מדוע הכלי החדש להגנה על נפגעי אלימות במשפחה – בקושי מיושם?

מדי שבוע בימי רביעי נפתחת ישיבת מליאת הכנסת במתן מענה לשאילתות הדחופות. זו בעצם הזדמנות של חברי הכנסת, הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה, לשאול את השרים באופן פומבי ומהיר שאלות מהותיות העוסקות בתחומי משרדם. בתקופה האחרונה פרסמנו כיצד יו"ר הכנסת הנוכחי אמיר אוחנה (ליכוד) מנהל את השימוש בכלי החשוב הזה באופן בעייתי. אנחנו "בשקוף" נעקוב אחר הנושאים שמועלים ע"י חברי הכנסת והמענה להם – האם התשובה שניתנה עניינית או שמא מדובר בניסיון התחמקות בלבד.

• נתונים חדשים: כך מנצל אוחנה את תפקידו כיו"ר הכנסת כדי לשרת את הממשלה
• בעקבות מאבק "שקוף": בכנסת סיפקו מידע חלקי על דחיית השאילתות הדחופות
• "הדבר הנכון ביותר לכלכלה הוא להמשיך את המלחמה הזאת"

בישיבה שהתקיימה השבוע נשאלו, לראשונה מפתיחת המושב לפני כחודש וחצי, ארבע שאילתות דחופות – 100% מסך השאילתות שהיו"ר רשאי לאשר, רק אחת מתוכן מטעם ח"כ מהקואליציה.

שלוש מתוך ארבע השאילתות הופנו למשרד החינוך ועליהן השיב שר החינוך, יואב קיש (ליכוד):

"הקלות בבחינות הבגרות במועד חורף התשפ"ה עקב המלחמה – תושבי מועצה אזורית גלבוע" של חבר הכנסת יאסר חוג'יראת (רע"מ).

"גזענות ואפליה במערכת החינוך ובקרב ילדים ובני נוער" של חברת הכנסת פנינה תמנו (המחנה הממלכתי).

85% מילדי ישראל מגלים תסמיני מצוקה" של חבר הכנסת סימון מושיאשווילי (ש"ס).

שאילתה נוספת הופנתה למשרד המשפטים ועליה השיב שר המשפטים, יריב לוין (ליכוד):

"יישום חוק הפיקוח האלקטרוני" של חברת הכנסת מירב בן ארי (יש עתיד).

השאילתה של בן ארי עסקה ביישום חוק הפיקוח האלקטרוני למניעת אלימות במשפחה שנכנס לתוקף בחודש אוגוסט האחרון – עליו שאלה גם בשבוע שעבר במהלך המענה על השאילתות הדחופות במליאה. "בכמה מקרים השתמשו השופטים בכלי האיזוק האלקטרוני כפתרון באירועי האלימות במשפחה?", שאלה בן ארי.

שר המשפטים לוין השיב על השאילתה, ונאלץ להודות שהנתונים אינם מחמיאים בלשון המעטה. "החוק נמצא באמת בשלבים ראשונים של הפעלה, והנתונים בעיניי הם נתונים רחוקים מאוד מלהיות מספיקים", אמר. "עד היום בסך הכול הוגשו רק 35 בקשות, בוצעו רק שבע הערכות מסוכנות. נעשו 15 בדיקות של ייתכנות לפיקוח. בסופו של עניין, עד היום ניתנו על ידי בתי המשפט, נתון דל ביותר – רק שלוש החלטות של בתי המשפט בעניין צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי".

קבלו את הכתבות ראשונים בוואטסאפ

לוין ניסה להסביר את המספרים הנמוכים בכך שמדובר בכלי חדש. "אין עדיין מספיק מודעות והכרה של הכלי הזה לא רק בקרב בתי המשפט, אלא גם בקרב עורכי הדין שעוסקים בנושאים האלה, ולכן כנראה מספר הבקשות הוא לא גדול", פירט. "יש הרבה מאוד בעיות בהפעלה של העניין הזה. יש בעיות של מחסור בכוח אדם וכו'. אני יכול לומר לך שאני פניתי בעניין הזה במכתב לראש אגף התקציבים וביקשתי תגבור גם בנושא הזה. אנחנו באמת נעשה איזשהו מאמץ להגביר את המודעות לנושא הזה".

"מקרים חריגים"

ח"כ תמנו שטה (המחנה הממלכתי) שאלה, בעקבות אירוע התקיפה הגזעני באילת נגד ילד בן 7 שבן 14 קילל אותו וירק בפניו: "כיצד שר החינוך מתכוון להתמודד עם התופעה במערכת החינוך, שהיא הרבה פעמים גם מתוך המערכת? והיכן עומדת 'הדרך החדשה' לשוויון ליוצאי אתיופיה במערכת החינוך, שהיא 60 מיליון בשנה?"

השר השיב כי "המקרים האלה, כולל המקרה שדיברת עליו עכשיו, זעזעו את כולנו. אלה מקרים חריגים. הם אינם משקפים את שגרת מערכת החינוך. חלקם מגיעים לטיפול של משטרת ישראל".

עוד אמר השר קיש כי "המשרד שם בראש מעייניו כמדיניות שלי את קידום המוגנות של התלמידים, צוותי ההוראה במערכת החינוך, וזה יעד מרכזי בתוכנית העבודה של המשרד לשנה הנוכחית. אנחנו מקדמים ומתניעים מדיניות, ומיישמים תוכניות מעמיקות לפיתוח אקלים חינוכי מיטבי במניעת אלימות במרחב הפיזי".

לגבי שאלתה ליישום תכנית "הדרך החדשה", ענה השר כי "התוכנית הזאת התחילה בהתאם להחלטת ממשלה ב-2015, 2020, והחלטה אחרונה 787 מ-2023. ההיקף שלה לשנת הלימודים תשפ"ה, לשאלתך – 60 מיליון שקלים. היעדים עוסקים בקידום ההישגים לתלמידים, בתוכניות למצטיינים, פעילות העשרה, פעילויות בלתי פורמליות, הגדלת מגויסים לתפקידי איכות וקצונה, פיתוח של עובדי הוראה, וצמצום תלמידים עם מוגבלויות בשכיחות גבוהה".

עוד ציין כי "נסגר הפער בשיעור הזכאות לבגרות. עלייה של 12.5% ביחס לשנת הלימודים תשע"ח. כמו כן, יש צמצום משמעותי גם בפער של בגרות איכותית, שמבטא עלייה של כ-10% בנתונים. בסוגיית תלמידים מחוננים ומצטיינים – גם פה ניכרת עלייה שיטתית במספר התלמידים יוצאי אתיופיה, שמשתתפים בתוכניות".

עמוד הפרוטוקולים של ישיבות מליאת הכנסת באתר הכנסת

ח"כ מושיאשוילי (ש"ס) שאל את השר: "על פי נתוני המועצה לשלום הילד חל שינוי לרעה במצב הפיזי, הנפשי וההתנהגותי בקרב ילדים בשנת המלחמה. בנוסף, כשני שלישים מהילדים מפחיתים או נמנעים מיציאה מהבית עקב המצב הביטחוני. כיצד מתכוון המשרד לפעול על מנת להגביר את המענה הפסיכולוגי?".

קיש אמר כי נתוני המחקר אינם מדויקים. "אני לא יודע איך ראית 85%, אני הבנתי שמדובר, רק בשביל ליישר את העובדות, בכ-50% מהתלמידים שמדווחים על סימפטומים נפשיים ועל מצוקות רגשיות בעקבות המלחמה. עדיין כמובן 50% זה מספר עצום, שלא ישתמע שאני מזלזל, אני רק מדייק".

"אנחנו נותנים מענים באמצעות אנשי מקצוע, יועצים ופסיכולוגיים בכל מוסדות החינוך, בדגש על מוסדות החינוך בקווי העימות עבור תלמידים במעגלי הפגיעה ועוד", הסביר קיש. "אנשי המקצוע מדווחים שתלמידים שנחשפו באופן ישיר ועקיף לטראומה, המענים האלה מונעים החרפה ותסמינים של פוסט טראומה. החזרה של התלמידים למוסדות החינוך בדרום וקיום מוסדות חדשים למפונים והשיקום בצפון, נותנים התמודדות וצמיחה, והמשרד משקיע משאבים מקצועיים לליווי כל התהליך הזה בנושאים הרגשיים והפסיכולוגיים".

ח"כ חוגי'ראת שאל: "האם משרד החינוך מתכוון להעניק תוספת זמן או שינויים במתכונת הבחינה? וכיצד יובטח שוויון הזדמנויות בין תלמידים אלה לבין התלמידים באזורים שלא הושפעו מהמצב הביטחוני?"

בתגובה השיב לו שר החינוך כי לכל התלמידים בארץ ניתן מיקוד לבחינה ו"אזורים שהיו כפופים להנחיות מיוחדות של פיקוד העורף, ובשל כך נמנעה מהם היכולת ללמוד, קיבלו הקלות נוספות בהתאם לפגיעות שלהם".

לטענת השר קיש, התלמידים עליהם נשאלת השאילתה לא זוכים להטבות מיוחדות, ובמידה ויש השגות על כך ניתן לערער לוועדה מקצועית מיוחדת של המשרד. "מועצה אזורית גלבוע שנבחנה, ושלושת המוסדות שהלמידה בהם כמעט ולא השתבשה, לא סווגה ולא קיבלה תעדוף. התלמידים זוכים להקלות כמו בכל רחבי המדינה, ולא למשהו ייחודי".