מעקב "שקוף": חמישה שרים לא הגישו למבקר המדינה הצהרות הון 

חמישה שרים בממשלת ישראל ה-37 טרם הגישו הצהרון הון נדרשות – כך עולה מתשובת לשכת מבקר המדינה לפניית "שקוף". השרים שטרם הגישו הצהרת הון הם השר המקשר בין הממשלה לכנסת דודי אמסלם, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר, שר החינוך יואב קיש ושר התיירות חיים כץ. מבין השרים המוזכרים, השר אמסלם סרבן קבוע של הגשת הצהרות הון, ומחויב כבר 1,093 ימים בהגשת הצהרות הון מהממשלה ה-35 בה היה חבר. 

בכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים (התשס"ג-2003), שהתקינה הממשלה והמבוססים על המלצות דוח ועדת אשר משנת 1977, נקבע כי ראש הממשלה, שרי הממשלה וסגניהם, מחויבים בהגשתה למבקר המדינה של הצהרת הון שנתית. את ההצהרה עליהם להגיש למבקר לא יאוחר מ-60 יום מתום כל שנת כהונה במשרת שר, ו-60 יום לאחר סיום כהונה כשר.

הצהרת ההון מהווה כלי לאיתור הפרשי הון בנכסיהם של חברי ממשלה, אישים האחראים על החלטות בעלות משמעות כלכלית בלתי מוגבלת עבור אזרחי ישראל, ושקיימת סכנה כי הם עושים בכוח הזה שימוש להעצים את הונם האישי.

"מיכון הצהרות ההון יאפשר להשוות את ההון באופן אוטומטי, וכך ייחסך זמן עבודה של עובד הרשות. כמו כן, יהיה ניתן לבצע את השוואות ההון של כלל החייבים להגיש הצהרות הון, ולהציף לבדיקה פרטנית רק נישומים שבבדיקה האוטומטית נמצא בהצהרותיהם הפרש הון בלתי מוסבר", כך נכתב בדוח מבקר המדינה הנוגע למיכון ההצהרות שפרסם בנובמבר 2022.

השר אמסלם סרבן קבוע של הגשת הצהרות הון

1,093 ימים עברו מהיום בו היה מחויב השר אמסלם להגיש הצהרת הון בממשלה ה-35 בה היה חבר. אמסלם נדרש להגיש עד כה שתי הצהרות הון למבקר, הראשונה 60 יום אחרי סיום כהונתו הראשונה שנמשכה שנה פחות יומיים, והשנייה במסגרת כהונתו בממשלה ה-37 בה הוא מכהן כרגע כשר. הימנעותו מהגשת הצהרות ההון מונעת ממבקר המדינה יכולת להתחקות אחר שינויים בהונו בתקופה האמורה, ובמקרה זה גם בצבירת ההון בין תקופות הכהונה.  

בדיקת "שקוף" גילתה בחודש מרץ כי כחבר כנסת אמסלם הגיש הצהרת הון ליו"ר הכנסת, כמתחייב בחוק חסינות חברי הכנסת. הצהרת ההון הוגשה ב-13 בדצמבר 2022, עם השבעתו לכנסת ה-25. כאן המקום לציין שיו"ר הכנסת אינו מורשה להעביר את הצהרת ההון של אמסלם למבקר המדינה, גם אם יבקש זאת המבקר, לאור שמתחייבת הסכמתו של אמסלם לכך. בעוד שמבקר המדינה בודק את הצהרות השרים ואת השינויים בהון שצברו בין ההצהרות שהגישו, יו"ר הכנסת מותיר את המעטפות סגורות ואין משמעות גדולה להגשת ההצהרות.

לפי סעיף 16 (א) בתקנון האתיקה של חברי הכנסת, יו"ר הכנסת מורשה לפתוח את הצהרות ההון של הח"כים, אולם מחויב לסודיות מוחלטת לגבי פרטיהן, שאותם הוא רשאי לחשוף רק באישור או לבקשת חבר הכנסת, ובמקרה של דרישת בית המשפט. בפועל, מעטפות ההצהרות נותרות סגורות בלשכת יו"ר הכנסת.

באופן אירוני, השר המקשר בין הממשלה לכנסת הוא זה שהגיש הצהרת הון בכנסת אולם מסרב להגיש אותה כשר בממשלה. 

המבקר חסר סמכויות אכיפה

כשאזרח מהשורה מאחר בהגשת הצהרת הון הדבר נחשב לעבירה פלילית על פי סעיף 215 לפקודת מס הכנסה, וכל חודש איחור גורר קנסות מצטברים הנעים בין 380-750 שקלים בחודש. אולם כשחברי ממשלה, שבאופן תיאורטי אמורים לשמש דוגמה לציבור, אינם מגישים בזמן הצהרות הון, החוקים והתקנות אינם מאפשרים להטיל עליהם סנקציה כלכלית או אחרת.

בניגוד לכלל האזרחים החייבים בכך, שרי ממשלות ישראל דאגו שלא להעניק סמכויות אכיפה למבקר המדינה על שרים המסרבים להגיש הצהרות הון, וכרגע אין יכולת להטיל סנקציות כלכליות או אחרות על אותם חברי ממשלה. הטענה שמחוקקים דואגים לעצמם יותר מאשר לנו, מקבלת במקרה זה משנה תוקף. 

"כל שר מחויב בהגשת הצהרות הון למבקר המדינה בהתאם ל'כללי אשר'", נמסר במרץ 2024 ל"שקוף" ממשרד המבקר. "מתוקף אותם כללים המבקר פנה בעבר לראש הממשלה עם רשימת השרים שלא הגישו את הצהרות ההון. על השרים לנהוג על פי כללי אשר והוראות הדין".

ב-7 בינואר מסר משרד ראש הממשלה ל"שקוף" כי "לאחר קבלת מכתבו של מבקר המדינה, מזכירות הממשלה פנתה לכל לשכות השרים על מנת שיגישו את הצהרות ההון שלהם". מאז פניית לשכת ראש הממשלה לשרים עברו לפחות שבעה חודשים אולם השרים ממשיכים להתעלם ממנה.

מלשכת השר רון דרמר נמסר: "אין תגובה". 

ממשרדי שאר השרים לא התקבלה כל התייחסות עד כה.