ח"כ מהציונות הדתית הגיש הצעת חוק שתתיר לשר התקשורת לכלוא עיתונאים

ח"כ צבי סוכות (הציונות-הדתית) מציע לתקן את החוק המכונה "חוק אל-ג'זירה" כך שלמדינת ישראל תהיה סמכות לא רק לחסום שידורים של ערוץ זר הפוגע בביטחון המדינה אלא גם להעמיד לדין ולכלוא לחצי שנה כל אדם שעוסק בפעילות השידור בערוץ, כולל ספקי שירות או מרואיינים.

עוד מציע ח"כ סוכות להגדיל את סמכויות שר התקשורת כדי שיוכל לחסום באופן יעיל יותר את שידורי הערוץ וכן להאריך את תוקף החוק, המוגדר כעת כהוראת שעה, מעבר לתקופת המלחמה ולמעשה ללא הגבלה בפועל.

• המאבק להקצנת "חוק אל-ג'זירה" הסתיים בניצחונות קטנים לקיצוניים
• חוק "אל ג'זירה" הוא שיעור בפופוליזם
• ביהמ"ש האריך תוקף הצווים נגד אל-ג'זירה אחרי שקיצר אותו

חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה, הידוע בכינוי "חוק אל-ג'זירה", עבר בכנסת לפני כחודשיים ובעקבותיו הורה שר התקשורת שלמה קרעי להגביל את שידורי הערוץ הקטארי אל-ג'זירה בישראל. הוראת השר קיבלה אישור השבוע מבית-המשפט המחוזי, שקבע על פי החומר החסוי שהוצג בפניו כי שידורי הערוץ אכן מסכנים באופן ממשי את ביטחון המדינה.

עם זאת, גם המדינה מודה כי האפקטיביות של החוק מוגבלת, אם יש לו בכלל אפקט כלשהו בכל הנוגע למניעת הפגיעה בביטחון. בחוק הנוכחי יכול שר התקשורת, לאחר אישור ראש הממשלה והממשלה או הקבינט, להורות על חסימת הגלישה לאתרי האינטרנט של ערוץ שנקבע כי הוא מסכן באופן ממשי את ביטחון המדינה, להסיר את הערוץ משידורי הכבלים והלוויין וכן להחרים ציוד של הערוץ המשמש אותו לשידור בישראל.

אלא שמי שבכל זאת מבקש לצפות בשידורי ערוץ אל-ג'זירה יכול פשוט לגלוש לאתר יוטיוב או ברשתות החברתיות, או לצפות בשידורים באמצעות צלחת לוויין פרטית, כפי שממילא עושים מרבית הצופים בחברה הערבית בישראל. גם האיסור על שידורים מישראל אינו מגביל באופן ממשי את שידורי הערוץ, שמשרדיו ממוקמים בקטאר והוא משדר ממדינות רבות אחרות ברחבי העולם.

אלא שהמחוקקים כבר הבהירו כי החשש מהפגיעה הנטענת בביטחון של שידורי אל-ג'זירה ממילא לא עמד ואינו עומד לנגד עיניהם. חברי הקואליציה בוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, שעסקו בניסוח החוק, בראשם יו"ר הוועדה צביקה פוגל מעוצמה-יהודית ושר התקשורת שלמה קרעי מהליכוד, הצהירו כי בכוונתם לחוקק חוק שלא יסתמך על חוות דעת ביטחונית אלא יהיה תלוי בשיקול דעתם בלבד, שיספיק על מנת לסגור כל כלי תקשורת, לאו דווקא כלי תקשורת זר, ללא פיקוח משפטי או הגבלת זמן.

ח"כ סוכות היה אחד מאותם חברי הקואליציה בוועדה לביטחון לאומי שדחפו לאותה חקיקה דרקונית, אולם הייעוץ המשפטי לממשלה וחבר הוועדה ח"כ גלעד קריב נאבקו בכוונתם זו והם נאלצו להתפשר על חוק מתון יחסית לשאיפותיהם.

כדי לשכנע את חברי הכנסת מהליכוד, עוצמה-יהודית והציונות-הדתית להצביע בעד אישור הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית אמר להם יו"ר הוועדה ח"כ פוגל כי העיקר הוא שיחוקק חוק ממשלתי בנוסח כלשהו, כדי שלאחר מכן יהיה ניתן להגיש הצעות חוק פרטיות שיעשו לו רדיקליזציה. "שמנו רגל בדלת", הגדיר זאת פוגל.

השר קרעי לא המתין לפתיחת מושב הכנסת הנוכחי והגשת הצעות החוק האמורות, והחל לנצל כבר את החוק הקיים על מנת לפעול גם נגד עיתונאים ישראלים ונגד כלי תקשורת זרים שאינם חשודים בפגיעה בביטחון המדינה: קרעי שלח אזהרה לכלל מערכות התקשורת בישראל לפיה מי שיעמוד בקשר עם אל-ג'זירה יעמוד לדין פלילי – למרות שסמכות זו כלל לא נתונה לו לפי החוק; החרים ציוד של אולפנים בנצרת; שלח צוותי פקחים שיבלשו אחרי צוותי תקשורת ברחבי הארץ; וסגר עמדת שידור והחרים ציוד שידור של סוכנות הידיעות האמריקאית AP.

השבוע אישר ביהמ"ש המחוזי את הצווים של שר התקשורת נגד אל-ג'זירה אך קיצר את תוקפם בעשרה ימים בשל מחדל מנהלי של השר ומשרדו. מיד לאחר מכן הודיע ח"כ פוגל כי הניח על שולחן הכנסת הצעה שתאפשר לסגור ערוצים זרים הפוגעים בביטחון המדינה גם ללא כל פיקוח משפטי.

באתר הכנסת טרם מופיעה הצעתו של ח"כ פוגל, אולם ח"כ סוכות לא המתין לתוצאות ההליך המשפטי ועוד קודם להחלטה הניח הצעה משלו על שולחן הכנסת. לפי הצעתו של ח"כ סוכות יוכל שר התקשורת גם "להורות לגופי הממשלה שהנושא בתחום אחריותם לעצור את שידוריו של הערוץ".

נוסח כללי שכזה יאפשר לכאורה לשר להורות גם למערך הסייבר, לדוגמה, לפעול ליירוט האות של אל-ג'זירה כך שלא ניתן יהיה לקלוט אותו בתחומי מדינת ישראל בשום דרך, או לחסום אתרי רשתות חברתיות כמו יוטיוב או פייסבוק שניתן לקלוט בהן את שידורי הערוץ.

שינוי נוסף שמציע ח"כ סוכות הוא הוספה של הסעיף לפיו "אדם העוסק בפעילות שידורי ערוץ זר, אחרי שניתנה הוראה לפי סעיף 2(א) [כלומר, אחרי שנקבע כי הערוץ פוגע באופן ממשי בביטחון המדינה והוחלט להגבילו; א"פ], דינו – שישה חודשי מאסר".

סעיף זה יאפשר להעמיד לדין פלילי לא רק עובדים של הערוץ שמתעקשים להמשיך בעבודתם העיתונאית גם בלא משרדים או הציוד שהוחרם. הסכנה הפלילית תרחף מעל בעלי מקצוע שיסייעו לערוץ להעביר שידורים מישראל, עובדי סוכנויות ידיעות בינלאומיות שיספקו לערוץ חומרי גלם ואף מרואיינים שיעזו להתראיין לערוץ מביתם, באמצעות תוכנת זום למשל (יצוין כי במהלך השנים התראיינו בערוץ לא פעם אנשי דובר צה"ל ופוליטיקאים ישראלים).

השינוי השלישי שמציע ח"כ סוכות נוגע לתוקף החוק, המוגדר כעת כהוראת שעה שתפוג עם סיום מצב המלחמה שהוכרז אחרי טבח ה-7 באוקטובר. לפי הצעת הח"כ, "חוק זה יעמוד בתוקפו עד מועד סיום ההכרזה על מצב חירום, לפי סעיף 38 לחוק יסוד: הממשלה מיום כ' באייר התשפ"ד (20 במאי 2024)".

הכוונה לא למצב המיוחד שהוכרז ב-7.10 עם פרוץ מלחמת עזה, אלא למצב החירום השורר במדינת ישראל באופן רצוף מאז 1948, ומתחדש מדי שנה. במילים אחרות, לפי הצעת ח"כ סוכות לחוק לא תהיה מגבלת תוקף והוא יוכל לשמש את שר התקשורת גם בתום תקופת המלחמה.

אגודת העיתונאים ירושלים פירסמה תגובה להצעת החוק: "את ההצעה המחרידה של ח"כ סוכות יש להסיר מיד מסדר היום! אם חלילה ההצעה תתקבל, היא תצרף את ישראל למועדון המצורעים של מדינות, כגון צפון קוריאה, רוסיה. שם כולאים עיתונאים ואף גרוע מכך! אגודת העיתונאים תילחם ככל יכולתה בהצעה זו".