"כוח לא מידתי": רוטמן הוציא את חברי האופוזיציה מהדיון על מינוי נציב התלונות על השופטים

שעתיים של אי הסכמות ללא התקדמות משמעותית: שבוע לאחר שעברה בקריאה טרומית במליאה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה – התקיים השבוע (שלישי) בוועדת החוקה דיון בנושא הצעת חוק נציבות תלונות הציבור על שופטים (תיקון – מינוי הנציב) של יו"ר הוועדה שמחה רוטמן (הציונות הדתית).

שולחן הוועדה היה עמוס דוברים – חברי האופוזיציה הראו נוכחות גבוהה וניכר היה שחלקם עוד מבושמים מהמשבר הקואליציוני שאירע יום לפני, אחרי שהצעת חוק שירותי הדת היהודיים – אחת מנגזרות חוק הרבנים, הוסרה מסדר היום של הכנסת. ההצעה הוסרה בעקבות התנגדות השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר (עוצמה יהודית) להצעה, עד שלא יצורף לקבינט המלחמה המצומצם. הדבר הוביל גם שלשום לכך שיו"ר הקואליציה, אופיר כץ (הליכוד), הודיע לחברי סיעתו כי לא יעלו חוקים במליאת הכנסת "בשל ההתנהלות חסרת האחריות של עוצמה יהודית".

• "נועדה להחליש את המערכת השיפוטית": הצעת החוק שתפגע בפיקוח על הרבנים אושרה בוועדת השרים לחקיקה
• חולשת הכנסת מול הממשלה התגלתה במלוא עוזה בסאגת חוק הרבנים
• "לא ביג דיל": אחרי שהתנגדה ונענשה, גוטליב נטשה את המאבק נגד חוק הרבנים

חברי האופוזיציה תקפו את רוטמן לגבי החוק והוא בתגובה שאל: "אתם חזרתם לשישה באוקטובר"? 11 דקות מתחילת הדיון, הוא הוציא מהחדר שלושה חברי כנסת מיש עתיד: משה טור-פז, יואב סגלוביץ' שהאשים אותו ב"עודף שימוש בכוח לא מידתי", ואת קארין אלהרר שלא יצאה.

ליו"רי ועדות יש את הסמכות להוציא חברי כנסת אם הפריעו לדיון, אחרי שקראו להם שלוש פעמים. רוטמן אכן קרא בשלוש קריאות לח"כים שהוציא אך עשה זאת באופן מהיר, מה שגרר את ההערה של סגלוביץ'.

הצעת חוק נציבות תלונות הציבור על שופטים מבקשת לשנות את הליך מינוי הנציב. כיום, הנציב ממונה בידי הוועדה לבחירת הנציב, שהיא הוועדה לבחירת שופטים, על פי הצעת שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון כאחד. הצעת החוק מבקשת לבטל הסדר זה, ולקבוע כי הנציב ייבחר בידי מליאת הכנסת, בהצבעה חשאית ברוב מיוחד של 70 חברי הכנסת, בהליך המקביל לבחירת נשיא המדינה הקבוע בחוק יסוד: נשיא המדינה, וימונה לתפקידו על ידי נשיא המדינה.

"למה אתה משקר?"

ההצעה הוגשה על רקע חוסר ההסכמה בין שר המשפטים יריב לוין (ליכוד) ועוזי פוגלמן, ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, לגבי מינוי נציב חדש לתפקיד, לאחר שבחודש מאי  פרש מתפקיד זה אורי שהם, שופט בית המשפט העליון בדימוס והשניים לא הגיעו להסכמה לגבי זהות מחליפו.

"הצעה זו מבקשת לקבוע שהכנסת תהיה זו שתבחר את המועמד, ובכך למנוע סיטואציה שבה בהיעדר הסכמה לא ממונה נציב", נכתב בדברי ההסבר להצעה. "להסדר המוצע יתרון נוסף, והוא מניעת ניגוד עניינים פוטנציאלי או למראית עין, הטמון במעורבות שופטי בית המשפט העליון בבחירת הנציב – בהתחשב בתפקידו לברר תלונות על התנהגות שופטים לרבות אלו המעורבים בבחירתו. בחירת הנציב בידי הכנסת, כרשות הנבחרת המייצגת את הציבור, תבטיח כי הליך המינוי יהיה עצמאי, שקוף ונקי מניגודי עניינים, וצפויה לחזק את אמון הציבור במוסד נציבות תלונות הציבור על שופטים".

רוטמן טען בפני חברי הוועדה כי הגיעו אליו פניות רבות לגבי חוסר המענה בהגשת תלונות נגד שופטים במהלך החודשים האחרונים בהם התפקיד לא מאויש. הוא אף אמר, כפי שאמר לפני שבוע במהלך דבריו לפני ההצבעה הטרומית במליאה, כי יש תלונות שהוגשו נגד השופט פוגלמן באופן אישי.

"למה אתה משקר?", שאלה ח"כ אלהרר. "אתמול הגשתם תלונה, התנועה למשילות. תפסיקו לשקר", היא אמרה לרוטמן, ממייסדי התנועה למשילות ודמוקרטיה.

ח"כ מירב כהן (יש עתיד) התייחסה לדברי ההסבר שבהם נכתב כי ההצעה מנסה למנוע את הוואקום שנוצר כעת, של תקופה ארוכה ללא מינוי. "אם אין רוב של 70, זה לא אומר שמי שהגיע למרב הקולות יזכה אלא מכריזים על בחירות מחדש וזו ארובה לכך שהעסק ייתקע ולא יהיו מינויים", היא הסבירה. "המצב הקיים לא מושלם אך יותר טוב מההצעה שעל השולחן".

רוטמן התייחס בוועדה גם לבעייתיות לדבריו, של מעורבות שופט ביהמ"ש העליון בבחירת הנציב שאמור לפקח גם עליו. כהן התייחסה לכך ואמרה כי "במצב הקיים זה לא נכון להציג את זה שהשופטים ממנים את מי שעושה עליהם ביקורת. יש מנגנון שהם חברים בו, אבל לא רק הם, זאת אומרת זה מנגנון יותר מאוזן ומגוון". כהן התייחסה גם להליך המהיר של חקיקת החוק הנוכחי – בשבוע שעבר ההצעה אושרה בטרומית וכבר השבוע החלו לדון עליה. "זה תהליך מאוד מהיר שלא מאפשר דיון מעמיק והיה ראוי שזו תהיה הצעת חוק ממשלתית", אמרה.

חילוקי הדעות במהלך הדיון נמשכו כשחברי האופוזיציה טענו שמדובר בהצעה שהיא חלק מ"המהפכה המשפטית", וחברת הכנסת טלי גוטליב שאלה: "לא יותר פשוט ששר המשפטים יגיע להסכמות עם הנשיא?".

התקוות שנכזבו

במהלך הדיון רוטמן הפנה לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים של חבר הכנסת לשעבר, יוסף פריצקי ז"ל. רוטמן התייחס לגלגול הראשון של החוק, זה שלא אושר לבסוף, שבו הוצעה מתכונת דומה לזו של ההצעה שעל הפרק. רוטמן האשים את האופוזיציה בצביעות על כך שהם זועקים כי ההצעה הנוכחית "משנה סדרי עולם".

הגרסה הראשונה של החוק שיזם פריצקי ממפלגת "שינוי", "מפלגת האם של אבי ראש מפלגתך הנוכחית", כפי שאמר רוטמן למיקי לוי, אכן הציעה למנות את הנציב "בהחלטה של הכנסת וכן בהמלצת שר המשפטים וועדת החוקה". אך בסופו של דבר, ולאחר דיונים ממושכים, שונה החוק לגרסה הנוכחית – כך שהנציב יתמנה בידי הוועדה לבחירת הנציב, לפי הצעת שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון כאחד.

לאחר שאותו חוק של פריצקי עבר בקריאה שנייה ושלישית, הוא אמר: "הסיבה לכך שהבאנו את הצעת החוק הזאת היא התקווה האמיתית שלנו שייפסקו ההתקפות הבלתי פוסקות על המערכת הזאת". אך נראה שהתקווה הזאת לא התממשה. 

עוד אמר פריצקי אז כי הוא מקווה שהחוק יוביל לכך שמינוי הנציב יהיה רק ממניעים מקצועיים: "יהיה אדם בלתי תלוי, עצמאי, שיבדוק תלונות לגופו של עניין, והחגיגה הפוליטית, שאני חושב שהיא מתואמת, בהתחרות בהתלהמות נגד שופטים, תיפסק, משום שיהיה מוסד שיטפל בתלונות האלה ללא משוא פנים ובאופן הגון".

בסופו של דבר, הדיון בוועדת החוקה השבוע הסתיים ללא הצבעה, לאחר שיו"ר הקואליציה אופיר כץ (ליכוד) הודיע לפני כן על הסרת כל ההצבעות, והוועדה תתכנס בהמשך לדיון נוסף.