ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
סוף השבוע האחרון היה החם ביותר בנובמבר מאז החלו המדידות בישראל. נכון, גם לפני עשור או שניים נובמבר לא תמיד היה חורפי וקריר, וגם בעבר היו ימים של מזג אוויר "משוגע", אבל הטמפרטורות שנמדדו כאן בימים האחרונים רחוקות מלהיות גליץ' במערכת. גל החום האחרון הוא חלק מתופעה שהולכת ומחמירה, סממן מובהק של משבר האקלים.
התחממות כדור הארץ גוררת שינוי אקלים מהירים, גלי חום ארוכים ותכופים יותר, טמפרטורות גבוהות יותר וימי גשם מעטים יותר, אך הרבה יותר עזים. המגמות הללו מגובות בנתונים, ואלו מופצים באופן קבוע לכל כלי התקשורת.
אלא שאיכשהו, כמעט בכל פעם שהתקשורת עוסקת באחת מתופעות מזג האוויר שמזוהות עם משבר האקלים – גל חום או קור חריג, מערכת גשם קיצונית – המסגור המתבקש הזה מתפוגג, וכל מה שנותר הוא הבעת פליאה ממזג האוויר השובב שמסרב להתנהג כמו פעם.
בקהילה המדעית נהוג להצביע על שני אפיקי פעולה מרכזיים שיש לאמץ לנוכח משבר האקלים. האחד הוא הפחתת פליטות גזי החממה וצמצום השימוש בדלקי מאובנים – הגורם המרכזי להתחממות הגלובלית.
אפיק הפעולה השני בדרך כלל נדחק הצדה בשיח הסביבתי, אבל קשה להפריז בחשיבותו: היערכות לשינויים המתחוללים ולאלו שכבר לא ניתן יהיה למנוע. ההשלכות נוגעות כמעט לכל היבט בחיים האנושיים: הן כוללות פגיעה בחקלאות ובטבע, משפיעות על התפשטות מגפות ותפוצת מזיקים, מאיימות על רציפות אספקת החשמל ומחוללות גלי הגירה שמטלטלים אומות ומאתגרים גם את הדמוקרטיות המתקדמות ביותר.
כפי שנחשף ב"שקוף" בקיץ האחרון, רוב הרשויות המקומיות בישראל אינן ערוכות למשבר האקלים, ואלו שהכינו תוכניות פעולה לא בהכרח טרחו לתקצב אותן. בקרב משרדי הממשלה המצב דומה. במשרד להגנת הסביבה, שבראשו עומדת השרה עידית סילמן, היו אמורים להוביל את הטיפול הממשלתי בהשלכות משבר האקלים – אך לא הצליחו לחוקק את חוק האקלים, שהיה אמור להבטיח שההיערכות אכן תתבצע.
בכל מיני מקומות בארץ כבר קמו יוזמות מקומיות. בבאר-שבע, למשל, הוכן "נוהל חום" שבמסגרתו מפעילים "מקלטי קור" עבור התושבים. בהרצליה מקימים רשת של מרכזי חוסן למצבי חירום בטחוניים ואקלימיים. יוזמות דומות צצו בירושלים, תל-אביב, עכו ובית-ג'אן – אך המשותף להן הוא שהן וולונטריות ברובן. כפי שצצו הן יכולות גם להיעלם.
מזג האוויר לא מחכה לרשויות. "שנת 2024 היתה החמה ביותר מאז החלו המדידות", אומר ד"ר עמיר גבעתי, מנהל השירות המטאורולוגי, בשיחה עם "שקוף". שנת 2025 טרם הסתיימה, אבל גם בה לדבריו נשברו כמה שיאים שליליים: בבקעת הירדן נמדדו בקיץ כמעט 50 מעלות, וגלי החום החלו כבר בחודש אפריל.
גם בימים האחרונים נמדדו טמפרטורות חריגות. "חודש נובמבר, לפחות תחילתו, המחצית הראשונה שלו וגם סופו, הם החמים ביותר מאז החלו המדידות, עם שיאי טמפרטורה שנשברו כמעט בכל רחבי הארץ", אומר ד"ר גבעתי.
לכל זה אפשר היה להיערך מראש. ההתחממות הגלובלית היא לא תופעה של השנים האחרונות. הציבור הכללי שמע עליה כבר לפני עשורים. אפילו הרבה עשורים. עיון חטוף בארכיון העיתונות של הספרייה הלאומית העלה כתבה שפורסמה בעיתון "דבר" באפריל 1966, בעקבות כנס מדענים. כבר אז היה מי שהזהיר מפני התחממות הכדור, היעלמות הקרחונים וההשלכות על החורף הישראלי. הכותב אף תהה האם בעתיד יצמחו עצי מנגו ופירות הדר על חוף הים הארקטי.
הכתבה נחתמה באזהרה מפני ההשלכות על החקלאות והדיג, אך מדען אנונימי שצוטט בה הרגיע ואמר שהשינויים איטיים ויבשילו רק בעתיד הרחוק, במושגים אנושיים.
מאז עברו כמעט שישים שנה, והעתיד הזה הגיע. "הטמפרטורות הגבוהות שאנחנו חווים בשנים האחרונות ובימים האחרונים הן חלק ממגמת התחממות כדור הארץ", מבהיר ד"ר גבעתי. "מדינת ישראל מתחממת בקצב מהיר של 0.6 מעלות לעשור – זה נשמע לא הרבה, אבל מדובר בקצב התחממות גבוה מהממוצע העולמי". בהיעדר פעולות גלובליות להפחתת ריכוז גזי החממה באטמוספירה, הוא מוסיף, ההתחממות צפויה להאיץ אף יותר.
לעיון בכתבה שפורסמה בעיתון "דבר" ב-1966 (לחצו להגדלה)
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
