חוק סימון העמותות של קלנר אושר בוועדת השרים

ועדת השרים לענייני חקיקה התכנסה אתמול (ראשון) לדון ב-24 הצעות חוק, כאשר חברי הוועדה תמכו ב-8 הצעות והתנגדו לאחת. בין ההצעות שזכו לתמיכת השרים: ההצעה של אריאל קלנר (ליכוד) לסימון עמותות בפני בית המשפט העליון וההצעה להרחיב את סמכויות כוחות השיטור העירוניים ברשויות המקומיות.

• "זו אחת משורת הצעות שמנסות לעשות דה-לגיטימציה לארגוני זכויות אדם"
• מהלבנת שמה של קטאר להלבנת נתניהו: החוק החדש של הקואליציה
• "אתה לא רוצה לדעת איך מכינים נקניקיות – ואיך מעבירים חוקים בוועדת שרים לחקיקה"

בוועדה בראשות שר המשפטים יריב לוין (ליכוד) חברים עשרה שרים, העוסקים בין היתר בטיפול ואישור של הצעות חוק ממשלתיות לפני שהובאו לאישור הכנסת וטיפול וקביעת עמדת הממשלה ביחס להצעות חוק פרטיות מטעם הכנסת. השרים למעשה קובעים מי לשבט ומי לחסד – איזו הצעת חוק תקודם ואיזו תיעלם. הוועדה פועלת בחוסר שקיפות, והרבה ממה שמתחולל בה נותר הרחק מעין הציבור.

בין ההצעות שזכו לתמיכת הוועדה ניתן למצוא את הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – שקיפות בארגונים נתמכים), של חבר הכנסת אריאל קלנר (ליכוד) ואחרים. מדובר בהצעה שלכאורה באה להגן מפני אינטרסים של עמותות הפועלות בישראל ונתמכות ע"י ישויות מדיניות זרות. לפי ההצעה, עמותה שעיקר מימונה מיישות מדינית זרה תציין זאת בכל עתירה שתוגש לבית המשפט העליון. אולם, נראה שיוזמי החוק מכוונים לעמותות שמאל בלבד, כיוון שעמותות מהימין לא מקבלות בדרך כלל מימון ממדינות אלא מאנשים פרטיים.

קבלו את הכתבות ראשונים בוואטסאפ

ח"כ קלנר צייץ ברשת X וכתב כי "עשרות שנים שמדינות זרות משחקות מאחורי הקלעים של הדמוקרטיה הישראלית. באמצעות מימון נדיב לארגוני 'זכויות אדם', הן מצליחות לעקוף את הציבור, לעתור לבג”ץ נגד חיילי צה”ל ונגד מדיניות הממשלה, ולכפות עלינו אג’נדות זרות במסווה של דאגה ל'זכויות'".

עוד כתב: "הצעת החוק שלי היא צעד לשמירת ריבונות ישראל נגד אותם ארגונים. ועדת השרים לחקיקה אישרה את הצעת החוק שלי, שדורשת שקיפות מלאה מכל ארגון שמקבל את עיקר מימונו מישות מדינית זרה".

על הצעת החוק של קלנר אמר דוקטור עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה כי זו "עוד אחת משורה ארוכה של הצעות שמנסות לעשות דה-לגיטימציה לארגוני זכויות אדם, ולנסות להציג אותם כאילו הם בעצם לא באמת ארגונים ישראליים, אלא סוכנים זרים של מדינות זרות". הוא הסביר בשיחה עם "שקוף" כי "החוקים הקיימים כבר מטילים שקיפות מאוד מוגברת כך שכל אחד יכול תוך שנייה לגגל ולדעת איזו עמותה היא נתמכת זרה".

"סכנה למארג ביטחון הפנים"

לצד ההצעה של קלנר אישרו השרים לקדם גם את הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – אי-החזרת גופות מחבלים), של ח"כ מישל בוסקילה (הימין הממלכתי). לפי ההצעה, גופת מחבל שנהרג כחלק מביצוע מעשה טרור לא תוחזר למשפחתו ותיקבר כפי שהיה נהוג בעבר במקרים דומים בבית קברות לחללי אויב. כמו כן, מאפשרת ההצעה לראש הממשלה להורות על החזרת גופת אויב למשפחתו מטעמים מיוחדים.

גם טיוטת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות זכתה לתמיכת חברי הוועדה, "בכפוף להערות והסכמות". לפי ההצעה, הוראת השעה העוסקת בייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות תהפוך להוראת קבע. במסגרת החוק, הוקם מערך אכיפה עירוני משולב ברשויות המקומיות, הכולל כוח שיטור ייעודי ויחידת פיקוח עירונית ייעודית, שייעודו הרתעה, מניעה ואכיפה של עבירות בתחום איכות החיים והאלימות.

במכון הישראלי לדמוקרטיה הביעו חשש מפני השלכות החוק, בשל "ריבוי מסוכן של שחקנים בעלי סמכויות שיטור בתחום הפח"ע, והיעדר בקרה יעילה על פעילות המערך והיעדר כשירות הפקחים בעיסוק בפח"ע". לדבריהם, "קשיים אלו עלולים להיתרגם לשינוי מהותי שעלול דווקא להזיק לפעילות מארג ביטחון הפנים בישראל".

גם הצעת חוק העונשין (תיקון – איחוד עבירת האינוס ועבירת מעשה סדום), של ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית) נתמכת ע"י ועדת השרים. לפי ההצעה תתוקן ההגדרה הקיימת של עבירת האונס בחוק העונשין, כך שתכלול גם מקרים של אונס גברים. "שינוי זה ישקף הכרה בחומרת הפגיעה המינית, ללא הבדל מגדרי, ויעביר מסר חברתי חשוב לגבי חומרתה של פגיעה מינית בכל אדם", נכתב בדברי ההסבר.

ומה נותר בחוץ?

חברי הוועדה התנגדו להצעת חוק לתיקון פקודת תעריף המכס והפטורים (העלאת רף הפטור ממכס על חפצים ל-400 דולר), של ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד). ההצעה מבקשת להעלות את שווי החפצים החייבים במכס ליותר מ-400 דולר כדי לעודד מי שנכנס לארץ להצהיר על החפצים, כדי לשמור על הכנסות המדינה ועל יכולתה לאכוף את הפטור. מדובר בהצעה שח"כ שטרן כבר הניח מספר פעמים וטרם קודמה.

למסמך המרכז את כל החלטות ועדת השרים לענייני חקיקה:

חברי הכנסת, מגישי הצעות החוק, תלויים בהחלטות הוועדה שבראשה עומד שר המשפטים יריב לוין. בכך, שולטת הממשלה הלכה למעשה בשער הראשי של הצעות החקיקה של הכנסת. היא עושה זאת ללא שקיפות, ללא פרוטוקולים, כשהציבור ואפילו הח"כים עצמם אינם יודעים כיצד הצביעו השרים על החקיקה ומהי העמדה המקצועית של המשרדים.

בכל שבוע נספק כאן באופן שוטף את מעט המידע שניתן לדלות. לגבי כל חוק, הוועדה יכולה להכריע את אחת מההחלטות הבאות: אישור החוק לשלב הבא (קריאה טרומית), אישור בכפוף לשינויים, אישור בכפוף להחזרת החוק לאחר אחד השלבים (קריאה טרומית או ראשונה), דחיית ההכרעה בעניין החוק (לעיתים תוך ציון זמן הדחייה) ודחיית החוק על הסף. לעיתים נדירות, מתקבלת החלטה לאשר את החוק ולבטל את המשמעת הקואליציונית – כך שחברי הכנסת חופשיים להפעיל את שיקול דעתם.