ההשלכות שלא חשבתם עליהן למאבק נתניהו-יועמ"שית על מינוי נציב המדינה

כבר יותר מחצי שנה שתפקיד המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה אינו מאוייש. האחרונה שכיהנה בו היתה פרופ' נגה קרונפלד-שור שעזבה באוקטובר, תקופה קצרה לפני תום הקדנציה הקצובה בת ארבע השנים, ומאז הוא נותר מיותם. 

בניגוד לתפקידים אחרים במשרד, שפתוחים קודם כל לעובדים בשירות המדינה, את תפקיד המדענית או המדען הראשיים מגייסים משורות הציבור. יש קול קורא, תנאי סף, מכרז וועדה שמאתרת את האדם המוכשר ביותר לתפקיד. את הוועדה ממנה נציב שירות המדינה, ורק הוא. בלי נציב שירות המדינה, אין ועדה, אין מכרז ואין מינוי.   

במשרד להגנת הסביבה בחרו במקרה הזה בדרך המנהל תקין. טרם עזיבתה של קרונפלד-שור, ביולי האחרון, יצא קול קורא לאיתור אדם מתאים, אולם זמן קצר לאחר מכן, בשירות המדינה החליטו לשנות את תנאי המכרז לתפקיד מדען ראשי במשרדים הרלוונטיים ולהעלות את הרף. כך למשל, במקום ניסיון כחוקר, יש צורך בניסיון כחוקר ראשי, וגם תקופת הניסיון הקודם הנדרש, נספר מאז סיום הדוקטורט, ולא מאז סיום התואר הראשון כפי שהיה בעבר. שני השינויים משמעותיים כדי לאתר אדם בעל פרופיל מתאים עם ניסיון מחקרי עשיר. 

עוד נוספו לרשימה כישורים רצויים כמו השתתפות פעילה בכנסים, ניסיון מוכח בהובלת תהליכים רוחביים והיכרות עם מערכות מנהלתיות, ממשלתיות וציבוריות. השינויים שנערכו בדרישות הסף ראויים, בטח אם מדובר בגיוס אנשים מוכשרים לתפקיד משמעותי. אלא שבפועל המכרז בוטל וכל המועמדים שהתאימו, היו צריכים לגשת מחדש. 

חצי שנה לקח עד שיצא קול קורא חדש, ורק בפברואר האחרון יצא קול קורא נוסף עם התנאים המעודכנים. בזמן הזה נציב שירות המדינה סיים את תפקידו, וממלא מקום או נציב קבוע עדיין אין. במילים אחרות, יש קול קורא, יש מועמדים, אבל אין נציב ומכאן שאין כתב מינוי לוועדת האיתור ואם אין ועדה, אין מדען. 

מינויים מתעכבים, הבכירים עוזבים

המאבק על מינוי נציב שירות המדינה החדש מתנהל כבר חודשים רבים וכולל בתוכו ניסיונות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ועמיתיו בקואליציה להביא לכך שהליך מינוי הנציב יהפוך לפוליטי לחלוטין. בימים האחרונים פרסמה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה חוות דעת על החוק החדש שמנסים לקדם בהליך בזק בקואליציה, שנועד לעקוף את פסיקת בג"ץ בנושא. 

"מינוי נציב שירות המדינה, ראש וראשון לעובדי הציבור במדינה, יהיה תלוי באופן בלעדי בדרג הפוליטי, בלי דרישת התאמה לתפקיד ותנאי סף", כתבה היועצת בחוות הדעת על הצעת החוק. "ההצעה תפגע קשות בעצמאותו, במקצועיותו ובאי-תלותו של נציב שירות המדינה, ותסב נזק של ממש לאופיו הממלכתי והמקצועי של השירות הציבורי כולו ולציבור כולו".

הנציב הוא פונקציה משמעותית בעיצוב דמותה של המדינה ואיכות עובדיה ומשמש כשומר סף שיכול לפסול מינויים בלתי הולמים, כמו למשל מינויים פוליטיים ואחרים. לצד זה, לנציב יש גם אחריות על ניהול הליכים משמעתיים נגד עובדים. בשנים האחרונות נציב שירות המדינה עומד שוב ושוב בפני נסיונות של שרי ממשלה להשתמש במשרות בכירות במשרדיהם כמערכת ג'ובים שמחולקת בין קבלני קולות ובני משפחה, ולא כתפקידים מקצועיים שיכריעו את פני המדינה.

סוגית מינוי תפקיד המדען הראשי במשרד להגנת הסביבה, גם אם היא נשמעת ביורוקרטית, מגלמת בתוכה צמתים רבים של מנהל תקין. המשרד עוסק בסוגיות מדעיות רבות, ותפקיד המדען הוא משמעותי ומרכזי. בין היתר הוא מייעץ לשר, למנכ"ל ולהנהלת המשרד בנושאים מדעיים וטכנולוגיים. "מדובר במוסד שצריך לחזק", אמר גורם במשרד בשיחה אקראית. לדבריו, יש שאלות מדעיות מאתגרות בחזית העשייה, וייחודיות לישראל, כמו למשל תרכובות pfas שהן כימיקלים מזהמים, או מיקרו פלסטיק ומיקרו מזהמים אחרים במחזור קולחין. "אין היום גורם שמכווין מדיניות בנושא". 

יש לציין כי במקרה הזה, גם השרה עידית סילמן, וגם המנכ"ל החדש רמי רוזן לא מגיעים מרקע רלוונטי שקשור לסביבה, אין להם ניסיון בתחום או הכשרה מתאימה. למעשה, המדענית או המדען הראשי הם בסיס הידע של המשרד. ואף שבמחלקה מכהנים עובדים נוספים, מדובר במחלקה קטנה שבשיאה כללה שישה עובדים. חלקם עזבו, ושתיים מהן קרובות לגיל פרישה. 

שתי המגמות הללו, של עזיבה המונית מאז שסילמן נכנסה לתפקיד, ושל עיכוב מינויים חשובים בשל המאבק על מינוי נציב שירות המדינה, או מסיבות שאינן ענייניות – מתנגשות לכדי פירוק איטי, כימי כמעט, של המשרד החשוב הזה ושל שירות המדינה. הידע הארגוני הולך לאיבוד, העומס על הנשארים גדל, וכוח אדם חיובי וחיוני מדיר רגליו. ובעיקר – ערוצי ידע שלמים לא מתבטאים בתוך החלטות מקצועיות. הפעם סילמן לא אשמה בכשל הזה, אבל היא בהחלט חלק מהשיטה. 

גרסת האודיו של הכתבה הוקלטה באולפני המרכז לתרבות מונגשת