ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

ניצחון קטן לשקיפות, ניצחון גדול למפעלים: רפורמת הרישוי הסביבתי בדרך להצבעה במליאה

לחץ שהפעילו ארגוני הסביבה וח"כים מ"יש עתיד", לצד מעקב מתמשך של "שקוף", הוביל לתיקונים בנוסח החוק הסופי, רגע לפני שיעלה להצבעה. אף שמדובר בשינויים שתורמים לשקיפות, החוק רחוק מלהיות מושלם. רכז קשרי ממשל במגמה ירוקה: "נכללים בו סעיפים הרסניים לסביבה שאין להם אח ורע במדינות מערביות"
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

(איור: אורי פנחסי)

רגע דרמטי התרחש בוועדת הפנים והגנת הסביבה הבוקר (חמישי) כשנפתח הדיון האחרון ברפורמת הרישוי הסביבתי. יו"ר הוועדה, יעקב אשר, ביקש להוסיף לנוסח הסופי של החוק שני תיקונים, לקראת הצבעה במליאת הכנסת בשבוע הבא. 

האחד – סעיף שיחייב את המשרד להגנת הסביבה לפרסם לציבור צווים מנהליים שיוצאים נגד מפעלים מזהמים. "זה היה חלק מדרישת חברי הכנסת", ציין אשר. "או יותר נכון, דרישת הארגונים החברתיים והח"כים. ואני התחברתי לזה, והגענו להבנות בעניין הזה". 

אשר התייחס לתומר גרטל, רכז קשרי ממשל במגמה ירוקה שהוביל את התיקון ונלחם עליו, לצד ד"ר אריה ונגר מאדם טבע ודין, וחברי הכנסת יוראי להב הרצנו ומטי צרפתי הרכבי (יש עתיד), שניהם נכחו לאורך מרבית הדיונים.

הסעיף השני שהצליחו להכניס ברגע אחרון מחייב את המשרד להגנת הסביבה לדווח אחת לשנה לכנסת על כל ההשגות שהמפעלים השונים הגישו למשרד. מדובר בהישג קל לסעיף תקדימי ובעייתי שעלול לפתוח דלת להתערבות לא עניינית בהליך קבלת הרישיון. חובת הדיווח לכנסת היא נחמה קטנה.

גלגולה של רפורמה

בשבוע הבא מליאת הכנסת תאשר בקריאה שנייה ושלישית את הרפורמה כולה. החוק החל להתגלגל עוד כשזאב אלקין כיהן כשר להגנת הסביבה. אלקין הצביע בעדו אף שבקושי נכח בדיונים. כעת, החוק מקבל את צורתו הסופית תחת השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, שטרחה להגיע פעם אחת בלבד לדיונים בחוק לפני כשנה. 

מטרת הרפורמה לאחד את שלושת ההיתרים המרכזיים שהמשרד להגנת הסביבה מוציא לתעשיות: היתר פליטה לאוויר, היתר רעלים לחומרים מסוכנים ואישור לרישיון העסק מטעם המשרד. איחוד הרישונות נעשה בהתאם לדרישות האיחוד האירופי ויש לו השלכות אדירות על חוקים רבים, ובהם חוק "אוויר נקי". 

בחודשים האחרונים, יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה קידם את החוק האינטנסיביות רבה, עד לקו הגמר היום (חמישי) שבו אישרו חברי הכנסת את החוק לקראת הצבעה במליאה. חברי הכנסת להב הרצנו וצרפתי הרכבי נמנעו, וכל היתר הצביעו בעד.

יו"ר ועדת הפנים, יעקב אשר (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

רגע לפני ההצבעה, עוד נרשם ויכוח אחרון בין המשרד להגנת הסביבה ליו"ר הוועדה. ממונה ייעוץ וחקיקה במשרד, עו"ד נטע דרורי, אמרה כי הם מתנגדים לחובת פרסום הצווים. "נפרסם את הצו רק אם הוא חלוט". היועץ המשפטי של הוועדה, תומר רוזנר הבהיר "ממש לא". דרורי השיבה לו כי מדובר "בנטל ביורוקרטי". בנקודה זו התערב ח"כ להב הרצנו. "זו העבודה שלכם לבצע מה שהמחוקק אמר לכם", טען לעומתה. "פרסום הנתונים אחרי שביצעתם אותם, זה לא נטל בשמיים". 

בסופו של דבר, אשר קבע כי הוא אינו מקבל את השינויים של המשרד להגנת הסביבה. "לא נכון לפרסם רק צווים חלוטים. אני רוצה להשאיר את הנוסח כמו שהוא". 

לא חף מבעיות

לצד ההישג הבוקר, החוק עדיין מכיל בתוכו  סעיפים שעלולים להשפיע על איכות הסביבה והבריאות של כולנו, למשל יכולת המפעלים לערער על הרישיון שניתן להם באופן שלא היה בעבר, וכן משך הרישיון שניתן למפעלים – שהוארך משבע לעשר שנים.

סעיף נוסף שעמד בלב המחלוקת בין ארגוני הסביבה והמשרד להגנת הסביבה נוגע לטכנולוגיות שבהן ישתמשו התעשיות. חוק "אוויר נקי" שחוקק לפני כ-15 שנים ונחשב תקדימי ופורץ דרך, מחייב בהליך הוצאת הרישיון להשתמש בטכנולוגיה המיטבית הזמינה, מעין תקן אירופי. החוק החדש נסוג מהקביעה הזו ומאפשר למפעלים לבחור אחת מבין הטכנולוגיות המיטביות. 

תומר גרטל, רכז קשרי ממשל במגמה ירוקה (צילום: אלון טלמור)

ארגוני הסביבה יכולים גם פה לזקוף לזכותם הישג קל. במסגרת הדיונים, עלה כי באיחוד האירופי נמצאים בעיצומו של עדכון החוק, ושואפים להתאים אותו לזה של ישראל. במילים אחרות, בעוד שישראל נסוגה מהבטחה לטכנולוגיה הטובה ביותר, בעולם יש מי שסובר אחרת. 

בשלב זה, הוחלט כי במשרד להגנת הסביבה יעקבו אחרי השינויים ויפעלו בהתאם. עד אז, התעשיות יבחרו מבין כלל הטכנולוגיות. יש לציין כי נוסח החוק המקורי היה אף חמור יותר. במשרד להגנת הסביבה כתבו בטיוטת החוק, ששונתה לבסוף, כי המפעלים יוכלו לבחור טכנולוגיה "אף אם אינה הטכניקה אשר תביא להפחתה המרבית של פליטת מזהמים לאוויר".

לדברי רכז קשרי ממשל במגמה ירוקה, גרטל: "החוק הסופי רחוק מלהיות מושלם – נכללים בו סעיפים הרסניים לסביבה שאין להם אח ורע במדינות מערביות, ועל כך הפרחים לשרים סילמן וסמוטריץ'. עם זאת, בזכות מאבק ציבורי הצלחנו להביא הישגים למען השקיפות ובריאות הציבור. אנחנו חייבים לזכור שבכוחנו לשנות את המציאות ולהמשיך להיאבק למען בריאות הציבור והגנת הסביבה".

 המצב כיוםאחרי החקיקה
משך היתר הפליטהשבע שניםעשר שנים (ההיתר הראשון שבע שנים ומההיתר השני עשר שנים)
משך היתר הרעליםהיתר נפרד לשנה עד שלושעשר שנים (ההיתר הראשון שבע שנים ומההיתר השני עשר שנים)
טכנולוגיה למניעת זיהום אוויר בהיתר פליטההמפעל נדרש לבחור בטכנלוגיה המיטבית הזמינה. (אם הוא מבקש טכנולוגיה אחרת, עליו לנמק זאת ולהגיש סקר חלופות)המפעל נדרש לבחור בטכנולוגיה מתוך קשת טכנולוגיות זמינות, ולא זו המיטבית.(אם יחול שינוי בעמדת האיחוד האירופי, זה ישתנה גם בישראל)
זכות השגה לאחר פרסום היתר הפליטהאין למפעל יכולת לערער על היתר הפליטההמפעל יכול להגיש שני ערעורים שלא היו קודם 
תגובת המשרד להגנת הסביבה
חוק רישוי סביבתי משולב שמוביל המשרד להגנת הסביבה אושר היום בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לקריאה שנייה ושלישית. הצעת החוק צפויה לעלות לאישור המליאה בהקדם, ובהמשך תפורסם ברשומות. לפי התכנון, החוק ייכנס לתוקף בספטמבר 2024, וייפתח תהליך היערכות ליישום שייפרס לאורך מספר שנים. בהתאם לסיכום התקציבי עם משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה יתוקצב לשם שינוי תהליכי העבודה לאסדרה חכמה ולתגבור מערכות המיחשוב ב-170 מיליון שקל וכן בתקנים ייעודיים לצורך היישום.
כיום מפעלים רבים נזקקים לכמה היתרים ואישורים הניתנים לפרקי זמן שונים על ידי יחידות שונות במטה המשרד ובמחוזותיו. תהליכים אלו ממוחשבים חלקית במערכות מחשוב שונות ומיושנות, או שאינם ממוחשבים כלל. מצב זה פוגע ביכולת המשרד לקבוע תנאים סביבתיים בראייה מתכללת לפי סטנדרטים אירופאים ויוצר עומס בירוקרטי וחוסר ודאות למפעלים.
רפורמת הרישוי הסביבתי המשולב של המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר, מאחדת את שלושת ההיתרים המרכזיים של המשרד: היתר פליטה לאוויר, היתר רעלים לחומרים מסוכנים ואישור המשרד לרישיון העסק, וקובעת כי הרישוי ייעשה לפי עקרונות האסדרה האירופיים. תהליכי הרישוי של המפעלים הגדולים יהיו מעמיקים, ייקחו בחשבון את כלל ההשפעות הסביבתיות, ויחייבו את המפעלים לעמוד בסטנדרטים המקובלים באירופה.
הרפורמה צפויה להביא להגדלת ההשקעות בהפחתה במקור של זיהומים ופליטות לסביבה, להניב תועלת משקית בעלויות ישירות של חצי מיליארד שקל, ועוד 2 עד 3 מיליארד שקל בעלויות עקיפות, תוך העלאת הפריון של התעשייה שתבצע השקעות סביבתיות יעילות יותר. זאת, לצד קיצור זמני ההמתנה של עסקים בעשרות אחוזים.
בנוסף, הרפורמה צפויה להביא לחסכון שנתי של עשרות אחוזים בזמני ההמתנה להחלטות המשרד ולהביא לשיפור בביצועים הסביבתיים ולהפחתה של זיהומים בהיקף דומה לזה של חוק אוויר נקי, אשר על פי הערכות המשרד להגנת הסביבה הביא לתועלת משקית מצטברת של 115 מיליארד שקל בעשור בהפחתת זיהומים – בעיקר בשל ההפחתות המשמעותיות בתחנות הכוח בעקבות הרגולציה של המשרד.
עבור מפעלים ועסקים קטנים יהיה מעבר מאסדרה פרטנית לאסדרה רוחבית, דבר אשר יפחית נטל רגולטורי עודף תוך קביעת סטנדרטים סביבתיים עדכניים עבור עסקים דומים. המעבר הסופי להיתרים סביבתיים אחודים צפוי ב-1 בינואר 2027.
יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת יעל געתון

יעל געתון
כתבת סביבה. יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

תגובה אחת

  1. קראתי את הכתבה ואז קראתי את התגובה של המשרד להגנ"ס ,והם כותבים שהרפורמה דווקא מיועדת לעודד "השקעה מראש" בטכנולוגיות פחות מזהמות.ושהרישוי יעשה לפי התקנון האירופאי.
    אז אין לי דרך לנתח את זה ולהבין איפה זה מתנגש עם מה שארגוני הגנ"ס אומרים ואיפה מדובר בסעיפים הרסניים. (מעבר אולי לנושא הארכת זמן הרשיון) הכתבה לא כוללת הסבר ממוקד ולא מתייחסת באופן ישיר לרציונל שהם מציגים,
    לי זה חסר כי התחושה היא של "תבחרי למי להאמין"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,908 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
בשקוף אין פרסומות.

כי רק עיתונות בבעלות הציבור עובדת בשביל הציבור. 

בשקוף אין פרסומות.

משוחררים מאינטרסים זרים, אנחנו עושים עיתונות עצמאית, נקייה ומשנה מציאות.

כי רק עיתונות בבעלות הציבור עובדת בשביל הציבור.

תמיכה חודשית קבועה בכל סכום (!) תאפשר לנו להמשיך.