ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
חשאיות הבחירות בישראל בסיסית לקיומה של דמוקרטיה. הפארסה שהתקיימה בבחירות למבקר המדינה היא הזדמנות לבצר שוב את העיקרון הקריטי הזה. הייעוץ המשפטי לכנסת, שנכנע לגחמה רגעית של הליכוד, צריך לעדכן את עמדתו ובוועדת הבחירות חייבים לעדכן את הנהלים בהתאם להתפתחויות הטכנולוגית ולאסור על הכנסת טלפונים ניידים לקלפי בבחירות הקרובות לכנסת.
ביום רביעי האחרון (3.6) ביזו עצמם חברי כנסת מהקואליציה כשפרסמו תיעוד שלהם מתוך הקלפי בבחירות למבקר המדינה. שני המועמדים, עו"ד מיכאל ראבילו, פרקליטו של רה"מ הנאשם בנימין נתניהו, ושופט העליון בדימוס יוסף אלרון, כשלו מלהשיג את הרוב המינימלי הדרוש, וההצבעה בסיבוב השני נקטעה בעקבות טענות מצד האופוזיציה לפיהן אנשי נתניהו הורו לחברי הקואליציה לתעד על ידי מצלמות הנייד את הצבעותיהם כדי להוכיח את "נאמנותם".
יו"ר הכנסת אמיר אוחנה קיים בלשכתו דיון עם חברי ועדת הבחירות, יו"ר הקואליציה, רכזת האופוזיציה, מזכיר הכנסת ונציג הלשכה המשפטית של הכנסת. אחרי הדיון עלה היו"ר אוחנה לדוכן וטען כי הוחלט על ביטול ההצבעה השנייה וקיומה מחדש, כאשר מובהר כי אם קיימת הנחייה לתעד היא אינה חוקית, אולם לא תיאסר הכנסת מצלמות לקלפי כיוון ש"זכותו של כל אחד, כי החשאיות היא של הבוחר, זכותו אם הוא רוצה לבחור ולהחליט לצלם את עצמו".
ההצבעה בסיבוב השני החלה מחדש כאשר חברי כנסת מהליכוד תיעדו את הצבעתם, אם באמצעות תצלום הפתק שבחרו או אף באמצעות סרטון וידיאו ש"יוכיח" כי שלשלו את הפתק לקלפי. בסיבוב השני הצליח מועמדו של נתניהו להשיג את הרוב המינימלי: 61 קולות.
התנועה לאיכות השלטון ויו"ר האופוזיציה ויו"ר יש-עתיד ח"כ יאיר לפיד, הצהירו כי בכוונתם לעתור לבג"ץ בדרישה לפסול את הבחירות בשל הפגיעה בחשאיותן הקבועה בחוק. לאור הסערה הציבורית פרסמה היועמ"שית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, את תשובתה לעו"ד עודד גזית, המייצג את יש-עתיד.
בסיכומו של המכתב קובעת אפיק כי למרות שסברה שיש לאסור הכנסת טלפונים לקלפי, ההחלטה על הכנסתם התקבלה בתום דיון של נציגי הקואליציה והאופוזיציה ומסיבה זו היא אינה נוגדת את הדין.
"מזכיר הכנסת והיועץ המשפטי למליאה המעורים בעבודת הכנסת ונכחו בהתייעצות ולאורך כל ישיבת בחירת המבקר, הבינו אותה כהסכמה שהתגבשה, שלאחריה יו"ר הכנסת חידש את הישיבה", כתבה אפיק במכתבה, "כמו כן, כשהחלטה זו הוצגה לחברי הכנסת על ידי יו"ר הכנסת עם החזרה מההתייעצות בלשכתו, משידור המליאה עולה שהיא מקובלת גם על חברי הכנסת מהאופוזיציה שנכחו באותה עת במליאה (וגם הפניות אליי מחברי הכנסת פסקו מאותה עת)".
מדובר בחוות דעת מוזרה המתעלמת מהשאלה העיקרית – האם הייתה פגיעה בחשאיות הבחירות, מה שעשוי להוות עילה לפסילתם, או שלא הייתה פגיעה כזו.
בחוק מבקר המדינה, בסעיף 1, תת סעיף א', כלומר ממש במילותיו הראשונות של החוק, נקבע כי "מבקר המדינה (להלן – המבקר) ייבחר בידי הכנסת בהצבעה חשאית בישיבת הכנסת שנועדה לענין זה בלבד". מדובר בסעיף המהווה את הבסיס להליך הבחירה – החשאיות.
צדקו בלשכה המשפטית כשטענו בדיון הפנימי בלשכת יו"ר הכנסת כי יש לאסור הכנסת טלפונים ניידים לקלפי. הכנסת אמצעי תיעוד לתוך הקלפי היא מתן אפשרות בפועל להפרת עקרון החשאיות, ובמיוחד בסיטואציה בה נטען שקיימת הנחיה או ציפייה מחברי הכנסת לתעד את הליך הבחירה.
אולם עו"ד אפיק טעתה במכתבה לעו"ד גזית, כשקיבלה למעשה את הקביעה האנטי-דמוקרטית של יו"ר הכנסת אוחנה, לפיה חשאיות הבחירות היא זכות וולונטרית ולא חובה חוקית. כמובן שאוחנה, מנאמניו של רה"מ הנאשם נתניהו, רצה רק להגשים את רצון פטרונו ולקדם את הבחירה בעורך-דינו למבקר המדינה, אולם משמעותה של קביעה זו הרסנית לעצם היכולת לקיים משטר דמוקרטי.
למעשה, לפי ההיגיון של אוחנה, שהייעוץ המשפטי לכנסת אימץ, בבחירות הקרובות לכנסת ניתן יהיה להסיר את הפרגוד בקלפי לפי דרישה של כל מצביע שמעוניין לוותר על חשאיות ההליך. אלא שהחשאיות בבחירות בישראל היא חשאיות מלכתחילה, חובה ולא זכות.
חוק הבחירות לכנסת ברור בנושא החשאיות: חובה על הבוחר להיכנס לקלפי לבדו, למעט במקרה בה הוא סובל מנכות ונדרש לעזרה. על הרוח הברורה של החוק ניתן ללמוד גם מסעיף "קולות פסולים" (78(א)(3)), לפיו "סימן או דבר במעטפת הצבעה או בפתק הצבעה העשוי לזהות את המצביע" תוביל לפסילת הקול.
נכון שהטכנולוגיה בעידן המודרני מציבה אתגרים בפני עיקרון החשאיות, אך אלו אתגרים שיש להתמודד עימם, לא להיכנע להם. יש לאסור הכנסה של טלפונים ניידים לקלפי, גם בבחירות למבקר המדינה וגם בבחירות הכלליות. אדם צריך להשאיר במזכירות הקלפי את תעודת הזהות ואת הטלפון.
המקרה הספציפי של השרים מאי גולן ושלמה קרעי, כמו גם המקרה של חברת הכנסת קטי שטרית, שצילמו את כל הליך ההצבעה מתחילתו ועד שלשול הקול לקלפי, הוכיח עד כמה אסור להתיר הכנסת טלפונים לקלפי. מדובר במקרה בו אין כל צל של ספק שחשאיות ההצבעה הופרה. כזכור: החוק אוסר אפילו על סימון מעטפה.
חשאיות הבחירות לא נועדה רק למנוע לחצים ואיומים, כמו אלו שראינו בבחירות הנוכחיות למבקר, אלא גם ניסיונות להטות בחירות באמצעות שלמונים. התרת הכנסת אמצעי תיעוד לקלפי משרתת את כל מי שמעוניין לנהל מפעל של קניית או מכירת קולות.
בשל הדברים הללו, חיוני שיועמ"שית הכנסת תעמיד חוות דעת שונה לקראת הדיון בבג"ץ בנושא פסילת הליך הבחירות למבקר המדינה. אין זה פחיתות כבוד לשנות דעה משפטית, במיוחד בנושא כל-כך קריטי להמשך קיום המשטר הדמוקרטי בישראל כמו חשאיות הבחירות.
על בג"ץ לפסול את הבחירות שהתקיימו השבוע ולהורות לכנסת על קיומן מחדש תוך איסור על הכנסת טלפונים לקלפי.
הבחירות למבקר המדינה הפכו גם למקרה בוחן חשוב לקראת הבחירות הכלליות. ועדת הבחירות צריכה להורות על איסור הכנסת טלפונים לקלפי בבחירות לכנסת ה-26. רק כך המחזה העגום שצפינו בו במליאת הכנסת יוכל לבוא על תיקונו.
שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.
