ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

התרגיל המסריח של אופיר כץ: כיבה מצלמות והעלים מהפרוטוקול את דברי משפחות החטופים

בצעד חסר תקדים קיים יו"ר הקואליציה דיון שלא הוגדר כחסוי ונעדר שקיפות ראויה בהצעת חוק לגירוש משפחות מחבלים • כץ הבהיר כי הסיבה למהלך היא הרצון לא לחזור על הסצנה בדיון הטעון עם בן גביר: "אנחנו יודעים מה קורה כשיש מצלמות" • חבר הוועדה גלעד קריב: נעשה כאן עוול למשפחות החטופים ולציבור
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

אופיר כץ, ארכיון (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

הדיון שהתקיים בחודש שעבר בכנסת בהצעת החוק על עונש מוות למחבלים הותיר טעם חמוץ בפה. תחינותיהן של משפחות החטופים שלא ידונו בהצעת החוק הנפיצה בעיתוי הנוכחי; החיבוק הכפוי של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר את גיל דיקמן, שבת דודתו חטופה בעזה; וקריאתו המתלהמת של ח"כ אלמוג כהן, "אין לכם מנדט על הכאב", לעבר המשפחות – כל אלה הפכו לקרקס תקשורתי.

גם יו"ר ועדת הכנסת, אופיר כץ (הליכוד), נכח בישיבה. כץ היה זה שנעל לבסוף את הקרקס, לאחר שהודיע שההצעה ממילא לא תעלה להצבעה במליאה לפני שתקבל את אישור הקבינט הביטחוני. הדיון, כך התברר, לא היה צריך להתקיים מלכתחילה. אלא שמסקנת כץ מהמופע הייתה אחרת: במקום לבטל דיונים נפיצים מסוג זה – להעלים את משפחות החטופים.

כך קרה בדיון שהתקיים בשבוע שעבר (18.12) בהצעת חוק לגירוש משפחות מחבלים, שפרטיו התבררו לאחרונה ל"שקוף". גם לדיון זה הגיעו נציגים ממשפחות החטופים אלא שבניגוד לדיון בחודש שעבר, לדיון לא הורשו להיכנס המצלמות, והוא לא היה פתוח לתקשורת. 

לאור העובדה שלא היה גורם ביטחוני שדרש הטלת חיסיון מלא – הפרוטוקול של אותו דיון עלה בסופו של דבר לאתר הכנסת. אלא שמי שיקרא בפרוטוקול לא יוכל לאתר בו את דברי המשפחות. הסיבה? למשפחות ניתנה זכות הדיבור לפני שהחל הדיון הרשמי. הטריק הזה של כץ איפשר לו לחמוק מהבאת דברי המשפחות לידיעת הציבור. הדיון עבר ללא הפרעות. 

"אירוע זה רק מוכיח כמה נעשה כאן עוול, גם למשפחות החטופים וגם לציבור הישראלי שהדיון הזה הוסתר מעיניו ללא כל סיבה ביטחונית", אמר ל"שקוף" חבר הוועדה גלעד קריב (העבודה).

פומביות הדיון היא עיקרון מנחה בדיוני ועדות הכנסת. הגבלתה מתבצעת רק במצבי קיצון, לרוב בשל צורך ביטחוני שגוף ביטחוני מעיד על קיומו ודורש לאורו דיון חסוי. מחילופי הדברים על סדרי אותו דיון בתחילת החודש עולה כי זה לא המצב: כץ ככל הנראה הובל על ידי רצונו להימנע מלתת פומבי לדברים הקשים של משפחות החטופים נגד עיתוי קידומו של החוק ונגד הממשלה. 

"אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכנסת"

בדוברות הוועדה הבהירו במענה לפניית "שקוף" כי "הדיון בהצעת החוק לא התקיים כדיון חסוי, ולפיכך נרשם ופורסם לו פרוטוקול ומכאן שבניגוד לדיון חסוי, התאפשרה פומביות מסוימת לדיון; מכל מקום, הגבלת הנוכחות בדיון (של מי שאינם חברי כנסת) לנציגי משרדי הממשלה וההחלטה שלא לשדרו נעשו לפי החלטת הוועדה, בהתאם לתקנון ולחוק". 

קריב בדיון בכנסת, ארכיון (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

בנוגע לדברי המשפחות אמרו בוועדה כי "יו"ר הוועדה אכן איפשר למשפחות החטופים לדבר עוד קודם תחילת הדיון, ועל כן דבריהם לא תועדו בפרוטוקול הישיבה".

פרוטוקול הדיון שהתקיים פורסם ביום שני (25.12) באתר הכנסת. "אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכנסת", מצוטט תחילה כץ בפרוטוקול. מה שלא נכלל בו הוא דברים שנשאו נציגי משפחות החטופים שהגיעו לאולם: יזהר ודקל ליפשיץ, ואסתר ונופר בוכשטב.

עדות לדברי המשפחות ניתן למצוא בדברי ח"כ עידן רול (יש עתיד). "אני רוצה להתייחס למה שאמרו משפחות החטופים", אמר. "זה מעלה שאלות. זו באמת תקופה מאוד מורכבת לקדם חקיקה". בדבריו ניתן למצוא רמז לכך שהמשפחות כללו בדבריהן ביקורת על קידום החקיקה בעת הנוכחית, שבה מהלכים שכאלה עלולים להשפיע על גורלם של חטופים המוחזקים עדיין בידי חמאס ברצועת עזה. 

על ההתנהלות הזאת של כץ הוסיף קריב בשיחה עם "שקוף": "האירוע שבו משפחות החטופים באות לדיון, שלראייתן רלוונטי, ומתבקשות לצאת עם סיום דבריהם – הוא המשך ההזיה עליה מנצח יו"ר הקואליציה אופיר כץ בשבועות האחרונים".

נימוק ביטחוני מפוקפק

את ההחלטה לסגור את הדיון בהצעת החוק לקהל הרחב הציג כץ בדיון שהתקיים בתחילת החודש (6.12), שבו נקבעו סדרי הדיונים. "בהתאם להוראות התקנון כאמור, ולאור העובדה כי בישיבה הקרובה צפויים להשתתף גורמים ביטחוניים ולעלות נושאים חסויים ורגישים, ביקשתי לקבוע כי יוכלו להשתתף בישיבה רק חברי כנסת, גם אם אינם חברי ועדת כנסת, וכן מוזמנים מטעם משרדי הממשלה", אמר. "מאותם טעמים פרוטוקול הישיבה יפורסם. הישיבה לא תצולם ולא תשודר". 

אמירתו של כץ מבולבלת ומלאת סתירות. מדבריו שלו באותו דיון, ברור כי לא סיבה ביטחונית מובילה את החלטתו. "בגלל מה שחווינו וראינו לפני שבועיים בדיון גם בנושא רגיש, אז אני ביקשתי באמת לאפשר לי…" אמר כץ, שכיוון בדבריו לאותו דיון סוער בוועדה לביטחון לאומי בהשתתפות השר בן גביר (הציונות הדתית) ומשפחות החטופים.

"אז אני ביקשתי לערוך את הדיון הזה באמת בלי מצלמות, שיהיה דיון מקצועי, ענייני, שבעיקרו נדון בסוגיה המשפטית", נימק כץ. "אנחנו יודעים מה קורה כשיש מצלמות לכל חברי הכנסת, ואני באמת רוצה שהדיון יהיה ענייני, כפי שעשינו בחוק גירוש ושלילת אזרחות של מחבלים, שזה באמת אה, לא נותן את התוצאה". 

אולם ח"כ קריב הקשה על כץ. "יש כלל שנקבע בבית הזה של פומביות הדיון, ופומביות הדיון כוללת גם שידורים", אמר. "הדוגמה שאתה הבאת לדיון עונש המוות הוא בדיוק ההוכחה מדוע צריך לשדר. ראוי היה שהציבור יראה מה קורה בזמן מלחמה, מתי הדיון הוא דיון ענייני".

קריב הוסיף ש"אם יש מידע שהשב"כ רוצה להציג וצריך לקיים דיון חסוי, אז מקיימים דיון חסוי, ואם השב"כ לא חושב שהוא רוצה להציג מידע…". 

אלא שבשלב זה בדיון כץ יצא משלוותו והתפרץ, תוך שהוא חושף כי ההחלטה שלא לשדר את הדיון כנראה לא הגיעה מהשב"כ. "לא הכל שב"כ", אמר היו"ר, "אם השב"כ רוצה או לא רוצה. זה לא הצורה של הכנסת. לא גלעד, יש גם שיקולים אחרים, יש גם עניין ציבורי, יש גם עניין של רגישות משפחות, וזה שיקול גם מספיק גבוה מול השב"כ רוצה או לא". 

נדמה שהתפרצות היו"ר מעידה יותר מכל על עמדת השב"כ בנושא, שלא תאמה את עמדתו ורצונו שיאפשרו לו להשתיק את קולן של אלו מבין משפחות החטופים הסבורות שאין לקדם את הצעת החוק הנפיצה בעת הזו.

"ראוי להעביר חוקים לוועדה המתאימה"

טענת כץ כי הוא מעוניין בדיון מקצועי וענייני נראית מעט מגוחכת אם לוקחים בחשבון את העובדה שעצם הדיון באותו חוק בוועדת הכנסת לוקה בחוסר מקצועיות. ומדוע? מדובר בהצעת חוק שעברה בקריאה טרומית במליאת הכנסת עוד בפברואר השנה. למעשה אלו שלוש הצעות שאוחדו. 

הוועדה הונחה ראשית לפתחה של ועדת החוץ והביטחון, אולם משם עברה ללא סיבה ברורה לטיפולה של הוועדה לביטחון לאומי. גם שם היא לא קודמה. נראה שראשי הוועדות הללו, יולי אדלשטיין (ליכוד) וצביקה פוגל (הציונות הדתית), לא ששו לטפל בתפוח האדמה הלוהט הזה.

ב-9 במאי שבה להתכנס ועדת הכנסת כדי לדון לאן להעביר את החוק בוועדה לביטחון לאומי. "כעיקרון, ברור שוועדת כנסת זה לא המקום הכי אסתטי ונכון אבל בסיטואציה הזאת, שהחוק תקוע שם, זאת סנקציה שוועדת כנסת לפעמים מפעילה ולוקחת חוק מוועדה", טען באותה ישיבה ח"כ זאב אלקין (המחנה הממלכתי) שתמך בהעברת החוק לוועדת הכנסת. 

ומה בעצם הבעיה עם העברת הצעת החוק לידיה של ועדת הכנסת? על פי דוברות הוועדה במענה לפניית "שקוף", "עמדתו העקבית של הייעוץ המשפטי היא שככלל מן הראוי להעביר חוקים לוועדה המתאימה לפי תקנון הכנסת", כלומר – לוועדה שהכי מתאימה מבחינה מקצועית. עם זאת, הוסיפו בוועדת הכנסת כי "לא אחת חברי הכנסת מחליטים להעביר הצעת חוק לוועדה אחרת והדבר לא מהווה פגם בהליך החקיקה".

מחאת משפחות החטופים מעזה בתל אביב (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)

אולם מי שהייתה נחרצת בסוגיה זו היא היועצת המשפטית של ועדת הכנסת, עו"ד ארבל אסטרחן, שקבעה באותו דיון במאי באופן חד משמעי כי "אין דרך להצדיק את ועדת הכנסת". כשנשאלה מה היא ממליצה השיבה: "להעביר את זה אולי לוועדה מתאימה. כמובן שהוועדה המתאימה היא ועדת הפנים. היא הוועדה הראשונה שמתאימה".

לבסוף כץ מעלה להצבעה את ההחלטה להעביר את החוק לטיפול ועדת הכנסת בראשותו. מליאת הכנסת אישרה את ההחלטה מבלי לפתח דיון בסוגיה.

בדיון בשבוע שעבר אסטרחן לא נכחה, ובמקומה ניתן היה למצוא את עו"ד תומר רוזנר, היועץ המשפטי של ועדת הפנים. בדוברות הוועדה טענו כי "ייעוץ בהליכי חקיקה נעשה על ידי היועץ המשפטי המומחה לנושא הצעת החוק, גם אם אינו היועץ המשפטי של הוועדה שדנה בהצעה. כך נוהגת הלשכה המשפטית  מאז ומעולם. עו"ד רוזנר ליווה הצעות חוק דומות גם בוועדות אחרות בעבר". 

מגמה מדאיגה

לא מדובר בפעם הראשונה מאז תחילת המלחמה ובכלל שבה ראשי וחברי ועדות מנסים לחסות דיונים בנימוקים שונים. אך מדובר בהתנהלות חריגה במיוחד מצד יו"ר הקואליציה ויו"ר ועדת הכנסת כץ. 

"הצורך בפיקוח פרלמנטרי אפקטיבי בתקופת המלחמה בסוגיות הנוגעות לביטחון המדינה ולאינטרסים חיוניים, הביא לעלייה בבקשות לקיים דיונים מסווגים, דיונים שפרוטוקול הדיון בהם חסוי או עם נוכחות מוגבלת", אמרו בדוברות הוועדה. "לפיכך, היועצת המשפטית לכנסת פרסמה הנחייה בנושא שהופצה ליושבי ראש הוועדות". 

מלשכתו של כץ נמסר בתגובה לידיעה: "המשפחות קיבלו את הבמה ודיברו לפני הדיון בנוכחות חברי הכנסת, בהתאם לדרכו של חבר הכנסת כץ שמאפשר תמיד למשפחות להתבטא. ההליך נעשה בהתאם להחלטת הוועדה ולווה ואושר על ידי הייעוץ המשפטי של הכנסת, בהתאם לתקנון הכנסת".

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת שבי גטניו

שבי גטניו
עיתונאי ב"שקוף", מסקר את הכנסת, עבודת הלוביסטים והקשרים בין הון-שלטון-עיתון. החל מ-2008 פעיל בסוגיות תחלואי קשרי הון-שלטון-עיתונות ואסדרת פעילות השדלנים בישראל. בין השנים 1998-2008 פעיל במאבק לקידום זכויות להט"ב (יוצר הקיצור להט"ב). דובר לשעבר של עמותת 'רופאים לזכויות אדם'. בוגר תואר ראשון במדעי החברה והרוח ובדרך לסיום תואר שני במסלול מצטיינים עם תזה בלימודי דמוקרטיה בין-תחומיים באוניברסיטה הפתוחה. גר בתל אביב, אב לילד.

תגובה אחת

  1. תכלס, הוא צודק!
    כשיש מצלמות זה הופך לקרקס, ובפרט בנושא הרגיש הזה שזה יכול לשרת את אויבי ישראל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,992 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

הירשמו לניוזלטר השקוף ונעדכן אתכם אחת לשבוע על כל החשיפות, התחקירים והפרסומים שלנו. מבטיחים לא לשלוח ספאם!