השבוע בוועדת השרים לחקיקה: סנקציות על עובדי ציבור שיעדרו מדיונים בכנסת

לפני כשנתיים הונחה על שולחן הכנסת לדיון מוקדם הצעת חוק הכנסת (תיקון – חובת התייצבות בפני ועדות הכנסת), של ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית). מדובר בהצעה מעוררת מחלוקת, שחברי ועדת השרים לענייני חקיקה ידונו בה בישיבתם הקרובה ביום ראשון.

הכנסת היא הרשות המחוקקת, היא עושה זאת באמצעות ועדות הכנסת, שם מתקיימים הדיונים סביב הצעות החוק השונות, שם חברי הכנסת יכולים לשאול את השאלות הרלוונטיות הנוגעות לחקיקה, ושם הם זכאים לקבל לכך תשובות. לא פעם קורה שעובדי ציבור, נציגי משרדים ממשלתיים לא מגיעים לדיונים השונים, באמתלות כאלו ואחרות. גם אם הן מוצדקות, הן מקשות על קידום החקיקה או מאפשרות קידום חקיקה שהיא לא בהכרח נכונה או מיטיבה עם האזרח.

הצעת החוק של רוטמן, אותה הוא ניסה לקדם כבר בעבר ללא הצלחה, תנסה לחייב את עובדי הציבור להתייצב לוועדות באמצעות סנקציות. "מטרת הצעת החוק היא מילוי החלל במצב החוקי הקיים", נכתב בדברי ההסבר, כשהכוונה היא להיעדר וידוא אכיפת הענישה. "אי-היענות לזימון מן המניין של עובד ציבור אינה גוררת עמה כל סנקציה". לכן, לפי ההצעה, אי-התייצבותו של עובד הציבור "תגרור עמה עיצום כספי בגובה רבע ממשכורת חודשית אחת של עובד הציבור, ותהווה עבירת משמעת".

ההצעה תסייע לכאורה לחברי הכנסת לבצע את עבודתם על הצד הטוב ביותר, באופן המקצועי ביותר. אולם, עולה החשש כי ההצעה תביא לשיימינג נגד עובדי ציבור "סוררים". בחודשים האחרונים לא פעם קרו מקרים בהם עובדי ציבור, זוטרים ובכירים "זכו" לשלל האשמות וביקורות, לא בהכרח ענייניות, והיה נראה לעתים שהם הפכו לשק חבטות על ידי חברי הכנסת.

כך למשל בדיון פיקוח שהתקיים בחודש שעבר בוועדת החוקה, בראשותו של רוטמן החתום על ההצעה. הדיון עסק בנושא יישום החלטת הממשלה שעניינה "המאבק בפשיעה החמורה ובפשיעה המאורגנת ובתוצריהן", ונכחה בו היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. האחרונה ספגה האשמות רבות ע"י חברי הכנסת, והיה נראה שהדיון הופך למסע תקיפה אישי נגדה. ח"כ משה סעדה (הליכוד) אמר לה: "גלי, אם נשארה בך טיפת יושר כלפי הציבור – שימי את המפתחות שלך ותתפטרי. ואם לא תעשי את זה, מצפה מהממשלה לפעול מחר להדחתך". 

כך גם בדיון שנערך בוועדת החוקה בחודש יולי בנושא מינוי נציב שירות המדינה (שבינתיים סיים את תפקידו לפני שבועיים וטרם מונה לו מחליף ולפי פרסומים, המועמד שנתניהו מייעד לתפקיד אינו עומד בדרישות הסף). יו"ר הוועדה נזף בנציגי היועמ"שית, גלי בהרב מיארה, על שלא הגיעה לדיון. המשנה ליועמ"שית, עו"ד גיל לימון, אמר כי היא עדכנה שלא תוכל להגיע ולכן שלחה אותו במקומה, אך זה לא התקבל בצורה יפה על ידי יו"ר הוועדה. "היא לא מחליטה את מי לשלוח, היא זומנה אישית", אמר. "יותר מזה, גם השר הממונה עליה פנה אליה, במקרה נודע לי, ואמר לה לבוא. גם השר הממונה, גם הרשות המבצעת, הרשות המחוקקת זימנה אותה והיא החליטה על דעת עצמה לא לבוא".

מי שסייעו לנסח את הצעת החוק הם התנועה למען איכות השלטון בישראל, והתנועה למשילות ודמוקרטיה – כשרוטמן היה נציגה לפני שנבחר לכנסת. על פניו מדובר בשתי תנועות שלרוב לא רואות עין בעין, כך ששיתוף הפעולה במקרה זה מסקרן.

משיחת "שקוף" עם עו"ד הידי נגב, שניהל בעבר את מחלקת מדיניות וחקיקה בתנועה למען איכות השלטון בזמן ניסוח ההצעה, וכיום מנכ"ל התנועה לחופש המידע, עולה כי קיימת חוסר הסכמה בין הצדדים לגבי התוצר הסופי של הצעת החוק, וכי למרות שהוא לא בתנועה הוא יפעל להסיר את שמה מההצעה.

"הרעיון של הצעת החוק הזאת היה לחזק את הכנסת אל מול הממשלה, כי זו פשוט רשות שנדרסת פעם אחר פעם על ידי הממשלה. לא העלינו בדעתנו שיבוא יושב ראש ועדה שישפיל ויבזה עובדי ציבור שעושים את עבודתם נאמנה רק בשביל הביזוי וההשפלה שלהם", אומר נגב.

"לא חשבנו על זה שיכולה להיות אפשרות כזאת שמישהו ירצה רק להשפיל ולבזות עובדי ציבור כשהוא מזמין אותם לכנסת, לא כאמצעי אלא כמטרה", הוא מדגיש. "כמובן שאנחנו התנערנו מזה ולא הסכמנו לקדם את זה בזמנו אחרי שרוטמן נהיה חבר כנסת, אבל השם עדיין נשאר".

מה עמד לפניכם כשניסחתם את ההצעה?

"קיווינו שיהיה איזשהו הליך כמו בארצות הברית שמזמינים עובדים לחקירה של הסנאט. הייתה מחשבה של לחזק את הכנסת כגוף חזק יותר אל מול הממשלה, כי הרי מה כל הזמן קורה? הממשלה דורסת את הכנסת, הממשלה זה הקואליציה והקואליציה דורסת את הכנסת, ואנחנו חשבנו לתת כלים לחברי הכנסת, כלים לראשי הוועדות. צריך לחשוב אם הפתרון הוא לבוא ולהשפיל ולקחת להם משכורות, אנחנו מבינים היום שיש ראשי ועדות שמנצלים את זה לרעה וזה מה שהם רוצים לעשות".

זימון עובדי ציבור לוועדות הכנסת מעוגן בחקיקה. לפי חוק יסוד: הכנסת, בסמכות הוועדות לזמן עובדי ציבור, בהם: נושא משרה או ממלא תפקיד בשירות המדינה, ברשות מקומית, במועצה דתית, בתאגיד שהוקם בחוק או בחברה ממשלתית. כמו כן, בסמכות הוועדות "לחייבו למסור מידע שבידו על פעילות הגוף שבו הוא מכהן, זולת אם יש בגילוי משום פגיעה בחוק, בחובה מקצועית או בחובת אמונים שהוא חב בה על פי דין, וכן שיובטחו לו הזכויות של עד בבית המשפט; הזימון ייעשה באמצעות השר הנוגע בדבר או בידיעתו, ובמי שאינו בשירות המדינה – באמצעות ראש הגוף שהמוזמן פועל בשירותו; ואולם רשאי השר הממונה או ראש הגוף שהמוזמן פועל בשירותו, להודיע לועדה כי הוא עצמו יופיע במקום מי שזומן".

גם בחוק-יסוד: הממשלה קיימת התייחסות לזימון עובדי ציבור לוועדות הכנסת. לפיו "ועדה מוועדות הכנסת רשאית, במסגרת מילוי תפקידיה, באמצעות שר הנוגע בדבר או בידיעתו, לחייב עובד המדינה או כל מי שייקבע בחוק, להתייצב לפניה".

הפרק השביעי בתקנון הכנסת מרחיב נושא זה של אי-התייצבות או אי-מסירת מידע של מוזמנים לישיבות הוועדה. "זומן אדם להתייצב לפני ועדה או נדרש למסור לה מידע ולא עשה כן, ולא נמסרה הודעה מראש כי חלים סייגים על מסירת המידע, רשאית הוועדה להודיע על כך לשר או לראש הגוף שבאמצעותם או בידיעתם נעשה הזימון או נדרש המידע", נכתב בתקנון.

ומה הענישה? לפי התקנון מעורפלת: "לא הודיע מי שזומן, בהתראה הולמת מראש, על אי-התייצבותו או על אי-מסירת המידע, רשאית הוועדה, באישור יושב ראש הכנסת, לפנות לנציבות שירות המדינה או לגורם אחר המוסמך לדון בתלונות בענייני משמעת, בבקשה להפעיל את סמכותם כלפי המוזמן, ואלה יודיעו לוועדה על הפעולות שנקטו בעניין; העתק הפנייה יימסר גם לשר או לראש הגוף כאמור".

בפועל לא מוטלות סנקציות על גורמים שזומנו ולא התייצבו, ומדובר בתופעה שמעסיקה את הכנסת זה שנים. כך למשל, בשנת 2017, התקיים בוועדת הכנסת דיון בהצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון – זימון לוועדות הכנסת), הצעה שלא התקדמה. לפי ההצעה, בדומה להצעתו של רוטמן, יש להרחיב את סמכויות הפיקוח של ועדות הכנסת ולאפשר להן לחייב גורמים נוספים להגיע לדיונים וכן להטיל סנקציות על גורמים שיזומנו ולא יתייצבו. הצעת החוק הציעה להטיל סנקציה של קנס כספי – 14,000 שקלים, על מי שזומן ולא התייצב, זאת רק לאחר הליך מוגדר מראש, שכלל בין היתר את אישור יו"ר הכנסת.

שנה לאחר מכן, ב-2018, מי שהיה יו"ר הכנסת, יולי יואל אדלשטיין (הליכוד), פרסם נוהל לפיו תוקם ועדה בראשותו ובהשתתפות שני סגנים ליו"ר (מהקואליציה ומהאופוזיציה), שתבחן תלונות של ראשי הוועדות נגד עובדי ציבור שלא התייצבו כנדרש לדיוני הוועדות, אך לא נראה שהיא התכנסה. הוועדה תוכל להפעיל סנקציות שונות במקרה של אי התייצבות לוועדות, כך למשל: לשלול את היתר הכניסה הקבוע של ממלא התפקיד למשכן הכנסת, או את ההיתר להיכנס למשכן עם רכב, לאסור את כניסתו של ממלא התפקיד למשכן הכנסת, ולפנות לאחראי על המשמעת בגוף שבו הוא עובד בקובלנה משמעתית נגד ממלא התפקיד.