ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש

רוטמן דוהר להעברת חוק הפוליטיזציה בוועדה לבחירת שופטים

יו"ר ועדת החוקה ממשיך לקדם במהירות שיא חוק שיביא לבחירה פוליטית של שופטים בישראל • היועץ המשפטי של הוועדה: חרף טענות הנגד, המתווה לא שונה • ח"כ קריב לרוטמן: עשית תרגיל לא ראוי והבאת הצעת חוק חדשה לגמרי

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית ויו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן (צילומים: פלאש 90)

יו"ר ועדת החוקה, חבר הכנסת שמחה רוטמן (הציונות הדתית), ממשיך לקדם בכל הכוח ובשיא המהירות את החוק שיזם לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. החוק משנה את האיזון בוועדה, מוציא משורות הוועדה את נציגי לשכת עורכי הדין, ובמקומם ממנה נציגי ציבור, שימונו על ידי נבחרי הציבור בכנסת. בכך תהפוך בחירת שופטים בישראל, בכל הערכאות, למשא ומתן בין גורמים פוליטיים.

חברי האופוזיציה וכמה מנציגי ארגוני החברה האזרחית בדיון מתחו ביקורת חריפה על רוטמן ועל צורת הקידום של הצעת החוק בוועדה. בין היתר נמתחה ביקורת על השינוי הגדול שחל בנוסח הצעת החוק בין הקריאה הראשונה במליאת הכנסת לבין הדיונים הנוכחיים בוועדה. 

"הדיון בהצעת החוק רחוק ממיצוי, מדובר בהצעת חוק חדשה לחלוטין", אמר חבר הכנסת גלעד קריב (עבודה). "הייעוץ המשפטי איפשר את התרגיל הלא ראוי של להחזיר את הדיון מהמליאה, להביא הצעת חוק אחרת לגמרי, שאין בינה לבין החוק שחזר מהמליאה דבר וחצי דבר. זה איפשר לקואליציה לדלג על דיונים. כאן מתקיים דיון שביעי בנוסח אחר לגמרי".

סתיו לבנה להב מהתנועה לאיכות השלטון הוסיפה כי "התפתחה פרקטיקה פסולה בוועדה שמעט לפני שמתקיים דיון על סעיפי המתווה לגופם – נשלחים סעיפים חדשים לגמרי". 

"היה כאן דיון רציני על מה תעשה ההצעה הזאת לכל בתי המשפט?", המשיך קריב ותהה. "יש פה הצעת חוק שהולכת לשנות לא רק את בית המשפט העליון אלא את כל מערכת בתי המשפט בישראל, מבתי משפט לתעבורה ועד העליון. ועל זה היה דיון רציני? כי לוין וסער תמורת אתנן פוליטי מביאים כאן רפורמה אחרי 75 שנים ואומרים שהיה דיון ממצה?" 

"מה שקורה כאן בוועדה זה הדבר הבא – אתה בלילה חושב על הצעה, מביא אותה לדיון בוועדה, מציעים הצעות, אתה דוחה את כולן בשאט נפש, ובסוף מגיעים להצבעה", תיארה ח"כ קרין אלהרר (יש עתיד). "ככה לא מתנהל דיון פשרה".

היועץ המשפטי של הוועדה, גור בליי, ציין במהלך הדיון כי חרף הקשיים שהעלה – היו"ר רוטמן לא ביצע שינויים מספקים בהצעה. "בשורה התחתונה – בכל המרכיבים המשמעותיים לא חל שינוי מאז שהתחלנו לדון במתווה החדש", אמר. ולכן הביקורת נותרה על כנה. התיקון מעביר אותנו למודל שהוא במובהק מאוד פוליטי, גם בערכאות הנמוכות, שם ההצדקות לכך לא חלות כי בתי המשפט לא עוסקים בנושאים הללו אלא בנושאים מקצועיים". 

"פתאום לוין דואג שלא יהיו קומבינות?"

לפי ועדת החוקה, המתווה החדש בוועדה לבחירת שופטים כולל תשעה חברים: נשיא בימ"ש העליון ושני שופטי בית המשפט העליון, שר המשפטים (שיעמוד בראש הוועדה) ושר נוסף שתקבע הממשלה, שני ח"כים שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה מטעמן, ושני נציגי ציבור משפטנים, שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה. הדיונים כעת עוסקים במנגנונים המוצעים למקרה שבו אין הסכמה, המעניקים עוד כוח לחברי הכנסת משני צדי המתרס ולהסכמות שיושגו ביניהם.

רוטמן עצמו לא הכחיש כי מטרת ההצעה שלו היא לשנות את האיזון בוועדה ולהפוך את בחירת השופטים לפוליטית. "אחת הבעיות היא שחלק גדול מהעם מרגיש שממנים שופטים במעמד צד אחד, וזה המפתח להורדת המתחים סביב בית המשפט העליון", אמר. הוא התעקש כי "הבחירה הפוליטית תביא לבחירת האנשים הטובים ביותר במישור המקצועי. השיטה תביא לעמוד שדרה של מערכת שפיטה שמקובלת על כלל הציבור בישראל וממונה על-ידי כלל הציבור בישראל".

שר המשפטים יריב לוין ושר החוץ גדעון סער בוועדת החוקה, ארכיון (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

חברת הכנסת יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) טענה בדיון כי היא תמכה בהרחקת נציגי לשכת עורכי הדין מהוועדה, לאור התנהלותה בעבר, ובעיקר התנהלות יו"ר הלשכה הקודם אפי נווה. "השרה לשעבר שקד עשתה שם קומבינות עם הלשכה, אני חושבת שזה מגעיל", אמרה. עם זאת, היא הוסיפה, "אם שר המשפטים המכהן היה מסוגל להגיע להבנות עם הלשכה, זה (קידום הצעת החוק, ש.ב) לא היה קורה. לא נשקר לעצמנו שפתאום שר המשפטים, אביר זכויות האדם דואג שלא יהיו קומבינות. אם הוא היה מגיע להסכמות עם הלשכה, הדבר הזה לא היה נולד". 

לצד זאת מלינובסקי ציינה כי היא מתנגדת להצעה הנוכחית ולצורת הרחקת נציגי הלשכה. "הצעתי להחליף אותם בנציגי האקדמיה בהגרלה עיוורת. השופטים צריכים להיות מקצועיים. אני לא רוצה שיהיה צבע על שופטים, זה לא נכון". מלינובסקי סיכמה את דבריה על ההצעה של רוטמן כי "אני חיה בתחושה שזה לא מבושל, בכל פסיק וכל נקודה. אין דבר כזה חוק מושלם, תמיד יש פרשנות או משהו שבדיעבד היית חושב אחרת. אבל פה זה הכול. זה מעורר יותר מדי שאלות בנושא כל כך חשוב. מה שמעורר חשש הוא שכאשר החוק יחוקק ויגיע זמן לביצוע – יהיה תוהו ובוהו כי אף אחד לא יודע. אני ממליצה, אם אנחנו פועלים בתום לב, לעצור. זה לא בשל. זה פותר בעיות מסוימות ופותח בעיות הרבה יותר גדולות בעתיד. זה כמו עוגה, צריך לתת לזה זמן בתנור, זה עוד לא אפוי, עוד לא ראוי לאכילה". 

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת שירי בלומברג

Picture of שירי בלומברג
עורכת משנה. קיבוצניקית מעמק יזרעאל במקור, ולכאן גם חזרתי אחרי 12 שנים במרכז. את דרכי העיתונאית התחלתי כעורכת באתר חדשות 2. בשנים האחרונות הייתי ראש דסק במחלקת הדיגיטל של כאן חדשות. הבנתי במהלך השנים, במסגרת תפקידיי בתוך מערכות חדשות גדולות, שאני נסחפת עם האירועים. הרבה פעמים, גם כשרציתי, לא הצלחתי לעצור ולתפוס את הגודל, את המשמעות ואת ההשפעה של האירועים שסיקרתי על חיי ועל חייהם של יתר האזרחים במדינה. מאמינה שבתוך עולם התקשורת הכאוטי צריך שיהיו גם מי שיעצרו, יחפרו ויתעקשו שוב ושוב על אותם נושאים - כדי ליצור שינוי. זה מה שאני רוצה לעשות עכשיו.

תגובה אחת

  1. ממליץ לך לניכנב ליוט יוב ותיכנסי לסרטונים של פרופסור רות גביזון ואז אני בטוח שתחכמי במשםט
    1.אין אח ורע בשום דמוקראטיה לשיטת בחירת שופטים הקיימת בישראל (יש מעין מנגנון דומה בהודו)
    שופטים לא תפקידם לבחור שופטים
    אלא לשפוט על פי החוק גין צדק את הערכים שלהם הם אמורים לשמור למשפחתם אני חא צריך חינוך משופטים בשביל זה יש אבא ואמא!
    2.כאן אני מגיע לגהעזון שהיתה עיחוי משפטי והיתה נחרצת שבית משפט העליון לא אמור לנהל את המדינה
    בשביל זה יש בחירות איך גהיזון אמרה העם בוחר הען מחליט העם הוא הריבון לא בית נשפט
    לכן גברתי כל המנגנון הקיים כאן אינו רצון העם ולא רצון הבוחר
    אסיים בדבריו של הפילובוף שח המדע קרל פופר הקריטריון החשוב ביותר אם יש דמוקראטיה הוא מנגנון הבחירות מנגנון המאפשר גיוון שינוי
    ולא ביצה עכורה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,821 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק