ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
מדי שבוע בימי רביעי נפתחת ישיבת מליאת הכנסת במתן מענה לשאילתות הדחופות. זו בעצם הזדמנות של חברי הכנסת, הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה, לשאול את השרים באופן פומבי ומהיר שאלות מהותיות העוסקות בתחומי משרדם. בתקופה האחרונה פרסמנו כיצד יו"ר הכנסת הנוכחי אמיר אוחנה (ליכוד) מנהל את שימוש בכלי החשוב הזה באופן בעייתי. אנחנו "בשקוף" נעקוב אחר הנושאים שמועלים ע"י חברי הכנסת והמענה להם – האם התשובה שניתנה עניינית או שמא מדובר בניסיון התחמקות בלבד.
בישיבה שהתקיימה בשבוע שעבר (רביעי), נשאלו שלוש שאילתות דחופות:
"מדוע חברי כיתות כוננות נדרשים למלא פרטי אינסטגרם, בלוג ופייסבוק", של חבר הכנסת נאור שירי (יש עתיד). השיב לו איתמר בן גביר, השר לביטחון לאומי (עוצמה יהודית), שגם השיב לשאילתה השנייה – "בעיות נגישות בכניסה לכותל המערבי", של חבר הכנסת אברהם בצלאל (ש"ס).
"קיצוץ בתקני שפיטה והפגיעה חסרת התקדים במערכת המשפט בתקציב לשנת 2025", של חברת הכנסת קארין אלהרר (יש עתיד). השיב לה יריב לוין (הליכוד), שר המשפטים.
עמוד הפרוטוקולים של ישיבות מליאת הכנסת באתר הכנסת
ח"כ שירי עלה ראשון ושאל מהו הבסיס החוקי של המשטרה לבקש ממתנדבי כיתות הכוננויות למלא את פרטי הרשתות החברתיות שלהם.
בן גביר השיב כי "למשטרת ישראל סמכות לבצע הליך תעסוקתי למתנדבי כיתות הכוננות, ותהליך ההתאמה כולל מילוי שאלון זה לכל המועמדים לתפקיד. אני לא רואה פסול בכך שמבקשים פרטים. בעולם שאנחנו מבקשים היום, בוודאי בעולם הדיגיטלי, מבקשים פרטים דיגיטליים. לא הבנתי איפה הבעיה".
כשחברי האופוזיציה דרשו הסבר נוסף, אמר כי "הבסיס החוקי זה שמי שרוצה להתנדב במשטרה צריך למסור פרטים. ככה זה עובד במדינה דמוקרטית".
ח"כ שירי טען בדבריו כי החל משנת 2023, השר בן גביר לא ענה על 62 שאילתות, ובכך פוגע בזכות חברי הכנסת לקבל תשובות בנוגע לנושאים הקשורים תחת אחריותו. הוא אמר כי הדבר משליך גם על עבודת ועדות הכנסת. לדבריו, מוסדות הכנסת, כמו מרכז המחקר והמידע, אינם מקבלים מענה מהשר ונציגיו ונתונים ממשטרת ישראל. עוד אמר כי בהוראת בן גביר, נציגי הממשלה לא מתייצבים לדיונים בוועדות. בן גביר לא התייחס לדברים.
שירי ביקש שוב להבין את הבסיס החוקי לכך ואמר כי "מי שכן מקבל נתונים ממשטרת ישראל לפני כל חברי הכנסת והציבור הוא הבן שלך". בן גביר בתגובה אמר: "תתביישו לכם. הבן היקר שלי שובאל כרגע בגיבושים".
בשלב זה היו"ר אוחנה אישר שאלות נוספות לחברי הכנסת מירב בן ארי (יש עתיד) ועודד פורר (ישראל ביתנו). בן ארי התייחסה לפרסום ב"הארץ", לפיו ראש המטה של בן גביר, חנמאל דורפמן, נפגש עם ניצב דוד פילו, מי שמונה לראש אגף המבצעים במשטרה לפני מינויו לתפקיד בביתו, ושאלה כמה פעמים מקרים מסוג זה אירוע. בן גביר ענה לה: "תפסיקו עם ההטרלות שלכם", ולא השיב מענה ענייני.
פורר שאל את בן גביר לגבי דעתו בנוגע למינוי זאב אלקין (הימין הממלכתי) ל"שר המינהלות" – אלקין יכהן כשר נוסף במשרד האוצר, ויהיה אחראי על תחומי פעילותן של מנהלת תקומה ומנהלת שיקום הצפון, שעתידות לעבור ממשרד ראש הממשלה למשרד האוצר, ובעצם יפעל באותם התחומים עליהם אמון שר הנגב והגליל, יצחק וסרלאוף ממפלגתו של בן גביר.
בן גביר ענה בקצרה כי "אנחנו שמענו על זה היום. אנחנו נבדוק את הדברים. אני מאוד מאוד מקווה שסמכותו של השר וסרלאוף לא נפגעת".
לפני שירד מדוכן המליאה התייחס בן גביר גם לפיטוריו של שר הביטחון יואב גלנט (ליכוד) ע"י ראש הממשלה. "טוב מאוד שראש הממשלה פיטר את גלנט. במדינה דמוקרטית, שר ביטחון צריך לעשות מה שהממשלה אומרת לו לעשות. מי שלא מקיים את מדיניות הממשלה לא צריך להיות בממשלה".
חבר הכנסת אברהם בצלאל (ש"ס), עלה לשאול את השר בן גביר את השאילתה השנייה הנוגעת לחסימת המשטרה את הגישה לכותל לכלי רכב. בן גביר השיב שהוא מכיר כי הייתה חסימה חד פעמית, והוא יבדוק את הדברים.
היו"ר אוחנה אישר שאלות נוספות לחברי הכנסת יואב סגלוביץ' ואלעזר שטרן מיש עתיד. סגלוביץ' שאל על נושא האלימות בחברה הערבית, ושטרן ביקש ממנו דוגמאות לכך שגלנט לא קיים את מדיניות הממשלה.
על כך השיב בן גביר: "אני מכיר לא מעט דברים שאני לא יכול לפרט אותם מעל הדוכן". הוא הוסיף כי "השר גלנט עבר צד; הוא לא היה בצד שלנו, צריך להגיד את האמת".
לסגלוביץ' השיב בן גביר כי בתקשורת לא מספרים את האמת בנוגע לנתוני הפשיעה בחברה הערבית: "גם היום, בשנה הזאת הורדנו משנה שעברה את המספרים ברצח".
סגלוביץ' השיב לו כי השנה יש 204 נרצחים מול 106 בכל שנת 2022 ו-244 בשנת 2023. על כך ענה בן גביר כי "2023 היה יותר, אז הורדנו את זה, אז אנחנו במגמת ירידה", והתייחס לכך שבמשמרת שלו נפתחו כיתות כוננות, חולקו נשקים לאנשים ונוספו תקציבים למשטרה, אך לא התייחס ספציפית למצב בחברה הערבית ומה מתכנן משרדו לעשות על מנת לטפל בעלייה בפשיעה בה.
השאילתה האחרונה הייתה של ח"כ אלהרר בנושא קיצוץ בתקני שפיטה ובתקציב לשנת 2025, שהופנתה לשר המשפטים לוין. יש לציין שלוין ענה באריכות והראה בקיאות בנתונים.
אלהרר טענה כי הקיצוצים יפגעו בשירות שניתן לאזרחים, ולוין טען כי בשעת מלחמה הם בלתי נמנעים. "אנחנו נמצאים – ונדמה לי שכל מי שנמצא, לפחות באולם הזה, בוודאי מבין את זה – בתהליכי אישור של תקציב קשה מאוד, מורכב מאוד, עם קיצוצים לא פשוטים, עם צורך להקפיא תוכניות חשובות, והרבה מאוד מהלכים דרושים כדי לעמוד בשני יעדים מרכזיים שהם הכרחיים: להבטיח את היכולת להשלים ולהשיג את מטרות המלחמה, ולגבש תקציב כזה שיאפשר לנו צמיחה מהירה ביציאה מהמלחמה, ברגע שהדבר הזה יקרה", אמר השר לוין והוסיף כי "על הרקע הזה נדרשו כלל משרדי הממשלה לוותר ולקצץ באמת בבשר החי, בדברים דרמטיים".
אלהרר שאלה את לוין גם מדוע הוא לא מכנס את הוועדה לבחירת שופטים. על כך השיב לה כי "יושבים שופטי בית המשפט העליון והם אומרים כך: או שתבחרו את מי שאנחנו רוצים, או שאנחנו ניקח לכם את הסמכויות ונחליט לבד מי ייבחר. הרי לפי הצו הזה, אתם יכולים לשבת – אגב, אפילו בלעדייך; בלי חברי הכנסת ובלי השרים שחברים בוועדה, בכלל בלי נציגי הציבור. יישבו שלושת השופטים ביחד עם שני נציגי לשכת עורכי הדין, יודיעו לי מתי הם רוצים לכנס את הוועדה… אבל אני כן – הוצאתי מכתב זימון לישיבה" (הישיבה תתקיים בסוף החודש ב-28.11 בלשכתו של לוין בירושלים).
בחלק השאלות הנוספות, שאלו את לוין חברי הכנסת רון כץ (יש עתיד) ושרון ניר (ישראל ביתנו). כץ שאל: "איך מצד אחד מקצצים ברווחה, בחינוך, במשפטים, ומצד שני מעלים תקציבים לשרים שאף אחד לא צריך במדינה?".
לוין השיב כי בעת הנוכחית יש חשיבות להרחבת הממשלה. "אני שמח על כך שסיעת הימין הממלכתי החליטה להצטרף לממשלה, ואני חושב שההצטרפות שלה חשובה. ומטבע הדברים, כשסיעה מצטרפת לממשלה, צריך שיהיו שרים שלה שישבו סביב שולחן הממשלה וישבו בקבינט".
ניר שאלה את לוין בנוגע לפיטורי גלנט – האם לדעתו כחבר קבינט זה עלול לפגוע באינטרסים הביטחוניים של המדינה, בכשירות הצבא וכן, על ההשפעה של זה על גורל החיילים והחטופים.
לוין עקץ את ניר בתגובתו, ונתן כדוגמא את התפטרותו ב-2016 של שר הביטחון לשעבר, משה (בוגי) יעלון לאחר שידע שראש הממשלה מתכוון לפטרו, ולהחליפו בראש מפלגתה של ניר, אביגדור ליברמן. "למרות שאמרו עליו שהוא אזרח והוא לא יודע שום דבר, ואיך יכול להיות שמחליפים שר ביטחון בעל ניסיון ביטחוני שבא מתוך שורות הצבא באזרח כזה שלא מבין כלום".
חברי האופוזיציה העירו לו שלא היה מדובר בתקופת מלחמה, על כך ענה לוין כי "אני חושב שאם ראש הממשלה הגיע לכלל מסקנה שבנקודת הזמן הזאת היכולת להמשיך ולעבוד בצורה הרמונית ומסודרת נפגעה עד כדי כך שהוא רואה צורך לעשות שינוי בעמדה הזאת, אני סומך עליו".
חבר הכנסת רשאי לפנות לשר בשאילתה על עניין שבתחום תפקידי השר הנשאל, כאשר יש שלושה סוגי שאילתות: שאילתה רגילה, שאילתה דחופה (בעל פה) ושאילתה ישירה.
השאילתה הדחופה היא שאילתה שיו"ר הכנסת קבע כי יש לה חשיבות או דחיפות מיוחדות, והתשובה עליה נמסרת במליאת הכנסת בשבוע שבו הוגשה. בשאילתה מסוג זה נכללות עד 40 מילים ויש להשיב עליה בתוך יומיים. מגיש השאילתה קורא אותה במליאה, והשר, סגנו או שר אחר עונה עליה. משך התשובה – עד שלוש דקות אך בפועל זה יכול להימשך מעבר. לאחר מתן התשובה השואל רשאי לשאול את השר המשיב שאלה נוספת הנובעת מתוכן התשובה, ולאחריה רשאי יו"ר הישיבה לאפשר לשני חברי כנסת אחרים – רצוי אחד מסיעות הקואליציה ואחד מסיעות האופוזיציה – לשאול שאלה נוספת לכאורה באותו נושא, אך חברי הכנסת לעתים שואלים שאלות שאינן קשורות לשאילתה המקורית.
סדר היום של ישיבות הכנסת בימי רביעי נפתח כאמור בתשובות על שאילתות דחופות, ויו"ר הכנסת מאשר העלאתן של עד ארבע שאילתות דחופות במליאה בכל שבוע. אולם, כפי שפרסמנו ב"שקוף", לא ניתן לדעת כמה שאילתות דחופות יו"ר הכנסת אמיר אוחנה (ליכוד) סירב לאשר ומדוע, כיוון שהוא לא מפרסם מידע זה. ביקשנו את המידע באמצעות הגשת בקשת חופש המידע, אך גם זה לא עזר. רק לאחר שבתנועה לחופש המידע איימו בשל כך לפנות לבית המשפט העליון – התקבל במערכת מידע חלקי הנוגע רק למחצית כהונת הכנסת, מאז סוף חודש אוקטובר 2023. מהמידע עולה כי היו"ר לא אישר את הגשתן של 288 שאילתות לשרים הרלוונטיים.
מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!