ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
שבעה גברים חנוטים בחליפות עמדו השבוע מאחורי שולחן צר ועליו מפה שחורה, כוסות חד פעמיות וסידור פרחים קטן. מחויכים, הצטופפו מול המצלמה מתחת לשמש חזקה מדי, אוחזים בצו הריסה למיכלי הנפט הענקיים שבקריית חיים. שלושה מהם יצעדו מאוחר יותר לתמונה נוספת, מחויכת לא פחות, כשברקע פעולות ההריסה. זהותם לא חשובה בשלב הזה, רק תחושת הניצחון היהירה, הזחוחה והמנותקת שנוטפת מכל אחד ואחד מהם ומכולם ביחד.
את ההחלטה על פינוי מכלי הנפט הענקיים של החברה הממשלתית "תשתיות נפט ואנרגיה" (תש"ן), שנמצאים בגדה המערבית של קריית חיים, קיבלה ממשלת בנט. בין הסעיפים הרבים, הוחלט כי השטח של החברה, שמשתרע על פני 900 דונם, יפונה בהקדם ועד לשנת 2026, עבור מסחר, מגורים, תיירות ותעסוקה. באותן השנים הובילו בחברה הממשלתית מיתוג מחדש והסירו את המילה "נפט", והיום הם נקראים תש"א. אלא שהדלק המאובן חילחל במשך עשורים לקרקע, דלף לאוויר, הסב לתושבי השכונה סבל רב, זיהום ומפגעי ריחות, שריפות ומאבקים. לא די בשינוי השם, הנפט הותיר גרורות וצלקות בכל פינה.
שבעת הגברים שהצטלמו בחיוך רחב מכירים היטב את הנזקים, חלקם אפילו לקחו חלק פעיל במאבק לפינוי המזהמים. ועדיין, מאחורי השולחן, החזיקו בחיוך גדול במקום שמסמל יותר מכל אולי את הסבל הרב של התושבים. במקום להתנצל, הם הוציאו הודעות לתקשורת, במקום להתכנס בצניעות, הם העמידו סידור פרחים, במקום להרוס בשקט, הם ניצלו את ההזמנות לפוטואופ.
למרות ההודעות החגיגיות לתקשורת, התמונות המלוטשות והציטוטים המהונדסים, פינוי מיכלי הנפט בקריית חיים אינו קרוב. בשנה וחצי הקרובות יפונו רק תשעה מכלים ריקים מבין 43 מכלים סך הכול. 14 המכלים המלאים בנפט יפונו רק כשתקום חוות המכלים בכרמל בעוד כארבע שנים. במשרד יחסי הציבור של תש"ן (כיום תש"א) טוענים כי התהליך כולו, שכולל גם את ניקוי הקרקע וטיהורה, יסתיים רק בשנת 2036, עוד כ-11 שנים.
אפשר שבמקום שורה זחוחה של שבעה גברים שכלל לא גרים ברחוב, היתה עומדת שם אוסנת סיבוני. היא נולדה ליד המיכלים, גדלה שם, שם גם נולדו ילדיה ונכדיה, שם גם איבדה את אהוביה. אפשר שבמקום נאומי בחירות בואכה פריימריז לליכוד, היינו מסתפקים בסיפור חייה: "אנחנו כל החיים מריחים ריח של נפט באוויר ומיליון פעם היו לנו דליפות", סיפרה בעבר ל"שקוף". "אנחנו כמו ברווזים במטווח, גדלנו לתוך חיים של רכבי כיבוי אש וחומרים מסוכנים. בית הספר שלנו היה צמוד לחווה ובכל פעם שהייתה דליפה, בית הספר היה נסגר. בשנות ה-70 התחילו פה הפגנות נגד הזיהום, התושבים היו חוסמים את הכבישים וכולם היו יוצאים למחות, גם הילדים. אבל המדינה לא מקשיבה לנו, כבר עשרות שנים. אנחנו 'החצר האחורית' כמו שאתם קוראים לזה. רק כשיש בחירות או כשמישהו מהכנסת עושה פה סיור, נזכרים בשדרות דגניה בקריית חיים. ובשאר הזמן, אנחנו קוברים פה אנשים, כל יום מישהו אחר, כל יום מודעת אבל, את זה לא באים לראות, לא באים לראות למה מת פה כל יום מישהו.
"בזמנו, לאף אחד מאיתנו לא הייתה מודעות. לא הבנו אז בכלל שיש בעיה בקרבה למכלי הנפט, אף אחד לא ידע. ואז מסביב התחילו למות אנשים והבנו שזה כנראה מהמכלים. הייתי בת ארבע כשאח של אבא שלי נפטר מסרטן ריאות. הוא לא עישן וחי בריא, ובכלל, הוא היה ממשפחה של ספורטאים, כולם במשפחה היו מתאבקים בבית הפועל. אחר כך גם סבא הלך מסרטן, ועוד אח של אבא וגם אחות, וגם הסבא השני והסבתא. כולם נפטרו מסרטן ולאט, לאט המשפחה התפוררה. כשהייתי בת 12 התחלתי להבין בעצמי שמשהו לא בסדר פה. לוויה ועוד לוויה, ובן דוד שנפטר בגיל חמש בלבד".
למרות שמחקרים כבר הוכיחו את הקשר שבין זיהום אוויר לסוגים שונים של סרטן, ולמרות שמשרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה פרסמו לאורך השנים שורה של מחקרים שמצביעים על תחלואה עודפת באזור, כולל בשכונות שקרובות למיכלים, לא נוכל לפרסם שתעשיות תש"ן (היום תש"א) ובז"ן אחראיות למוות ביסורים של רבים מתושבי חיפה מהמפרץ, לפגיעה בחפים מפשע ולנזקים בריאותיים. אי אפשר לקשור בין הזיהום שנפלט מתעשיות הנפט כמו תש"ן (היום תש"א) ובתי הזיקוק הסמוכים, לבין מחלות סרטן אלימות ומוות בטרם עת. אי אפשר לכתוב שהזיהום שהם פלטו לאורך השנים גרם לעשרות ואולי מאות מתים ברחוב דגניה הסמוך ואי אפשר לחבר בין זיקוק הנפט במפרץ חיפה לתחלואה עודפת – מסיבות משפטיות. אם נכתוב זאת, נהיה חשופים לתביעת לשון הרע.
בימים אלה מתבררת בבית המשפט המחוזי בחיפה בקשה לתביעה ייצוגית נגד שלושים תעשיות מזהמות בחיפה, בהן תש"ן (כיום תש"א). התביעה מבקשת לקשור בין הזיהום של החברות לתחלואת סרטן עודפת מסוגים מסוימים. סיקרנו את הדיונים בהרחבה, וראינו איך סוללת עורכי דין השקיעה את כל מרצה כדי להרחיק את תעשיות הנפט מאחריות לסרטן. בקרוב, סגן נשיא בית המשפט השופט רון סוקול, יפסוק אם הבקשה מתקבלת ויחל בישראל משפט היסטורי מרהיב וחשוב.
לאורך שנים ארוכות עיריית חיפה נהנתה מעשרות מיליוני שקלים שהחברה הממשלתית שילמה לה. משנת 2017 ועד לשנת 2020 העירייה קיבלה יותר מ-80 מיליון שקלים ממסי הארנונה של החברה, כך עולה מבקשת חופש מידע שהגשנו ב"שקוף". ראש העיר יונה יהב, מצולם גם הוא בשורת בעלי החליפות המחייכים.
ואלה שמות העומדים לצדו: ח"כ אריאל קלנר, יו"ר תש"ן (היום תש"א) חיים אביטן, ראש עיריית קריית ים דוד אבן צור, שר האנרגיה אלי כהן, מנכל תש"ן (היום תש"א) עוזי לוין, וראש עיריית קריית ביאליק אלי דוקורסקי.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
