ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

תמיכה בשני חוקים של חברי אופוזיציה ובהעמקת הפוליטיזציה ברבנות: השבוע בוועדת השרים לחקיקה | 02.06.24

פעילות הוועדה החשובה אמנם אינה חשופה לציבור, ואין לנו יכולת לדעת כמה זמן הקדישו השרים להצעות החוק, או מדוע החליטו כפי שהחליטו • זה המידע שאפשר בכל זאת לדלות • מעקב "שקוף"
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שר המשפטים יריב לוין, ארכיון (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
שר המשפטים יריב לוין, ארכיון (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)

ועדת שרים לענייני חקיקה דנה אתמול על קידומן של 33 הצעות חוק. בסיום הדיון, שאינו שקוף לציבור, הוחלט על תמיכת הממשלה ב-17 הצעות חוק. שש מהן הצעות חוק ממשלתיות ו-11 הצעות חוק פרטיות. מתוך ההצעות הפרטיות, תשע הן הצעות חוק של חברי כנסת מהקואליציה, ושתיים של חברי כנסת מהאופוזיציה, ביניהן הצעת חוק השייכת לח"כ אחמד טיבי (תע"ל). 

החוקים שאושרו השבוע נמצאים מעכשיו על המסלול המהיר יחסית בדרך לכניסה לספר החוקים. אלה שנפסלו או שהדיון בהם נדחה, ככל הנראה איבדו את הסיכוי להיות מאושרים. אבל איך הגיעו עשרת חברי הוועדה החשאית להחלטות הגורליות שמשפיעות על כל אזרח במדינה? 

היות שפעילות הוועדה לא שקופה לציבור, אין דרך לקבל תשובות לשאלות חשובות כמו כמה זמן הקדישו השרים לדיון בחוקים שהונחו על שולחנם (על פי דיווחים שונים, גם של חברים לשעבר בוועדה, כמעט תמיד מדובר בדקות בודדות במקרה הטוב), מי השרים שנכחו בכל דיון בהצעה, כיצד התקבלה ההחלטה ומה הנימוקים לה?

כל ההחלטות של ועדת השרים לחקיקה השבוע:

החלטות-ו-שרים-2.6-

ואלה חברי הוועדה: יו"ר ועדת השרים לחקיקה הוא שר המשפטים יריב לוין (ליכוד), ממלא מקומו השר איתמר בן גביר (עוצמה יהודית), שר האוצר בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית), השר במשרד החינוך חיים ביטון (ש"ס), שר העבודה יואב בן צור (ש"ס), שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף (יהדות התורה), השרה להגנת הסביבה עידית סילמן (ליכוד), שר החינוך יואב קיש (ליכוד), שר התקשורת שלמה קרעי (ליכוד) ושר התפוצות עמיחי שקלי (ליכוד).

פתרונות למתמודדי נפש ועוד פוליטיקה ברבנות

ועל אילו חוקים דנו השבוע בוועדה? חוק אחד שאליו הוועדה החליטה להתנגד הוא של ח"כ טטיאנה מזרסקי (יש עתיד) שנועד להיטיב מעט עם אחת האוכלוסיות המוחלשות ביותר. החוק נועד לקבוע כי מבוטח בביטוח לאומי שהגיע לגיל פרישה כשהיה זכאי לקצבת נכות, או מבוטח שנגרמה לו נכות רק לאחר שהגיע לגיל פרישה, תשולם לו קצבת אזרח ותיק בגובה של קצבת נכות שהייתה משולמת לו אילולא היה בגיל פרישה. 

הצעת חוק שזכתה לתמיכת חברי הוועדה ושככל הנראה תעמוד לביקורת ציבורית בהמשך הדרך היא "הצעת חוק נציב תלונות הציבור על הרבנים" של ח"כ ארז מלול (ש"ס) ומשה פסל (ליכוד). מטרת ההצעה היא להוציא את הדיינים מסמכות נציב תלונות הציבור על השופטים ולהקים נציבות נפרדת, שתברר טענות כלפיהם. לפי ההצעה, שר הדתות הוא זה שימנה את נציב תלונות הציבור על הרבנים, בהסכמת הרבנים הראשיים עצמם, ובאישור מועצת הרבנות הראשית. מדובר בהצעה שעתידה לפגוע ביכולת הציבור להתלונן על רבנים, ושתגדיל את כמות הג'ובים הקשורים להענקת שירותי דת בישראל. 

הרבנות הראשית (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)

עוד הצעת חוק שקיבלה את תמיכת הוועדה ומחוללת כבר עכשיו סערה ציבורית זו "טיוטת חוק הספריות הציבוריות" של שר התרבות והספורט, השר מיקי זוהר (ליכוד). לטענת ראשי רשויות בארץ, הצעת החוק נועדה לצורך קיצוץ 18 מיליון שקלים מתקציב הספריות בשנים 2024-2025, כשהמהלך יפגע בעיקר בפריפריה וברשויות מוחלשות.

הצעת חוק של חבר האופוזיציה אחמד טיבי (תע"ל) זכתה גם היא לתמיכת הוועדה – הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה (תיקון – הנגשת רדיו בשפה הערבית בכל הארץ). "כיום יש רק שתי תחנות רדיו אזוריות המשדרות בשפה הערבית", נכתב בהצעת החוק שבה מוצע לאפשר לשתי התחנות, באישור שר התקשורת, לשדר גם מחוץ לאזור הזיכיון שלהן, "כך שאלו תוכלנה לשדר באופן ארצי ולהגיע לכל המאזינים דוברי השפה הערבית בצפון ובדרום". 

עוד הצעת חוק של חבר אופוזיציה שזכתה לתמיכה ממשלתית היא הצעת חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, של ח"כ זאב אלקין (הימין הממלכתי). על פי ההצעה, נציגות דיפלומטית מטעם מדינה לא תהיה רשאית לתת שירותים לתושבי מדינות או ישויות של צדדים שלישיים ללא אישור המדינה בה פועלת הנציגות. כלומר, נציגות ארה"ב תוכל להעניק שירותים רק לאזרחי ארה"ב השוהים בישראל, ולאזרחי ישראל. אולם בטרם הוקמה מדינת ישראל כן הותר לשמונה נציגויות להעניק שירותים גם לפלסטינים, ביניהן קנדה, ברזיל, ארגנטינה, פורטוגל וירדן. 

הצעת החוק באה למנוע מצב שבו אותן שמונה מדינות יעבירו בעתיד את מיקום הנציגות שלהן לירושלים, ויעניקו משם שירותים לפלסטינים. לטענת אלקין הצעת החוק נובעת מהצורך למנועה הכרה בינלאומית בחלוקת ירושלים בין ישראל ומדינה פלסטינית.

ומה עוד? בשנת 2016 נפתח בישראל "הבית המאזן" הראשון. בתים מאזנים נועדו לסייע למתמודדי נפש ולאזרחים הסובלים ממשברים נפשיים קשים, ואינם מסוגלים עוד להישאר במסגרת בית המגורים הקבוע שלהם וזקוקים למענה אינטנסיבי מבלי להתאשפז באשפוז פסיכיאטרי. הטיפול בהם במסגרת קהילתית הוכחה כמועילה יותר, ובכל בית כזה שוהים עד 12 מתמודדי נפש. הצעת החוק של ח"כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) ושורת חברי כנסת, מעוניינת לעגן במסגרת הקצאת הקרקע למטרות מגורים בתוכניות המתאר, גם את ההקצאה שתאפשר פתיחת בתים מאזנים נוספים.

ח"כ דן אילוז (ליכוד) קיבל את תמיכת הוועדה להצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – ביטול עסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות בישראל). על פי ההצעה, בישראל, כמו במדינות נוספות החברות בארגון ה-OECD, ניתן יהיה להציע לצרכן עסקאות תיירות מרחוק שאינן ניתנות לביטול, במחיר זול יותר מאלה הניתנות לביטול. כיום בעלי עסקי התיירות מחויבים בחוק לאפשר את ביטול העסקאות תוך 14 ימים מיום ההזמנה ועד 7 ימים לפני מועד מתן השירות בעסקה מרחוק.

רשימת החוקים שקיבלו את תמיכת ועדת השרים: 

שם הצעת החוקיוזם ההצעההערות ועדת השרים
טיוטת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (מס'),התשפ"ד- 2024ממשלתית
טיוטת חוק הספריות הציבוריות, התשפ"ד- 2024ממשלתיתבקריאה הראשונה (תחזור לוועדה לפני קריאה שנייה ושלישית)
הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו(תיקון – הנגשת רדיו בשפה הערבית בכל הארץ), התשפ"ד- 2024 חה"כ אחמד טיביבטרומית בכפוף להתניות
הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – ביטול עסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות בישראל), התשפ"ג- 2023חה"כ דן אילוזבטרומית בכפוף להתניות
הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – הכללתבתים מאזנים בהיתר מגורים לחוסים),התשפ"ד- 2024חה"כ מיכל מרים וולדיגר ואחריםבטרומית בכפוף להתניות
הצעת חוק שירות המדינה (גימלאות) (תיקון – קצבה ליתום משני הוריו), התשפ"ד- 202חה"כ חוה אתי עטייהבטרומית בכפוף להתניות
הצעת חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון – איסור על פתיחת נציגות דיפלומטית זרה)חה"כ זאב אלקיןבטרומית בכפוף להתניות
הצעת חוק כניסת שוהים בלתי חוקיים, פעילי טרור ובני משפחותיהם לישראל (תיקוני חקיקה), התשפ"ד- 2024חה"כ עמית הלויבטרומית בכפוף להתניות
הצעת חוק נציב תלונות הציבור על רבנים,התשפ"ד- 2024חה"כ ארז מלול ומשה פסלבטרומית בכפוף להתניות
הצעת חוק העונשין (תיקון – הגנה על בסיסיצה"ל, שטחי אש, תחנות משטרה ומתקניםביטחוניים), התשפ"ג- 2023חה"כ יצחק קרויזרבקריאה הראשונה בכפוף להתניות
טיוטת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל)(הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון)(תיקון מס' 2), התשפ"ד- 2024ממשלתית
טיוטת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל)(פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון)(תיקון מס' 2), התשפ"ד- 2024ממשלתית
טיוטת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס')(עיקול מיטלטלין וחובות בסכום נמוך), התשפ"ד- 2024ממשלתית
יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת שבי גטניו

Picture of שבי גטניו
עיתונאי ב"שקוף", מסקר את הכנסת, עבודת הלוביסטים והקשרים בין הון-שלטון-עיתון. החל מ-2008 פעיל בסוגיות תחלואי קשרי הון-שלטון-עיתונות ואסדרת פעילות השדלנים בישראל. בין השנים 1998-2008 פעיל במאבק לקידום זכויות להט"ב (יוצר הקיצור להט"ב). דובר לשעבר של עמותת 'רופאים לזכויות אדם'. בוגר תואר ראשון במדעי החברה והרוח ובדרך לסיום תואר שני במסלול מצטיינים עם תזה בלימודי דמוקרטיה בין-תחומיים באוניברסיטה הפתוחה. גר בתל אביב, אב לילד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,915 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
אנחנו נלחמים על האמת שאחרים מנסים להסתיר.
בשקוף אין פרסומות.
אנחנו עושים עיתונות שנלחמת על האמת שאחרים מנסים להסתיר.

מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!