ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
מה מכשיר פוליטיקאי לבחור שופט מקצועי? את השאלה הבסיסית הזאת הציגה הדוברת האחרונה באחד הדיונים הארוכים מאד בוועדת החוקה, שם דנו השבוע חברי הכנסת, נציגי משרד המשפטים ונציגי ארגוני החברה האזרחית בתיקונים לחוק יסוד: השפיטה, שיביאו לשינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים באופן יסודי. ח"כ אפרת רייטן מהעבודה העירה באחד הדיונים כי "אנחנו דנים בנושא שלא מעניין את האזרחים כהוא זה", אך חשוב לשים לב למהות הדברים: המעבר מבחירה מקצועית של שופטים לבחירה פוליטית.
יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן (הציונות הדתית) מוביל את השינויים היסודיים הללו ומתייגם כמתווה פשרה שבו תומך גם שר המשפטים לשעבר גדעון סער (הימין הממלכתי). רוטמן גם התהדר בתמיכתו של השר לשעבר יזהר שי במתווה, אך האחרון הודיע לפני ימים אחדים כי הוא מסיר את תמיכתו מהמתווה.
חברי האופוזיציה בוועדה הצהירו כי יאבקו במתווה, ונציגת היועצת המשפטית לממשלה הבהירה כי הוא "עלול לפגוע באופן קשה בעצמאות הרשות השופטת". גם היועץ המשפטי של הוועדה גור בליי הביע את החשש ממתן עדיפות לשיקולים פוליטיים על פני אלו המקצועיים.
ומה בעצם עומד על הפרק? בוועדה לבחירת שופטים ישנם כיום תשעה חברים – שלושה שופטי בית המשפט העליון, שני שרים, שני ח"כים הנבחרים בבחירה חשאית ע"י כלל חברי הכנסת, ושני חברי לשכת עורכי הדין. המתווה של רוטמן מציע להוציא את חברי הלשכה, חלק מהזרוע המקצועית שלה, ולהחליפה בנבחרי ציבור, פוליטיקאים שאינם בהכרח בעלי הכשרה משפטית, בהרכב הבא:
לפי המתווה המוצע, בוועדה לבחירת שופטים יהיו תשעה חברים – נשיא בית המשפט העליון ושני שופטי עליון, שיבחר חבר שופטיו; שר המשפטים (שיעמוד בראש הוועדה) ושר נוסף שתקבע הממשלה, שני ח"כים שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה מטעמן, ושני נציגי ציבור משפטנים, שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה.
עוד לפי המתווה, לבחירת שופטים לכלל הערכאות יידרש רוב רגיל. בערכאות הנמוכות יידרש רוב הכולל לפחות חבר שנבחר מטעם הקואליציה, חבר שנבחר מטעם האופוזיציה ושופט אחד. לשופט עליון – יידרש רוב הכולל חבר שנבחר ע"י הקואליציה וחבר שנבחר ע"י האופוזיציה.
עוד מוצע במתווה מנגנון שובר שוויון, שלפיו אם חסרים שני שופטי עליון, שאחד מהם חסר לפחות שנה ממועד סיום כהונת השופט הראשון, או ממועד תחילת כהונת הכנסת (לפי המאוחר) – הקואליציה והאופוזיציה יכולות להציע שלושה מועמדים מטעמן שהצד השני יבחר מתוכם.
"הקושי שאנחנו רואים הוא במעבר לצורת בחירה שתיתן עדיפות לשיקולים פוליטיים", הסביר היועץ המשפטי של הוועדה גור בליי באחד הדיונים. "אין בעיה במינוי בידי נבחרי ציבור. למשל הרמטכ"ל וגורמים אחרים ממונים כך. זה לא בעייתי ואף רצוי במדינה דמוקרטית כדי לממש מדיניות. אך שופט הוא שונה במהות שלו. התפקיד של השופט הוא להיות הרבה פעמים גורם מאזן לשלטון. אי התלות והעצמאות הן קריטיות. תפקידו לבקר את נבחרי הציבור ופעולותיהם".
אביטל סומפולינסקי, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, השתמשה במילים חריפות וברורות יותר. "הגענו למסקנה מקצועית שההסדר הזה פוגע בעיקרון העצמאות של מערכת המשפט וגם במקצועיות שלה. הוא עלול לפגוע באופן קשה בעצמאות הרשות השופטת. אנחנו רואים בהסדר הזה משהו מסוכן למערכת המשפט ולהפרדת הרשויות".
"העיקרון המסדר של המודל הזה שאליו עוברים הוא בחירת שופטים על בסיס הסכמות פוליטיות", המשיכה סומפולינסקי. "האם בעיני הדבר הזה טוב? התשובה היא לא".
עוד לפני שהחלה לדבר המשנה ליועמ"שית, נציג הקואליציה הנוסף בדיון משה סעדה (ליכוד) ניצל את הבמה כדי להשתלח פעם נוספת ביועצת גלי בהרב-מיארה ובנציגתה בדיון. "אני מציע ליועמ"שית שלא תתאהב בתפקיד של יו"ר האופוזיציה", אמר. "אם היא תמשיך ככה היא לא תהיה".
חבר הכנסת גלעד קריב (עבודה) התייחס לא רק להצעת החוק הנוכחית שעל הפרק, אלא על התהליך כולו שמובל על ידי הקואליציה. "אנחנו ממשיכים לקיים דיון בחוקי ההפיכה בשבוע שבו שלושה מאחינו חזרו מתים משבי החמאס", אמר. "זו חרפה שקשורה לניצול מכוון של תשומת הלב הציבורית כדי לקדם חוקים שאין סביבם שום הסכמה רחבה".
קריב התייחס בין היתר לחוק נציב תלונות הציבור על השופטים, שאושר בכנסת סופית השבוע, ומעביר גם הוא את בחירת הנציב לגורמים פוליטיים, בשונה מבעבר. בשל המחלוקת הפוליטית המתמשכת לא מונה נציב קבילות כבר זמן רב, והתלונות על השופטים הולכות ונערמות.
"צריך להסתכל על התמונה כולה", המשיך קריב. "יש אנשים בחברה הישראלית שמדברים על הסכמה רחבה ועוצמים עיניים מול כמה אין כאן הסכמה רחבה ועוצמים עיניים מול התמונה הכללית. ההחרמה של נשיא העליון ממשיכה. אתמול הדליפו שהמשימה של הנציב החדש שהם יבחרו תהיה טיפול בתלונות שיו"ר הוועדה (רוטמן, ש.ב) הגיש באמצעות אחרים נגד הנשיא עמית. ההצעה הזאת הפליגה מעבר ליריעת ההסכמה שהציגו לוין וסער, שהיא הכול חוץ מהסכמה רחבה".
גם חבר הכנסת יואב סגלוביץ' (יש עתיד) התייחס לתמונה הכוללת. "זה התחיל עם לשכת עורכי הדין כדי לערער את הלגיטימציה שלהם", אמר ביחס להצעת חוק שנועדה לפגוע בלשכה, שאותה קידם רוטמן. "זה מייצר קיבעון מחשבתי שהיא לא לגיטימית. אבל מה שלא לגיטימי זה התהליך. זו הצעה גרועה. גם אם אנשים ראויים רואים עצמם חלק מזה, זה עדיין גרוע. כמו בנציב הביקורת על השופטים, משנים את הנוסחים פעם אחר פעם. אנחנו ננהל פה דיונים ונציע הצעות והכול ייפסל, עולם חדש נברא פה. החוק הזה הוא גלולת רעל. ניאבק על זה ככל יכולתנו כי אתם ממשלה מופרעת שמביאה אותנו לעברי פי פחת. תחת הלוויות אתם מנהלים את החוק הזה. לא ניתן לכם".
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
2 Responses
תכלס,
נשמע סך הכל הוגן.
אני אומר בהתחשב באלטרנטיבה החלשה שמציע האופוזיציה – להשאיר את הדברים כמו שהם.
הפעם לא הייתי קם להפגין בנדון.
וגם,
שחררו אותנו כבר. השופטים שנבחרים לא מגיעים יש מאין. הם מגיעים מתוך המערכת שכבר קיימת. ככה שאם יש חשש שיבחרו שופטים לא ראויים או מוטים פוליטית, צריך לבדוק למה מלכתחילה זה מאגר השופטים שיש לבחור מתוכו.
חובה ליטול עצמאות מערכת המשפט . המחוקק הוא מי שנבחר ע"י הציבור . מערכת המשפט שהיא מינוי ולא נבחרת , חייבת לפעול לפי החוקים של המחוקק , גם אם זה לא מוצא חן בעיניהם .
את המדינה מנהלת הממשלה הנבחרת ולא פקידים של מערכת המשפט .