עוד שליטה של הכנסת על מערכת המשפט: ההצעה של רוטמן אושרה בוועדת השרים

ועדת השרים לענייני חקיקה התכנסה היום (ראשון) לדון ב-24 הצעות חוק, כשחברי הוועדה תמכו בשש הצעות והתנגדו לשמונה. בין ההצעות שזכו לתמיכת הוועדה ניתן למצוא את הצעת חוק יסוד: השפיטה (תיקון סמכויות שיפוט ותקנות סדרי דין באישור ועדה) של ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית). מטרת ההצעה לחזק את מעורבות הכנסת ככלי פיקוח על מערכת המשפט. לפי ההצעה, ועדת החוקה בראשותו של רוטמן תידרש לאשר כל שינוי בתקנות סדרי הדין, ובכך להגביל את סמכויות מערכת המשפט ולפגוע בעצמאותה תוך הגברת ההשפעה הפוליטית עליה.

• שב"כ וצה"ל יוכלו להמשיך לחדור למצלמות ללא ידיעת המשתמש "בשל התמשכות המלחמה"
• חוק סימון העמותות של קלנר אושר בוועדת השרים
• "אתה לא רוצה לדעת איך מכינים נקניקיות – ואיך מעבירים חוקים בוועדת שרים לחקיקה"

ההצעה הונחה באוקטובר 2022, שנה אחרי שח"כ רוטמן הגיש הצעה זהה. ההצעה עוסקת בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות, שנכנסו לתוקף בינואר 2021, והיוו רפורמה משמעותית שמטרתה הייתה ייעול ההליך האזרחי, קיצור משך המשפט, ניהול אפקטיבי של הדיונים וכו'. התקנות החדשות החליפו את תקנות סדר הדין האזרחי מ-1984, שהתבססו על נוסח משנת 1963. לפי הצעתו של רוטמן, לא נבחנו השלכותיה של אותה רפורמה, "בדגש על המשמעויות החוקתיות, המשפטיות, הדיוניות והכלכליות שלה".

על פי הצעתו של רוטמן, ועדת החוקה תפקח על תקנות סדר הדין, למשל בנושא פיקוח על מינוי עוזרים משפטיים ומזכירים משפטיים, מעקב אחר לוחות הזמנים של השופטים והרשמים, אופן כתיבת כתבי תביעה, אופן קיום דיונים מקדמיים, מתי ניתן לאחד תובענות ולסלק כתבי טענות, לוחות זמנים לבקשת בקשות שונות ועוד.

קבלו את הכתבות ראשונים בוואטסאפ

ד"ר גיא לוריא, עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, אומר בשיחה עם "שקוף" כי הצעת החוק משנה את דגם השליטה על התקנת תקנות סדרי הדין, שנתונה כיום לשר המשפטים, ומהדקת את הפיקוח הפרלמנטרי על סמכויות שר המשפטים בהקשר זה. "ברקע הדברים יש שאלה רחבה יותר, של איך בכלל אנחנו מעצבים את היחסים בין הרשויות ומה מידת העצמאות המוסדית שאנחנו רוצים לתת לרשות השופטת. גם ככה יש כיום לרשות המבצעת דריסת רגל מאוד גדולה בעבודה של הרשות השופטת. הצעת החוק הזאת מנסה במובן מסוים קצת לאזן את הכוח של שר המשפטים בתחום, אבל לא באמצעות הגנה גדולה יותר לרשות השופטת, אלא דווקא ע"י זה שתהיה עוד מעורבות של הרשות המחוקקת".

בוועדה בראשות שר המשפטים יריב לוין (ליכוד) חברים עשרה שרים, העוסקים בין היתר בטיפול ואישור של הצעות חוק ממשלתיות לפני שהובאו לאישור הכנסת וטיפול וקביעת עמדת הממשלה ביחס להצעות חוק פרטיות מטעם הכנסת. השרים למעשה קובעים מי לשבט ומי לחסד – איזו הצעת חוק תקודם ואיזו תיעלם. הוועדה פועלת בחוסר שקיפות, והרבה ממה שמתחולל בה נותר הרחק מעין הציבור.

חברי הוועדה תמכו גם בהצעת חוק מניעת העסקת עובד הוראה בעל תואר אקדמי מהרשות הפלסטינית (תיקוני חקיקה), של ח"כ עמית הלוי (ליכוד) וח"כים נוספים. לפי ההצעה, מנכ"ל משרד החינוך יוכל לסרב לתת אישור להעסיק עובד חינוך שהתואר האקדמי שלו הוא ממוסד להשכלה גבוהה ברשות הפלסטינית. עובדים כאלו, המועסקים כיום במערכת החינוך וקיבלו את התואר או שסיימו את רוב לימודיהם טרם תחילת החוק, יוכלו להמשיך לעבוד במערכת החינוך, אך שר החינוך יהיה רשאי להתנות את אישור העסקתם בלימודי השלמה במוסדות חינוך בישראל.

מה נותר בחוץ?

הצעת חוק המלחמה בפדופיליה (מאגר מידע), של ח"כ אלמוג כהן (עוצמה יהודית), הצעה שהונחה בעבר מספר פעמים ע"י חברי כנסת מסיעת ישראל ביתנו, נדחתה. לפי ההצעה, יוקם מאגר מידע ארצי שיכיל את פרטי כלל עברייני המין הסובלים מפדופיליה המוכרים לרשויות אכיפת החוק. המאגר יהיה פתוח לעיון הציבור כפי שנהוג הדבר בארה"ב ו"יאפשר להורים להשגיח באופן יותר יסודי על סביבת המגורים שלהם ושל ילדיהם ובכך יאפשר למנוע ביצוע עבירות מין נוספות". עוד נכתב בדברי ההסבר להצעה כי ייתכן שהקמת מאגר כזה תרתיע עברייני מין פוטנציאליים ותביא להפחתת או מניעת מעשיהם. מנגד, הקמת מאגר מידע כזה מייצרת היררכיה בין עבירות שונות – לאנשים שעברו עבירות חמורות אחרות לא הוקמו מאגרי מידע כאלה. כמו כן, עצם הקמת מאגר שיהיה פתוח לציבור מהווה פגיעה בזכויות שונות של אותם הפוגעים, שגם אם אכן ביצעו מעשים אלה, ייתכן והם מנסים להשתקם, ורשימה שכזו תקשה עליהם לחזור להשתלב בקהילה.

חברי הוועדה התנגדו גם להצעתו של ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד) – הצעת חוק העונשין (תיקון – פריצה למיתקן ביטחוני). ההצעה עוסקת במקרי פריצות לבסיסי צה"ל ומתקנים ביטחוניים אחרים וגניבות מהם, ובאה להחמיר את הענישה לעבירות אלו. על פי ההצעה, העונש על עבירות כאלה יעמוד על 10 שנות מאסר וכמו כן ענישת המינימום תהיה לפחות מחצית מהעונש המירבי. ההצעה הוגשה על רקע הפריצות לבסיס בית ליד ובסיס שדה תימן, שבהן השתתפו גם שני חברי כנסת ושר בממשלה.

לכל החלטות ועדת השרים לענייני חקיקה:

חברי הכנסת, מגישי הצעות החוק, תלויים בהחלטות הוועדה שבראשה עומד שר המשפטים יריב לוין. בכך, שולטת הממשלה הלכה למעשה בשער הראשי של הצעות החקיקה של הכנסת. היא עושה זאת ללא שקיפות, ללא פרוטוקולים, כשהציבור ואפילו הח"כים עצמם אינם יודעים כיצד הצביעו השרים על החקיקה ומהי העמדה המקצועית של המשרדים.

בכל שבוע נספק כאן באופן שוטף את מעט המידע שניתן לדלות. לגבי כל חוק, הוועדה יכולה להכריע את אחת מההחלטות הבאות: אישור החוק לשלב הבא (קריאה טרומית), אישור בכפוף לשינויים, אישור בכפוף להחזרת החוק לאחר אחד השלבים (קריאה טרומית או ראשונה), דחיית ההכרעה בעניין החוק (לעיתים תוך ציון זמן הדחייה) ודחיית החוק על הסף. לעיתים נדירות, מתקבלת החלטה לאשר את החוק ולבטל את המשמעת הקואליציונית – כך שחברי הכנסת חופשיים להפעיל את שיקול דעתם.