ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
לשרה להגנת הסביבה עידית סילמן יש חשבון X פעיל, יותר מ-28 אלף עוקבים, וקצב פרסום קבוע של ציוץ כמעט מדי יום וחצי, בניכוי שבתות וחגים. אבל בדיקת "שקוף" של 200 ציוצים, תגובות ושיתופים שפרסמה בשנה האחרונה מעלה תמונה חריגה: רק שבעה מהם עסקו ישירות בענייני המשרד שבראשו היא עומדת.
כלומר, לפחות לפי מדד הרשת החברתית X, רק 3.5% מהפעילות של השרה סילמן ברשת נגעה באופן ישיר לתחומי האחריות של המשרד להגנת הסביבה. כל אותם פרסומים עסקו בשני נושאים בלבד: פסולת ורעש. מנגד, סילמן לא פרסמה אף ציוץ שעסק במשבר האקלים, הסוגיה הבוערת ביותר – תרתי משמע – שבתחום אחריותה. אף ציוץ לא עסק בזיהום אוויר, ואפילו לא בנושאים קונצנזואליים יותר כמו טבע או בעלי חיים.
הבדיקה של ״שקוף״ כללה 200 ציוצים, תגובות ושיתופים שפרסמה סילמן מאז הציוץ הראשון בחודש יוני 2025 ועד מועד כתיבת שורות אלה, 9 ביוני 2026. הציוצים סווגו לפי הנושא המרכזי שבו עסקו, כאשר רק פרסומים שהתייחסו ישירות לפעילות המשרד להגנת הסביבה או לתחומי אחריותו נספרו כציוצים מקצועיים. פרסום ברשתות החברתיות אינו מדד מלא לתפקוד מיניסטריאלי, אך הוא כן משקף את סדר היום שהשרה בוחרת להציג לציבור.
הממצא הזה מחדד שאלה רחבה יותר, שתיבחן בקרוב במסגרת פרויקט המיניסטרמטר של "שקוף": האם סילמן מתנהלת כשרה מקצועית ומחויבת, או כמי שהתפקיד המיניסטריאלי משמש עבורה בעיקר פלטפורמה פוליטית?
במהלך 12 החודשים שנבדקו פרסמה סילמן ציוץ אחד על 20 משאיות זבל חשמליות שהגיעו לישראל; שני ציוצים עוקבים וזהים שבהם הודתה לשר הביטחון ישראל כ"ץ על קידום הטיפול בצווי האכיפה נגד שריפות פסולת בגדה המערבית; וציוץ רביעי — שיתוף ציוץ של כתב ערוץ 7 חזקי ברוך, ובו סרטון שבו היא נראית מעניקה עוגה לח"כ יצחק קרויזר, יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, שבה נדון חוק פסולת בניין. החוק טרם עבר.
הציוץ החמישי, גם הוא ציוץ מחדש, של החשבון של ערוץ 14 באנגלית, כלל טענה כי ישראל מובילה תוכנית לטיפול בשריפות פסולת בגדה. נכון למועד כתיבת שורות אלה, התוכנית עדיין לא תוקצבה ולא אושרה.
שני ציוצים נוספים הוקדשו לנושא הרעש. בפברואר השנה פרסמה סילמן סרטון שבו היא משיבה לעיריית תל אביב על תלונות תושבים שמתגוררים בסמוך לפארק הירקון וסובלים מעוצמת הרעש בהופעות. לאחרונה שיבחה גם את "חוק המואזין" שמקדם ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית), המחייב היתר מהמשרד להגנת הסביבה למערכת ההגברה של המואזין. גם החוק הזה טרם עבר.
אם חשבון ה-X של סילמן אינו משמש כמעט להצגת עשייה סביבתית או לקידום נושאי המשרד, מה הוא כן משקף?
באופן מובהק וחסר פרופורציה, הנושא שבו עסקה סילמן יותר מכל הוא ראש הממשלה לשעבר וראש מפלגתה לשעבר, נפתלי בנט. סילמן הקדישה לו 45 ציוצים — 22.5% מכלל הציוצים שנבדקו, ויותר מפי שישה ממספר הציוצים שהקדישה ישירות לענייני המשרד להגנת הסביבה. שמו של בנט הוא השם המוזכר ביותר בציוציה, עם כ-60 אזכורים, יותר מנתניהו ולפיד, שזכו לכ-20 אזכורים כל אחד.
מתוך אותם ציוצים, חמישה עסקו בבריאותו הנפשית ובתיקו הרפואי של בנט, לאחר שמוטי קסטל מערוץ 14 פרסם הקלטות שבהן נשמעה סילמן אומרת על בנט כי “היו מכניסים לו כדורים בכל מיני קופסאות אדומות כדי שיוכל לתפקד”. גם המקרה הזה ממחיש את הפער בין התפקיד הציבורי שסילמן ממלאת כיום לבין סדר היום שהיא בוחרת להציב בחזית פעילותה ברשת.
שם נוסף שחזר לא מעט פעמים הוא פעיל הימין הקיצוני בעל העבר הפלילי, מרדכי דוד, אותו היא מכנה ״נפלא״ ו"מדהים". סילמן הקדישה לו שמונה ציוצים – יותר ממספר הציוצים שהקדישה באופן ישיר לתחומי המשרד להגנת הסביבה. דוד הוזכר ב-4% מסך הציוצים שנבדקו.
סילמן הקדישה נפח משמעותי גם לנושא המשפטי, ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ולנשיא בית המשפט העליון יצחק עמית. שמותיהם הוזכרו יחד באופן ישיר בציוציה 26 פעמים. שמו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, זכה ל-15 התייחסויות. עוד הוזכרו השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר שמונה פעמים, ויו"ר כחול לבן, ח"כ בני גנץ, שבע פעמים.
היו לסילמן עוד אזכורים ספורים שנגעו לכאורה לסביבה, אך גם בהם הנושא הסביבתי שימש בעיקר ככלי ניגוח פוליטי, ולא כהצגת מדיניות או עשייה של המשרד.
כך למשל, כאשר ארגוני מחאה ביקשו היתר להפגין נגד הממשלה בזמן המערכה מול איראן, סילמן פרסמה כי פנתה לפיקוד העורף בבקשה לפתוח את אתרי הטבע. הפנייה לא הוצגה כדאגה לציבור המטיילים, אלא כפרובוקציה פוליטית: "אם נדרש, ניתן להגדיר את המטיילים כמפגינים נגד הממשלה — כך שיעמדו בקריטריון בג"ץ", כתבה.
במקרה אחר, לאחר שישראל חיסלה את ראש מטה המודיעין הצבאי של חמאס, מוחמד עודה, צייצה סילמן: "פחות מחבל פחות פחמן. ככה מגינים על הסביבה".
בנוסף, סילמן פרסמה מחדש סרטון שלה בערוץ הכנסת שבו תקפה בחריפות את ארגון הסביבה הוותיק "מגמה ירוקה", ובתוך כך הציגה טענות שווא בדבר החלטת בג"ץ, בדיון שאליו היא עצמה לא הגיעה.
העיסוק במגמה ירוקה חזר לאחרונה, לאחר שכתבת הסביבה של ynet אילנה קוריאל פרסמה נתונים שהארגון קיבל מהמשרד להגנת הסביבה, המצביעים על ירידה באכיפה. הנתונים נמסרו באופן רשמי מהמשרד להגנת הסביבה לעמותה באמצעות חוק חופש המידע, אך סילמן צייצה כי מדובר ב"פייק ניוז" ופרסמה טענה שקרית שלפיה ארגון מגמה ירוקה דואג לשלומם של תושבי עזה שהיו מעורבים בטבח 7 באוקטובר.
הפעם האחרונה שבה עסקה, ולו באופן קלוש, בתחום הסביבה במסגרת פרסומיה ברשת, התרחשה ערב חג השבועות. סילמן פרסמה אז סרטון שבו סיפרה כי היא אוהבת פרחים. למרבה האירוניה, הסרטון לא צולם בטבע אלא בחנות פרחים, וגם הוא לא עסק במשרד שלה או בפעילותו.
חשבון ה-X של סילמן היה יכול לשמש אותה להצגת הישגים, לקידום מדיניות ולהסבר לציבור על האתגרים הסביבתיים שבאחריותה. בפועל, לפחות בשנה שנבדקה, הוא שימש בעיקר זירה פוליטית: הרבה בנט, הרבה מערכת משפט, לא מעט פרובוקציות — ומעט מאוד הגנת הסביבה.
לקראת הפריימריז המתקרבים, השאלה כמעט מתבקשת: מדוע סילמן אינה משתמשת בתחום עבודתה כדי לקדם את עצמה? מדוע היא אינה מנצלת את הרשת כדי להוכיח לציבור בוחריה שהיא שרה ראויה, או כדי למנף עשייה ממשית? אם יש לשרה להגנת הסביבה הישגים סביבתיים משמעותיים להציג — קשה למצוא להם זכר בציוצים שלה. בהיעדרם, הרבה יותר קל לכתוב על בנט.
בסופו של דבר, זו אולי השאלה שמרחפת מעל השנה הדיגיטלית של סילמן: האם הפעילות ברשתות החברתיות מסייעת לה להתנער מתווית האופורטוניסטית הפוליטית שדבקה בה מאז פרשה מקואליציית השינוי, הפילה את הממשלה הקודמת, הצטרפה לקואליציה של נתניהו — וזכתה בתפקיד שרה במהלך שהתקשה להיראות כמו מינוי מקצועי טהור? והאם כל הציוצים נגד בנט, מערכת המשפט וארגוני הסביבה יובילו אותה למקום ריאלי בפריימריז בליכוד, או שמא היא תישאר מחוץ לכנסת הבאה, כפי שמנבאים לה הסקרים?
שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.
