אסור להתעלם מהאזהרה הזו: הדמוקרטיה הישראלית נמצאת בנסיגה מואצת

בשבוע שעבר התפרסם דו"ח מדד ה-Varieties of Democracy לשנת 2026, המספק את אחת מתמונות המצב המקיפות והחשובות ביותר של הדמוקרטיה בעולם. המגמה העולה מהמדד מדאיגה ביחס לדמוקרטיה בעולם בכלל ובישראל בפרט.

מדד V-Dem הוא פרויקט מחקר בינלאומי רחב היקף, המבוסס על עבודתם של מאות חוקרות וחוקרים, שמטרתו למדוד את איכות הדמוקרטיה בעולם. המדד נוצר מתוך תפיסה שלדמוקרטיה מופעים שונים אך היא נשענת על סט ערכים משותף. כל דמוקרטיה מדגישה היבטים מסוימים על פני אחרים והמדידה הכמותית של ההיבטים הללו, באמצעות סקרי מומחים, מאפשרת בחינה השוואתית של כל מדינה, במטרה להעריך האם איכות הדמוקרטיה בה נשחקת או מתחזקת לאורך זמן וביחס למדינות אחרות.

המגמה העולה מן הפרסום החדש מעידה שהדמוקרטיה בעולם נמצאת בתהליך של נסיגה ברורה. אם בשלהי המאה ה-20 ובראשית המאה ה-21 נרשמה בממוצע העולמי עלייה במדדי הדמוקרטיה, הרי שבעשור האחרון ניכרת בלימה ולאחריה ירידה.

אין מדובר בקריסה חדה בשנה אחת, אלא בתהליך מצטבר, הדרגתי ומתמשך שמונע על ידי דעיכה בדמוקרטיות מבוססות, כמו גם בדמוקרטיות חדשות ובמדינות בעלות דמוקרטיה מוגבלת. זה בדיוק מה שהופך את התהליך למסוכן כל כך. שחיקה דמוקרטית אינה מתרחשת עוד במהפכה אחת, אלא דרך החלשה איטית של נורמות, מוסדות ומגבלות על השלטון.

בישראל, התמונה חמורה אף יותר והנתונים מצביעים על ירידה מהירה ועמוקה יותר מזו הניכרת במגמה העולמית. כפי שעולה מן הגרף המשווה בין ישראל למדינות ה-OECD במדד הדמוקרטיה הליברלית, בעוד שניכרת ירידה מתונה יחסית מן השיא במדינות הייחוס, בישראל ניכרת נסיגה ברורה יותר, מתמשכת יותר, ובשנים האחרונות, בעיקר החל מ-2013, גם מואצת יותר.

המשמעות היא שישראל אינה רק חלק ממגמה עולמית רחבה, אלא מקרה בולט של הידרדרות דמוקרטית חדה.

תמונה זו מתחזקת כאשר בוחנים את חמשת המדדים המרכזיים של V-Dem, אשר כולם מצביעים על כיוון דומה. הראשון הוא מדד הדמוקרטיה האלקטורלית, הבוחן את הביטוי הבסיסי של דמוקרטיה: בחירות חופשיות, תחרות פוליטית, זכות כללית לבחור ולהיבחר וחופש ביטוי והתאגדות. במדד זה ניכרת ירידה דרמטית בישראל.

השני הוא מדד הדמוקרטיה הליברלית, המוסיף למדד הדמוקרטיה האלקטורלית גם את מגבלות הכוח השלטוני, עצמאות מערכת המשפט, ההגנה על זכויות הפרט והמיעוט והאיזונים בין הרשויות. הדעיכה כאן אינה מפתיעה, שכן דווקא ביסודות אלה ניכרת ההתקפה הברורה ביותר של הממשלה הנוכחית.

השלישי הוא מדד הדמוקרטיה ההשתתפותית, הבוחן את עומק המעורבות האזרחית ואת האפשרות של אזרחים לקחת חלק ממשי בחיים הציבוריים והפוליטיים. גם כאן נרשמה ירידה.

הרביעי הוא מדד הדמוקרטיה הדליברטיבית, המתייחס לאיכות הדיון הציבורי ולקבלת החלטות שלטונית על בסיס שיקולים של טובת הכלל, ולא רק אינטרסים צרים או שיקולי כוח. גם מדד זה מצביע על שחיקה.

ולבסוף, המדד החמישי הוא מדד הדמוקרטיה השוויונית, הבוחן עד כמה הכוח הפוליטי וההשפעה הפוליטית מחולקים באופן שוויוני בין קבוצות שונות בחברה. גם כאן ישראל מציגה מגמת ירידה.

העובדה שכל חמשת המדדים המרכזיים מצביעים על הידרדרות ראויה לציון, ומצביעה על תהליך רחב של היחלשות דמוקרטית. תהליך המתבטא במקביל במוסדות השלטון, בכיבוד זכויות, בהשתתפות פוליטית, באיכות השיח הציבורי ובשוויון פוליטי.

במילים אחרות, לא מדובר רק במחלוקת על בית המשפט, רק בקיטוב פוליטי, או רק בשאלות של משילות. מדובר בתמונה רחבה של שחיקה רב-ממדית של הדמוקרטיה הישראלית.

המלחמה הנוכחית דוחקת, מטבע הדברים, את הדיון הציבורי על מצבה הדמוקרטי של ישראל לשוליים. אבל נוכח פעולות הקואליציה להמשך החקיקה לקידום ההפיכה המשטרית והמתקפה חסרת הרסן על מוסדות המשפט ועל הליך הבחירות, לצד הדרה של קבוצות בחברה, חקיקה לא-שוויונית, ומעל לכל ניסיונות השתקה של קולות ביקורת, נראה שנעשה שימוש במלחמה כדי למסך את המשך ההתקפה על הדמוקרטיה.

נתוני V-Dem מזכירים כי גם במהלך המלחמה צריך לעמוד על משמר הדמוקרטיה וגם כאשר המלחמה תסתיים, המאבק על אופייה הדמוקרטי של ישראל יישאר איתנו וידרוש מאמץ רב לתיקון. הנתונים החדשים מצביעים על כך שלא מדובר בתנודה רגעית אלא במגמה נמשכת, שמתעצמת במהלך שנות המלחמה. נכון לעכשיו, התחזית גם בחזית הזו מדאיגה.

אמנון כוורי הוא פרופסור חבר וראש המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן