השר אמסלם לא הגיש הצהרות הון כבר יותר משלוש שנים

ארבעה שרים בממשלת ישראל ה-37 טרם הגישו הצהרות הון נדרשות – כך עולה מתשובת לשכת מבקר המדינה לפניית "שקוף". השרים שטרם הגישו הצהרת הון הם השר המקשר בין הממשלה לכנסת דודי אמסלם, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר ושר החינוך יואב קיש. מאז הפעם האחרונה שבדקנו, הגיש שר התיירות חיים כץ לבסוף את הצהרת ההון שלו למבקר. 

מבין השרים המוזכרים, השר אמסלם הוא סרבן קבוע של הגשת הצהרות הון, ומחויב בכך כבר 1,220 ימים, עוד מהממשלה ה-35 שבה היה חבר. 

• מעקב "שקוף": חמישה שרים לא הגישו למבקר המדינה הצהרות הון
• ח"כ אמסלם הגיש הצהרת הון ליו"ר הכנסת, אך השר אמסלם מצפצף על המבקר
• שומדבר לא "נחשף" מעצמו: מאחורי ההסתרות יש אנשים בשר ודם

בכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים (התשס"ג-2003), שהתקינה הממשלה והמבוססים על המלצות דוח ועדת אשר משנת 1977, נקבע כי ראש הממשלה, שרי הממשלה וסגניהם, מחויבים בהגשת הצהרת הון שנתית למבקר המדינה. את ההצהרה עליהם להגיש למבקר לא יאוחר מ-60 יום מתום כל שנת כהונה במשרת שר, ו-60 יום לאחר סיום כהונה כשר.

הצהרת ההון מהווה כלי לאיתור הפרשי הון בנכסיהם של חברי ממשלה, אישים האחראים על החלטות בעלות משמעות כלכלית בלתי מוגבלת עבור אזרחי ישראל, ושקיימת סכנה כי הם עושים בכוח הזה שימוש להעצים את הונם האישי.

סרבן קבוע

1,220 ימים עברו מהיום בו היה מחויב השר אמסלם להגיש הצהרת הון בממשלה ה-35 בה היה חבר. אמסלם נדרש להגיש עד כה שתי הצהרות הון למבקר, הראשונה 60 יום אחרי סיום כהונתו הראשונה שנמשכה שנה פחות יומיים, והשנייה במסגרת כהונתו בממשלה ה-37 בה הוא מכהן כרגע כשר. הימנעותו מהגשת הצהרות ההון מונעת ממבקר המדינה יכולת להתחקות אחר שינויים בהונו בתקופה האמורה, ובמקרה זה גם בצבירת ההון בין תקופות הכהונה. 

בחודש מרץ השנה בדיקת "שקוף" העלתה כי כחבר כנסת אמסלם הגיש הצהרת הון ליו"ר הכנסת, כמתחייב בחוק חסינות חברי הכנסת. הצהרת ההון הוגשה ב-13 בדצמבר 2022 עם השבעתו לכנסת ה-25. אולם כאן המקום לציין שיו"ר הכנסת אינו מורשה להעביר את הצהרת ההון של אמסלם למבקר המדינה, גם אם יבקש זאת המבקר, מכיוון שאמסלם חייב לתת את הסכמתו לכך. בעוד שמבקר המדינה בודק את הצהרות השרים ואת השינויים בהון שצברו בין ההצהרות שהגישו, יו"ר הכנסת מותיר את המעטפות סגורות ואין משמעות גדולה להגשת ההצהרות.

לפי סעיף 16 (א) בתקנון האתיקה של חברי הכנסת, יו"ר הכנסת מורשה לפתוח את הצהרות ההון של הח"כים, אולם מחויב לסודיות מוחלטת לגבי פרטיהן, שאותם הוא רשאי לחשוף רק באישור או לבקשת חבר הכנסת, ובמקרה של דרישת בית המשפט. בפועל, מעטפות ההצהרות נותרות סגורות בלשכת יו"ר הכנסת.

באופן אירוני, השר המקשר בין הממשלה לכנסת הוא זה שהגיש הצהרת הון בכנסת אולם מסרב להגיש אותה כשר בממשלה. 

המבקר חסר סמכויות אכיפה

כשאזרח מהשורה המחויב בכך מאחר בהגשת הצהרת הון הדבר נחשב לעבירה פלילית על פי סעיף 215 לפקודת מס הכנסה, וכל חודש איחור גורר קנסות מצטברים הנעים בין 380-750 שקלים בחודש. אולם כשחברי ממשלה, שבאופן תיאורטי אמורים לשמש דוגמה לציבור, אינם מגישים בזמן הצהרות הון, החוקים והתקנות אינם מאפשרים להטיל עליהם סנקציה כלכלית או אחרת. זאת משום ששרי ממשלות ישראל דאגו שלא להעניק סמכויות אכיפה למבקר המדינה בעניין הזה. הטענה שמחוקקים דואגים לעצמם יותר מאשר לנו, מקבלת במקרה זה משנה תוקף. 

"כל שר מחויב בהגשת הצהרות הון למבקר המדינה בהתאם ל'כללי אשר'", נמסר במרץ 2024 ל"שקוף" ממשרד המבקר. "מתוקף אותם כללים המבקר פנה בעבר לראש הממשלה עם רשימת השרים שלא הגישו את הצהרות ההון. על השרים לנהוג על פי כללי אשר והוראות הדין".

ב-7 בינואר מסר משרד ראש הממשלה ל"שקוף" כי "לאחר קבלת מכתבו של מבקר המדינה, מזכירות הממשלה פנתה לכל לשכות השרים על מנת שיגישו את הצהרות ההון שלהם". מאז פניית לשכת ראש הממשלה לשרים עברו לפחות שבעה חודשים אולם השרים ממשיכים להתעלם ממנה.

מלשכת השר רון דרמר נמסר באוגוסט: "אין תגובה". 

ממשרדי שאר השרים לא התקבלה כל התייחסות מאוגוסט ועד היום.