ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

ח"כ אמסלם הגיש הצהרת הון ליו"ר הכנסת, אך השר אמסלם מצפצף על המבקר

השר דוד אמסלם נמנע מלהגיש הצהרת הון למבקר המדינה כבר 941 ימים. כעת, בדיקת "שקוף" חושפת כי כחבר כנסת, הוא הגיש הצהרה נפרדת ליו"ר הכנסת. אך בעוד שהמבקר נוהג לבדוק בקפדנות את הצהרות השרים, היו"ר מותיר את הצהרות הח"כים סגורות ואין משמעות גדולה להגשתן
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

השר דוד אמסלם (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

השר לשיתוף פעולה אזורי, דוד אמסלם, מסרב להגיש הצהרת הון למבקר המדינה זה 941 יום. אמסלם נדרש להגיש עד כה שלוש הצהרות הון למבקר, הראשונה בעת מינויו לשר בממשלה ה-35, השנייה אחרי סיום כהונתו באותה ממשלה, והשלישית בעת מינויו לממשלה ה-37 בה הוא מכהן כרגע כשר. הימנעותו מהגשת ההצהרות מונעת ממבקר המדינה יכולת להתחקות אחר שינויים בהונו של אמסלם בתקופה האמורה. 

עתה, בדיקת "שקוף" מגלה כי במקביל, אמסלם דווקא הגיש הצהרת הון ליו"ר הכנסת, כמתחייב בחוק חסינות חברי הכנסת. הצהרת ההון הוגשה ב-13 בדצמבר 2022, עם השבעתו של אמסלם לכנסת ה-25. עם זאת, יו"ר הכנסת אינו מורשה להעביר את הצהרת ההון של אמסלם למבקר המדינה, גם אם יבקש זאת, לאור שמתחייבת הסכמתו של אמסלם לכך. 

לצד הצהרת ההון ליו"ר הכנסת, בה חייבים כל חברי הכנסת, ח"כים הממונים לשרים מחויבים להגיש הצהרת הון נפרדת למבקר המדינה. אך בעוד שועדת האתיקה, המפקחת על הגשת ההצהרות ליו"ר הכנסת, יכולה להטיל סנקציות על חברי כנסת שאינם מקיימים את החוק, למבקר המדינה אין סמכות להעניש שרים שמסרבים להגיש הצהרת הון. זאת בשל העובדה שהחובה להגיש הצהרת הון למבקר – בניגוד ליו"ר הכנסת – אינה מעוגנת בחוק אלא בהחלטת ממשלה.

"כל שר מחויב בהגשת הצהרות הון למבקר המדינה בהתאם ל'כללי אשר'", נמסר ל"שקוף" ממשרד המבקר. "מתוקף אותם כללים המבקר פנה בעבר לראש הממשלה עם רשימת השרים שלא הגישו את הצהרות ההון. על השרים לנהוג על פי כללי אשר והוראות הדין".

אך אף שהמבקר פנה לראש הממשלה בנושא, נראה כי לא חלה התפתחות חיובית בנושא. ב-7 בינואר, מסר משרד ראש הממשלה ל"שקוף" כי "לאחר קבלת מכתבו של מבקר המדינה, מזכירות הממשלה פנתה לכל לשכות השרים על מנת שיגישו את הצהרות ההון שלהם". אז פנו. מבדיקה מול משרד מבקר המדינה שנעשתה אתמול (ראשון) עולה כי לא חל שינוי והשר אמסלם ממשיך לעמוד בסירובו. 

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

מי יודע מדוע ולמה?

מדוע, אם כן, מסרב השר אמסלם להגיש הצהרת הון למבקר המדינה בזמן שהוא מגיש הצהרה דומה ליו"ר הכנסת? הסיבות לכך שמורות עם אמסלם, שנמנע מלהגיב לבירורי "שקוף" בנושא. ועם זאת, השוואה בין סוגי הצהרות ההון עשוייה לשפוך אור על מניעיו של השר.

אף ששתי הצהרות ההון – זו שמוגשת ליו"ר הכנסת וזו שמוגשת למבקר המדינה – אינן חשופות לציבור או מחויבות בשקיפות, סוג ההצהרה הראשון נעשה למען הפרוטוקול וככלל, אינו גורר בירורים נוספים מצד יו"ר הכנסת. זאת בניגוד להצהרה שמגישים השרים למבקר המדינה, שעוברת בחינה מדוקדקת של המבקר. כך, בעוד שמבקר המדינה בודק את הצהרות השרים ואת השינויים בהון שצברו בין ההצהרות שהגישו, יו"ר הכנסת מותיר את המעטפות סגורות ואין משמעות גדולה להגשת ההצהרות.

לפי סעיף 16 (א) בתקנון האתיקה של חברי הכנסת, יו"ר הכנסת מורשה לפתוח את הצהרות ההון של הח"כים, אולם מחויב לסודיות מוחלטת לגבי פרטיהן, שאותם הוא רשאי לחשוף רק באישור או לבקשת חבר הכנסת, ובמקרה של דרישת בית המשפט. בפועל, מעטפות ההצהרות נותרות סגורות בלשכת יו"ר הכנסת. 

מצד אחד התעסקות של יו"ר הכנסת בסוגייה זו עשוייה לגלוש לרדיפה פוליטית, אולם מצד שני היעדר בקרה ופיקוח על השינויים בהצהרות והסיבות לכך – בירור שמתבצע בלשכת מבקר המדינה עם הצהרות ההון של השרים – הופך את הצהרות ההון של הח"כים לחסרות ערך בפועל. 

הבדל נוסף בין שני סוגי ההצהרות היא שהמבקר, כאמור, חסר כלים מול מפרי החוק ולא יכול לקדם צעדי ענישה או סנקציות.

יושב ראש הכנסת, אמיר אוחנה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

דרושות סנקציות

בהצהרת ההון חבר הכנסת חייב לפרט את הפרטים הבאים: ההון, הנכסים, הזכויות, ההתחייבויות והחובות שיש לו ולבני משפחתו, תוך ציון סוג הנכסים וערכם בעת רכישתם. כמו כן חבר הכנסת חייב לדווח על מקורות ההכנסה שלו ושל בני משפחתו, וכן על הכנסה מכל מקור נוסף.

הפער בין התנהגותו של אמסלם מול יו"ר הכנסת לעומת מבקר המדינה מוכיחה את נחיצותן של סנקציות אפקטיביות בנושא, שיושתו על ידי גורם בלתי תלוי.

אמסלם לא השר היחיד שבחר שלא להגיש הצהרות הון למבקר המדינה. בעבר דיווחנו גם על השר לשעבר זאב אלקין שנהג באופן דומה וסירב להגיש הצהרות הון למבקר. 

התנהגות מסוג זה אמורה לשמש מנוף מהיר להסכמת מוסד מבקר המדינה להשית סנקציות על שרים המפרים את ההנחיה. אלא שהתנהלות הממשלה הנוכחית לא מנבאת טובות באשר לסיכויו של מהלך כזה.

כך או כך, מוטב שהציבור יהיה חשוף להצהרות ההון של נציגיו, שנותרות חתומות, למעט מקרים בודדים בהם הח"כים או השרים בוחרים לפרסם אותן. בעבר הוגשו הצעות חוק, ביניהן של ח"כ לשעבר שלי יחימוביץ', שנועדו לחייב חברי כנסת לפרסם לציבור את הצהרות ההון שלהם. ואולם, הצעות החוק הללו לא התקבלו בסופו של דבר. 

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת שבי גטניו

שבי גטניו
עיתונאי ב"שקוף", מסקר את הכנסת, עבודת הלוביסטים והקשרים בין הון-שלטון-עיתון. החל מ-2008 פעיל בסוגיות תחלואי קשרי הון-שלטון-עיתונות ואסדרת פעילות השדלנים בישראל. בין השנים 1998-2008 פעיל במאבק לקידום זכויות להט"ב (יוצר הקיצור להט"ב). דובר לשעבר של עמותת 'רופאים לזכויות אדם'. בוגר תואר ראשון במדעי החברה והרוח ובדרך לסיום תואר שני במסלול מצטיינים עם תזה בלימודי דמוקרטיה בין-תחומיים באוניברסיטה הפתוחה. גר בתל אביב, אב לילד.

3 תגובות

  1. אמסלם לא חייב להסבירלכם מאיפה הרולקס.ועם מבקר מדינה אימפוטנט כזה, הוא צודק לחלוטים בזלזולו בו.

    1. לאיש הטברנות המסית והצווחן אין מקום בכנסת ישראל ובטח לא בממשלה!!רוכב על גבם של האנשים קשי היום "שאוכלים" את ההסתות שלו…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,908 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
בשקוף אין פרסומות.

כי רק עיתונות בבעלות הציבור עובדת בשביל הציבור. 

בשקוף אין פרסומות.

משוחררים מאינטרסים זרים, אנחנו עושים עיתונות עצמאית, נקייה ומשנה מציאות.

כי רק עיתונות בבעלות הציבור עובדת בשביל הציבור.

תמיכה חודשית קבועה בכל סכום (!) תאפשר לנו להמשיך.