"לכו לבג"ץ": מגירוש משפחות מחבלים – לשלילת אזרחות על "עידוד טרור"

בזמן שחברי הכנסת יצאו לפגרת הקיץ בחודש שעבר והוועדות גם הן הוצאו להדממה ולא התקיימו בהן דיונים במהלך השבועיים האחרונים של אוגוסט, בוועדת הכנסת יקיימו מחר (שלישי) את אחד מהדיונים הנפיצים ביותר ככל הנראה, בהצעת חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של מי שמעודד או מסית לטרור. החוק נמצא בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.

מדובר בהצעה של חברי הכנסת חנוך מלביצקי ואליהו רביבו מהליכוד, עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר מישראל ביתנו ואלמוג כהן מעוצמה יהודית.

• "פגיעה גם בחפים מפשע": חוקי המאבק בטרור פשטו בכנסת
• לא רק פעילי טרור: חוק חדש יאפשר מעצר ללא משפט לחברים בארגוני פשע
• סיכום מושב: עד שתהיה חוקה, בוועדה בראשות רוטמן מעצבים מחדש את היחסים בין האזרח למדינה

הכוונה המקורית של יוזמי ההצעה הייתה לאפשר את גירושם של בני משפחה של מחבלים מחוץ למדינה, באישור שר הפנים. כלומר שהחוק עלול היה לאפשר את גירושם של אזרחים שלא הורשעו בכל עבירה. אך בעקבות הדיונים בוועדה והמלצות הגורמים המשפטיים, נוסח ההצעה שונה והוא כולל כעת את מי שמעודד או מסית לטרור. על פי הנוסח הנוכחי – שר הפנים יוכל לאשר את ביטול התושבות או האזרחות של כל אדם שהורשע בביצוע עבירה של הזדהות עם ארגון טרור או הסתה לטרור. חשוב גם לציין שמאז תחילת המלחמה אושרו כמה תיקוני חקיקה שמרחיבים מאוד את ההגדרה של עבירות התמיכה ועידוד הטרור.

הצעה דומה כבר קיימת בספר החוקים מאז פברואר 23' – חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה), של חבר הכנסת אופיר כץ (ליכוד) וקבוצת ח"כים נוספת. לפי החוק, אזרח או תושב ישראלי שהורשע בביצוע עבירה שהיא הפרת אמונים למדינה ונגזר עליו מאסר בפועל תוך שהוכח כי הרשות הפלסטינית מתגמלת אותו על כך, ניתן יהיה לבטל את אזרחותו ולהרחיקו לשטחי הרשות הפלסטינית או לרצועת עזה.

ההצעה הנוכחית, אם כך, מרחיבה מאוד את הטווח והחומרה של העבירות שבגינן יהיה אפשר לאפשר שלילת תושבות או אזרחות, באישור של שר הפנים, כלומר אדם פוליטי, ולא דרג משפטי למשל – כמו שהגורמים המשפטיים המליצו במהלך הדיונים.

ההחלטה תהיה בידי ביהמ"ש? לא לפי הח"כים

במהלך הדיון האחרון בוועדה, לפני אישורה במליאה בקריאה ראשונה, הגורמים המשפטיים, שהבהירו לאורך כל הדרך כי יש קשיים חוקתיים בהצעה, אמרו כי יש לעגן את הסמכות לביטול התושבות בידי בית המשפט ולא בידי גורם פוליטי, במקרה זה שר הפנים.

"עמדתנו היא שהסמכות לבטל מעמד קבע בגין עבירת ההסתה לטרור, בין אם מדובר בשלילת אזרחות ובין אם מדובר בשלילת תושבות קבע, צריכה להיות של בית משפט", אמר עו"ד נדב גולני מייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. הסיבה לכך, הסביר גולני, היא ש"מדובר בעבירת ביטוי שלא מהווה מעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור". 

סיבה נוספת לדבריו היא שההצעה למעשה מרחיבה את "העבירות שבגינן ניתן כיום לשלול מעמד בגין הפרת אמונים. העבירות שכיום ניתן לשלול בגינן דורשות מעשים ולא מסתפקות בביטויים בלבד, לכן אנחנו סבורים שבדומה לביטול אזרחות, גם לצורך ביטול תושבות קבע בגין הרשעה בעבירה של הסתה לטרור נדרש שההחלטה תתקבל ע"י בית משפט במסלול הפלילי שהרשיע את אותו האדם בעבירה הזו".

הוא הוסיף כי עמדת משרד המשפטים היא שיש לעגן גם "אמות מידה מהותיות", כמו מספר התבטאויות, חומרת ההתבטאויות, הנסיבות שבהן הן נאמרו וכו'. זאת, כדי שיוכלו להבטיח שהאפשרות לבטל מעמד קבע בגין הרשעה בעבירה של הסתה לטרור תישמר למקרים בעלי מאפיינים של "חומרה מיוחדת" ולא תהיה זליגה למקרים שייחשבו כחמורים פחות.

היועצת המשפטית של הכנסת עו"ד שגית אפיק אמרה כי יהיה נכון לבחון את אותן אמות המידה בדיוני ההכנה לקריאה שנייה ושלישית וחברי הוועדה הסכימו שהדברים ייבחנו בהמשך.

"לא מוכנים לסמוך על בית המשפט"

חברי הכנסת שנכחו בדיון הביעו אי אמון בגורמים המשפטיים ובדבריהם. ח"כ חנוך מלביצקי (ליכוד), מיוזמי החוק, אמר כי "לצערי הרב, אין לי אמון בפרקליטות. אין לי אמון בבוסית שלכם. אני חושב שהיא פועלת משיקולים זרים. אני חושב שהיא מלכת האכיפה הבררנית. מעולם לא הייתה תקופה שהתאפיינה בכזה חוסר צדק ורשעות, רשעות, כמו בתקופה שהיא מכהנת על הכיסא".

"אנחנו הולכים להעביר את החוק בלי שום מידתיות", הוא המשיך. "אתם תלכו לבג"ץ. בג"ץ יפסול או לא יפסול. אותי זה לא מעניין. אני את העבודה שלי צריך לעשות".

שמחה רוטמן (הציונות הדתית) אמר שצריך שבדיון ישתתפו ראש הממשלה, כשר האחראי על השב"כ, ושר הביטחון, "ועד שאנחנו לא יוצאים מפה, הם לא ייצאו מהחדר, כי אנחנו נותנים לכל המערכות לעבוד עליהם ועלינו". הוא הוסיף כי "אין לי ביטוי יותר עדין מאשר לטירלול שתקף את מערכת המשפט של מדינת ישראל ואת הפקידות שלנו".

אלמוג כהן (עוצמה יהודית) אמר לאפיק: "את מוכרחה להבין. אנחנו, כמו כל הציבור הישראלי כמעט, לא מאמינים בבית המשפט. הנחת העבודה שלנו היא שמה שקורה שם הוא תמיד יהיה לרעת הציבור. תמיד. וזכותנו. זה גם חלק מהדמוקרטיה לחשוב כך. אנחנו לא מוכנים לסמוך על בית המשפט".

החוק הנודד

ד"ר לירון לביא, מפורום מדעני המדינה למען הדמוקרטיה, מסבה בשיחה עם "שקוף" את תשומת הלב לעובדה כי מדובר בהצעת חוק פרטית, כלומר כזו שאינה מקודמת כהצעה ממשלתית שצריכה לעבור את משוכת הייעוץ המשפטי. "היא לא עברה את התהליך של עבודה מסודרת עם ייעוץ משפטי", אומרת לביא. "אלו הצעות שהן שונות ברמת העבודה עליהן ורמת הגיבוי המשפטי שהן מקבלות".

ד"ר לביא, מרצה במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן, מוסיפה כי "צריך גם לשים לב מי האנשים שנמצאים על ההצעה הזו ואלה לא רק חברי קואליציה. אנחנו רואים את זה מאז המלחמה הרבה יותר, כלומר, חברי כנסת של האופוזיציה שמקדמים או חתומים על הצעות בעייתיות מאוד, אבל מאז המלחמה כששוב החתכים נהיו ימין-שמאל ולא דמוקרטי-לא דמוקרטי או ליברלי-לא ליברלי, אז רואים את זה הרבה יותר".

נוסף על קידומה של ההצעה כהצעת חוק פרטית, דרכו של החוק הנפיץ הייתה עקלקלה במובנים נוספים. כבר בדצמבר 22' הונחה לראשונה על שולחן הכנסת, ומאז נדדה בין כמה ועדות, מוועדת החוץ והביטחון, דרך הוועדה לביטחון לאומי ועד למקומה הנוכחי והבלתי שגרתי בוועדת הכנסת. 

מדוע בלתי שגרתי? משום שוועדת הכנסת, על פי התקנון, עוסקים בעניינים הנוגעים לתקנון, חסינות חברי הכנסת, סדרי הבית, תיאום עבודת הוועדות, תלונות על חברי כנסת ועוד. כלומר, זה אינו מקומה של הצעת חוק רגישה כמו זו שעל הפרק, שעוסקת במאבק בטרור ועשויות להיות לה השלכות משפטיות משמעותיות. 

היועצת המשפטית לוועדת הכנסת, ארבל אסטרחן, אמרה באחד הדיונים על ההצעה כי "אין דרך להצדיק את ועדת הכנסת". היא אף הוסיפה שגם ועדות החוץ והביטחון והביטחון הלאומי אינן הוועדות המתאימות, אלא ועדת הפנים. אך חרף דבריה, כץ דחף לכך שההצעה בכל זאת תגיע לשולחנו כיו"ר ועדת הכנסת. 

ההצעה כאמור תידון מחר בוועדת הכנסת, ונותר לראות האם יחולו בה עוד שינויים כמו שהגורמים המשפטיים ממליצים, או שחברי הכנסת החתומים על ההצעה – מהקואליציה ומהאופוזיציה, יעמדו על רגליהם האחוריות ויותירו את ההצעה כפי שהיא, על סך בעיותיה.