ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש

הפסד לבזן: עקב זיהום חריג, בתי הזיקוק מתקשים לאשר הקמת מתקן מזהם חדש

השבוע נחשף ב"שקוף" שהמשרד להגנת הסביבה פתח בהליך אכיפה נגד בתי הזיקוק במפרץ חיפה עקב פליטות חריגות של חומר מסרטן • בעקבות ההליך, הוועדה הציבורית שמפקחת על המתחם נאלצה לדחות את ההכרעה על הקמת מתקן חדש • יו"ר הוועדה, מיכה גידרון, התייצב לצד נציג החברה המזהמת

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

ניצחון זמני לתושבי חיפה וארגוני הסביבה: נדחתה ההחלטה על הקמת מתקן מזהם בבתי הזיקוק בחיפה. בדיון שהתקיים אתמול (11.12) בוועדה המקומית המשותפת לתכנון ובנייה העוסקת במתחם בתי הזיקוק החליטו חברי הוועדה לדחות הקמה של מתקן למיצוק גופרית עקב הליך אכיפה שמתנהל בימים אלה נגד חברת בזן. הקמת המתקן לא נחסמה באופן סופי, והוועדה תוכל לדון על כך שוב בעתיד.

השבוע נחשף ב"שקוף" כי לקראת הדיון קיבלה בזן התרעה לפני שימוע עקב ביצוע עבירות לכאורה על חוק אוויר נקי. במסגרת ההליך, המשרד להגנת הסביבה בודק בין היתר אם החברה חרגה מהיתרי פליטת הבנזן שלה. בנזן  הוא מזהם אופייני למוצרי נפט ודלק שארגון הבריאות העולמי הגדיר כמסרטן ודאי שעלול לגרום לנזק גם בחשיפה לריכוזים נמוכים ממנו. החומר נספג דרך העור ומערכת הנשימה, ועלול לגרום בין היתר ללוקמיה, לפגוע בהתפתחות עוברים ולעורר בחילות, כאבי ראש וסחרחורות.

בוועדה המיוחדת שדנה בנושא שותפות בין היתר רשויות הערים חיפה, נשר, קריית-אתא והמועצה האזורית זבולון. יונה יהב, ראש עיריית חיפה, היה נבחר הציבור היחיד שהשתתף בדיון באופן פעיל והביע התנגדות מוצהרת להקמת המתקן. עיריות קריית-אתא ונשר סירבו לפרסם התנגדות.

"יש זיהום אוויר חזק ובלתי סביר, חריגות בנזן וחומרים מסרטנים שנה אחרי שנה", התריע יהב. לדבריו, אחד ממקרי הזיהום אותר כ-500 מטר מגן ילדים בקריית-אתא. יהב גם מתח ביקורת על יו"ר הוועדה, מיכה גדרון. "החומרים המסוכנים נפלטים יותר ממה שאפשר למדוד, ואני לא מבין את השתיקה של כל הגורמים שמסביבך", אמר יהב ליו"ר גדרון.

ראש עיריית חיפה, יונה יהב. הכנסת, נובמבר 2024 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
ראש עיריית חיפה, יונה יהב. הכנסת, נובמבר 2024 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

מיכה גדרון התבלט לאורך הדיון כמי שמנסה לקדם את הקמת המתקן המזהם, ואף רמז שבכוונתו להחליף את היועצת המשפטית והמהנדסת של הוועדה. הצטרף אליו מהנדס עיריית קריית-אתא, שמעון דניאל, שהטיל ספק בכך שאכן נמדדה פליטה חריגה של מזהמים.

גדרון התעמת, בין היתר, עם ד"ר ליהי שחר-ברמן, מנכ"לית איגוד ערים להגנת הסביבה באזור מפרץ חיפה. ד"ר שחר-ברמן הגיעה לדיון עם מסמכים ונתונים על ההיסטוריה המזהמת של בתי הזיקוק, והציגה אותם למשתתפים לקול התנגדותו של גדרון. לטענתה, היא הזמינה את גדרון פעמים רבות לביקור במשרדי האיגוד, אך הוא מעולם לא הגיע.

גדרון, מנגד, ביקש מהנוכחים להאזין לשני הצדדים וטען שמדובר במקרה מורכב. "אחד התנאים למתן היתר בנייה לבזן זה שהמפעל עומד בכל הדרישות", אמר. "עלתה טענה שכרגע, נכון להיום, לא ניתן להוציא היתר בנייה לבזן מכיוון שהחברה לא עומדת בדרישות הסטטוטוריות". אחת הסיבות לכך, ציין, היא הזימון לשימוע.

לאחר מכן העביר גדרון את זכות הדיבור לנציג בזן, עו"ד יעקב כהן. נציג בזן הטיל דופי בהחלטה של המשרד להגנת הסביבה לזמן את החברה לשימוע דווקא עכשיו, אף שהחריגות מוכרות למשרד כבר זמן רב. "הטענות לא נולדו אתמול", אמר עו"ד כהן. "למה הוציאו את הזימון לפני יומיים? כי לפני יומיים זה טוב לדיון שהתקיים היום, כדי לא לקבל החלטה. ואני אומר – זה פשוט מקומם".

בין הנוכחים פרץ ויכוח קולני, ויו"ר הוועדה גדרון קטע אותו. "אני מקווה שאתה לא מאשים את המשרד להגנת הסביבה שהוא עשה לכם פה איזשהו תרגיל", הזהיר גדרון את נציג בזן. הנציג, עו"ד כהן, נסוג והצהיר כי המשרד להגנת הסביבה התנהל עד כה בצורה מקצועית. "אין לנו מילה אחת רעה לגבי העבודה שהם עושים", טען. יחד עם זאת, הוא לא חזר בו: "העובדה שהוציאו נייר יומיים לפני דיון היא לא מקובלת", אמר. גדרון הביע הסכמה.

לטענת עו"ד כהן, בזן עומדת בכל הדרישות שהוצבו לה, ולכן יש להיענות לבקשתה. "הרי ההיתר הזה יאושר בסופו של דבר. השאלה היא מתי. אי אפשר להישאר עם התנאים הסטטוטוריים האלה בכל רגע נתון, וזה גורם לזה שבחיים לא נקבל היתר בנייה".

מבט על מתחם בתי הזיקוק במפרץ חיפה, יולי 2022 (צילום: שיר טורם)
מבט על מתחם בתי הזיקוק במפרץ חיפה, יולי 2022 (צילום: שיר טורם, פלאש 90)

חלק ניכר מהדיון הוקדש לסוגיה משפטית: האם בזן צריכה לעמוד בדרישות המשרד להגנת הסביבה בזמן הדיון על ההיתר – או רק מאוחר יותר, בעת החתימה על ההיתר. היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד דגנית קורן, השיבה כי לפי הפרשנות שלה העמידה בדרישות צריכה להתקיים בזמן הדיון, כלומר כבר כיום. לפי הפרשנות הזאת, העובדה שהמשרד פתח בהליך אכיפה מקשה על הענקת ההיתר לבזן.

נציג בזן, עו"ד כהן, התנגד לפרשנות של עו"ד קורן והאשים אותה בקבלת החלטות ממניעים בלתי ענייניים. "אני חולק לגמרי על חוות הדעת של היועצת המשפטית", אמר, וטען שסגנית ראש עיריית חיפה, שרית גולן, כופה על קורן את עמדתה – וזאת משום שקורן מועסקת בעיריית חיפה. "אני חושב שזה דבר לא תקין ולא מקובל", טען כהן.

גדרון, יו"ר הוועדה, רמז כי הוא מסכים עם עמדת בזן. "אני מסכים שיש כאן שאלה פרשנית, אין ספק", אמר. "יש מציאות כרגע, והמציאות היא שמי שמנהל את הוועדה מבחינה אדמיניסטרטיבית זאת עיריית חיפה. היועצת המשפטית של הוועדה היא עובדת עיריית חיפה, ומהנדסת הוועדה". סגנית ראש עיריית חיפה, גולן, השיבה לו שהיועצת המשפטית והמהנדסת עצמאיות לחלוטין.

"אני מתייחס למה שנאמר כאן", הצטדק גדרון. "נכון להיום, השירותים האדמיניסטרטיביים, לרבות בדיקת התוכניות, הייעוץ המשפטי ומהנדסת הוועדה, זאת עיריית חיפה. נגיד לך שזה להיט? זה לא להיט, זו המציאות… להגיד לך שהמציאות הזאת היא מציאות מדהימה? לא, אני לא בטוח".

גולן תקפה בחזרה. היא ביקשה מהיו"ר לכבד את היועצת המשפטית, ואמרה שבמציאות אחרת הדיון היה מתנהל בפורום אחר. "בזן היו מגיעים אלי לוועדה המקומית, ולא אליך לוועדה משותפת פיקטיבית".

גדרון, בתגובה, רמז שבכוונתו לערוך שינויים בהרכב הוועדה. "יכול להיות שיהיה איזשהו פתרון אחר לשירותים האדמיניסטרטיביים לוועדה, יש איזושהי בדיקה בנושא הזה", אמר, אך טען שבשלב זה הוא לא מעוניין להיכנס לפרטים.

אחד הדוברים האחרונים בדיון היה נציג ארגון מגמה ירוקה אליאס ברשדסקי, תושב חיפה. ברשדסקי הצביע על האבסורד הגלום בעצם קיומו של הדיון: מדוע בכלל דנים בהקמת מתקן חדש כשהממשלה כבר החליטה לפנות את מתקני התעשייה במפרץ חיפה בעוד חמש שנים?

"לא יכול להיות שיושב פה ארגון שיודע שבעוד פחות מחמש שנים הם אמורים להתפנות מפה", אמר ברשדסקי. "במקום לבזבז את האנרגיות שלהם על איך הם בונים עוד מתקן, או עוד תחנה, הם צריכים לשבת ולחשוב על איך מזרזים את הפינוי ואיך עושים אותו בצורה הכי טובה". היו"ר גדרון קטע אותו בטענה שעמדתו אינה רלבנטית.


לבסוף, לאחר דיון פנימי בנוכחות חברי הוועדה בלבד, החליטו החברים לאפשר למשרד להגנת הסביבה להשלים את הליך השימוע של בזן בתחילת חודש ינואר, ולעדכן את הוועדה בממצאים בעוד כחודשיים.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת יעל געתון

Picture of יעל געתון
כתבת סביבה. יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 9,153 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק