התיישבות בעזה? "חוץ מהתקשורת אף אחד לא דיבר על זה"

מדי שבוע בימי רביעי נפתחת ישיבת מליאת הכנסת במתן מענה לשאילתות הדחופות. זו בעצם הזדמנות של חברי הכנסת, הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה, לשאול את השרים באופן פומבי ומהיר שאלות מהותיות העוסקות בתחומי משרדם. בתקופה האחרונה פרסמנו כיצד יו"ר הכנסת הנוכחי אמיר אוחנה (ליכוד) מנהל את השימוש בכלי החשוב הזה באופן בעייתי. אנחנו "בשקוף" נעקוב אחר הנושאים שמועלים ע"י חברי הכנסת והמענה להם – האם התשובה שניתנה עניינית או שמא מדובר בניסיון התחמקות בלבד.

• בעקבות מאבק "שקוף": בכנסת סיפקו מידע חלקי על דחיית השאילתות הדחופות
• מה מסתיר יו"ר הכנסת? לשכת אוחנה מעכבת מסירת פרטים על כלי פיקוח על הממשלה
• "מדוע נדרשים חשבונות האינסטגרם של מועמדים לכיתות הכוננות?"

בישיבה שהתקיימה השבוע נשאלו שלוש שאילתות דחופות:

"משרד הבינוי ורמ"י לא שיווקו אף יחידת דיור במהלך שנת העבודה 2024 במגזר הדרוזי", של חבר הכנסת חמד עמאר (ישראל ביתנו), שאילתה שהופנתה למשרד הבינוי ורשות מקרקעי ישראל, ועליה השיב שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף (יהדות התורה).

"מבחני רבנות", של חבר הכנסת מתן כהנא (המחנה הממלכתי), שאילתה שהופנתה למשרד לשירותי דת, ועליה השיב השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי (ש"ס).

קבלו את הכתבות ראשונים בוואטסאפ

"הזנחה רפואית ומחסור במזון: עדויות מטרידות ממעון ירושלמי לילדים חרדים בסיכון", של חבר הכנסת יונתן מישרקי (ש"ס), שאילתה שהופנתה לשר הרווחה והביטחון החברתי, ועליה השיב שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי (ש"ס).

"שנת בשורה"

חבר הכנסת עמאר שאל מדוע עד היום לא שווק אפילו מגרש אחד במגזר הדרוזי לחיילים משוחררים והשר גולדקנוף לא הכחיש את הדברים וענה כי "מתחילת השנה אכן לא שווקו יחידות דיור ביישובים הדרוזים". הוא הסביר כי הדבר לא נעשה מתוך אפליה, "אלא להיפך, הדבר נובע מתוך רצון להתאים ולהוזיל את השיווקים לטובת הצרכים הייחודים של בני העדה הזאת".

השר אמר כי הוא קיים דיונים מקצועיים בנושא, שבסיומם הוא מתכנן להביא לאישור מועצת רמ"י הקרובה סעיף הכולל הטבה של 100% לבני המקום מקרב בני העדה הדרוזית. השר לא אמר מתי תתקיים ישיבת המועצה, וח"כ עמאר ביקש בשאלת ההמשך לקבל תאריך לכך. בתגובה השר השיב: "אני לא בטוח שכבר הוחלט על תאריך, אז זה די בקרוב". עוד אמר השר כי "השנה הקרובה תהא שנת בשורה לבני העדה בתחום הדיור".

לח"כ נאור שירי (יש עתיד) ניתנה הזכות לשאלה נוספת לשר, והוא שאל, בעקבות סיור של השר ברצועת עזה, האם בתקציב המדינה יש התייחסות תקציבית לגבי בנייה או התיישבות מחודשת ברצועה. "אני לא דיברתי עדיין על תקציב, עשינו סיור שם", השיב גולדקנופף. ח"כ שירי הקשה: "יש כוונה להתיישב?" והשר השיב: "אף אחד לא דיבר על זה, אף אחד לא שאל את זה. חוץ מהתקשורת, אין לזה שום דבר".

להוריד את הרף בשביל משרתי המילואים?

בשאילתה השנייה שאל ח"כ כהנא את השר לשירותי דת לגבי הוספת מועד לבחינות הרבנות בעקבות המלחמה: "אברכים רבים עזבו את ספסלי הישיבה ויצאו לשדות הקרב, ופספסו את מועד חודש חשוון של הבחינות לרבנות. האם תוכלו לסדר להם מועד שיתאים ללוח הזמנים שלהם, בהנחה שבחודש ניסן הם כבר יהיו שוב במילואים?".

השר מלכיאלי השיב כי נוסף מועד לבחינה: "בגלל שהרבה מאוד חיילים יצאו למילואים הרבנות הוסיפה מועד חדש בחשוון, מועד שלא היה, בשביל לתת לאותם חיילים. ככל שתהיה דרישה של נבחנים שלא יכלו להיבחן כי הם שירתו, ויצטרכו, הרבנות תעשה מאמץ לקיים מבחן נוסף".

לח"כ גלעד קריב (העבודה) ניתנה הזכות לשאלה נוספת לשר, והוא שאל: "האם אתה תומך במהלך להעניק עדיפות מובנית למשרתי מילואים בכל מה שקשור למינויים לתפקידים של משרתים בקודש במסגרת המערך של המועצות הדתיות ומערכי הרבנות הראשית? האם המשרד בונה תוכנית לקידומה של העדפה כזו בכפוף לכל הפרמטרים החוקיים?".

השר מלכיאלי השיב לו כי "אנחנו פועלים בצורה מאוד מאוד אינטנסיבית על מנת שהרבנים הטובים ביותר ייבחרו להיות רבנים ומשרתים בקודש – רבני יישובים, רבני ערים, רבני מושבים, בעזרת השם, גם רבני שכונות. אגב, אם אתה אומר שאנחנו מתעדפים, אני אוסיף את מה שאתה אומר למה ששאל חבר הכנסת כהנא. בשונה ממבחנים אחרים, לנבחנים ששירתו במילואים הורידו את הציון, הם יכולים לעבור בציון נמוך יותר. כי הבינו שאנשים שלא היו בספסלי הלימודים הרבה חודשים, אתה מצפה ממנו לפחות, ולכן גם הרבנות הכירה בציון נמוך יותר בשביל להיות עובר".

עמוד הפרוטוקולים של ישיבות מליאת הכנסת באתר הכנסת

ח"כ קריב אמר כי השר לא השיב על שאלתו האם הוא תומך בנתינת עדיפות במינויים למשרתי המילואים. השר השיב כי "אני תומך לתעדף את הרבנים הטובים ביותר לשרת את הציבור בנושא הדת. במינוי של הגוף הבוחר יש גוף בוחר ויש מתמודדים, וכל אחד בוחר במה שהוא רוצה". על כך הגיב ח"כ קריב ואמר לו שאם ככה הוא לא תומך בתיעדוף.

זו עיתונות?

השאילתה הדחופה האחרונה עסקה בנושא "הזנחה רפואית ומחסור במזון: עדויות מטרידות ממעון ירושלמי לילדים חרדים בסיכון". חבר הכנסת מישרקי התייחס לתחקיר ב"ישראל היום" על מרכז החירום 'קן דרור' בירושלים, המשמש כמעון המיועד לילדים חרדים בסיכון. "בתחקיר נשמעו עדויות קשות המצביעות על הזנחה רפואית ומחסור במזון", אמר ח"כ מישרקי, ושאל: "מהם הצעדים שננקטו על ידי המשרד בעקבות הטענות על הזנחה במרכז החירום וכיצד פועל המשרד למנוע מקרים דומים בעתיד?".

השר מרגי השיב כי המפקחת על המרכז מגיעה אחת לחודש לפגישת עבודה לצורך עדכון מצב הילדים וסיוע בכל דבר שנדרש. בנוסף הוא ציין כי "מעת לעת נערכים ביקורי פתע לשם בדיקות התנהלות המרכז".

"בעקבות הכתבה יצאו לביקור פתע נוסף", אמר השר. "ההתרשמות הכללית הייתה טובה, אווירה נעימה, ילדים עסוקים בפעילויות שונות, אוכל חם שהוגש בארוחת צהרים".

השר מתח ביקורת על פרסום התחקיר. "אני לא בא בטענות לכתבת ולא לעיתון, היא קיבלה תלונה, הייתה צריכה לדווח", אמר ובאותה נשימה הוסיף: "הייתי מצפה שלא מיד, שגם היא כעיתונאית שמעריכה את המקצוע שלה, הייתה יורדת גם היא למקום, מבקשת להיכנס – לא יתנו לה? מבקשת מאיתנו אישור, נלך יחד איתה בפתע כדי באמת לראות. מה שעולה אחר התלונה, אחר הביקורות, שהמצב שם משביע רצון, הן מבחינת המזון, הן מבחינת התנאים, ולכן סיום הטיפול יהיה אחרי שאנחנו נפגוש גם את המתלוננת. יכול להיות שיש מניעים סמויים כאלה ואחרים, שאני לא מכיר אותם".

ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד) שאלה שאלה נוספת את השר, בנוגע לחוק הפיקוח האלקטרוני למניעת אלימות במשפחה שנכנס לתוקף בחודש אוגוסט האחרון. "כמה תסקירים של עובדות סוציאליות הוצאו בנושא האיזוק האלקטרוני מאז כניסתו של החוק לתוקף?".

השר הודה כי לאחר חקיקת החוק היה חשש שתהיה "התנפלות של תסקירים", לכן הגבילו ל-300 תסקירים, אך בפועל הוצאו רק "מספרים בודדים".

"אני לא רוצה להפנות אצבע מאשימה לאף אחד", אמר בכנות השר מרגי. "זה קורה בהרבה חוקים חדשים שאנחנו רוצים. אבל אין ספק שמערכת אכיפת החוק, שזה גם המשטרה, גם באמצעות התביעה שלהם, וגם מערכת בתי המשפט, אני חושב שצריכים להכיר את הכלי הזה. כמה צווי הגנה הוכרזו מאז? צריך להכיר את הכלי הזה. אם הוא נגיש וישים, צריך לנצל אותו. כנראה הוא לא מנוצל מספיק. המספרים הם מספרים בודדים". ח"כ בן ארי ביקשה תשובה מדויקת והוא השיב: "אני יודע שזה פחות מעשר אצבעותיי. אבל אני לא מתרגש מזה, זה תהליך הטמעה של חוק חדש".