תיעוד עוברי אורח יישמר לשנתיים במחשבי המשטרה: תקנות מערכת "עין הנץ" אושרו סופית

שמונה חודשים לאחר שהצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 40) אושרה בקריאה שנייה ושלישית, הצעה העלולה בעיני גורמים שונים להביא לפגיעה בזכויות הפרט של רבים, הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית), אישרה היום (רביעי) את התקנות שיאפשרו איסוף ושמירת מידע על אזרחים בידי המשטרה בעזרת מערכת מצלמות. 

לפקודת המשטרה נוסף פרק שנכנס לתוקפו בינואר 2024, ועוסק במערכות צילום מיוחדות, הכללים לגבי הצבתן והפעלתן ואופן השימוש במידע שנאגר בהן. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, בהסכמת שר המשפטים, ובאישור הוועדה לביטחון לאומי נדרש לקבוע תקנות בסוגיות הקשורות לכך ולהביאן לאישור הוועדה לביטחון לאומי. התקנות עוסקות בשמירה או מחיקה של מידע הנאגר במערכת, תנאים לגישה למידע הנאגר במערכת ותיעוד הגישה למידע והמטרה שלשמה נועדה. עוד עוסקות התקנות בהעברת מידע מהמערכת לגורם אחר המוסמך לקבלו, יידוע הציבור בדבר הצבת המצלמות המיוחדות ואמות מידה לקביעת אמינות המערכות ובקרה על פעילותן.

התיקון לחוק למעשה מסדיר הצבת מערכות צילום המאפשרות אגירה ועיבוד של נתונים, או שהן בעלות יכולת טכנולוגית לזיהוי של חפצים בזמן אמת, וכן את השימוש בהן בידי המשטרה ובידי גורמים אחרים העוסקים באכיפת החוק ובשמירה על ביטחון הציבור, גורמים שחלקם עוררו סימני שאלה בקשר להימצאותם ברשימת הגורמים הרשאים לקבל את המידע.

במשטרה פועלת מערכת "עין הנץ", הנמצאת כבר בשימוש – מערכת המצלמת לוחיות רישוי של רכבים העוברים ויכולה לעבד את הנתונים בזמן אמת. בית המשפט העליון קבע כי יש להסדיר את השימוש במערכת בחקיקה ייעודית ולכן נעשה התיקון לחוק. כמו כן הוא קבע כי במשטרה יוכלו להמשיך להפעיל את המערכת גם עד אישור התקנות.

מטרת התיקון לחוק לתת למשטרה כלים דיגיטליים ואלקטרוניים במאבק בפשיעה ובמניעת עבירות. בשל ההתפתחויות הטכנולוגיות, קיימות כיום מערכות צילום מיוחדות המאפשרות ניתוח של החומר המצולם, גיבוש ועיבוד מידע המתקבל מהן בזמן אמת. במשטרה מסבירים כי מערכות כאלו משפרות את יכולתה לבצע את תפקידיה ולממש את אחריותה וכן מביאות ליעילות פעילותה.

מנגד, הסניגוריה הציבורית וארגוני חברה אזרחית, חוששים מהפגיעה בזכותם החוקתית של המצולמים לפרטיות. עוברי האורח המצולמים נקלעו למקום במקרה, לרוב הם לא נחשדים בדבר עבירה ובכל זאת נתפסו בעדשות המצלמות, ומידע בדבר דפוס נסיעתם מתועד ונשמר. מעבר לכך, החשש הוא שייעשה שימוש לרעה במערכות מסוג זה וגורמי האכיפה יוכלו לחפש מידע אחר אנשים ספציפיים ולקבל מידע בעל ערך רב עליהם, או חמור מכך – לעקוב אחריהם.

יו"ר הוועדה ח"כ פוגל, בירך על אישור התקנות ואמר כי הן "נועדו לאפשר למערכת הביטחונית להציל חיים. יש חשיבות רבה לשמר את המערכות האלה ולפתח אותם ובמקביל לשמור על הפרטיות של האזרחים". פוגל אמר נוכח הביקורת כי "לא אתן יד לפגיעה של המצלמות הללו בחיי הפרט של האזרחים". 

לעומתו ח"כ גלעד קריב (העבודה) הזהיר כי הוא "מאתר פערים מאוד גדולים בתקנות, הן לא עומדות בקריטריונים של מידתיות. אין מחלוקת בין הקואליציה לאופוזיציה לגבי הצורך להיאבק בפשיעה. לצערי התקנות לא משרתות את התכלית הבלעדית של מאבק בפשיעה. אני שמח מאוד שהבהרנו כאן לפרוטוקול שתכלית מערכת המצלמות שאנחנו מדברים עלייה היום היא רק לצורך זיהוי של לוחיות רישוי של כלי רכב". 

קריב הוסיף כי "האמון של הציבור במשטרה ילך וירד ככל שהמשטרה תהיה יותר נתונה ללחצים פוליטיים. יש תחושה שעמוד השדרה המקצועי של המשטרה הולך ונשחק", הוסיף.

"זו מערכת מצילת חיים", אמר מנגד בדיון השבוע נצ"מ גלעד בהט, מטעם הייעוץ המשפטי של משטרת ישראל. "המערכת הזאת מונעת הרבה מאוד אירועי פשיעה חמורים, הראינו את זה גם בדיונים החסויים. יש לא מעט אנשים שחיים בזכות המערכת הזאת ולכן היא כל כך חשובה".

"מעקב גורף וחודרני"

עו"ד גיל גן-מור מהאגודה לזכויות האזרח טען כי "אנחנו לא כופרים בכך שלמערכת עין הנץ יש תועלות למשטרה. אכן המערכת הזו הולכת די בתלם של משטרות אחרות בעולם במדינות הדמוקרטיות, ככל שזה נוגע למאבק בזמן אמת כלפי חשודים בעבירות לא קלות. איפה זה סוטה מהמקובל בדמוקרטיות אחרות? בחלק שהוא מרשה להתחיל לאגור את המידע על רכבים וגם על אזרחים תמימים. פה יש חריגה. המערכת הזו הופכת להיות ממערכת שעוקבת אחרי חשודים – למערכת שעוקבת אחרי כלל אזרחי המדינה".

הוא התייחס לבעייתיות בכך שאין כמעט הגבלה על פריסת המצלמות ויהיה אפשר לפרוס אותן בצורה רחבה כך שיוכלו לתעד מרחב ציבורי גדול ביישובים מסוימים ובכלל בכל המדינה. בנוסף, קיימת בעייתיות מבחינת משך הזמן של אגירת המידע המתקבל מהמצלמות. "זה לא אותו הדבר לאגור את המידע לשבוע או לשנתיים. תנועות של שנתיים של אזרחים תמימים הוא מידע מאוד קיצוני באיכות ובכמות שלו, אתה יכול להפיק מידע מאוד אינטימי ורגיש, וכשאתה רוצה לבוא ולעבד מידע אין לך כמעט שום חסמים משמעותיים – לא צריך ללכת לבית משפט, זה נעשה בצורה פנימית בתוך המשטרה".

יש לציין כי האגודה לזכויות האזרח עתרה לבית המשפט העליון (48720-08-24) בחודש שעבר בבקשה לביטול תיקון 40 לפקודת המשטרה, משום שלדבריה אינו חוקתי.

"טכנולוגיות המעקב מאפשרות היום למשטרה ולגורמי אכיפה נוספים לעקוב באופן גורף וחודרני יותר מאי פעם בהיסטוריה, לרבות מעקב המוני וגורף. טבעי שהמשטרה מבקשת לאמץ כל טכנולוגיה לשימושה, אך היא כשלה כאשר הכניסה לשימוש את מערכת עין הנץ בלי הסמכה בחוק", נכתב בעתירה. "בשל כך המשטרה יצרה הסדר שכבר פועל ולנבחרי הציבור היה קשה יותר לעצב את ההסדר בצורה מאוזנת. קשה יותר להפסיק לעשות משהו מאשר לא לאפשר לעשות אותו מהתחלה. נבחרי הציבור כשלו בהגנה על הזכויות החוקתיות של הציבור ואימצו הסדר פוגעני ובלתי חוקתי".

"'עליית מדרגה' במרחב הפעולה של רשויות החוק כלפי הפרט"

עו"ד לילך וולף מהסנגוריה הציבורית העלתה בדיון השבוע את הקושי בהיעדר מנגנון של ביקורת שיפוטית – לא נדרש צו של בית המשפט על מנת לגשת למידע. "יש כאן שימוש של משטרת ישראל בלי מנגנון, בלי ביקורת באמצע, צריך לוודא שהתקנות מידתיות מספיק", אמרה עו"ד וולף.

במסמך עמדה של הסניגוריה הציבורית לטיוטת התקנות, נכתב כי "התיקון מאפשר כיום למשטרת ישראל לבצע ניטור טכנולוגי רציף וקבוע של אזרחי המדינה במרחב הציבורי, לאסוף ולשמור מידע רב אודותם, ולהעבירו לגופים נוספים המוגדרים בחוק, וזאת אף כאשר אין כל חשד או זיקה לפעילות פלילית מצידם".

"פעולות אלו, הנעשות באמצעות מערכות צילום מיוחדות פוגעות בפרטיותם וכבודם של אזרחי ישראל, ואף אם הוסדרו בחוק, הרי שהן בגדר 'עליית מדרגה' במרחב הפעולה של רשויות החוק כלפי הפרט, מכוונות לאוכלוסייה הכללית ומותרות בשימוש ללא כל צו שיפוטי".

"הסניגוריה הציבורית סבורה כי התקנות המוצעות חסרות מנגנוני הגנה ובקרה מספקים מפני שימוש בלתי מידתי במערכת ובמאגרי המידע, ובנוסף – אינן מסדירות באופן מלא את תקפותה הטכנולוגית של מערכת הצילום ומידת מהימנותה הראייתית".