השרים אישרו: יקודם השימוש בתוכנות ריגול נגד אזרחים

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה אתמול (ראשון) הצעת החוק שתאפשר למשטרה להתקין תוכנות רוגלה במחשבים ובמכשירים סלולריים של אזרחים בלא הגבלה על היקף המידע שיאסף, על סוגו, או על משך זמן המעקב. הצעת החוק, שהוגשה על ידי ח״כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית), אושרה חרף התנגדות הסניגוריה ובניגוד לעמדת היועמ״שית, שדרשה לאפשר את השימוש בכלים גם בעבירות שחיתות, שוחד ומרמה, אליהן התנגדו השרים. 

״משטרת ישראל לא תוכל לבצע חיפוש סמוי לשם סיכול או חשיפת עבירות שחיתות שלטונית, לרבות החמורה שבהן – לקיחת שוחד, שעונשה עשר שנות מאסר״, נכתב בחוות הדעת של שרון אפק,
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה. ״יש להתנגד להצעה השוללת שימוש בחיפוש לצורך חשיפת עבירות שחיתות שלטונית, נוכח פגיעתה הקשה בשלטון החוק״. עוד הוסיף אפק כי ״קידום הצעת החוק תביא לפגיעה קשה מאוד ביכולת של מערכת אכיפת החוק לסכל ולחשוף עבירות שחיתות שלטונית חמורות, ובד בבד יקל באופן משמעותי על עברייני שחיתות שלטונית״.

בחוות שדעת שהגיש אפק נכתב כי "קידום ההצעה בנוסחה הנוכחי בתמיכת הממשלה אינו מתיישב עם תפיסתה של מדינת ישראל לפיה יש להיאבק בשחיתות השלטונית ולהקצות לכך משאבים וכלים שיאפשרו מאבק אפקטיבי ופוגע בחובות הממשלה כלפי הציבור. לפיכך אנו מתנגדים להצעה. על כך נוסיף כי ההצעה מעוררת קשיים משמעותיים נוספים. בכלל זאת, קביעת כלל פסילה גורף ביחס להאזנות סתר לתקשורת בין מחשבים אשר נפל פגם בהליך קבלתן בניגוד למקובל בדין הישראלי, בלי הסבר או הצדקה".

לאחר תום הדיון בוועדת השרים ח״כ פוגל והשר בן גביר, מי שעומד מאחוריה בפועל, השתלחו ביועצת המשפטית לממשלה, עו״ד גלי בהרב-מיארה. בן גביר מסר כי ״מעל לשנה היועמ״שית מונעת ממשטרת ישראל לעשות שימוש בכלים הכל כך חיוניים הללו למיגור הפשיעה והכל בתירוצים שונים ומשונים״, ופוגל הבהיר כי ״החוק הוא כלי חיוני במלחמה בפשיעה ובטרור. וליועמ״שית אני אומר, נעביר את החוק איתך או בלעדייך״.

כפי שדיווחנו בשבוע שעבר, הרוגלות יאפשרו להפעיל מרחוק ובאופן סמוי גם את המצלמה או את המיקרופון של המכשיר מבלי שבעליו יוכל לדעת על כך, ולתעד אותו ואת פעולותיו. המשטרה תוכל לשלוף מידע שנאגר במכשיר בעבר, ולקבל גישה למידע שייאגר בו בעתיד. בנוסף מבקשת ההצעה לשנות את המצב החוקי כיום בכל הנוגע לחיפוש וניתור מידע על אזרחים באמצעות מכשירים סלולריים, וזאת באמצעות העתקת החומרים מהמכשירים ״שלא בפני עדים וללא נוכחותו או ידיעתו של מחזיק חומר המחשב״. זאת, בין היתר, באמצעות תוכנות ריגול. 

לא מדובר רק בהעתקה וחיפוש של החומר הקיים במכשיר – באמצעות סעיף המאפשר למשטרה לאגור ולתעד גם ״מידע שיאסף מתקשורת בין מחשבים אגב החיפוש״, כלומר כל סוג של התקשרות המתבצעת מהמכשיר שהותקנה בו הרוגלה עם מכשירים אחרים – בין אם היא קולית, טקסטואלית או בקבצי מדיה כאלה ואחרים, בכללם גם מיילים,  התכתבויות באפליקציות המסרים, ברשתות החברתיות או באתרי הכרויות, לדוגמה. בכך למשטרה תהיה גישה גם למידע על האנשים איתם בעל המכשיר בא במגע, הן במרחב הפיזי והן בשלל האפליקציות שהוא משתמש בהן.

על פי ההצעה התקנת הרוגלה הסמויה ושאיבת המידע תיעשה כלפי חשודים ב״עבירות פשע חמור״ שדינן 10 שנות מאסר, או עבירות שנמנו בתוספות: סעיף 114 לחוק העונשין (המחזיק בנשק בלא רשות), סעיף 427 (סחיטה בכוח), וסעיף 369 (חטיפה). אולם בין אי אלו סעיפים מוצדקים לכאורה למעקב של המשטרה נכנס גם סעיף 157 – ״התפרעות שסופה נזק״, סעיף תחתיו עלולים למצוא את עצמם גם מפגינים. כפי שראינו בחודשים האחרונים המשטרה כבר היום משתמשת בעילה של הפרת סדר או תקיפת שוטר על מנת לבצע מעצרי שווא של מפגינים ועיתונאים או להלך אימים על מי שהביע התנגדות למלחמה. מה שבקלות יכול להתרחב גם לכל התנגדות למשטר ולפעולותיו. 

חוות דעת חריפה של הסנגוריה הציבורית הוגשה לוועדת השרים לענייני חקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, ובה נטעו כי בחוק אין כל הגבלה על משך הזמן בו ניתן להפעיל אמצעי זה וכי לא נקבע מנגנון ברור להגדרת המאפיינים של תוכנות הרוגלה. עוד נכתב בחוות הדעת כי לא נקבע כל מנגנון בקרה אפקטיבי וחיצוני למשטרה על השימוש בו ועל התוצרים שיופקו באמצעותו. ״הסניגוריה הציבורית מתנגדת נחרצות להצעה זו, שכן לטעמנו גלומה בה פגיעה חריפה ומרחיקת לכת בזכויות חוקתיות״, נכתב במסמך העמדה שהגישה עו״ד ענת מיסד כנען, הסניגורית הציבורית הארצית. ״הצעת החוק נעדרת מערך בלמים ואיזונים חיוניים באופן החותר תחת עקרונות היסוד של שיטת המשטר הדמוקרטי ושל הדין הפלילי בישראל״.