למרות אזהרות גורמי המקצוע: הממשלה תצביע על הגדלת הזרמת הנפט במפרץ אילת

הממשלה צפויה להצביע היום (ראשון) על הגדלת כמויות הנפט שיעברו במפרץ אילת ובנמל אשקלון במסגרת ביטול מדיניות "אפס תוספת סיכון" שנקבעה לפני כשלוש שנים. השרים יצביעו על הגדלת נפח הנפט שתעביר קצא"א אל מפרץ אילת וממנו, כחלק מרצון החברה הממשלתית להגדיל את כמות הנפט מיל לשני מיליון טון בשנה. ההצבעה תתקיים נוכח התנגדותם העזה של גורמי מקצוע, מדענים ומדעניות, שבעה ראשי רשויות באזורים שבהם עובר צינור הנפט, וכן המשרד להגנת הסביבה שמזהירים מפני מפני אסון נפט שעלול לשתק את מפרץ אילת עד כדי סיכון ביטחוני, ומתוך רצון להגן על נכסי הטבע ועל בריאות תושבי יישובי הנגב הסמוכים לקו הצינור מפני זיהום אוויר ואסון דליפה.

טרם הישיבה פנו ארגוני הסביבה פנו למזכיר הממשלה יוסי פוקס ולראש הממשלה בנימין נתניהו בבקשה להתייצב לדיון שנערך היום אך בקשתם סורבה. אלא שלמרבה ההפתעה, בארגונים גילו כי נציגי קצא״א הוזמנו להשתתף בדיון, בעוד השתתפותם של גורמים מקצועיים סורבה. "אין ספק כי הצעת ההחלטה עוסקת ישירות בחברת קצא"א, אך לא ניתן לטעון שנוכחותה חיונית יותר מנוכחותם של ראשי הרשויות שעלולות להיפגע מן ההחלטה", טענו ארגוני הסביבה במכתבם.

לחצו כאן לכתבות נוספות בנושא

מדיניות "אפס תוספת סיכון" התקבלה בימי השרה להגנת הסביבה לשעבר תמר זנדברג, במטרה לבלום את הסכנות הנשקפות לתושבי אזור הדרום מהחלטת ממשלת ישראל, בראשות בנימין נתניהו, להפוך את ישראל לצינור תובלת נפט בשימוש מדינות האזור.

מי שמוביל את קידום את המהלך מקרב הממשלה הוא מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי והשר לשיתוף פעולה אזורי דודי אמסלם. שלי מקדיש זמן רב לנושא: בדיקת "שקוף" ביומנו העלתה תשע פגישות רבות משתתפים עם בכירי קצא"א. לפני כחודשיים הוא פרסם דוח המבטל את הסיכונים הסביבתיים וחותר לביטול מדיניות "אפס תוספת סיכון". הגורמים המקצועיים במשרד להגנת הסביבה יצאו חזיתית באופן חריג נגד הדוח, בטענה כי מוצגת בו "עמדה חד צדדית ומוטה". עוד טענו, כי מנכ"ל המשרד דאז גיא סמט העביר למשרד ראש הממשלה הערות לטיוטת הדוח, אך הן לא צורפו אליו.

עוד בנושא:
הדלתות פתוחות לרווחה: מפת הקשרים של קצא"א עם בכירי הליכוד
אילת ואשקלון: "לא נאפשר לקצא"א להרחיב את פעילותה"
תחקיר: קצא"א מסתירה את מסלולי מכליות הנפט שלה ומונעת פיקוח ציבורי

שלי צפוי להתמנות לשגריר ישראל באיחוד האמירויות, ממנה מגיעה חברת האנרגיה RED-MED איתה חתמה קצא"א על הסכם שינוע נפט שמסגרתו צפויה לעלות באופן משמעותי כמות הנפט שתועבר דרך ישראל. בישיבת הממשלה האחרונה טען אמסלם, לפני שעזב על פי הדיווח את הישיבה בזעם, כי עמדת המשרד להגנת הסביבה פוגעת ביחסים עם איחוד האמירויות. לפי עמדת משרד ראש הממשלה, פרט לרווחי החברה הממשלתית קצא"א, שעד כה בשל החיסיון המוטל עליה אין שקיפות בנוגע לסכומי העתק ולמשכורות הבכירים בה, מדובר בעסקה בעלת השלכות על יחסיה הבינלאומיים של ישראל. 

אלא שכלל לא בטוח שההחלטה על הגבלת כמות הנפט שתעבור במפרץ אילת תשפיע לרעה בהקשר היחסים הבינלאומיים של ישראל. שגריר איחוד האמירויות בשראל, מוחמד אל-חאג'ה אמר כבר בשנת 2021 כי "הסכם הובלת הנפט עם קצא"א הוא הסכם בין חברות מסחריות פרטיות ואין לו כל קשר ליחסים המדיניים בין ישראל לאיחוד האמירויות".

במשרד החוץ סירבו להעביר תגובה לשאלת "שקוף" בנושא, אך לא צידדו בעמדת משרד ראש הממשלה התואמת את עמדת קצא"א. לעומתם, במשרד האנרגיה הדגישו כי מדובר בהסכם שרובו ככולו בעל אופי מסחרי. "שינוע הנפט הגולמי באילת נתון להחלטותיה העסקיות של חברת קצא"א המפוקחת על ידי משרד האוצר וכן לכללי הרגולציה לפריקה וטעינה הנקבעים על ידי המשרד להגנת הסביבה", נמסר ממשרד האנרגיה. "הכמויות הנפרקות צריכות להיות כאלו המאפשרות את המשך קיומו הכלכלי הסביר של הנמל וכן כאלו אשר ניתן לגביהן מענה סביבתי ברמה בין לאומית מקובלת. מטרת משרד האנרגיה והתשתיות הינה לאפשר רציפות תפקודית של משק הדלק הן בשגרה והן בחירום, תוך הקפדה על שמירה סביבתית נאותה".

דוח שנוי במחלוקת

במשרד להגנת הסביבה טענו כי דוח בינמשרדי שהציג משרד ראש הממשלה כלל לא לוקח בחשבון את העובדה כי אף שהנמל כשיר לפריקה, מכליות אינן מגיעות מזה חודשים בשל המצב הביטחוני. המלחמה הנוכחית בכלל והאירועים בים האדום בפרט מחדדים את הסכנה המוחשית והמשמעותית שבה מצוי מפרץ אילת. במשרד להגנת הסביבה מסרו כי "הדוח אינו משקף בחינה אמיתית של הצרכים למשק האנרגיה בישראל בשגרה ובחירום, אינו מתחשב באילוצים העובדתיים, ובמקום להתמודד עימם מניח ללא בסיס כי הגדלת הפעילות העסקית של קצא"א היא שתיתן להם מענה".

בנוסף, סקר הסיכונים שהוכן על ידי קצא"א נדחה בעבר, לאחר בדיקה של גורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה, שכן לא הוכן בהתאם להנחיות המקצועיות של המשרד. למרות זאת, במשרד להגנת הסביבה טענו כי הדוח שהפיץ משרד רה"מ מסתמך על אותו סקר, שנערך על ידי בעל העניין ולא אושר מקצועית.