ניצחון קטן לשקיפות, ניצחון גדול למפעלים: רפורמת הרישוי הסביבתי בדרך להצבעה במליאה

רגע דרמטי התרחש בוועדת הפנים והגנת הסביבה הבוקר (חמישי) כשנפתח הדיון האחרון ברפורמת הרישוי הסביבתי. יו"ר הוועדה, יעקב אשר, ביקש להוסיף לנוסח הסופי של החוק שני תיקונים, לקראת הצבעה במליאת הכנסת בשבוע הבא. 

האחד – סעיף שיחייב את המשרד להגנת הסביבה לפרסם לציבור צווים מנהליים שיוצאים נגד מפעלים מזהמים. "זה היה חלק מדרישת חברי הכנסת", ציין אשר. "או יותר נכון, דרישת הארגונים החברתיים והח"כים. ואני התחברתי לזה, והגענו להבנות בעניין הזה". 

אשר התייחס לתומר גרטל, רכז קשרי ממשל במגמה ירוקה שהוביל את התיקון ונלחם עליו, לצד ד"ר אריה ונגר מאדם טבע ודין, וחברי הכנסת יוראי להב הרצנו ומטי צרפתי הרכבי (יש עתיד), שניהם נכחו לאורך מרבית הדיונים.

הסעיף השני שהצליחו להכניס ברגע אחרון מחייב את המשרד להגנת הסביבה לדווח אחת לשנה לכנסת על כל ההשגות שהמפעלים השונים הגישו למשרד. מדובר בהישג קל לסעיף תקדימי ובעייתי שעלול לפתוח דלת להתערבות לא עניינית בהליך קבלת הרישיון. חובת הדיווח לכנסת היא נחמה קטנה.

גלגולה של רפורמה

בשבוע הבא מליאת הכנסת תאשר בקריאה שנייה ושלישית את הרפורמה כולה. החוק החל להתגלגל עוד כשזאב אלקין כיהן כשר להגנת הסביבה. אלקין הצביע בעדו אף שבקושי נכח בדיונים. כעת, החוק מקבל את צורתו הסופית תחת השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, שטרחה להגיע פעם אחת בלבד לדיונים בחוק לפני כשנה. 

מטרת הרפורמה לאחד את שלושת ההיתרים המרכזיים שהמשרד להגנת הסביבה מוציא לתעשיות: היתר פליטה לאוויר, היתר רעלים לחומרים מסוכנים ואישור לרישיון העסק מטעם המשרד. איחוד הרישונות נעשה בהתאם לדרישות האיחוד האירופי ויש לו השלכות אדירות על חוקים רבים, ובהם חוק "אוויר נקי". 

בחודשים האחרונים, יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה קידם את החוק האינטנסיביות רבה, עד לקו הגמר היום (חמישי) שבו אישרו חברי הכנסת את החוק לקראת הצבעה במליאה. חברי הכנסת להב הרצנו וצרפתי הרכבי נמנעו, וכל היתר הצביעו בעד.

רגע לפני ההצבעה, עוד נרשם ויכוח אחרון בין המשרד להגנת הסביבה ליו"ר הוועדה. ממונה ייעוץ וחקיקה במשרד, עו"ד נטע דרורי, אמרה כי הם מתנגדים לחובת פרסום הצווים. "נפרסם את הצו רק אם הוא חלוט". היועץ המשפטי של הוועדה, תומר רוזנר הבהיר "ממש לא". דרורי השיבה לו כי מדובר "בנטל ביורוקרטי". בנקודה זו התערב ח"כ להב הרצנו. "זו העבודה שלכם לבצע מה שהמחוקק אמר לכם", טען לעומתה. "פרסום הנתונים אחרי שביצעתם אותם, זה לא נטל בשמיים". 

בסופו של דבר, אשר קבע כי הוא אינו מקבל את השינויים של המשרד להגנת הסביבה. "לא נכון לפרסם רק צווים חלוטים. אני רוצה להשאיר את הנוסח כמו שהוא". 

לא חף מבעיות

לצד ההישג הבוקר, החוק עדיין מכיל בתוכו  סעיפים שעלולים להשפיע על איכות הסביבה והבריאות של כולנו, למשל יכולת המפעלים לערער על הרישיון שניתן להם באופן שלא היה בעבר, וכן משך הרישיון שניתן למפעלים – שהוארך משבע לעשר שנים.

סעיף נוסף שעמד בלב המחלוקת בין ארגוני הסביבה והמשרד להגנת הסביבה נוגע לטכנולוגיות שבהן ישתמשו התעשיות. חוק "אוויר נקי" שחוקק לפני כ-15 שנים ונחשב תקדימי ופורץ דרך, מחייב בהליך הוצאת הרישיון להשתמש בטכנולוגיה המיטבית הזמינה, מעין תקן אירופי. החוק החדש נסוג מהקביעה הזו ומאפשר למפעלים לבחור אחת מבין הטכנולוגיות המיטביות. 

ארגוני הסביבה יכולים גם פה לזקוף לזכותם הישג קל. במסגרת הדיונים, עלה כי באיחוד האירופי נמצאים בעיצומו של עדכון החוק, ושואפים להתאים אותו לזה של ישראל. במילים אחרות, בעוד שישראל נסוגה מהבטחה לטכנולוגיה הטובה ביותר, בעולם יש מי שסובר אחרת. 

בשלב זה, הוחלט כי במשרד להגנת הסביבה יעקבו אחרי השינויים ויפעלו בהתאם. עד אז, התעשיות יבחרו מבין כלל הטכנולוגיות. יש לציין כי נוסח החוק המקורי היה אף חמור יותר. במשרד להגנת הסביבה כתבו בטיוטת החוק, ששונתה לבסוף, כי המפעלים יוכלו לבחור טכנולוגיה "אף אם אינה הטכניקה אשר תביא להפחתה המרבית של פליטת מזהמים לאוויר".

לדברי רכז קשרי ממשל במגמה ירוקה, גרטל: "החוק הסופי רחוק מלהיות מושלם – נכללים בו סעיפים הרסניים לסביבה שאין להם אח ורע במדינות מערביות, ועל כך הפרחים לשרים סילמן וסמוטריץ'. עם זאת, בזכות מאבק ציבורי הצלחנו להביא הישגים למען השקיפות ובריאות הציבור. אנחנו חייבים לזכור שבכוחנו לשנות את המציאות ולהמשיך להיאבק למען בריאות הציבור והגנת הסביבה".