מספרי ת.ז של כל מורה בישראל יועברו לשב"כ? האופוזיציה בקרב בלימה

כל מורה באשר הוא יהיה על הכוונת? ברגע הכמעט אחרון הוסיף חבר הכנסת עמית הלוי (ליכוד) תוספת להצעת החוק שלו ושל צביקה פוגל (עוצמה יהודית), לאיסור העסקת עובדי הוראה ושלילת תקציב ממוסדות חינוך עקב הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור. בדיון בוועדת החינוך אתמול (רביעי) הוא ביקש שמשרד החינוך יעביר את כל מספרי תעודות הזהות של כל מורה בישראל, לצורך בדיקה שלא מדובר ב"תומכי טרור". הדרישה הזאת הובילה לכך שחברי הכנסת של האופוזיציה נעמדו על הרגליים האחוריות והביאו לדחייה בהצבעה על הצעת החוק, בדרך לקריאה שנייה ושלישית.

• "ניצול המצב לשינוי סדרי עולם": שורת חוקי חירום שעברו בחטף פוגעים בזכויות אדם וחירויות הפרט
• ח"כ מהציונות הדתית הגיש הצעת חוק שתתיר לשר התקשורת לכלוא עיתונאים
• "פגיעה גם בחפים מפשע": חוקי המאבק בטרור פשטו בכנסת

לפי הצעת החוק, שר החינוך יוכל להורות על שלילת תמיכה בתקציב של מוסד חינוך, אם הוכח להנחת דעתו כי במוסד מתקיימים או מתאפשרים גילויי הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור והנהלת המוסד החינוכי ידעה או הייתה צריכה לדעת על קיומם של מעשים אלה. בנוסף, ההצעה מבקשת להרחיב את סמכותו של מנכ"ל משרד החינוך והוא יוכל לפטר עובד הוראה שביצע מעשה של הזדהות עם ארגון טרור בפומבי.

"אפקט מצנן לכל מורה"

הדיון אתמול, כמו קודמיו, נמשך שעות, בעיקר בשל ההסתייגויות הרבות שהוגשו ע"י חברי האופוזיציה, חלקן מטעם סיעת חד"ש-תעל. ח"כ יוסף עטאונה חזר ואמר לאורך הדיונים כי מדובר בהצעה גזענית ופשיסטית הבאה "להלך אימים על ציבור שלם במערכת חינוך שלמה בחברה הערבית".

אבל, מה שבסופו של דבר גרם לכך שלא התקיימה הצבעה על ההצעה היא הסתייגותו של ח"כ הלוי, יוזם ההצעה. הוא ביקש, כפי שעשה במהלך כל הדיונים בוועדה, וחרף התנגדות הגורמים המשפטיים ושירות הביטחון הכללי, כי משרד החינוך יעביר מדי שנה את רשימת תעודות הזהות של כלל המורים בישראל לשב"כ. גורם מוסמך בשירות יבחן האם יש חיווי המצביע על חשד לתמיכה או אהדה לטרור ויבצע בדיקה לגבי אלו שנמצאו בעלי חיווי כזה. 

בתגובה לדרישת הלוי, ח"כ גלעד קריב (עבודה) ביקש לקבל הערכה תקציבית ממשרד האוצר וגם ממרכז המחקר והמידע של הכנסת לגבי הסתייגות זאת וטען שמדובר ב"נושא חדש", שלא הופיע בנוסח החוק שהונח על שולחן הוועדה.

"שב"כ לא רואה באוכלוסיית עובדי ההוראה איום ולכן לא מבצעים מולם אבחון גורף", אמרו נציגי השירות בדיון. במשרד המשפטים הדגישו את הפגיעה האפשרית בעובדי ההוראה כולם בשל בדיקה שכזאת. "יש משמעות בסוף לקחת במדינה דמוקרטית את רשימת המורים במדינת ישראל ולהעביר את כולם איזושהי בדיקה ביטחונית גם על בסיס מידע קיים", אמר אבינועם סגל-אלעד ממשרד המשפטים. "יש לדבר הזה משמעות מבחינת האפקט המצנן, מבחינת הפגיעה בבן אדם שעכשיו סיים הוראה, הולך ללמוד ויודע שלקראת הכניסה שלו הוא הולך לעבור בדיקה מסוימת".

בדיון שהתקיים יממה לפני מועד ההצבעה שתוכננה, נציגת משרד המשפטים לירון בנית ששון, הוסיפה בנושא כי "בהצעת החוק ישנם הסדרים שיוצרים מנגנון שעלול לפגוע בחופש הביטוי ובחופש העיסוק. ההצעות שלנו לאיזון נשמעו בדיונים אך לא התקבלו. הנוסח שעל השולחן לא עומד באמות מידה חוקתיות, כי נעדרים ממנו אותם רכיבים מאזנים".

גם ח"כ קריב התייחס לניסיון להותיר את ההצעה ללא שינויים, חרף הביקורת המקצועית. "הצעת החוק הזו ראויה להטחת הבוץ מכיוון שמה שקרה כאן זה מצב שבו ישבו על המדוכה במשך חודשים ארוכים", טען קריב. "היו ויכוחים מרים, עבדו כאן על נוסחים, היה כאן דיון מאוד ער, מאוד ענייני. הייתה פה תחושה שלא מזלזלים, לא בקשיים החוקתיים שיש בחוק… ופתאום, עבודה של חודשים – הכל נמחק".

"באיזה זכויות אנחנו פוגעים?"

הלוי עצמו רואה את הדברים אחרת. כשההצעה הגיעה למליאה לקריאה הראשונה בינואר השנה הוא טען כי מערימים עליו קשיים עם התקדמות החוק.

"אני וחבריי ויו"ר ועדת החינוך צריכים להיאבק כאן כמעט שנה עם פקידי הממשלה, עם פקידי משרד המשפטים", אמר אז. "ואיזה מאבק, ואיזה התנגדויות על כל סעיף, ובשם מה? בשם הליברליזם. זה ליברליזם? זה ליברליזם כלפי אויבי ישראל. יושבים מולנו פקידים בוועדה, ואומרים: אתה פוגע בזכויות. באיזה זכויות אנחנו פוגעים בחוק הזה?".

הלוי התייחס לשב"כ, שלא תומך בקיום הבדיקות הביטחוניות לעובדי ההוראה ואמר כי "אדם שיש אינדיקציה בשב"כ לגביו שיש לו זיקה לטרור, לא כל אדם, כלומר, שהייתה לו תמיכה בצורה כזאת או אחרת עם הטרור, אדם כזה לא ייכנס בשערי בית הספר. מי אמון על זה, ריבונו של עולם? לא שירות הביטחון? הוא לא אמור להיות בעד זה?".

בשיחה עם "שקוף" אומר הלוי כי טענתו של קריב "מופרכת". "הייתי מופתע מאוד מהעמדה של חלק ממשרדי הממשלה וגם חבריי לאופוזיציה, הייתי בטוח שהחוק הזה יעבור בקונצנזוס מלא", הוא אומר. ביחס לבקשתו של קריב לקבל הערכה תקציבית לבדיקת שב"כ הלוי אומר כי "אין שום עלות תקציבית לחוק הזה". יש לציין כי בדיון אמר נציג משרד האוצר שלומי רוט כי "במידה והבדיקה היא לא על כל המורים בכל שנה אלא רק על כמה עשרות בודדים – אין עלות תקציבית".

על הטענות כי מדובר בחוק גזעני טוען הלוי כי "החוק הזה לא מבחין בין ערבים ליהודים – מי שמחנך לטרור לא צריך להיות מורה, זה לא משנה המוצא האתני שלו". על האמירה הזאת של הלוי יש לציין כי הצעת החוק המקורית שלו, לפני שאוחדה יחד עם ההצעה של פוגל, התייחסה באופן ספציפי לבתי הספר במזרח ירושלים.

לאורך הדיונים אמר ח"כ הלוי כי ההצעה הגיעה בין היתר בעקבות הירצחו של אליהו דוד קיי ז"ל, שנרצח בפיגוע בעיר העתיקה בירושלים בשנת 2021. במליאה הוא התייחס לכך ואמר כי "מי שביצע את האירוע הזה זה פאדי אבו שחידם, המחבל הנתעב, הרוצח הנתעב. הוא היה מורה בא-רשידיה, הוא היה מורה בבית ספר. הוא לא היחיד. אותו דבר בפיגועים נוספים, והרשימה פה היא ארוכה, לא רק במזרח ירושלים – בלקיה, במקומות אחרים, מורים שהזדהו עם מעשי טרור. הדבר הזה צריך להיפסק".

כעת ההצעה תחזור לדיון בוועדת הכנסת בנוגע לטענת "נושא חדש" שהעלה קריב. לאחר מכן תחזור להצבעה בוועדת החינוך. במידה והיא תעבור בקריאה שנייה ושלישית בוועדה, כפי שסוכם בוועדת שרים לענייני חקיקה, הצעת החוק תוחזר אליה לפני שתובא להצבעה הסופית במליאת הכנסת. נותר להמתין ולראות האם ההצעה תמשיך במסלול ההתקדמות עד לספר החוקים למרות הקשיים שהעלו הגורמים המשפטיים.