פקחים ללא השכלה, תפקידים לא מאוישים ואכיפה דלה: הכשלים של המשטרה הירוקה

מי שניסה אי פעם לחנות בתל אביב באופן חופשי ולא לפי החוקים, יודע שסביר שיתקל בפקח חנייה, דוח או אפילו רכבו יגרר. העירייה אוכפת נמרצות את חוקי החנייה וזוכה בעיקר בהרתעה מסוימת בקרב ציבור בעלי הרכבים. אך האם קרה שניסיתם לזרוק בדל סיגריה על המדרכה, השארתם בעת טיול בטבע בקבוק פלסטיק מאחור או אפילו שפכתם חומר שאסור לים או לנחל – וקיבלתם דוח?

בעוד שפקחים עירוניים מוכרים לציבור הרחב, המשטרה הירוקה היא גוף כמעט אלמוני. אבל למעשה היא יכולה להשפיע דרמטית על איכות החיים בישראל: לדאוג לניקיון, לצמצם את שריפות הפסולת או המערומים הבלתי חוקיים, אפילו לצמצם זיהום אוויר או השלכת חומרים מסוכנים שיכולה לעלות בחיי אדם. בנושאי סביבה היא משטרה לכל דבר – מנהלת תיקי חקירה, איסוף ראיות וליווי הטיפול בעברייני הסביבה עד להעמדתם לדין, ובתוך זה, החרמת כלי רכב למשל וחלוקת קנסות עד לגובה של 8,000 שקלים בתחומי הסביבה.  

כל זה, קורה מעט מאוד, מעט מדי. השבוע פורסם דוח חריף של מבקר מדינה שמראה כי מצבנו בכי רע: כוח אדם בשורותיה מצומצם כל כך שזו נאיביות לצפות שתשפיע באמת. לפקחים אין השכלה מתאימה ויש להם נטייה לאכוף בעיקר מפגעים ויזואליים כמו פסולת למשל, כאלה שקל להבחין מיד במהות העברה. ומה היקף המפגעים שדורשים טיפול? הדוח שמתייחס לנתונים מינואר 2018 ועד יוני 2022 מלמד כי בשנים אלה תועדו 5,199 מפגעים ברחבי הארץ ומתוכם 3,674 מפגעים מהותיים. כמה טופלו? 40% בלבד. כלומר מול 60% מהמפגעים לא ננקטו כל אמצעי אכיפה, ואם הם טופלו, אז רק באמצעות אסדרה (רגולציה). כמובן שלא כל אחריות האכיפה רק בידי המשטרה הירוקה, אולם יש לה נתח נכבד.

לדוח המלא באתר מבקר המדינה

את התמונה משלימים נתונים שהגיעו לאחרונה לידי "שקוף" בבקשת חופש מידע, שהותירו אותנו ללא מילים. תוכלו לנחש כמה עובדים בפועל אמונים על כל המשימות המדוברות? נכון לקיץ שעבר, במשטרה הירוקה פועלים רק כ-47 עובדים, מתוכם רק כ-25 אנשי שטח שמגיעים למפגעים בפועל. לפי דוח המבקר מספר התקנים ירד (מ-52 ב-2015). ואם זה לא מספיק, אז אפילו התקנים הקיימים לא אוישו במלואם – יש בקופה כסף לעוד שמונה בעלי תפקידים, אך אין מי שנשכר למשרה.

ללא תוספת תקנים

כדי לתקן את המצב, דרוש קודם כל תקציב ותכנית עבודה סדורה. בשביל תקציב יש צורך בסדרי עדיפויות – ובדפיקות של השר או השרה הממונה על שולחן משרד האוצר. עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה ששמה לעצמה למטרה למגר את תופעת שריפות הפסולת, לא תעדפה את המשטרה הירוקה נכון לעכשיו. "בימים אלו, מגבש המשרד אסטרטגיה לתחום האכיפה והתביעה אשר תחל במהלך השנה הקרובה", כתבו במשרד להגנת הסביבה בתגובה, "שתשלים את ההסתכלות על שרשרת הרישוי: פיקוח, אכיפה, תביעה", אלא שעומק הכשלים והעשור שבו הם נידונים ללא שינוי, מחייבים התייחסות דמרטית יותר מתחילתו של תהליך לגיבוש אסטרטגיה.

המבקר ציין כי בחודש מאי בשנה שעברה, כתב מנהל המשטרה הירוקה, יוסי בר, לסמנכ"ל תחתיו הוא מכהן על הצורך הבהול בתגבור. הוא ציין אסונות סביבתיים כמו שריפות במתקני תעשייה, קריסת קווי דלק והשלכות פסולת רבות, שדורשים טיפול לפעמים מסביב לשעון."אנו עדים לצמיחה בפשיעה סביבתית חמורה המצריכה שימוש בכלים פליליים ובהשקעות משאבים מבצעיים ותשומות חקירה כבדות", כתב. "ישנה צמיחה מטאורית בחקיקה וברגולציה הסביבתית ללא הקצאת משאבי אכיפה כלשהם". הוא הוסיף כי "במשך שנים המשטרה הירוקה סובלת ממצוקת תקנים קשה ובלתי סבירה. על אף פניות חוזרות ונשנות, שינויי חקיקה ודו"ח מבקר המדינה לא קבלה המשטרה הירוקה אף לא תקן אחד".

זו אינה הפעם הראשונה שבר מתריע על מצב המשטרה, במסגרת דיון בכנסת הקודמת, שעסק בפסולת בניין, סיפר על החרפת מגמה בעבריינות בתחום "הפסולת היא משאב זהב עבור ארגוני הפשיעה להלבנת הון", אמר, "בשנתיים שלוש האחרונות הפסולת הפכה מנטל לנכס עבורם. הפשיעה העבריינית מאורגנת ושיטתית, הרשויות המקומיות מתמודדות עם אקדחים שלופים".

חלשים בידע מקצועי

הבעיה לפי המבקר, היא לא רק התקנים חסרים, אלא שהתחום המבצעי לוקה בחסר. כך למשל, אין תפקיד ממונה תחקירים מבצעי, אין חוליית אכיפה כלכלית ואין קמב"צ לתחום המבצעים. לצד זה, חסרים תקנים לעבודה השוטפת, כמו 36 פקחים נוספים, תשעה רכזי חקירות ועוד חמישה סטודנטים לסיוע. סך הכל לטענת המבקר, חסרים נכון לשנת 2022 למשטרה עוד 78 תקנים לעבודה מבצעית.

המשטרה הירוקה זכתה לביקורת גם בתחום הכשרתם של עובדיה ותחומי השכלתם. כך למשל, תנאי סף ל-35 רכזים לקבלה לעבודה – השכלה תיכונית בלבד ותנאי סף לעשרה ראשי צוות ועובדי ענף מודיעין: השכלה אקדמית, ללא פירוט. לשם השוואה, לתפקידי פיקוח ואכיפה ברשות ניירות ערך עובדים בכל מחלקה בעלי השכלה רלוונטית לתחום העיסוק כמו עורכי דין, כלכלנים ורואי חשבון. ברשות התחרות הדרישות הן בעלי השכלה אקדמית רלוונטית לתחום העיסוק כמו רואי חשבון, מינהל עסקים, כלכלנים ועורכי דין וברשות לאכיפה בדיני מקרקעין העובדים מוסמכים בתחומי הנדסת הבניין או הנדסאי עדיפות לניסיון באכיפה. 

מבקשת חופש מידע שהגיע לידי "שקוף" עולה כי נכון ליולי 2022 הליך ההסמכה באחריות המכללה ללימודי משטרה, "כאשר משטרת ישראל משמשת כמנחה מקצועי", ענו. והוסיפו פירוט: קורס חקירות בסיסי, קורס חקירות מתקדם, קורסים באכיפה כלכלית, סדנאות, מודיעין והכל לפי העניין. ומה לגבי הכשרות פקחים לתחומי זיהום אוויר ומפגעים אחרים שאינם בולטים לעין? לפי דוח המבקר, זה לא קורה. 

לא נלחמים בתעשייה

הדוח האחרון הוא מעקב שהמבקר מבצע אחר ביקורת שכבר נתן. מתברר כי גם ב-2019 ציין המבקר כי לעובדי המשטרה חסר ידע בתחומי המידע הרלוונטי, אך הליקוי, כמו רבים אחרים, לא תוקן. "לתפקיד מפקח במשטרה הירוקה וכן לתפקיד ניהולי של מרכז במשטרה הירוקה לא נדרשת השכלה אקדמית", כתב המבקר. המשמעות היא כי במשטרה טיפלו בעיקר במפגעי פסולת, "עבירות ויזואליות שאינן דורשות מיומנויות מדעיות מקצועיות וטכנולוגיות רבות", ציין.

היקף הקנסות וסוגם משקפים היטב את המגמה עליה מצביע המבקר. מנתוני חופש המידע שהגיעו ל"שקוף" עולה כי בין השנים 2018 ל-2021 המשטרה הירוקה חילקה בסך הכל 1,100 הודעות תשלום קנס ברחבי הארץ בכל התחומים, כאשר התחומים המובילים גם פה, הם הוויזואלים, כומר מה שנראה לעין: בתחום שמירת הניקיון חולקו 862 קנסות, בתחום חוק הפיקדון 128 קנסות, תקנות למניעת מפגעים – שמן משומש, 65 קנסות, עבירות על חוק סילוק ומחזור צמיגים 24 קנסות, פינוי יריעות פלסטיק 11 קנסות, תנאים תברואיים בתחנות דלק חמש קנסות בלבד בארבע שנים. בשנת 2021 ובשנת 2019 לא חולק אף דוח, ושלושה קנסות על מפגעי יתושים בשנים 2019-20 בלבד. בשנים אלה חולקו 715 דוחות ליחידים לעומת 385 דוחות לתאגיד.

בנושא החקירות, בדוח המבקר הקודם, בשנים 2013 עד 2017, כשליש מתיקי החקירה נפתחו בגין מפגעי פסולת, כלומר 152 תיקים. ואילו בשנים 2018 עד 2022 עלה מספרם של תיקי הפסולת ל-259 כלומר כ-59%. המבקר ציין את השנים בשנת 2020 ו-2021 בהן שיעור התיקים בגין מפגעי פסולת היה גבוה יחסית לממוצע בתקופה הכוללת – 63% בכל אחת מהשנים.

"משמעות הנתונים היא שמיעוט מתיקי החקירה עוסק במפגעים שמקורם מהתעשייה, על אף הסיכונים הגלומים בהם", כתב המבקר. "לפיכך מוצע כי הנהלת המשרד וכן צוות תורת האכיפה יידרשו לסוגית התמקצעות הפקחים והמרכזים במשטרה הירוקה זאת כדי להגדיל את מספר תיקי החקירה של המפגעים הסביבתיים שמקורם בתעשייה, כמו חומרים מסוכנים, זיהום אוויר ושפכים תעשייתיים – שהם בעלי פוטנציאל נזק חמור יותר ומשפיעים על טווח גיאוגרפי נרחב ועל אוכלוסייה רבה יותר". עוד המליץ המבקר למשרד למפות את היקפי המשימות של המשטרה הירוקה אל מול היקפי המשאבים הקיימים והנדרשים לה, ואף הורה לנקוט את הצעדים הדרושים לאיוש התקנים שלא אוישו ולבחון דרכים לצמצם את הפערים.