ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
כאשר חומר מסוכן דולף ממפעל, הרשויות עשויות לדעת על כך בתוך דקות. הציבור שמתגורר בסביבה, מטייל בה או רוחץ בנחלים ובחופים הסמוכים – עלול לא לדעת כלל.
זה הפער שעולה מטיוטת מדיניות שפרסם ב-23 ביולי המשרד להגנת הסביבה בראשות עידית סילמן. הטיוטה מבקשת לעדכן את דרישות הדיווח החלות על התעשייה באירועים שמעורבים בהם חומרים מסוכנים: היא מגדירה אילו תקלות מחייבות דיווח ובתוך כמה זמן. אלא שחוליה מרכזית אחת נעדרת משרשרת הדיווח: הציבור.
בשנים האחרונות התרחשו כמה אירועי זיהום שעליהם ידעו הרשויות, אך הציבור לא קיבל עליהם מידע בזמן אמת. אלמלא פורסמו בתקשורת, ייתכן שלא היו נודעים כלל. כך היה, למשל, בפליטת בנזן חריגה ממפעלי קבוצת בזן בחיפה, בזיהום קצף בקישון שעלול היה להכיל תרכובות רעילות, ולאחרונה גם בדליפת שפכים מטופלים ומים מלוחים לנחל עזגד בדרום.
האירועים האלה אינם כפופים בהכרח לאותו חוק: חלקם עשויים להיכלל תחת חוק החומרים המסוכנים, אחרים תחת חוק אוויר נקי או הוראות סביבתיות אחרות. המשותף להם הוא הפער בין חובת הדיווח לרשויות לבין המידע שמגיע לציבור.
מפעלים ועסקים בישראל מחויבים לדווח למשרד להגנת הסביבה על שורה של תקלות ומפגעים, ובהם דליפת חומרים כימיים, פליטות מזהמים חריגות, עשן שחור, זיהום ים והזרמת שפכים חריגה לנחלים. למרות זאת, האנשים שעלולים להיחשף לזיהום אינם בהכרח מקבלים את מלוא המידע עליו – אלא אם האירוע מחייב התרעה או הנחיות התגוננות מיידיות.
אלא שפגיעה סביבתית ובריאותית אינה תמיד מיידית, ואינה נגרמת בהכרח מאירוע בודד. דליפה מסוימת אולי אינה יוצרת סכנה חמורה כשלעצמה, אבל תושבים המתגוררים סמוך למפעל עלולים להיחשף שוב ושוב לתקלות דומות בלי לדעת עליהן. במקרים כאלה הפגיעה עלולה להיות מצטברת – וכך גם המידע שנמנע מהציבור.
הטיוטה החדשה עוסקת בין היתר בעדכון החלק במדיניות הדיווחים הנוגע לאירועי חומרים מסוכנים. לפי המשרד, מטרתה היא לחדד את הקריטריונים שלפיהם תאונה או התרחשות בלתי מבוקרת שמעורב בה חומר מסוכן תסווג כאירוע המחייב דיווח.
המסמך מגדיר אירוע כזה כהתרחשות שגורמת או עלולה לגרום לפגיעה באדם או בסביבה, ומצריכה פעולה כדי למנוע את הפגיעה או לצמצם אותה. בין הדוגמאות המובאות בו: עצירת התפשטותו של שפך, שאיבת חומר מסוכן ממאצרה, מניעת פליטה או דליקה ומניעת תגובת שרשרת בתוך המפעל או באתרים סמוכים.
במקרים שמחייבים דיווח מיידי נדרש המפעל להודיע למוקד הסביבה של המשרד בתוך 15 דקות. במקרים אחרים קובעת הטיוטה כי יש לדווח בתוך 24 שעות. נוסף על כך, המפעלים יידרשו להגיש אחת לשנה דיווח מרוכז על האירועים שהתרחשו בתחומם.
אלא שבכל מערך הדיווח המפורט הזה אין חובה מקבילה לפרסם את האירועים לציבור.
כשמדובר באירוע דרמטי שמחייב התערבות של כוחות ההצלה, הציבור עשוי לקבל התרעה או הנחיות התגוננות. אלא שאירועים סביבתיים רבים אינם נראים או מורגשים מיד: שפכים מזהמים עלולים לזרום בערוץ נחל אכזב, כספית עלולה להיפלט לאוויר וחומר כימי חסר צבע וריח עלול לדלוף ממתקן תעשייתי. גם תקלה במסנן המותקן בארובה עלולה להגדיל את פליטת המזהמים בלי שהתושבים הסמוכים יבחינו בכך.
המקרים האלה נכללים בחובת הדיווח למשרד, אך הטיוטה אינה יוצרת מנגנון שיבטיח כי המידע יגיע גם לציבור שעלול להיחשף לזיהום.
מתחילת החודש התרחשו שתי תקלות משמעותיות בצינורות שמובילים שפכים מטופלים ומי ים מלוחים מאחד ממפעלי תאגיד כיל שבדרום.
מי שהשם הזה זר לו, מדובר בתאגיד ענק, מהמזהמים בישראל, שחולש על שטחים עצומים במדבר, ושבשליטת הטייקון עידן עופר, שכלל לא חי פה.
איש לא עדכן את הציבור על הדליפות… pic.twitter.com/5XVjxG3w7q
— יעל געתון | Yael Gaton (@gatony1) July 23, 2026
כיום רק מפעלים מעטים בישראל מחויבים לפרסם באתריהם דיווחים על תקלות, ובהם מפעל המלט נשר ברמלה, בית זיקוק אשדוד ומפעלי בזן בחיפה. גם דיווחים אלה אינם מספקים תמיד תמונה מלאה של החומרים הכימיים והמסוכנים שנפלטו או דלפו באופן בלתי מבוקר.
למרות חובת הפרסום הנקודתית, המשרד להגנת הסביבה אינו מרכז את הדיווחים בעמוד נגיש אחד באתרו ואינו מרחיב את החובה למפעלים נוספים. מי שמבקש לדעת אילו תקלות התרחשו סמוך לביתו נדרש לחפש את המידע בעצמו – אם פורסם בכלל.
חובות הדיווח למשרד כוללות, בין היתר, חריגות בפליטת מזהמים, הזרמת שפכים, שריפת אסבסט ופליטת עשן שחור, בטווחי זמן משתנים ומכוח הוראות שונות. חלק מהמקרים עשויים להיחשב גם לאירועי חומרים מסוכנים, אך לא בהכרח. כך או כך, גם על האירועים האלה אין חובה קבועה לדווח לציבור. תחנת דלק עלולה לשחרר חומרים רעילים לאוויר, תקלה בצינור נפט עלולה לזהם את הקרקע ומתקן סינון המותקן בארובה עלול לחדול לפעול – מבלי שהציבור יידע על כך. לפי טיוטת המדיניות החדשה, גם זה אינו צפוי להשתנות.
אלא שהציבור עדיין יכול להשפיע.
טיוטת המדיניות פתוחה לשינויים. ניתן להגיש לה הערות באתר החקיקה הממשלתי עד 13 באוגוסט בשעה 11:03 – ולדרוש שהציבור לא יישאר מחוץ לשרשרת הדיווח.
בקשה לקבלת תגובה הוגשה לפני 11 יום והיא תובא לכשתתקבל.
שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.
