ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
מקרה שקרה השבוע בחדר ועדת הכספים בראשות משה גפני (יהדות התורה) מזכיר לנו פעם נוספת מה חשיבותה של עבודת האופוזיציה. גם במצב שבו, כפי שהגדיר זאת מיקי לוי (יש עתיד), "יש בעיה, 68, ימין מלא מלא, מה לעשות" (בתשובה לשאלה מדוע חברי האופוזיציה לא פועלים מספיק). מסתבר שיש לעיתים מה לעשות.
בוועדה, שתפקידה באופן עקרוני הוא לדון בנושאים הקשורים לתקציב המדינה, מסים ובנקאות, התקיים לבקשתו של גפני דיון על הצעת חוק שיזם הוא עצמו, ושאין לה כל קשר לאף אחד מהנושאים הללו. מדובר בהצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), שיזמו גפני, אורי מקלב (יהדות התורה), יעקב אשר (יהדות התורה) וינון אזולאי (ש"ס) והצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), של ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה).
מדובר בהצעות שאינן תקציביות ולא קשורות לנושאים שתחת אחריות ועדת הכספים. גפני טען במהלך הדיון כי הדיונים על ההצעה שהונחה על שולחן הכנסת בינואר 23' התעכבו בשל העומס בוועדת החוקה, ומכיוון שהוא רוצה להתקדם עם החקיקה, הוא ביקש להעביר אותה לוועדה עליה הוא אחראי.
"החוק אושר במליאת הכנסת לפני כמעט שנה וחצי, והוא עבר בהסכמתי לוועדת החוקה. אני רוצה שיהיה סדר, והדברים יתנהלו ולא בגלל שאני אחד המציעים", אמר גפני. "לא רציתי שזה יהיה בוועדה בראשותי, זה עבר לוועדת החוקה ולמעלה משנה הוועדה לא דנה בזה, לא שהוועדה החליטה שהיא דנה וקיבלה החלטה כזו או אחרת, היא פשוט לא דנה. יש בתקנון סעיף שאומר שאם יש פרק זמן מסוים שלא דנים בחוק, יכול המציע לבקש להעביר לוועדה אחרת, אז ביקשתי שזה יעבור לכאן וזה אושר ע"י ועדת הכנסת".
יש לציין שוועדת החוקה ברשותו של ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) היא אכן אחת הוועדות העמוסות בכנסת – במהלך כנס הקיץ למשל, היא קיימה 87 דיונים, יותר מכמעט כל ועדה אחרת – ועדת הכלכלה השיגה אותה במעט וקיימה 91 דיונים. ועדת הכספים של גפני לדוגמא, קיימה 62 דיונים.
חברי הכנסת מהאופוזיציה הגיעו בקול תרועה לדיון והראו נוכחות גבוהה, בעוד גפני רוב הזמן נשאר בדד במערכה. "זה חוק תקציבי? למה הוא מגיע לוועדת הכספים? זה לא חוק כספי, הוא לא צריך להיות כאן", אמר לאורך הדיון חבר הכנסת ולדימיר בליאק (יש עתיד). חברת הכנסת אפרת רייטן (עבודה), שהתברר לדברי גפני כי נפגשה איתו לגבי העברת ההצעה לוועדת החוקה, אמרה: "נדמה לי שאתה מסכים שהמקום הראוי לדון בחוק הוא בוועדת החוקה… בוא נעשה את הדיון בוועדת החוקה, חבל על הזמן".
גפני, שהתפעל מהנוכחות הרבה של חברי האופוזיציה סביב שולחן הוועדה בראשותו, עקץ ואמר: "לא זכיתי לראות כל כך הרבה חברי כנסת שיבואו לדיון בוועדה, כאשר אנחנו דנים למשל על חוק פטור מאגרות לחיילי מילואים שהיה פה היום, היינו שני חברי הכנסת". חבר הכנסת גלעד קריב (עבודה), שסיעתו הגיעה בהרכב מלא לדיון, עקץ בחזרה: "אנחנו מסכימים לחוק הזה, מה אתה רוצה? שנבוא לעשות לך פיליבסטר על חוקים טובים? גם שעון מקולקל מראה פעמיים ביום את השעה נכון".
ההתנצחויות נמשכו כ-40 דקות, שבמהלכן ביקשו חברי האופוזיציה בדיון את חוות דעתו של יועמ"ש הוועדה. סגנו של האחרון הודה כי אכן יש קושי משפטי בדיון באותם חוקים בוועדת הכספים.
רק בתום 40 דקות הודיע גפני כי הוא מסכים להעברת ההצעה לדיון בוועדת החוקה של רוטמן. "לאור בקשת ח"כ רייטן ובקשת יועמ"ש הכנסת, אני פונה לוועדת הכנסת ומבקש להעביר את החוק שוב לוועדת החוקה", אמר. "הייתה הסכמה של יו"ר הוועדה, שהוא מקיים את הדיונים כמו שצריך. הדיונים יתקיימו שם".
ועל מה בעצם מדובר? בפברואר 23' ההצעה של גפני אושרה בקריאה טרומית במליאת הכנסת והועברה לוועדת הכנסת לקביעת הוועדה המטפלת. כבר אז גפני ביקש שההצעה תועבר לוועדת הכספים, אך יו"ר הכנסת אמיר אוחנה (ליכוד) חזר ואמר שהיא תועבר לוועדת הכנסת.
בדיון על הנושא, יו"ר ועדת הכנסת אופיר כץ (ליכוד) אמר כי ההמלצה היא שההצעות יועברו לדיונים בוועדת החוקה. היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד ארבל אסטרחן, הסבירה כי "נושא של סמכויות בתי דין דתיים הוא נושא של ועדת החוקה", לבסוף אכן נקבע שוועדת החוקה תדון בהצעות חוק אלו.
אך הוועדה לא התכנסה לדון בהצעות חוק אלו, לא ברור האם מכיוון שהייתה עמוסה בדיונים או שגפני רצה לדון בהצעות אצלו בוועדה. כך, שנה לאחר מכן, במרץ 24', גפני ביקש להעביר את הצעות החוק מוועדת החוקה לדיון בוועדת הכספים. אסטרחן אמרה פעם נוספת שמדובר בסוגיה הקשורה לוועדת החוקה ולא לכספים: "ברור שזה נושא של ועדת החוקה. זה לא קשור בכלל לוועדת הכספים".
ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) הוסיף על כך: "הרי לוועדת הכספים יש לו"ז בלתי נגמר. אז מדוע לקחת את החוק הזה מוועדת החוקה לוועדת כספים?". ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה), ענה לו בפשטות: "כי ועדת החוקה יותר עסוקה עכשיו במינוי רבנים". פורר המשיך ושאל: "מה הדחיפות? מה קורה כרגע במדינת ישראל בתקופה הזו שזה כל כך דחוף?", ופינדרוס שוב השיב בלי למצמץ: "כרגע ועדת החוקה עסוקה, והיא צריכה גם לעבור לרפורמה המשפטית בקרוב".
אסטרחן התייחסה לכך שוב והבהירה כי לכץ כיו"ר ועדת הכנסת יש חופש להחליט על העברת הדיונים בהצעות. עם זאת, על הצעות החוק המדוברות היא הדגישה כי מדובר בתיקון לחוק בתי דין דתיים שמקנה לבתי הדין הדתיים סמכות לדון בעניינים אזרחיים בהסכמת הצדדים. "מדובר בהרחבה משמעותית מאוד של סמכויות בתי הדין, ולא רק העניינים שאפשר לדון בהם, אלא גם הדין שיחול, כי כתוב בהצעה שבית הדין יכול לדון לפי הדין הדתי שחל בו. לכן אין בעינינו ספק שהוועדה שמתאימה לדון בזה היא ועדת החוקה, חוק ומשפט, ובוודאי לא ועדת הכספים. זאת אומרת, לפעמים יש דברים שהם על התפר, שדומים קצת לוועדה אחרת. לוועדת הכספים אין שום נגיעה לעניין הזה".
כץ העלה את ההצעות להצבעה ואושר שיועברו לוועדת הכספים, אך ח"כ פורר הגיש רביזיה שלא התקבלה, וכך הגיעה ההצעה בסופו של דבר לוועדת הכספים השבוע. אך כעת נראה שתשוב בכל זאת לוועדת החוקה.
מקרה דומה לזה, שוועדה דנה בהצעת חוק שלפי תקנון הכנסת לא תואמת לנושאים בהם מטפלת הוועדה, התרחש גם בהצעת חוק גירוש משפחות מחבלים, של ח"כ חנוך מלביצקי (ליכוד) וח"כים נוספים.
הצעת החוק נדדה בין כמה ועדות – מוועדת החוץ והביטחון, דרך הוועדה לביטחון לאומי ועד למקומה האחרון בוועדת הכנסת (ההצעה ממתינה לדיון במליאה לקראת קריאה שנייה-שלישית), ולא נידונה במקומה הטבעי בוועדת הפנים.
ההצעה נידונה בוועדת הכנסת אך אינה קשורה לנושאים הדנים בה. לפי תקנון הכנסת, בוועדת הכנסת עוסקים בעניינים הנוגעים לתקנון, חסינות חברי הכנסת, סדרי הבית, תיאום עבודת הוועדות, תלונות על חברי כנסת ועוד. כלומר, זה אינו מקומה של הצעת חוק רגישה כמו זו, שעוסקת במאבק בטרור ועשויות להיות לה השלכות משפטיות משמעותיות.
היועצת המשפטית לוועדה, אסטרחן, אמרה באחד הדיונים על ההצעה כי "אין דרך להצדיק את ועדת הכנסת". היא אף הוסיפה שגם ועדות החוץ והביטחון והביטחון הלאומי אינן הוועדות המתאימות, אלא ועדת הפנים. אך חרף דבריה, ח"כ כץ דחף לכך שההצעה בכל זאת תגיע לשולחנו כיו"ר ועדת הכנסת.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק