"תקדים מסוכן": אושרה לקריאה ראשונה הצעה שתמנע מימון לייצוג משפטי מנאשמים בטרור

חרף אזהרות של אנשי המקצוע בסנגוריה הציבורית ובמשרד המשפטים, ועדת החוקה בראשות שמחה רוטמן (הציונות הדתית) אישרה אתמול (שלישי) לקריאה ראשונה את הצעת החוק שנועדה למנוע מימון של המדינה לייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בעבירות טרור שאינם אזרחי ישראל. אחרי שני דיונים יום אחרי יום, הצביעה הוועדה לקדם את ההצעה כדי לאשרה בכנסת "עוד לפני סיום המושב", כדברי רוטמן. 

• "כוח לא מידתי": רוטמן הוציא את חברי האופוזיציה מהדיון על מינוי נציב התלונות על השופטים
• חוץ וביטחון מול חוקה: מדוע השאלה איזו ועדה תדון בחוק הנפיץ של רוטמן היא חשובה?
• המאבק על מינוי הנציב: רוטמן האשים את היועמ"שית בהשתלטות על ההליך

מדובר בהצעה של חברי הכנסת שמחה רוטמן (הציונות הדתית), יונתן מישרקי (ש"ס), צביקה פוגל (עוצמה יהודית), יעקב אשר (דגל התורה), מתן כהנא (המחנה הממלכתי), חנוך מילביצקי (הליכוד) ויולי אדלשטיין (הליכוד). ההצעה עברה מספר גלגולים בחודשים האחרונים – בנוסח הראשוני שלה מדצמבר 23' נכתב כי היא באה למנוע חוסר נוחות של עורכי הדין בסנגוריה הציבורית שנדרשים לייצג רוצחי חמאס, והוצע לקבוע כי אסירים ביטחוניים שהשתתפו במלחמת חרבות ברזל לא יוכלו להיות מיוצגים על ידי הסנגוריה הציבורית.

במהלך הדיון, רוטמן ביקש להרחיב את ההצעה ולקבוע כי כל מי שאינו אזרח או תושב מדינת ישראל שביצע או נחשד בביצוע מעשה טרור, לא תחול חובה למנות לו סניגור מכוח חוק הסניגוריה הציבורית, מכוח החסד"פ (חוק סדר הדין הפלילי) או מכוח כל חוק שהוא המחייב מינוי סנגור. אם בכל זאת בית המשפט ימצא לנכון למנות לו סניגור – שכר הסניגור ישולם מהכספים המועברים לרשות הפלסטינית.

מדובר בסכום כסף לא קטן – נציגת הנהלת בתי המשפט התייחסה לסכום המוערך של תשלום שכר טרחה לאסירים הביטחוניים מה-7 באוקטובר והעריכה אותו בכמיליון שקלים מקופת המדינה.

שינויים בנוסחי החוקים במהלך דיונים בוועדות בכנסת אינם דבר חריג. אך במקרה זה ההצעה עברה שינויים מרחיקי לכת. ההצעה הראשונית נגעה אך ורק לאסירים ביטחוניים שהיו חלק ממלחמת עזה. אך בדיונים השבוע הורחבה ההצעה כך שהתיקון לחוק יחול על כל חשוד או נאשם בעבירות טרור שאינו אזרח ישראלי. 

פתח מסוכן

הגורמים המקצועיים, בהם משרד המשפטים, אמרו בדיון כי אי ייצוג האסירים עלול לפגוע במדינה. נציגת משרד המשפטים עו"ד יפעת רווה הסבירה כי "ללא ייצוג משפטי לא ניתן לקיים הליכים משפטיים תקינים שיעמדו בדרישות החוק הישראלי ויקבלו לגיטימציה בינלאומית. החשש הוא שלא ניתן יהיה למצות עם המחבלים את מלוא חומרת הדין".

בסנגוריה הציבורית הביעו חשש דומה, לפיו שלילת האפשרות לייצוג תותיר ואקום שמשמעותו עלולה להיות ניהול ההליכים ללא ייצוג משפטי כלשהו. מנהל מחלקת ייצוג אסירים בסניגוריה הציבורית, גיל שפירא, התייחס לבעייתיות העלולה לנבוע מכך שלאסירים לא יהיה ייצוג. "הייצוג המשפטי הוא חלק אינהרנטי מההליך, והוא לא נועד רק לשמירת האינטרסים או להגנתו האישית של אותו נאשם, אלא הוא נועד כדי להגשים אינטרסים של החברה ושל המדינה בכללותה ולמדינה יש אינטרס עצום בדבר הזה", הסביר. "גם לבתי המשפט יש אינטרס עצום בדבר הזה כדי שיהיה ייצוג. לנהל הליך כזה או לנהל הליך משפטי כזה בלא ייצוג, זה דבר שאני חושב שצריך להקים לא רק את הסנגוריה הציבורית, אלא גם את הפרקליטות, גם את בתי המשפט וגם את שב"ס, את כל מי שכרוך בשדרה הזאת של הטיפול במישור הפלילי. ההליכים האלו הם הליכים מורכבים. התיקים האלו, כשהם יתנהלו, הם יהיו סופר מורכבים".

שפירא גם אמר כי הרחבת הצעת החוק מעבר לאסירים ביטחוניים של ה-7 באוקטובר עלולה להוות פתח להרחבות נוספות בהמשך. "יש כאן גם תקדים מסוכן לעתיד, ואני חושב שגם ראינו את זה בהתגלגלות ההצעה שהתחילה מאיזשהו עניין נקודתי של אותם עצורים ספציפיים ופתאום הדבר הזה עכשיו מורחב על כל עצור ביטחוני או על כל עבירה ביטחונית… כל נער בן ארבע עשרה או חמש עשרה שזורק אבן, הוא נכנס בהגדרה הזו".

על הפופוליזם

בדיון שהתקיים אתמול, חברי הכנסת מהליכוד משה סעדה וטלי גוטליב, וחברת הכנסת מישראל ביתנו יוליה מלינובסקי, התרעמו על כך שהפרקליטות טרם הגישה כתבי אישום נגד האסירים הביטחוניים שלקחו חלק בטבח 7 באוקטובר, לאחר שבדיון הוועדה מחודש אפריל שהיה חסוי, נאמר להם, לדבריו של ח"כ סעדה, שכתבי אישום יוגשו בקרוב ובהתאם יגבשו את הכללים לכך. 

"שבעה חודשים (מיום הדיון) וכלום לא קרה. פה הבעיה שלנו – תמיד אנחנו מחכים, מנסים לקנות שקט ובסוף לא מקבלים ומשלמים מחיר", אמר סעדה. "לא יכול להיות שאין כתב אישום אחד שמספר את הסיפור, ומהצד השני – נגד לוחמים שלנו, שחשדו בהם שלא כדין בעבירת רצח, אצו רצו בפרקליטות לחקור במהירות, לבצע חיפושים במהירות, לעצור במהירות ומבחינתם להגיש כתב אישום".

מלינובסקי אמרה שמדובר ב"חרפה". "הממשלה צריכה להחליט – מעמידים אותם לדין או לא", אמרה. "זה החלטות של דרג מדיני, האחריות זה הממשלה וראש הממשלה. הממשלה תשעה חודשים בורחת מזה כי לא רוצים לקבל שום החלטות".

החוק אושר בתמיכת היו"ר ח"כ רוטמן והח"כים מש"ס ארז מלול ואברהם בצלאל ומתן כהנא (המחנה הממלכתי).

ח"כ גלעד קריב (העבודה) נכח באולם הוועדה, העביר ביקורת על ההצעה, תוך שהוא אומר בעקבות גלגוליה השונים כי "התחלנו במקום אחד, מסיימים במקום אחר שיש בו הרבה מן הפופוליזם". ולמרות זאת, הוא לא השתתף בהצבעה.