האסטרטגיה הביטחונית תתחיל מהכנסת? איזנקוט ואדלשטיין מקדמים הצעת חוק משותפת

ועדת השרים לענייני חקיקה התכנסה אתמול (ראשון) לדון בעשרות הצעות חוק, כאשר חברי הוועדה תמכו ב-13 הצעות והתנגדו לשתי הצעות. הוועדה אישרה לקדם את הצעת החוק של גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי) ויולי אדלשטיין (ליכוד) שנועדה לעדכן את אסטרטגיית הביטחון הלאומי של ישראל. לעומת זאת, הדיון בהצעת החוק הנפיצה פוטנציאלית של עמית הלוי (ליכוד) להקמת מחלקה לגיבוש תפיסת מודיעין חלופית שתהיה כפופה ישירות לרה"מ – נדחה בשבוע אחד. 

בוועדה בראשות שר המשפטים יריב לוין (ליכוד) חברים עשרה שרים, העוסקים בין היתר בטיפול ואישור של הצעות חוק ממשלתיות לפני שהובאו לאישור הכנסת וטיפול וקביעת עמדת הממשלה ביחס להצעות חוק פרטיות מטעם הכנסת. השרים למעשה קובעים מי לשבט ומי לחסד – איזו הצעת חוק תקודם ואיזו תיעלם. הוועדה פועלת בחוסר שקיפות, והרבה ממה שמתחולל בה נותר הרחק מעין הציבור.

• עוד כוח לנתניהו: הקואליציה מקדמת הקמת מחלקת מודיעין בשליטת רה"מ
• על הכוונת של הקואליציה: המשך הרפורמה המשפטית ובליץ חקיקה נגד טרור
• השרים אישרו: יקודם השימוש בתוכנות ריגול נגד אזרחים

הצעת חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי, של איזנקוט ואדלשטיין זכתה כאמור לתמיכת השרים. מטרת ההצעה להגדיר ולעדכן את אסטרטגיית הביטחון הלאומי של המדינה, שתאפשר היערכות ומוכנות לאתגרים הביטחוניים והלאומיים המאיימים על ריבונותה, שלמותה הטריטוריאלית וביטחון אזרחיה ותושביה. לטענת יוזמי ההצעה, כיום קיימת "תורה שבעל פה" ביחס ליסודות תפיסת ביטחון לאומי שגובשה ע"י ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון בשנות ה-50. "אולם תרגומה, התאמתה ויישומה ביחס לאתגרי הביטחון הלאומי המשתנים לא זכו עד היום למענה ע"י ממשלות ישראל", כתבו היוזמים. "התוצאה היא פגיעה בהיערכות והמוכנות של מדינת ישראל, מציאות שאת תוצאותיה הטראגיות חוו אזרחי ישראל באירועי ה-7 באוקטובר".

הצעתו של הלוי עוסקת בהקמת מחלקה לגיבוש תפיסת מודיעין חלופית ("איפכא מסתברא"), שתהיה כפופה למשרד ראש הממשלה, וראש הממשלה, בהתייעצות עם שר הביטחון, ימנה את ראש המחלקה לפרק זמן של ארבע שנים. על פי ההצעה השנוי במחלוקת, שהדיון בה נדחה לעת עתה בשבוע אחד, עובדי המחלקה החדשה יהיו רשאים לקבל מגופי המודיעין הביטחוניים מידע ומסמכים רגישים. 

החלופה לחוק המעונות מתקדמת

הצעת חוק המשטרה (חדירה לחומר מחשב), של ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) – תאפשר למשטרה להתקין תוכנות רוגלה במחשבים ובמכשירים סלולריים של אזרחים בלא הגבלה על היקף המידע שיאסף, על סוגו, או על משך זמן המעקב. ההצעה אושרה בוועדת השרים חרף התנגדות הסניגוריה ובניגוד לעמדת היועמ"שית. בחוות דעת של שרון אפק, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, נכתב כי הם מתנגדים להצעת החוק בנוסחה הנוכחי ויש להסדירה באמצעות חקיקה ממשלתית. עוד נכתב כי יש לאפשר את השימוש בכלים גם בעבירות שחיתות, שוחד ומרמה, אליהן התנגדו השרים.

הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – הארכת הסמכות של ועדות מקומיות בגליל ובנגב), של ח"כ אריאל קלנר (ליכוד), מבקשת להאיץ את אישור תוכניות המתאר למגורים בגליל ובנגב. על פי ההצעה, תוסמך ועדה מקומית לתכנון ולבנייה, עבור המרחב הכפרי בגליל ובנגב, שתהיה לה את הסמכות להוסיף כמות של עד 40 יחידות דיור למגורים לכל יישוב. 

קבלו את הכתבות ראשונים בוואטסאפ

יהיה מעניין לשמוע בדיוני ההכנה על ההצעה, אילו יישובים נמצאים על הפרק להוספת יחידות הדיור, והאם אכן מדובר ביישובים בגליל ובנגב. ייתכן, לעומת זאת, שזה חלק מהמשך הניסיון לספח את יישובי המועצה האזורית הר חברון וקריית ארבע לנגב, כחלק מהצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון – הגדרת הנגב), של ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית).

גם הצעת חוק הרשות לגיל הרך, של ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) ואחרים אושרה לקידום בוועדה. על פניו נראה שמדובר בהצעה שתיטיב עם מערכת החינוך לגיל הרך (3 חודשים עד 3 שנים), אך לפי פרסומים ייתכן שמדובר במסלול עוקף בג"ץ נוסף לחוק המעונות ואנו נמשיך לעקוב אחרי ההצעה על מנת להבין מה עומד מאחוריה.

הוועדה החליטה לקדם גם את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חישוב תגמול מילואים למשוחרר משירות קבע או לפורש ממנו), של חברת הכנסת חוה אתי עטייה (ליכוד). ההצעה תעודד משוחררים ופורשים מצבא קבע לשוב ולשרת במילואים על פי הצורך. לעומת זאת, הוועדה שחתה בחודש את הדיון בהצעה של ח"כ אלי דלל (ליכוד) וקבוצת ח"כים נוספים, הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – ביטול החרגת חיילים), המבקשת להעביר את המשרתים לטיפולם של רופאי המשפחה בקופות החולים.

פאוזה קלה?

הוועדה החליטה לדחות בשבועיים את הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – אישור תוספת שכרית לגוף ביטחוני והעברת תקציב בין תוכניות ובין משרדים – הוראת שעה), של ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית). ההצעה נועדה לעקוף את שר האוצר בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית) ואת אגף הסכמי השכר במשרדו.

הדיון בהצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – סירוב בלתי סביר למתן שירות בנקאי בשל הטלת עיצומים מצד מדינה זרה), של ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית) נדחה בשבוע אחד. ההצעה מתייחסת לשימוש בסנקציות כלכליות כאמצעי להשגת מטרות פוליטיות שונות על אנשים פרטיים וגופים, עליהם מוטלות מגבלות כלכליות כמו הקפאת נכסים ואיסור התקשרות בעסקאות עם מושא הסנקציה. סון הר מלך מתייחסת בדברי ההסבר לכך שסנקציות מסוג זה הוטלו בניסיון להשפיע על מדיניות הממשלה ביהודה ושומרון, וכי ההצעה באה להבהיר שסנקציות שהטילה מדינה זרה לא יוכלו למנוע ביצוע פעולות בנקאיות לגורמים ישראלים שעליהם הוטלה הסנקציה.

למסמך המרכז את כל החלטות ועדת השרים לענייני חקיקה:

חברי הכנסת, מגישי הצעות החוק, תלויים בהחלטות הוועדה שבראשה עומד שר המשפטים יריב לוין. בכך, שולטת הממשלה הלכה למעשה בשער הראשי של הצעות החקיקה של הכנסת. היא עושה זאת ללא שקיפות, ללא פרוטוקולים, כשהציבור ואפילו הח"כים עצמם אינם יודעים כיצד הצביעו השרים על החקיקה ומהי העמדה המקצועית של המשרדים.

בכל שבוע נספק כאן באופן שוטף את מעט המידע שניתן לדלות. לגבי כל חוק, הוועדה יכולה להכריע את אחת מההחלטות הבאות: אישור החוק לשלב הבא (קריאה טרומית), אישור בכפוף לשינויים, אישור בכפוף להחזרת החוק לאחר אחד השלבים (קריאה טרומית או ראשונה), דחיית ההכרעה בעניין החוק (לעיתים תוך ציון זמן הדחייה) ודחיית החוק על הסף. לעיתים נדירות, מתקבלת החלטה לאשר את החוק ולבטל את המשמעת הקואליציונית – כך שחברי הכנסת חופשיים להפעיל את שיקול דעתם.