שלום הציבור וניהול סביבתי תקין".
פורום מנהלי יחידות סביבתיות ואיגודי ערים בישראל הוציא אף הוא חוות דעת, ולא הסתפק רק בדרישה ליידע את הרשויות. "יש לבחון במסגרת המדיניות גם אילו פרטים הנוגעים לאירועים בעלי פוטנציאל להשפעה סביבתית יש להנגיש לציבור, באיזה אופן ובאיזה פרק זמן", הבהירו.
"מידע זה חשוב במיוחד במקרים של אירועים חריגים או פעילות תפעולית העלולה להשפיע על איכות הסביבה, ניתן לראות דוגמה לכך בדיווחים על פעילות לפיד מוגברת במתקני תעשייה. במקרים אלה, עצם הדיווח על האירוע אינו תמיד מספק, ויש מקום לבחון הנגשת מידע משלים, כגון מהות האירוע, משכו, היקפו, הגורמים לו, ההשלכות הסביבתיות האפשריות והצעדים שננקטו לצמצום ההשפעה".
עוד כתבו כי "האיגוד סבור כי קביעת עקרונות ברורים לשיתוף מידע סביבתי עם הציבור תתרום לשקיפות, לחיזוק אמון הציבור וליכולת הרשויות המקומיות והגורמים המקצועיים לתת מענה מיטבי בעת אירועים בעלי משמעות סביבתית".
התגובה המלאה של המשרד להגנת הסביבה
"המדיניות המדוברת נשענת על דרישות הדיווח הכלליות של התעשייה למשרד להגנת הסביבה, שנקבעו ופורסמו כבר בשנת 2020 לאחר הליך הערות ציבור סדור. המדיניות חלה על הגורמים המפוקחים מכח תנאים ברישיונות והיתרים , ובפרט בתנאי היתר הרעלים של כלל המפעלים המחזיקים בחומרים מסוכנים. תנאים אלו הוטמעו כבר בשנת 2023, ולפיכך חובת הדיווח מחייבת באופן מלא את כלל המפעלים הללו החל ממועד הטמעת התנאים בהיתר.
"ביום 23 ביולי 2026 פורסם עדכון של המדיניות במטרה לחדד ולהבהיר את נוסח המדיניות, תחולת העדכון צוינה במפורש בכותרת המסמך- 'טיוטת עדכון מדיניות דרישות דיווחי תעשייה – אירוע חומרים מסוכנים'.
"ככלל, מטרתה של המדיניות להסדיר את חובות הדיווח של מפעלים ישירות למשרד להגנת הסביבה, תוך חלוקה למועד הדיווח לפי רמת הסיכון – דיווח מיידי במקרים של אירוע חומרים מסוכנים בעל השפעה משמעותית, לעומת דיווח במועד דחוי לאירוע שהשפעתו פחותה. יובהר כי המדיניות אינה עוסקת בדיווח או בהעברת הנחיות לציבור הרחב בזמן אמת, המצויות בסמכות של גורמים שונים ובהם הרשות הארצית לכבאות והצלה. החלטות אלה מתקבלות במהלך ניהול האירוע על ידי גופי החירום והגורמים המוסמכים בלבד, בהתאם למאפייני האירוע, להיקף הסיכון ולחלוקת האחריות בין הגופים.
"עם תום תקופת הערות הציבור, יבחן המשרד את ההתייחסויות שיתקבלו, ומדיניות הדיווחים תעודכן בהתאם. במקביל, במסגרת רפורמת הרישוי המשולב, בהתאם להוראות חוק החומרים המסוכנים, תשנ"ג-1993 בנוסחו המתוקן, ייקבעו חובות פרסום מידע לציבור המיועדות למפעלי רישוי משולב".
שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.
