האופוזיציה נעלמה: רוטמן הצביע לבד על חוק לשינוי בלשכת עורכי הדין

ועדת החוקה, חוק ומשפט אישרה היום (שלישי) לקריאה ראשונה את הצעת החוק הפרטית של ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) בדבר הארכת אפשרות הכהונה של חברי ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין. על פי ההצעה לתיקון החוק, תבוטל הגבלת החברות לשתי קדנציות ותתאפשר כהונה למשך שלוש קדנציות באחת הוועדות החשובות ביותר בלשכה. בראש הוועדה עומד כיום עו"ד מנחם מושקוביץ, ששימש גם יועץ משפטי של מפלגת דגל התורה, ועתיד לסיים את כהונתו בחודש הבא.

בדברי ההסבר להצעת החוק נתלה רוטמן בנסיבות הקשורות במלחמה, אלא שלפי טענות חברים בלשכת עורכי הדין, קיים חשש כי החוק נתפר במיוחד למידותיו של מושקוביץ. הם אף פנו ליועמ"שית הכנסת כדי שתשמיע את קולה בעניין. 

אך מלבד גורמי המקצוע, הדיון התנהל היום במגרש ריק ממתנגדים ומחברי כנסת שיקשו בשאלות. לאורך רוב הדיון נכחו בו רק יו"ר הוועדה ח"כ רוטמן וח"כ עמית הלוי (הליכוד). הדיון אמנם מצוי בשלב מוקדם וצפוי דיון נוסף בוועדה לאחר ההצבעה בקריאה ראשונה, אך נראה שח"כ רוטמן מעוניין לקדם אותו במהרה, לפני תום המושב וסיום כהונת משוקוביץ בוועדה. 

חברי האופוזיציה, שנאבקו בעבר בחקיקה פרסונלית, לא טרחו להגיע לדיון ולא הביעו עניין רב בשינוי בחוק. ח"כ גלעד קריב טען כי לא נכח בדיון כיוון שנכח בדיון אחר שהתקיים באותן השעות בוועדת החוץ והביטחון. לשאלת "שקוף" אם הוא תומך בחוק נמסר מטעמו כי "הצעת החוק משווה את משך הכהונה בראשות ועדת האתיקה למשך הכהונה בראשות ועדות אחרות. זו הצעת חוק שיזמה לשכת עורכי הדין. ומכיוון שמדובר להשוואה ביתר הוועדות, איננו מתנגדים לה".

חבר הוועדה ח"כ עופר כסיף (חד"ש) מסר כי הוא נעדר בשל סיור שטח שערך, וכי הוא מתנגד לחוק בגלל החשש להיותו חוק פרסונלי. יתר חברי הוועדה מטעם האופוזיציה לא השיבו לשאלת "שקוף". חברי הכנסת מהאופוזיציה שנעדרו: גלעד קריב (העבודה), עופר כסיף (חד"ש), יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), קארין אלהרר (יש עתיד), יואב סגלוביץ (יש עתיד), מנסור עבאס (רע"מ).

"הצעת החוק פרסונלית"

לדברי רוטמן, התיקון לחוק נעשה לאחר פנייתו של יו"ר לשכת עורכי הדין עו"ד עמית בכר, שתומך בביטול הגבלת הקדנציות לשתיים. "יו"ר הלשכה הציג את הבעייתיות בחוסר ההמשכיות תוך כדי לחימה ואת חוסר השוויון בין ועדות האתיקה לשאר בעלי התפקידים בלשכה ביחס להגבלת הקדנציות", אמר ח"כ רוטמן בדיון בוועדה. "יש לעיתים מחלוקות ביני לבין הלשכה ויו"ר הלשכה ובחלק מהדברים לא קיבלנו את עמדתם, אך כאשר פנה בפניה הגיונית זו לא ראיתי סיבה לא לקדמה".

ועדת האתיקה הארצית מוסמכת לנקוט הליכים משמעתיים נגד חברי הלשכה שעברו עבירת משמעת, ולנהל הליך זה בפני בית הדין המשמעתי של הלשכה. במסגרת עבודתה, הוועדה רשאית לפנות לגופים ציבוריים המחזיקים במידע רלוונטי לצורך בירור תלונה ואפילו רשאית להפעיל חוקר פרטי לאיסוף מידע על פעילות של עורך דין.

חברי רשימת "לתכלית ראויה" בלשכה פנו ליועמש"ית הכנסת שגית אפיק בקריאה להשמיע את קולה נגד החקיקה. "הצעת החוק עורכת שימוש ציני במצב המלחמה בו מצויה ישראל על מנת לפגוע, שלא לצורך, ובצורה לא מידתית, בשלטון הדמוקרטי בישראל", כתבו. "הצעת החוק, מלבד היותה פרסונלית, כלל אינה נדרשת והיא פוגעת שלא לצורך ובצורה לא מידתית הן בעיקרון השוויון והן בזכות לבחור ולהיבחר. חמורה לא פחות ההתערבות הגסה והבוטה בעצמאות הלשכה ובתיקון חקיקה ראשית לצורך כך".

גם גורמי המקצוע שנכחו בדיון היום הביעו את התנגדותם לקידום החוק במתכונתו הנוכחית. עו"ד שירה עמנואל, שייצגה את עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה אמרה כי "הצעת החוק פרסונלית ביחס לחברי ועדה מכהנים, ולכן אנו מתנגדים לקידומה באופן הנוכחי, וחושבים כי יש לקדמה כצופה פני עתיד. אתה מסיר מגבלה אבל לא בטוח כלל שעניין היציבות יישמר. אוסיף גם כי אנו יודעים שראש הלשכה לא עומד על תחולה מידית של החוק".

בתגובה לדבריה אמר היו"ר רוטמן: "אני פועל נגד המנגנון שכופה נכון לעכשיו על המערכת חוסר יציבות. יש פה הבדל גדול מחוקים אחרים כי אין יתרון מובנה לאיש ואנו לא מייצרים בחקיקה הארכה לאיש".

גם עו"ד אלעזר שטרן, סגן יועמ"ש הוועדה, הביע הסתייגות ואמר כי: "נשאלת שאלת התחולה הפרסונלית כשמחילים הסדר כזה על אנשים מכהנים. בשל ההיבט הפרסונלי כדאי שהוועדה תקבל נתונים על כמה אנשים קיימים בוועדות האתיקה וכמה עונים על הקריטריון כי ככל שמדובר על כמות קטנה, עוצמת הפרסונליות גבוהה יותר". עו"ד מירית שליו, יועמ"שית לשכת עורכי הדין, טענה כי "בשנה הקרובה צפויים לסיים את כהונתם מספר גדול של חברי ועדות אתיקה. לאורך כל השנה יהיו בחירות של חברי ועדות אתיקה". אלא שעו"ד שליו התייחסה בתשובתה לכל הוועדות, כולל אלו המחוזיות, ולא ציינה כמה חברים בוועדה הארצית צפויים לסיים את תפקידם בחודש הקרוב, אחריו תצא הכנסת לפגרה.בתום הדיון הצביע חבר הכנסת היחיד הנוכח בחדר, רוטמן עצמו, בעד קידום הצעת החוק.