בכפוף לתמיכת הממשלה: המשרד להגנת הסביבה הציג תוכנית לאומית לצמצום הזיהום באזור אשדוד

המשרד להגנת הסביבה מקדם תוכנית לאומית לצמצום פליטות באזור התעשייה הצפוני בעיר. המשמעות היא ניסיון ממשלתי להקטין את הזיהום ממנו סובלים תושבי הסביבה. אלא שלצד זה, עולות תהיות באשר לכוחה הפוליטי של השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, לקדם תוכנית כזו שטעונה אישור של משרדי ממשלה נוספים. במשרד להגנת הסביבה מאשרים כי בשלב זה טרם התקבל גיבוי ממשרד ראש הממשלה והתוכנית נמצאת עדיין בדיונים. 

עיקרי התוכני הוצגו השבוע (שני) בדיון בוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה. הדיון אמור היה להתקיים בנוכחות סילמן, אולם היא נפקדה ממנו בטענות שונות. עוד במסגרת הדיון, מנהל מחוז דרום, אמיר זלצברג, חשף כי המשרד להגנת הסביבה הטיל לאחרונה קנס על בית הזיקוק באשדוד בגובה 7.1 מיליון שקל והתחייב כי אחת לחצי שנה המשרד להגנת הסביבה יפרסם דוח על היקף הזיהום והאכיפה באזור התעשייה כולו, כפי שקרה בשנה האחרונה. 

הדיון עסק בין היתר גם באופן שבו המשרד להגנת הסביבה מסתיר מהציבור התראות ושימועים שהתעשיות המזהמות בארץ מקבלות בזמן אמת. בעקבות פרסומים באתר "שקוף", ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד) ויו"ר הוועדה, ח"כ אברהם בצלאל (ש"ס), דרשו מהמשרד להגנת הסביבה פרסום נתונים בזמן אמת הכולל התראות, שימועים ודוחות באופן גורף לתעשייה מזהמת.

ברקע הדברים, המשרד להגנת הסביבה חתם לאחרונה על היתר פליטה לתחנת כוח מזהמת נוספת באזור התעשייה, מהלך שגרר ביקורת ציבורית רחבה. המכרז להקמת התחנה שמיועדת לשרת את מתקן ההתפלה בעיר, אמנם יצא לדרך כבר ב-2017, אולם כבר אז משרד האוצר שהפיק את המכרז, לא התייעץ עם גורמי מקצוע במשרד להגנת הסביבה ואלה הושארו מחוץ לתהליך. כעת, במשמרת של סילמן, התוכנית השנויה במחלוקת יצאה לדרך מלווה במאבק ער של תושבים ורשויות בגזירה. 

תכנית משביעת רצון – על הנייר

הרעיון לתוכנית פעולה צמח תחת כהונתה של השרה הקודמת, תמר זנדברג. באוגוסט 2022 הקימה מנכ"לית המשרד דאז, גלית כהן, צוות עבודה משותף לעיריית אשדוד ואיגוד ערים חבל יבנה "להכנת תוכנית פעולה מיידית לצמצום המפגעים הסביבתיים ואסדרתם, ולשיפור איכות האוויר והסביבה באזור התעשייה הצפוני באשדוד". כחלק מעבודת הצווים, בשנה החולפת החלו במשרד להגנת הסביבה לפרסם דוחות חצי שנתיים על איכות האוויר וצעדי אכיפה במחוז. 

במסגרת התוכנית הלאומית, המשרד להגנת הסביבה מתחייב בין היתר להגביר את האכיפה, להאיץ את חשמול ציי הרכב הכבדים, לטפל בתחום הפסולת והשפכים ובראש ההצהרות, המשרד ביקש לקבוע "מדיניות תכנונית למקורות פליטה חדשים". משמעות הדבר היא לא לאשר הקמה של מפעלים נוספים, תחנות כוח או אתרים שפולטים זיהום, "הגורמים לסיכון סביבתי או לזיהום סביבתי ואין הכרח להקימם בסמוך לנמל או לבית הזיקוק. מקורות פליטה שכן יוקמו באשדוד יצטרכו להוכיח במסגרת מסמך סביבתי שהקמתם אינם פוגעת ביכולת לעמוד ביעדי הפחתת הפליטות". 

התושבים, שהביעו שביעות רצון מהצגת התוכנית הלאומית, שאמורה לצאת להערות הציבור בעוד כחודש, תוהים מה כוחו של המשרד ביישומה כשאלה לא הצליחו לעצור אפילו את תחנת הכוח. "התכנית הלאומית היא האירוע אליו שאפנו מתחילת המאבק לאוויר נקי באזור וזו בשורה חשובה ומבורכת", אמרה ל"שקוף" בסוף הדיון רעות כהן, תושבת יבנה ופעילה בארגון מגמה ירוקה. "עם זאת, אני חייבת לשאול בקול רם – איך המדיניות הזו שמנסים לקדם, עולה בקנה אחד עם מתן היתר למתקן התפלה אשדוד שפירושו הגדלת פי 100 של ריכוז מסרטן וודאי? ואיך המשרד בכלל צפוי ליישם תוכנית כזו בזמן שאפילו להגביל תחנת כוח אחת הוא מתקשה?", אמרה. "יש לנו יותר שאלות מתשובות וכרגע נראה שבמקום שהממשלה תתכלל את האירוע,  אזור התעשייה הצפוני של אשדוד  ותושבי האזור נושאים בנטל".

עוד הסבירה כהן שעיקר הדרישה של התושבים סביב הקמת התחנה, היא בהגבלת מספר הטורבינות המזהמות שיוקמו. בעוד שהמתקן זקוק לשלושה מנועים, המשרד חתם על היתר פליטה לשבעה מנועי בעירה פנימית לטובת ייצור חשמל כללי, תוך הסבת רווחים למפעיל התחנה.

במסגרת הדיון, הסעיף הוביל לוויכוח ער לאור העובדה שהמשרד כבר אישר תחנת כוח נוספת. ח"כ להב הרצנו הטיח: "אתם המשרד להגנת הסביבה. אתם אמרתם שדרושות שלוש טורבינות בשביל להפעיל את המתקן, למה אושרו לו שבע?"

 – "כדי לעשות כסף", השיב מישהו מהקהל. 

"אני לא בשום צד כזה", מיהרה להבהיר ראש אגף מניעת זיהום אוויר ואסבסט במשרד להגנת הסביבה, רעות רבי. 

ח"כ להב הרצנו המשיך: "אמיר (אמיר זלצברג, מנהל מחוז דרום, י"ג) הציג פה כללי מדיניות שאומרים שלא יאושרו הקמה של תשתיות מזהמות בנמל, אלא אם כן הן הכרחיות. ואני שואל אותך – אתם הצגתם פה שדרושות שתי טורבינות להפעלת מתקן ההתפלה ועוד טורבינה אחת לצורך הפעלת המפעל. מדוע אישרתם שבע?" 

זלצברג השיב כי גם באירופה מקימים תחנות כוח כאלה. "ומה שטוב באירופה טוב גם בישראל". 

ח"כ להב הרצנו ענה לו כי חוק אוויר נקי שחוקק בישראל היה מתקדם מהחקיקה האירופית, וכי כעת, בהובלת סילמן, החוק שונה, חורר, הפך שנוי במחלוקת תוף שהוא בעיקר על התעשייה. זלצברג הסביר שברגע שהתוכנית הלאומית תאושר בממשלה, המשרד יוכל להכתיב תנאים. 

"אז למה אתם עושים עכשיו עוד צרות?", זרק לו מישהו מהקהל. זלצברג הסביר כי התוכנית להקמה של תחנת הכוח מאושרת והמשרד רק נדרש לחתום על היתר הפליטה. אלא שאז זלצברג הוסיף בגילוי לב מפתיע: 

"לדעתי יש מספיק תחנות כוח באשדוד ולא צריך להקים עוד", אמר לתדהמת הנוכחים. "הנה כותרת", זרק לו מישהו. זלצברג הוסיף כי בשביל שניתן יהיה לתרגם את התפיסה שלו למדיניות, יש צורך בהחלטת ממשלה, "והממשלה יכולה לקבוע כזה דבר, אני לא יכול", רמז.

 "השרה החליטה משום מה לא להגיע"

הדיון התקיים ללא השרה להגנת הסביבה, סילמן, למרות שהוא נדחה כבר שלוש פעמים בשביל לאפשר את השתתפותה. בפתח הדיון, השלישי בסדרה, יו"ר הוועדה, אברהם בצלאל, העביר ביקורת חריפה על העדרה של השרה. ראש המטה של סילמן, אבי עובדיה, אמר ל"שקוף" כי העדרותה נעוצה בתזמון ישיבת הממשלה שהתקיימה במקביל לדיון, אולם יו"ר הוועדה טען כי מעולם לא תכננה להופיע. זאת ועוד, ישיבת הממשלה החלה לאחר שהדיון נפתח, וסילמן יכולה היתה להתחבר לדיון או לחלקו מרחוק, כפי שעשתה בעבר. 

"וגם היום אנחנו שוב פעם לא רואים פה את השרה עידית סילמן", פתח בצלאל. "יש ישיבת ממשלה אז יש איזה תירוץ טוב שזה לא הסתדר, אבל אני שוחחתי איתה אתמול – בהתחלה היא טענה שלא קבעו איתה, בדקתי את זה גם עם מנהלת הוועדה שאני מכיר אותה, שבאמת עושה  – איך אומרים רבות", אמר. בצלאל המשיך לשתף משיחתו עם סילמן וכשטען מולה כי מנהלת הוועדה דווקא כן הזמינה אותה, סילמן שינתה גרסה לשיטתו טענה כי "יש את הצוות המקצועי שיודע להגיד את הכל וזה לא קשור לשרה עצמה, לא ביכולות שלה או לא בסמכות שלה", שיחזר. 

לביקורת החריפה שלו הצטרף ח"כ יוראי להב הרצנו: "בסופו של דבר מדובר בחיי אדם, ממש ככה. כמו שאמרת בפתיחת דבריך, הדיון הזה נדחה ונקבע להיום כדי לאפשר לשרה להגנת הסביבה להגיע לכאן ואני תוהה לעצמי איך יש לה בושה לעידית סילמן לא להתייצב כאן, איפה היא עכשיו? מה יותר חשוב מלהגן על הסביבה ולהגן על בריאות הציבור?". עוד הוסיף – "למה עידית סילמן שמה פס שבה על תושבי אשדוד, תושבי גן יבנה תושבי יבנה? הם לא חשובים? הבריאות שלהם לא חשובה? נדמה שאם לא מדובר בקומבינה או סידור עבודה למקורבים שלה לפריימריז זה לא מעניין. לא יכול להיות שזה דיון רביעי והיא מסרבת להגיע לוועדה לכאן ולתת דין וחשבון לתת תשובות לציבור, שנושם אוויר מזוהם תחת המשמרת שלה עכשיו".

"לא מבין למה המידע הזה לא חשוף לציבור?"

בהמשך דבריו, להב הרצנו פנה לגורמי המקצוע מהמשרד להגנת הסביבה שנכחו בדיון, רבי, ראש אגף מניעת זיהום אוויר ואסבסט, וזלצברג, מנהל מחוז דרום וביקש לשמוע על נתוני האכיפה. פעמים רבות נציגי המשרד להגנת הסביבה מגיעים ללא נתונים רלוונטים, כמו שימועים והתראות, נתונים שאינם חשופים לציבור. "קראתי כתבה שפורסמה באתר 'שקוף' בנושא הזה", אמר. "אני לא מצליח להבין למה המידע הזה לא חשוף לציבור? אתם פועלים מטעם הציבור מכוח חוק שחוקקה הכנסת ששומר על בריאות הציבור, הנתונים האלה הם לא מידע חסוי, הם מידע שאמור להיות שקוף בעיני הציבור".

בניגוד לדיונים אחרים, נציגי המשרד להגנת הסביבה הגיעו מצוידים בנתונים. זלצברג פירט את פעולות האכיפה של המשרד וחשף כי לאחרונה המשרד השית קנס בגובה 7.1 מיליון שקלים על בית הזיקוק, אולם המידע לא פורסם עדיין לציבור באמצעים המקובלים ובדוברות המשרד להגנת הסביבה לא השיבו מדוע המידע לא פורסם. עוד ציין כי בחודש אוגוסט יצא צו מנהלי לבית הזיקוק אשדוד שמחייב את המפעל בין היתר לחשוף את המצלמות של הלפיד בשידור חי וכן לדווח לציבור על תקלות. הסעיפים הושגו בין היתר בזכות מאבק "שקוף". 

צלזברג פירט את היקף השימועים וההתראות שניתנו בשנים האחרונות לאזור התעשייה: כך למשל, בשנת 2022 המשרד להגנת הסביבה שלח 5 התראות וצווים וזימן את התעשיות לשני שימועים. בשנת 2022 המספר גדל משמעותית, 8 התראות וצווים ו-7 שימועים. היקף האכיפה נותר כמעט זהה גם לאורך שנת 2023 אולם בחציון הראשון של השנה הנוכחית, המספר הצטמצם משמעותית ופעולות האכיפה באזור התעשייה אשדוד הסתכמו בפעולה אחת: צו מנהלי לצמצום זיהום אוויר למפעלי הקורנס, מפעל עופרת שפולט זיהום רב. 

בתגובה למידע, להב הרצנו שאל: "כשאתם נותנים התראה או עיצום או צו, זה מפורסם מיידית לציבור?" 

"לגבי עיצום כספי אנחנו מפרסמים אותו רק כאשר העיצום נחתם", השיב זצלברג. "לגבי התראות – זה לא מיידי. אנחנו מפרסמים את זה אחת לחציון באתר". 

להב הרצנו המשיך: "אם אתם נותנים התראה, לא ראוי שהציבור יכיר שיש התראה?" 

זלצברג הסביר כי במסגרת התהליך, המפעל מקבל את ההתראה ויש לו הזדמנות להסביר במסגרת שימוע. "קרו גם מקרים שבהם הגורם המפר שכנע אותנו שהמצב הוא אחר ולא הבנו את הדברים נכון, ולכן אנחנו בדרך כלל לא מפרסמים מיד, אלא בהקשר של העיצום הכספי ורק כאשר העיצום חלוט והוא יצא ונחתם". אלא שיש לציין כי בין ההפרה עצמה לעיצום החלוט יכולות לעבור מספר שנים. בנוסף, התהליך כולו מוסתר מהציבור בעוד שבעלי ההון מודעים אליו כמו גם הרשויות המקומיות. 

"אתם הרגולטור ואתם פותחים בהליך מנהלי של התראה כנגד מפעל שמזהם שהמשמעות של הזיהום שלו זה פגיעה בבריאות הציבור ופגיעה בסביבה", הטיח לעברו להב הרצנו. "מדוע לא לתת ביטוי פומבי להליך המנהלי הזה? אני באמת לא מוצא היגיון בהתנהלות הזאת. כי גם אם לצורך העניין יש המפעל שיכנע אותכם שאין בסיס בהתראה – מעולה, שתפו את הציבור בכל התהליך".

להב הרצנו חתם את דבריו באיום: "אם אתם לא תלכו על זה, אני מודיע לכם אנחנו נקדם חקיקה שתהיה חוצת מפלגות, כי אין שום שום הגיון בלא לפרסם. אור שמש תמיד טוב, ודאי בעניין הזה, ודאי כשמדובר באתר שאתה אומר שהוא אחד מהמזהמים ביותר (בית הזיקוק)".

במשרד להגנת הסביבה אמרו בתגובה "לשקוף" כי "המשרד, כיתר הרגולטורים בישראל, מדווח על פי רוב על הליכי אכיפה בסיומם – למשל כאשר מוטל עיצום כספי, נפתחת חקירה, או מוגש כתב אישום, ולא כאשר הוא שולח מכתב בירור או זימון לשימוע לחברה או כוונה להטיל עיצום".

"אני מבקש לעקוב אחרי התקדמות של התוכנית הלאומית", אמר בסיכום הדברים בצלאל. והוסיף – "עניין השקיפות שהזכירו פה כמה וכמה פעמים – אני מבקש מהמשרד לפעול לפרסם נתוני זיהום ודיווח שימועים התראות. לא כמו שאמרתם 'בסוף, במקרה שבסוף בן אדם קיבל, איך אומרים, הסביר לנו והבנו שאנחנו צודקים ונתנו לו בסוף איזה עיצומים כספיים. אז אנחנו מפרסמים את זה'", חזר על ההסברים של המשרד להגנת הסביבה. "שקיפות היא דבר חשוב מאוד".