דוח המבקר על שריפות הפסולת בשטחים הוצג בכנסת: "מציאות של מדינת עולם שלישי"

"יש חוסר תיאום בין המשרדים ולא יכול להיות שזה ימשך ככה. חייבים גורם מתכלל שיטפל בנושא מתחילה ועד סוף", כך אמר אתמול (רביעי), יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) בדיון שעסק בזיהום אוויר חוצה גבולות שמקורו בשריפת פסולת באזור יהודה ושומרון, בו הוצג דוח מיוחד של מבקר המדינה.

מדובר בדוח שפורסם לפני כחודשיים, המציג כישלון מתמשך של יותר מ-20 שנה בטיפול בזיהום אוויר חוצה גבולות הנובע משריפת פסולת מעבר לקו הירוק. לפי הדוח, הממשלה לא קבעה מדיניות ותכנית ממשלתית לטיפול במפגעים הסביבתיים ולא הסמיכה גורם מתכלל בעל סמכות להוביל את הטיפול בנושא.

נציגי מבקר המדינה הציגו בדיון את הנתונים העולים מהדוח, בהם: העלויות החיצוניות של נזקי הבריאות והסביבה משריפות הפסולת ביו"ש הצפויות להסתכם לכל הפחות בכ-9.1 מיליארד שקלים בין השנים 2023 ל-2030 וכן התייחסו לביקורת על התעלמות המשרד להגנת הסביבה מנתוני הזיהום בהערכת הזיהום הלאומי.

לפי הדוח, המשרד להגנת הסביבה לא העריך את היקף זיהום האוויר שנגרם לתושבים בישראל משריפות פסולת אלו, למרות העובדה שבשנים 2017 עד 2022 התקבלו ונרשמו במשרד יותר מ-50 אלף דיווחים מתושבים בעניין. כך, בשנת 2022 הערכות המשרד לגבי זיהום אוויר שמקורו בשריפת פסולת בשטחים פתוחים לא כללו את זיהום האוויר שמקורו בשריפת כ-180 אלף טונות פסולת פלסטינית מעורבת בנקודות לא מוסדרות בעלות השפעה חוצת גבולות. מה שנכלל בהערכות היה רק זיהום האוויר שמקורו בשריפת כ-285 אלף טונות פסולת בישראל.

כבר בדוח המבקר מיוני 2017 הומלץ כי הממשלה תקים צוות בין-משרדי לטיפול בנושא אך הוא הוקם רק כעבור שש שנים – ביוני 2023 בעקבות החלטת ממשלה שהובילה השרה להגנת הסביבה עידית סילמן. מטרת הצוות, בראשות נציג השרה להגנת הסביבה וסגן ראש המנהל האזרחי, לגבש תכנית אסטרטגית לטיפול במפגעי הסביבה בשטחים, כשבראשם שריפות הפסולת המסרטנות הפוגעות בחיי התושבים באזור. הצוות היה אמור להגיש את מסקנותיו בתוך 180 יום – במהלך חודש דצמבר 2023 אך הוא טרם פורסם ובינתיים זיהום האוויר נמשך ועמו סבל תושבי האזור.

"אחד הדברים הכי חשובים יהיה לקחת את המלצות הצוותים שהוקמו וכשאנחנו נציף אותן, לקחת אותן ולקדם אותן לפרקטיקה", אמרה במהלך הדיון מורן חדד, ראש ענף תיאום אזרחי במנהל האזרחי שהעלתה חשש מוצדק כי המלצות הדוח יישארו על המדף לאור התעלמות הממשלה לאורך השנים מהמצב. "עולות שם המון הצעות אבל להצעות האלה יש נגזרות משאביות, תקציביות, כוח אדם וכו' וככל שזה לא ימומש ולא ייושם זה ישאר בגדר מענה כתוב לדוח מבקר המדינה כשבפועל לא נראה תוצאות".

שריפות הפסולת המסרטנות נמצאות במגמת עלייה מתמדת, כשבין 2019 ל-2021 חלה עלייה של 70% במספר השריפות ברחבי הארץ. מי שנושאים בנטל הכבד ביותר הם תושבי יהודה ושומרון והיישובים הסמוכים גם בתוך גבולות הקו הירוק – שם מספר השריפות גדל בשנים אלו ב-200%, לפי נתוני רשות הכבאות.

מי שסובלים מזיהום האוויר במשך כל השנים הם בין היתר תושבי ראש העין. רז שגיא ראש, עיריית ראש העין, הסביר במהלך הדיון כי "משפחות צעירות שהגיעו לעיר סובלות ממחלות מהאוויר המזוהם, אנשים הפסיקו לרוץ בבקרים. התעוקה הנשימתית כל כך גדולה שהפסיקו לצאת לאוויר שאותו כולנו מקבלים בחינם. אם יפגעו בכיס לכל מי שעובד בתעשייה הזאת אז הדבר ייפסק. האוויר בין ראש העין לכפר קאסם אביך ולא רואים לטווחים קצרים".

יו"ר הוועדה ח"כ לוי, אמר בדיון כי "אנחנו למדים שאין ניטור לכל מצב זיהום האוויר בעקבות שריפת הפסולות ביו"ש ואין בכלל תיאום בין הגופים. הנזקים לאזרחי מדינת ישראל הם עצומים הן ישירים והן עקיפים". עוד אמר כי "המשרד להגנת הסביבה צריך לנטר איפה יש זיהום ולתת מענה למשרד הבריאות".

מנהל חטיבת ביקורת במשרד המבקר, יובל חיו, הדגיש את חומרת המצב ואמר כי "אנחנו במציאות של מדינת עולם שלישי – לא קיימת תופעה כזאת במדיניות מערבית מתוקנת. יש חוסר תיאום בין המשרדים, אין תכנית, הנזק הוא מיליארדים. כל הפרויקטים לטיפול בפסולת פלסטינית זוחלים לאורך שנים, אין כל ניטור של זיהום אוויר שיכול להביא נתונים כמה אנחנו סופגים בתחום". הוא הוסיף כי "במבחן התוצאה 20 שנה המערכת הממשלתית נכשלה, אין ספק בנושא הזה".

קמ"ט איכות הסביבה במשרד הביטחון, בני אלבז, אמר כי בעקבות דוח המבקר, ראש המינהל האזרחי קבע את השנה הזו כ"שנת איכות הסביבה כולל פרויקטים, פתרונות קצה, אכיפה וטיפול בפרט וקשר מול הרשויות הפלסטיניות".