ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

לא שמים אצבע: חברי הכנסת נכחו רק ברבע מההצבעות במליאה

מבדיקת "שקוף" עולה כי בחצי הראשון של כנס הקיץ של הכנסת חלה צניחה חופשית בשיעור ההשתתפות של נבחרי הציבור, מהקואליציה והאופוזיציה, בהצבעות על חוקים במליאה • שיאנית ההצבעות מהאופוזיציה מירב בן ארי הסבירה כי "בחוקים של רוטמן היה גיוס מלא", אך הוסיפה ביקורת על ח"כים חדשים שממעטים להצביע: "בקדנציה הראשונה השתעבדתי לכנסת"
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

(צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

ב-11 ביוני 2024, בשעה 00:40 בלילה התרחש במליאת הכנסת מאורע נדיר ביחס לכנס הקיץ הנוכחי: כל 120 חברי הכנסת ה-25 השתתפו בהצבעה על חוק. המאורע שגרם לגיוס הכללי החריג של חברי כנסת היה ההצעה להחיל דין רציפות על "הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 27) (העלאת גיל הפטור – חרבות ברזל – הארכת הוראת שעה)", או מה שמכונה בתקשורת "חוק ההשתמטות". ההצבעה הייתה אירוע יוצא דופן שבו שר הביטחון, יואב גלנט, התנגד לחוק שקיבל תמיכה ממשלתית, ושינה את מאזן הכוחות ל-63 בעד – 57 נגד, מה שהעלה את המתח בין האופוזיציה לקואליציה והוביל לגיוס כללי. 

עוד הצבעות שזכו לנוכחות גבוהה יחסית בכנס הנוכחי היו ההצבעות על "הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 27) (העלאת גיל הפטור – חרבות ברזל – הארכת הוראת שעה)", חוק שמטרתו להעלות את גיל הפרישה ממילואים לאור צרכי המלחמה הנוכחיים, שעברה ברוב של 51 בעד ו-47 נגד, ו"הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון – הוראת קבע)", או מה שמכונה בתקשורת "חוק סגירת האינטרנט", שעבר ברוב של 51 בעד ו-36 נגד. 

אולם המקרים הללו אינם מעידים על הכלל. בכנס הקיץ במושב השני של הכנסת ה-25 נמשכת מגמת הצניחה בכמות ההצבעות הממוצעת בהן חברי הכנסת משתתפים, מגמה שעליה דיווחנו בפברואר השנה ונרחיב בהמשך. 

צניחה חופשית

כנס הקיץ של המושב השני של הכנסת החל ב-19 במאי ויסתיים ב-28 ביולי, ולאחר שעברה יותר ממחצית מתקופת הכנס, החלטנו לבדוק את דפוס ההצבעה של חברי הכנסת במליאה. הבדיקה התקיימה על הצבעות שנערכו במליאת הכנסת בין התאריכים 19.5.2024 ועד 28.6.2024, 166 הצבעות סך הכול.

מהבדיקה עלה ששיאן ההצבעות במליאה הוא ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) שנכח ב-113 הצבעות (68% מכלל ההצבעות). במקום השני ניתן למצוא את יו"ר סיעת הליכוד ומרכז הקואליציה, ח"כ אופיר כץ שנכח ב-108 הצבעות. במקום השלישי נמצא ח"כ אברהם בצלאל (ש"ס) עם 86 הצבעות. במקום הרביעי נמצאים שני חברי כנסת – צגה מלקו וטלי גוטליב (ליכוד) עם 78 הצבעות כל אחת. גם במקום החמישי נמצאים שניים: ח"כ אושר שקלים (ליכוד) וח"כ מירב בן ארי (יש עתיד) עם 76 הצבעות. בן ארי היא הח"כית הממוקמת במקום הכי גבוה בין חברי האופוזיציה.

ח"כ ינון אזולאי (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
ח"כ ינון אזולאי (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

מבדיקת "שקוף" עולה שנמשכת מגמת הירידה התלולה בנוכחות חברי הכנסת בהצבעות במליאה. בכנס הקיץ במושב הראשון של הכנסת ה-25, אחוז ההצבעה הממוצע של ח"כים מהקואליציה עמד על 74% מול 70% של חברי האופוזיציה. 

בכנס הקודם, כנס החורף של המושב השני, ממוצע הקואליציה צנח ל-42% וההובלה עברה לאופוזיציה, אולם גם האופוזיציה צנחה לממוצע של 44% הצבעה לחבר כנסת. עד כה, בכנס הנוכחי ממשיך אחוז ההצבעה ב"צניחה חופשית" בשני המחנות, כשהקואליציה חוזרת להוביל עם ממוצע של 25% מול האופוזיציה שצמודה אליה ומפגרת באחוז בודד כשממוצע ההצבעה של חבריה עומד על 24% בלבד.

"צלם בהיכל"

הסבר חלקי לירידת הממוצע הכללי ניתן אולי לייחס למלחמה שבאופן טבעי גרמה לירידה בנוכחות חלק מהח"כים שבמקביל מנהלים משרדי ממשלה, כגון שר הביטחון, ראש הממשלה ושר החוץ. אולם מדובר בהסבר חלקי בלבד שאינו מסביר את הירידה בכמות ההצבעות של שאר חברי הכנסת, כמו גם את המשך הירידה במושב הנוכחי.  

ח"כ עמית הלוי (ליכוד) סיפק הסבר מאיר עיניים במענה לשאלה של עיתונאי "הארץ" ניר גונטז', מדוע לא תבוטל פגרת הכנסת בזמן מלחמה. בין שאר הדברים שאמר הלוי ניתן היה למצוא את המשפט: "האמן לי ניר, זה התפקיד הכי פחות משמעותי בכנסת, כשקוראים לך בשתיים בלילה ללחוץ על הכפתור עם האצבע", כשהתכוון להצבעות חברי הכנסת במליאה.

יצויין כי למרות הזלזול של הלוי בהצבעות במליאה, אלה מהוות את הביטוי הרם ביותר של פעולות חברי הכנסת כנציגים נבחרים של ציבור הבוחרים. 

לרוח הדברים הללו של הלוי מצטרפת גם בן ארי, יו"ר סיעת יש עתיד ומרכזת האופוזיציה, שבעצמה טורחת גם טורחת ללחוץ על הכפתור עם האצבע. בשיחה עם "שקוף" היא אמנם אומרת שלדעתה ההצבעה במליאה היא אכן פן פחות חשוב בעבודת הכנסת, בין היתר בשל העובדה שלשיטתה רוב החקיקה שעוברת כרגע מוסכמת גם על הקואליציה: "בקונסטלציה הזאת של תוך כדי מלחמה, רוב החקיקה היא טובה, אתה מבין? זה העניין". 

ח"כ מירב בן ארי (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

"תסתכל אתמול, שמונה חוקים של האופוזיציה עברו אתמול בטרומית, זה מטורף, זה המון", היא אומרת. אך לצד חוקים אלה, אושרו אתמול גם שני חוקים בהובלת יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן (הציונות הדתית) שעוררו התנגדות מצד האופוזיציה, ודווקא בהם הגיעו רוב הח"כים להשתתף בהצבעה. "אז כאילו שמחה (רוטמן, ש.ג) היה 'צלם בהיכל'", מכנה בן ארי את רוטמן. "אתמול בחוקים של רוטמן היה גיוס מלא, חוק הרבנים היה גיוס מלא".

בן ארי טוענת שלא חשה בבעיה מיוחדת ביכולת לגייס את חברי הכנסת להצבעות במליאה, ולדעתה הסיבה לירידה בהצבעות היא "אופי החקיקה בכנסת שגורם לאנשים פשוט לנצל את הזמן לדברים אחרים. חלק מזה זה דברים אישיים, אני לא אומרת שכולם עובדים (במקום להצביע) אבל יש כאלה שנשארים ועובדים במשרד, הם פשוט לא עולים (למליאה להצביע)". 

עם זאת, מותחת בן ארי ביקורת מרומזת על חברי הכנסת שזו כהונתם הראשונה וממעטים להשתתף בהצבעות. לטענתה, כשנבחרה לראשונה לכנסת, "הייתי שני, שלישי, רביעי, סוגרת את המליאה, פותחת את המליאה, והייתי במקום הראשון אצלכם בהכי חברתית, הייתי באמת בטירוף, משהו אצלם פחות (אצל החדשים בכנסת הנוכחית, ש.ב). אני הייתי כל הזמן בכנסת, בטח ובטח בקדנציה ראשונה, אתה אמור להיות פרש (רענן) אני לא מבינה את זה. כשהייתי חדשה, פשוט השתעבדתי לכנסת".

הסטנדרט ירד

בהתאם לירידה הכללית באחוזי ההצבעות במליאה, כך גם ירד אחוז ההצבעות שנדרש לחבר כנסת על מנת לכבוש את המקום הראשון בטבלה. בכנס הקיץ במושב הראשון ח"כ אופיר כץ נדרש לאחוז של 91.9% על מנת להוביל את הטבלה. 

כץ נותר במקום הראשון גם בכנס החורף במושב השני אולם כדי לכבוש את המקום הראשון יכול היה להסתפק בנתון של 79.9% הצבעה. לעת עתה ח"כ ינון אזולאי ממוקם במקום הראשון בכנס הנוכחי, כשהוא יכול להסתפק ב-68% הצבעה בלבד כדי לכבוש את המקום הראשון. 

אם מחלקים את הנתונים לפי סיעות, מי שעומדת בראש היא סיעת רע"ם עם ממוצע הצבעות העומד על כמעט 55 הצבעות. אחריה נמצאת סיעת חד"ש-תע"ל עם ממוצע של 54 הצבעות. סיעת ש"ס ממוקמת במקום השלישי עם ממוצע של 50 הצבעות, אחריה יש-עתיד עם ממוצע של 46 הצבעות, ובמקום החמישי הליכוד עם ממוצע מעט מעל 40 הצבעות לחבר כנסת. 

ומי נכחו הכי מעט בהצבעות במליאה? במקום האחרון ניתן למצוא את המחנה הממלכתי, שיש לציין כי עברה בכנס הנוכחי "משבר זהות" כשפרשה מהקואליציה וחזרה לאופוזיציה, עם ממוצע של 24 הצבעות. מעליה מדורגת סיעת הימין הממלכתי עם ממוצע של 27 הצבעות, מעליה ניתן למצוא את סיעת העבודה עם ממוצע של 31 הצבעות, את סיעת ישראל ביתנו עם ממוצע 32 הצבעות, ואת סיעת הציונות הדתית עם ממוצע 35 הצבעות. 

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת שבי גטניו

Picture of שבי גטניו
עיתונאי ב"שקוף", מסקר את הכנסת, עבודת הלוביסטים והקשרים בין הון-שלטון-עיתון. החל מ-2008 פעיל בסוגיות תחלואי קשרי הון-שלטון-עיתונות ואסדרת פעילות השדלנים בישראל. בין השנים 1998-2008 פעיל במאבק לקידום זכויות להט"ב (יוצר הקיצור להט"ב). דובר לשעבר של עמותת 'רופאים לזכויות אדם'. בוגר תואר ראשון במדעי החברה והרוח ובדרך לסיום תואר שני במסלול מצטיינים עם תזה בלימודי דמוקרטיה בין-תחומיים באוניברסיטה הפתוחה. גר בתל אביב, אב לילד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,902 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
אנחנו נלחמים על האמת שאחרים מנסים להסתיר.
בשקוף אין פרסומות.
אנחנו עושים עיתונות שנלחמת על האמת שאחרים מנסים להסתיר.

מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!