המבקר מתריע: כך מפקירה הממשלה את הטיפול בשריפות הפסולת בשטחים

זה יותר מ-20 שנה ששריפות פסולת בשטחי יהודה ושומרון יוצרות זיהום אוויר חוצה גבולות, מבלי שנקבעה מדיניות וללא גיבוש תוכנית ממשלתית לטיפול בתופעה זו ובמפגעים שהיא גורמת – כך קובע מבקר במדינה בדוח שפרסם השבוע (שלישי) בנושא. עד למועד סיום הביקורת הממשלה לא גיבשה את מדיניותה בנושא מפגעים סביבתיים חוצי גבולות ולא קבעה גורם ממשלתי מרכז שיוביל את הטיפול בשריפות הפסולת המסרטנות.

בשריפות הפסולת נפלטים לאוויר מזהמים רבים ורעילים שחשיפה אליהם עלולה להביא לנזקים בריאותיים, ובהם צריבה בעיניים, באף ובגרון, כאבי ראש, קשיי נשימה, תחלואה כרונית במערכת הנשימה, תחלואת לב ובעיות נוירולוגיות, ובמקרים קיצוניים אף לפגיעה הורמונלית וסרטן. הגורם המרכזי לתופעה הוא היעדר תשתיות לפינוי פסולת עבור האוכלוסייה הפלסטינית. מי שסובל מכך הם תושבים ערבים ויהודים שגרים ביישובים הסמוכים, בתוך ומעבר לקו הירוק. לפי הערכת משרד מבקר המדינה, העלויות המצטברות של זיהום האוויר חוצה הגבולות שייגרם משריפת הפסולת הפלסטינית המעורבת במהלך שמונה שנים, משנת 2023 עד שנת 2030, יהיו כ-7.4 מיליארד שקלים.

מעקב "שקוף":

• דוח הגנת הסביבה: שריפות הפסולת הן הגורם המסרטן הראשי
• מחפשים פתרון לעשן הרעיל: צוות לטיפול בשריפות פסולת ביו"ש יתכנס לראשונה
• סילמן מקדמת הצעה למיגור שריפות הפסולת ביהודה ושומרון, הפתרון בפועל עדיין רחוק

על פי הדוח, העיכוב בגיבוש מדיניות בנושא במהלך השנים נבע בין היתר ממחלוקות בין משרדי הגנת הסביבה והביטחון. כבר בדוח מיוני 2017 המליץ מבקר המדינה כי הממשלה תקים צוות בין-משרדי לטיפול בנושא. אולם רק ביוני 2023 קיבלה הממשלה החלטה להקים צוות כזה, שיבצע עבודת מטה לגיבוש מדיניות ממשלתית לניהול סביבתי חוצה גבולות וכן תוכנית לטיפול במפגעי פסולת מעבר לקו הירוק (הצוות הבין-משרדי). הממשלה גם הורתה לצוות להגיש לממשלה עד סוף ינואר 2024 את המלצותיו בנושאים אלה. מתגובת המשרד להגנת הסביבה לדוח עולה כי הצוות טרם השלים את עבודתו והגיש את מסקנותיו.

לאחר השלמת עבודת הצוות יידרשו עוד שתי החלטות ממשלה בטרם תיושם תוכנית ממשלתית כלשהי לטיפול במפגעי פסולת ביהודה ושומרון. "נראה כי הדרך לפתרון שורשי לבעיית שריפת הפסולת המסרטנת עוד ארוכה מאוד", הזהיר המבקר.

המשרד להגנת הסביבה סופג גם ביקורת על התעלמות מנתוני הזיהום שמקורו מעבר לקו הירוק בהערכת הזיהום הלאומי. לפי הדוח, המשרד להגנת הסביבה לא העריך את היקף זיהום האוויר שנגרם לתושבים בישראל משריפות פסולת אלו, למרות העובדה שבשנים 2017 עד 2022 התקבלו ונרשמו במשרד יותר מ-50 אלף דיווחים מתושבים בעניין. כך, בשנת 2022 הערכות המשרד לגבי זיהום אוויר שמקורו בשריפת פסולת בשטחים פתוחים לא כללו את זיהום האוויר שמקורו בשריפת כ-180 אלף טונות פסולת פלסטינית מעורבת בנקודות לא מוסדרות בעלות השפעה חוצת גבולות. מה שנכלל בהערכות היה רק זיהום האוויר שמקורו בשריפת כ-285 אלף טונות פסולת בישראל.

בנוסף, המשרד להגנת הסביבה לא שיתף את משרד הבריאות בעשרות אלפי הדיווחים על השריפות, שכללו גם תלונות של תושבים בישראל על תסמינים פיזיולוגיים כמו קשיי נשימה, צריבה בעיניים או במערכת הנשימה, גירוי בעור, בחילות, סחרחורות וכאבי ראש.  המבקר מדגיש כי שיתוף כזה עשוי היה לסייע בהערכת קיומה של פגיעה בריאותית אצל תושבים ישראלים כתוצאה מחשיפה ארוכת שנים למפגעים אלו.

הפיקוח בעדיפות אחרונה

גם המנהל האזרחי, שנמצא תחת אחריות משרד הביטחון, סופג ביקורת על התנהלותו אל מול תופעת שריפות הפסולת. לדוגמה, יחידת האכיפה בנושאי סביבה לא העריכה את כמות הפסולת שנשרפה בכל אחד מאתרי הפסולת הלא מוסדרים ואת פוטנציאל הנזק הסביבתי הנשקף מפעילותם. זאת אף שמדובר במידע הכרחי להערכת סיכונים ולקבלת החלטות בנוגע לטיפול בצורה מוסדרת בפסולת הפלסטינית. עוד מציין המבקר כי בשנים 2017-2022 עבירות סביבתיות, ובהן מפגעי פסולת ושריפת פסולת, לא היו במוקד העיסוק של יחידת דהפיקוח של המנהל האזרחי. זאת למרות העלייה בהיקף הפסולת, במספר המפגעים ובהיקף התלונות שעלו בעניין, ועל אף היותה של היחידה בעלת סמכויות האכיפה העיקריות בתחום.

ומה מציע המבקר לעשות כדי לטפל בבעיה? הפתרון השורשי וארוך הטווח הוא הקמת תשתיות נוספות לטיפול בפסולת. אחת הסיבות המרכזיות לאותן שריפות קטלניות נוגעת לתשתיות הלקויות לטיפול בפסולת באותם אזורים. המבקר מצביע על כישלון של המנהל האזרחי לקדם במשך שנים רבות פרויקטים תשתיתיים סביבתיים שיאפשרו טיפול מוסדר בפסולת פלסטינית מעורבת המותאם להיקפי הייצור של פסולת זו.

המבקר ממליץ בדוח כי השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, מתוקף אחריותה לשמירה על איכות הסביבה, ובצלאל סמוטריץ' השר הנוסף במשרד הביטחון, מתוקף אחריותו לפעילות המנהל האזרחי, צריכים לוודא כי יקודמו ויושלמו ההקמה והשדרוג של התשתיות לטיפול מוסדר בפסולת מעורבת פלסטינית כך שלא תהיה סיבה להשלכת פסולת זו ולשריפתה באתרים לא מוסדרים.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר:

המשרד להגנת הסביבה מוטרד מאוד ממפגעי הפסולת ושרפתה ברשות הפלסטינית והשפעתם על הציבור ברחבי הארץ, ומברך על פרסום הדוח בנושא. אולם, כל הסמכויות לטיפול בפסולת ביו"ש נתונות בידי המנהל האזרחי באופן בלעדי.

בחודש יוני 2023, אישרה הממשלה את החלטה מספר 592 לקידום הטיפול במפגעים סביבתיים וחיזוק האכיפה הסביבתית באזור יהודה ושומרון שהונחה על שולחנה על ידי השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, יחד עם שר האוצר והשר במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ'. בכפוף להחלטה זו, החל המשרד בגיבוש תוכנית אסטרטגית לטיפול במפגעי סביבה באזור יו"ש ובמפגעים חוצי גבולות. לשם מטרה זו הוקם צוות בין משרדי לקידום החלטת הממשלה שאף החל בפגישות וגיבוש תוכנית העבודה.

המשרד מסכים עם מבקר המדינה כי הפתרון הקיים כיום בשטחי יו"ש מהווה פתרון נקודתי למפגעים. קיימים מגוון פרויקטים מערכתיים שיתנו מענה שלם לתופעה כגון שינוע והטמנת פסולת והקמת אתרי קצה. כלל הפרויקטים המוצעים כיום בשטח יו"ש הם בהובלת המנהל האזרחי וחלקם אף בתמיכת המשרד.

מכיוון שיש פרויקטים שאינם תלויים רק במנהל האזרחי אלא גם בשיתוף הפלסטינים, כדי לקדם את בעיית האכיפה בהתאם להחלטת הממשלה 592, גובש גם צוות חקיקה שמטרתו לבחון את הכלים הקיימים והעתידיים למיגור התופעה הרחבה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן פנתה באחרונה לשר הביטחון יואב גלנט ולשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' כדי שיקדמו החלת חוקים סביבתיים ביו"ש על ידי צווי אלוף, במטרה למגר מפגעים סביבתיים הפוגעים בבריאות הציבור והסביבה.

תגובת מתאם פעולות הממשלה בשטחים:

המנהל האזרחי וכלל רשויות האזור רואים חשיבות רבה בנושא ופועלים באופן רציף כדי למנוע מפגעים סביבתיים בכלל, ובדגש על אלו החוצים את גבולות אזור יהודה ושומרון בפרט. כפי שנמסר גם למבקר המדינה שערך לאחרונה ביקורת בנושא, כלל רשויות האזור משקיעות משאבים רבים בנושא הקיימות ואיכות הסביבה והמנהל האזרחי פועל רבות לטיפול במפגעים אלו ומקדם פתרונות מגוונים, כדוגמת קידום הסדרה סטטוטורית לאתר לסילוק פסולת ראמון ועוד. בנוסף, ננקטו צעדים רבים בנושא מניעת השלכת הפסולת ושריפתה באופן בלתי מוסדר ומניעת זיהומים וסיכונים.

בשנה האחרונה המנהל האזרחי השקיע כ-2.5 מיליון ש"ח לטובת כיבוי אתרי סילוק פסולת פיראטיים. יחד עם זאת, יחידת 'דוד' במנהל האזרחי תפסה במהלך השנה האחרונה מעל ל-140 משאיות הנושאות פסולת בלתי חוקית במעברים השונים.

כמו כן, בחודש יוני 2023, עברה הצעת מחליטים '571' בממשלה, במסגרתה הוקמו שישה צוותים לקידום הטיפול במפגעים חוצי גבולות באזור. בחודשים הקרובים יוצגו הממצאים והפתרונות לבעיית התקציבים וכוח האדם, לטובת מציאת פתרון כולל של מפגעי הסביבה באיזור.

המנהל האזרחי יוסיף להשקיע תקציבים ומשאבים לטובת קידום פתרונות הבעיה הקיימת. עם קבלת הדוח המלא הוא יילמד ויופקו ממנו הלקחים הנדרשים שייושמו בתוכניות העבודה השנתיות של היחידות השונות.